בקסטריט בויז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
בקסטריט בויז
Backstreet Boys
Backstreet Boys בהופעה, 2012
Backstreet Boys בהופעה, 2012
מקום הקמה אורלנדו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית אורלנדו, פלורידה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־30 שנה)
סוגה פופ, פופ-רוק
חברת תקליטים Sony BMG,‏ Jive
פרסים והוקרה
  • פרס בחירת הקהל ללהקה המועדפת (2000)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי של הלהקה
חברים
ניק קרטר
בריאן ליטרל
האווי דורו
איי. ג'יי. מקלין
קווין ריצ'רדסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקסטריט בויז (באנגלית: Backstreet Boys) היא להקת בנים אמריקנית. הלהקה הוקמה על ידי לו פרלמן בפלורידה בשנת 1993, נחשבת ללהקת הבנים המצליחה ביותר בהיסטוריה ולאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים - עם מכירות של מעל 140 מיליון אלבומים בכל העולם, מתוכם כ-42 מיליון אלבומים בארצות הברית[1]. הלהקה קיבלה כוכב בשדרות הוליווד ב-2013[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזם האמריקני לו פרלמן, שהשכיר מטוסי סילון ללהקת ניו קידז און דה בלוק, התרשם מהצלחתה משנות ה-80 והחליט להקים להקת בנים חדשה. באודישנים שנערכו בעיר אורלנדו שבפלורידה בשנים 1992 ו-1993, נבחרו ניק קרטר, האווי דורו, אלכסנדר מקלין, בריאן ליטרל ובן דודו קווין ריצ'רדסון, המבוגר בהם בן 21. הופעתם הראשונה נערכה ב-8 במאי 1993 בפארק עולם המים שבאורלנדו. לאחר מספר הופעות מינה פרלמן את ג'וני רייט למנהל הלהקה. חוזה ההקלטות הראשון של הלהקה נחתם בחברת התקליטים העצמאית ג'ייב (Jive) בפברואר 1994, בעקבות הופעה בעיר קליבלנד שבאוהיו.

ביוני 1994 הקליטה הלהקה סינגל ראשון בשם "We've Got It Goin' On", שנכתב והופק על ידי דניס פופ. הסינגל זכה להצלחה רבה בגרמניה ובאירופה, ולהצלחה מוגבלת בארצות הברית.

בשנת 1995 הוקלט אלבום הבכורה של הלהקה, "Backstreet Boys", שזכה להצלחה במדינות רבות והוביל לסיבובי הופעות. בשנת 1996 מכרה הלהקה אלבום פלטינה ראשון בגרמניה (חצי מיליון עותקים), וערכה סיבוב הופעות באסיה ובקנדה.

באוגוסט 1997 חזרה הלהקה לאורלנדו והוציאה את האלבום "Backstreet's back", שרוב שיריו הצליחו מאוד בארצות הברית. בין להיטי האלבום היו השירים Everybody (Backstreet's Back)"" ו-"All I Have To Give". האלבום הגיע לתואר פלטינה 14 פעמים בארצות הברית, כלומר, מכר שם 14 מיליון עותקים. ברחבי העולם מכר כ-28 מיליון עותקים.

ב-18 במאי 1999, הוציאה הלהקה אלבום שלישי, "Millennium", שמכר יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. האלבום הגיע למקומות הראשונים באירופה, קנדה, הונג קונג, אינדונזיה, הודו, מקסיקו ובמדינות נוספות רבות. הוא מכר כ-40 מיליון עותקים ברחבי העולם ונחשב לאחד האלבומים המצליחים בהיסטוריה. האלבום זיכה את הבקסטריט בויז ל-5 מועמדויות לגראמי ונכנס למקום הראשון של רשימת Billboard 200. ארבעה סינגלים סך הכל יצאו מהאלבום הזה: "I want it that way", "Show me the meaning of being lonely", "The one", ו"Larger than life". האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 1999 בארצות הברית. בנוסף, הוא מחזיק בשיא המספר הרב ביותר של משלוחים בשנה אחת, כ-11,000,000 משלוחים. מילניום נשאר במצעד בילבורד במשך 93 שבועות, ונכון לסוף דצמבר 2008, עומד כאלבום הרביעי הנמכר ביותר בארצות הברית של עידן סאונדסקאן.

בנובמבר 2000 יצא האלבום "Black And Blue" וזכה להצלחה בינלאומית. האלבום עצמו רשם את המכירות הבינלאומיות הטובות ביותר לאלבום בהיסטוריה על ידי מכירה של מעל 5 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו לשוק. בארצות הברית נמכרו 1,600,000 דיסקים בשבוע הראשון, שהפך את ה-"בקסטריט בויז" לאמנים הראשונים מאז הביטלס שהגיעו לכזאת כמות מכירות בשבוע הראשון ליציאת האלבום. הסינגלים שיצאו מהאלבום: "Shape of My Heart", "More than That", "The Call". סיבוב ההופעות לקידום האלבום גרף הצלחה מסחררת, כאשר נמכרו יותר מ-750,000 כרטיסים בצפון אמריקה בפחות משעה. בתוך הלהקה החלו להיווצר סדקים, לאחר שאיי. ג'יי. מקלין התאשפז באוגוסט 2001 במכון גמילה לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול ובדיכאון שפקד אותו. הוא השתחרר מן המכון בחזרה לזרועות הלהקה התומכת.

ב-2004, חזרה הלהקה להופיע כדי לקדם את חזרתם לסצנת המוזיקה. בספטמבר אותה שנה, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות במזרח הרחוק. בעקבות הצלחתו, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף במקסיקו.

ב-2005 חזרה הלהקה לפעילות לאחר הפסקה של 3 שנים. ב-28 במרץ היא הוציאה את הסינגל "Incomplete", הראשון מתוך האלבום "Never Gone". האלבום מכר 291,000 בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית ונכנס למקום ה-3 במצעד.

ב-23 ביוני 2006, בסופו של סיבוב ההופעות העולמי של הלהקה לאלבומם Never Gone, שאחריו היו אמורים להיכנס לאולפן על מנת להתחיל לעבוד על אלבומם השישי, הודיע קווין ריצ'רדסון שהוא פורש מהלהקה לאחר 13 שנות פעילות, משום שהוא רוצה להמשיך לתחומים אחרים, ולהקים משפחה. הוא איחל להם בהצלחה בהמשך דרכם, ולהמשיך לעשות מוזיקה טובה.

ב-30 באוקטובר 2007 יצא אלבום האולפן השישי של הלהקה, "Unbreakable". האלבום מכר כ-81,000 עותקים בשבוע הראשון בארצות הברית ונכנס למקום ה-7 במצעד האלבומים של בילבורד. ביפן האלבום כבר הגיע לתואר פלטינה עם מכירות של 250,000 עותקים. האלבום שהה חודש במקום הראשון ביפן. בשבוע ה-4 לצאתו מכר האלבום כ-500,000 עותקים.

ב-30 בספטמבר 2009 "This Is Us" הוא שם אלבום האולפן השביעי של הלהקה. מתוך האלבום יצא הסינגל "I Want It That Way".

ב-2011 הבקסטריט בויז עשו פרויקט ביחד עם להקת הבנים הישנה ניו קידס און דה בלוק שנקרא NKOTBSB, הלהקות הופיעו ביחד לתקופה והוציאו שירים יחד.

במהלך הופעה בלונדון ב-29 באפריל 2012, הקבוצה הודיעה סופית כי קווין ריצ'רדסון חוזר ללהקה לאחר 6 שנים מאז עזיבתו, ומצטרף אליהם באופן קבוע[3]. הם יחזרו במשותף ללונדון בחודש יולי 2012 כדי להקליט אלבום חדש. הקהל התרגש מהחדשות המשמחות וכך גם התקשורת.

ב-30 ביולי 2013 יצא האלבום "In a World Like This". ב-17 במאי 2018 יצא הסינגל הראשון של הלהקה מזה כ-5 שנים מאז האחרון, בשם "Don't Go Breaking My Heart". הסינגל, הוא השיר הראשון מתוך האלבום החדש "DNA' האלבום הראשון ב6 שנים של הלהקה, שיצא ב-25 בינואר ב-2019.

במאי 2014, פרסמה הלהקה כי תגיע להופיע בישראל ביולי של אותה שנה, בשל הביקוש הרב לכרטיסים נקבעו שלוש הופעות בשלושה ימים רצופים. בעקבות מבצע צוק איתן בוטלו ביולי ההופעות והן התקיימו לבסוף באמפי רעננה במאי 2015[4].

ב-22 באפריל 2018 הלהקה הופיעה בפעם שנייה בלייב פארק, ראשון לציון[5][6].

ב-4 בדצמבר 2020, יצא הסינגל "Matches", של הזמרת בריטני ספירס בשיתוף ההרכב בקסטריט בויז.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבקסטריט בויז הופיעו בתוכניות "סאטרדיי נייט לייב", "סברינה המכשפה הצעירה", "רחוב סומסום", כדמויות מצוירות בסדרת הילדים "ארתור", ועוד.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995–1996: We Wanna Be With You Tour
  • 1996–1997: Backstreet Boys: Live In Concert Tour
  • 1997–1998: Backstreet's Back Tour
  • 1999–2000: Into the Millennium Tour

מופע קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019–2017: Backstreet Boys: Larger Than Life

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקסטריט בויז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Top 10 Best Selling Boy Bands of All Time #1 | News, Facts & Other Information You Love - UncoverDiscover.com, www.uncoverdiscover.com (באנגלית)
  2. ^ "Backstreet Boys Get Star on Hollywood Walk of Fame". PEOPLE.com (באנגלית). נבדק ב-2018-07-10.
  3. ^ "Backstreet Boys Welcome Back Kevin Richardson". MTV News (באנגלית). נבדק ב-2018-07-10.
  4. ^ "הבקסטריט בויז לישראל: יגיעו באביב 2014". mako. 2014-09-07. נבדק ב-2018-07-10.
  5. ^ עמית סלונים, בקסטריט בויז בישראל: הניינטיז לא מתו, הם פשוט קבורים בחולות ראשון, באתר וואלה! NEWS, ‏23 באפריל 2018
  6. ^ "הבקסטריט בויז בישראל - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2018-07-10.
בקסטריט בויז – פרסים
פרס המוזיקה האמריקאית ללהקת/צמד/קבוצת הפופ/רוק האהובה ביותר
הקרפנטרז (1974) • גלאדיס נייטס & דה פיפס (1975) • טוני אורלנדו אנד דון (1976) • שיקגו (1977) • פליטווד מק (1978) • בי ג'יז (1979) • בי ג'יז (1980) • האיגלס (1981) • אייר סופליי (1982) • ‏Hall & Oates‏ (1983) • ‏Hall & Oates‏ (1984) • ‏Hall & Oates‏ (1985) • שיקגו (1986) • יואי לואיס והחדשות (1987) • בון ג'ובי (1988) • גלוריה אסטפן ומיאמי סאונד משין (1989) • ניו קידס און דה בלוק (1990) • אירוסמית' (1991) • C+C מיוזיק פקטורי (1992) • ג'נסיס (1993) • אירוסמית' (1994) • אייס אוף בייס (1995) • האיגלס (1996) • הוטי & דה בלואופיש (1997) • ספייס גירלז (1998) • אירוסמית' (1999) • בקסטריט בויז (2000) • בקסטריט בויז (2001) • אן סינק (2002) • קריד (2003) • פליטווד מק (2003) • אאוטקאסט (2004) • בלאק אייד פיז (2005) • רד הוט צ'ילי פפרז (2006) • ניקלבק (2007) • דוטרי (2008) • בלאק אייד פיז (2009) • בלאק אייד פיז (2010) • מארון 5 (2011) • מארון 5 (2012) • ואן דיירקשן (2013) • ואן דיירקשן (2014) • ואן דיירקשן (2015) • ‏Twenty One Pilots‏ (2016) • Imagine Dragons (2017) • מיגוס (2018) • ‏BTS‏ (2019) • ‏BTS‏ (2020) • ‏BTS‏ (2021) • ‏BTS‏ (2022)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל
ויטני יוסטון (1993) ‏•‏‏ TLC ‏(1995) ‏•‏‏ אלאניס מוריסט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ אשר (1998) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (1999) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2000) ‏•‏‏ נלי (2001) ‏•‏‏ 50 סנט (2003) ‏•‏‏ אשר (2004) ‏•‏‏ 50 סנט (2005) ‏•‏‏ כריס בראון (2006) ‏•‏‏ אמינם (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ דרייק (2017) ‏•‏‏ אד שירן (2018) ‏•‏‏ דרייק (2019) ‏•‏‏ פוסט מאלון (2020) ‏•‏‏ דה ויקנד (2021) ‏•‏‏ דרייק (2022)
פרס המוזיקה של MTV אירופה ללהקה הטובה ביותר
טייק ד'את (1994) • U2‏ (1995) • אואזיס (1996) • ספייס גירלז (1997) • ספייס גירלז (1998) • בקסטריט בויז (1999) • בקסטריט בויז (2000) • לימפ ביזקיט (2001) • לינקין פארק (2002) • קולדפליי (2003) • אאוטקאסט (2004) • גורילז (2005) • דפש מוד (2006) • לינקין פארק (2007) • טוקיו הוטל (2009) • BTS ‏(2018) • BTS‏ (2019) • BTS‏ (2020) • BTS‏ (2021)
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון ללהקה אהובה
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ Boyz II Men‏ (1995) ‏•‏‏ TLC ‏(1996) ‏•‏‏ פוג'יז (1997) ‏•‏‏ הנסון (1998) ‏•‏‏ אן סינק (1999) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (2000) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2001) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2002) ‏•‏‏ B2K‏ (2003) ‏•‏‏ אאוטקאסט (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ גרין דיי (2006) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2007) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2008) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2009) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2010) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2011) ‏•‏‏ ביג טיים ראש (2012) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2015) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2016) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2017) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2018) ‏•‏‏ מארון 5 (2019) ‏•‏‏ BTS ‏(2020) ‏•‏‏ BTS ‏(2021) ‏•‏‏ BTS ‏(2022) ‏•‏‏ BTS ‏(2023)
פרס המוזיקה של בילבורד ללהקה המובילה
נקסט (1998) • בקסטריט בויז (1999) • דסטיניז צ'יילד (2000) • דסטיניז צ'יילד (2001) • קריד (2002) • 3 Doors Down‏ (2003) • אאוטקאסט (2004) • ניקלבק (2006) • בלאק אייד פיז (2011) • LMFAO‏ (2012) • ואן דיירקשן (2013) • Imagine Dragons (2014) • ואן דיירקשן (2015) • ואן דיירקשן (2016) • Twenty One Pilots‏ (2017) • Imagine Dragons (2018) • BTS‏ (2019) • האחים ג'ונאס (2020) • BTS‏ (2021) • BTS‏ (2022)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בקסטריט_בויז&oldid=35117146"