אדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדל
Adele
אדל, 2021
אדל, 2021
לידה 5 במאי 1988 (בת 33)
טוטנהאם, הארינגיי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אדל לורי בלו אדקינס[1]
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־16 שנים)
מקום לימודים מכללת בריט לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת-יוצרתמלחינהפזמונאית
סוגה סול[2]פופ[3]
סוג קול מצו-סופרן
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרהפסנתר
חברת תקליטים אקס-אלקולומביה • Melted Stone
בן זוג סיימון קונקי (מ–2018 עד–2021)
צאצאים Angelo Adkins עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1
פרסים והוקרה
adele.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדל לורי בלו אדקינס MBEאנגלית: Adele Laurie Blue Adkins; נולדה ב-5 במאי 1988) המוכרת בשמה הפרטי אדל, היא זמרת-יוצרת, מלחינה ופזמונאית בריטית. זוכת פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, 15 פרסי גראמי, 19 פרסי המוזיקה של בילבורד, 9 פרסי המוזיקה הבריטית, 5 פרסי המוזיקה האמריקאית ועוד עשרות פרסים נוספים אחרים. ידועה גם בקולה הייחודי ובזכות הצלחה מסחרית נדירה, נחשבת לאחת הזמרות המצליחות והפופולריות ביותר בעשור הראשון והשני של המאה ה-21.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדל נולדה ברובע אנפילד שבצפון לונדון באנגליה. היא בת יחידה לאימה, מעצבת רהיטים אנגלייה, שילדה אותה כשהייתה בת 18 וחצי לאבא וולשי, שמעולם לא היה מעורב בחייה. כבר כשהייתה בת 5, הפתיעה אדל את אימה בכישרון השירה שלה. עד גיל 11 היא למדה בבית ספר יסודי בטוטנהאם, ואף הופיעה בו במהלך מספר טקסים. לאחר מכן עברה עם אימה ואביה החורג להתגורר במערב נורווד שבדרום לונדון. בסביבת מגוריה החדשה ובעזרת חבריה נחשפה אדל לסגנון הרית'ם אנד בלוז ולזמרות כמו איווה קסידי, אטה ג'יימס ואלה פיצג'רלד, שבהמשך השפיעו רבות על המוזיקה שלה. בגיל 14 התקבלה אדל ל"בריט", בית ספר לאומנויות בקרוידון שטיפח בעבר כישרונות כמו איימי ויינהאוס, קייט נאש וליאונה לואיס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהייתה נערה, מסרה אדל לחבר טוב שלה עותק של דמו שהקליטה וזה העלה את השיר לאתר מייספייס. הצלחת השיר הביאה עימה הצעה מצד חברת הקלטות שלבסוף אדל נענתה לה בחיוב. מאז ערב חג המולד של שנת 2004, בו עלה עמודה האישי במייספייס, החלה להופיע בברים קטנים באנגליה, כשבסופו של דבר באוקטובר 2007 יצאה למסע הופעות ראשון ברחבי בריטניה.

2009–2007: 19[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2007 הוציאה אדל את הסינגל הראשון שלה, "Hometown Glory", דרך חברת התקליטים Pacemaker Recordings, ותוך זמן קצר חתמה סופית על חוזה הקלטות בחברת התקליטים אקס-אל רקורדינגס. בינואר 2008 הוציאה אדל לאור את הסינגל השני שלה, "Chasing Pavements", שהגיע למקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בהמשך 2008 זכה השיר "Hometown Glory" להופיע מספר פעמים בסדרות אמריקאיות ובריטיות כמו "האנטומיה של גריי", "מגרש ביתי" ו"סקינס", והקליפ שהופק לשיר "Chasing Pavements" היה למשודר ביותר בערוץ VH1 האמריקאי באותה השנה.

ב-28 בינואר 2008 יצא לאור אלבום הבכורה של אדל הנושא את השם 19, כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום בגרסתו הרשמית כולל 11 שירים שאדל כתבה והלחינה ובנוסף ביצוע מחודש לשירו של בוב דילן, "Make You Feel My Love", שיצא גם כסינגל הרביעי מתוך האלבום. שירי האלבום עוסקים בקשר רומנטי שניהלה אדל בעבר ומכיל ברובו בלדות בהן היא חושפת את כאבה הנפשי. את סגנון האלבום תיארה אדל במילים "מוזיקת נשמה של לב שבור". האלבום זכה לביקורות טובות מהמבקרים, ששיבחו את יכולות השירה, הכתיבה וההלחנה של היוצרת הצעירה כבר באלבום הבכורה שלה, והיו כאלו שהשוו אותה לאיימי ויינהאוס. ב-28 באפריל 2008, יצא לאור הסינגל השלישי מהאלבום, "Cold Shoulder". ב-2009 זכתה אדל בשני פרסי גראמי, מתוך ארבע מועמדויות, על "Chasing Pavements" ועל פריצתה לעולם המוזיקה.

אדל, 2009

2014–2010: 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009, בתום מסע ההופעות שלה בארצות הברית, החלה אדל לעבוד על אלבומה השני, 21, שוב כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום יצא בישראל ב-24 בינואר 2011. שנה זו מייצגת מפנה בקריירה של אדל בה היא הפכה לסנסציה עולמית.

להכנת האלבום קדמה תקופה לא קלה לאדל. היא חוותה פרידה מבן זוגה לאחר שנטען שבגד בה. עקב זאת, היא טענה מאוחר יותר שסבלה מדיכאון. עובדות אלו השפיעו על כתיבת השירים, על תוכנם וכן על האלבום עצמו. השירים באלבום הוגדרו כסגנון מוזיקה שורשית בעלת כיוון קאנטרי וקלאסי. בהשוואה לאלבומה הראשון, האלבום השני מאופיין בסגנון יותר מלודרמטי, השפעה ישירה של התקופה שחוותה אדל בשנתיים שקדמו ליציאת האלבום.

הציפיות מהאלבום היו שישחזר את ההצלחה היחסית של האלבום הראשון. בעשור השני של המאה ה-21, מכירות האלבומים והסינגלים ירדו משמעותית; בעידן בו אפשר לשמוע שירים דרך האינטרנט מבלי לקנות דיסק פיזי או להוריד מוזיקה באופן לא חוקי, הציפיות מהאלבום היו כי ימכור כמה מיליונים ברחבי העולם ולא יטביע את חותמו, דבר שהיה נחשב להצלחה. בפועל, האלבום שבר שיאי מכירות והצלחה חסרי תקדים בהיקפם שהפתיעו את תעשיית המוזיקה העולמית.

הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום היה השיר "Rolling in the Deep". הסינגל זכה בתחילה להצלחה פושרת ודורג במקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בשאר המדינות לא התבלט הסינגל בתחילה במצעדים. בינואר 2011 יצא האלבום עצמו בבריטניה ובאירופה והתמקם במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. מבקרי מוזיקה לא התרשמו מהאלבום וטענו שחוץ מהסינגל הראשון בו, הרי שאלבום זה נופל מאלבומה הקודם של אדל. אולם, מכירות האלבום החלו להפתיע כאשר האלבום נשאר שבועות רבים בפסגת המצעד הבריטי. ההצלחה של אדל התעצמה לאחר שהופיעה בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ב-15 בפברואר. כחודש לפני ההופעה, יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "Someone like You", ב-24 בינואר 2011. אדל ביצעה לראשונה את השיר בטקס זה. ההופעה של אדל הייתה עוצמתית ותפסה את תשומת לב הקהל והצופים. מספר ימים לאחר הטקס, התברג הסינגל במקום הראשון במצעד הבריטי, הראשון של אדל שעשה זאת. מכאן ואילך, החל האלבום לשבור שיאי מכירות בבריטניה בפרט ובכל העולם בכלל. ב-22 בפברואר, יצא האלבום בצפון אמריקה. האלבום הפתיע והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי בילבורד 200 לאחר שמכר כ-300,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו; הישג מרשים עבור זמרת בעלת הצלחה בינונית ולא כה בולטת עד אז מבחינת מכירות ופופולריות.

הסינגל הראשון מהאלבום המשיך לצבור תאוצה בצפון אמריקה ובעולם, וביולי 2011 היה לסינגל הראשון של אדל להגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי בילבורד הוט 100. לאחריו הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 גם הסינגל השני. האלבום עצמו החל לשבור שיאים כאשר שהה במקום הראשון בבילבורד 200 במשך 23 שבועות לא רצופים והפך את אדל לזמרת הראשונה להגיע להישג זה. גם בשאר העולם, שהה האלבום במקומות הראשונים לאורך 2011–2012. מזמרת עם הצלחה יחסית לתקופתה, הפכה לזמרת המצליחה באותה עת עם שיא במכירות ששיפרו את השפל בה הייתה מצויה תעשיית המוזיקה העולמית מבחינת היקף המכירות. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום זכו להצלחה רבה וזיכו את אדל בפרסי גראמי. ב-4 ביולי 2011 יצא לאור הסינגל השלישי מן האלבום, "Set Fire to the Rain". הסינגל הרביעי מן האלבום, "Rumour Has It", יצא ב-5 בנובמבר 2011.

אדל מופיעה עם שירים מהאלבום 21

ב-2011 ביטלה אדל מספר הופעות בעקבות דלקת גרון שהתפתחה לפוליפ שפיר. לבסוף עברה אדל ניתוח במיתרי הקול שהגביל את יכולות השירה שלה באופן זמני, כך שעד סוף שנת 2011 היא לא יכלה להופיע. בדצמבר 2011 הפך 21 לאלבום הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21.

בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה הן במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה! לשנת 2011 והן במצעד המקביל של ynet והרדיו האזורי.[4][5] השיר "Someone like You" נבחר לשיר השנה בשני המצעדים. במצעד של ynet והרדיו האזורי כבשה אדל את כל שלושת המקומות הראשונים.

בשנת 2012, לאחר שהתאוששה מהניתוח שעברה במיתרי הקול, קולה של אדל חזר להישמע כפי שנשמע טרם הניתוח, והיא זכתה בשישה פרסי גראמי. מרבית הפרסים נוגעים לסגנון המוזיקה שלה. כמה מן הזכיות הגדולות היו "אלבום השנה", "אלבום הפופ של השנה", "הקלטת השנה", "שיר השנה" ("Rolling in the Deep"), ו"הופעת הפופ-סולו הטובה של השנה" ("Someone like You"). הופעתה בטקס גראמי וזכיותיה, האיצו את מכירת אלבומה שהמשיך לשבור שיאים בשנה זו. הסינגל השלישי מהאלבום, היה לסינגל השלישי מהאלבום לכבוש את המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, במקביל להצלחה במכירות האלבום. נכון לפברואר 2016, האלבום 21, הוא האלבום הנמכר ביותר בעולם בשנים 2011–2012, כאשר מכר למעלה מ-31 מיליון עותקים, מה שהופך אותו לאחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה. בבריטניה הוא האלבום הרביעי הנמכר בכל הזמנים (למעלה מ-4 מיליון מכירות). מומחים ובכירים בתעשיית המוזיקה, ניסו להסביר את ההצלחה הלא צפויה והנדירה של אדל בכך שסגנונה ושיריה הצליחו להתחבר לקהלים שונים באוכלוסייה ובכך תרמו לכמות המאסיבית במכירות. בסוף 2015, הודיע מגזין בילבורד כי 21 הוא האלבום המצליח ביותר בכל הזמנים מבחינת הישגים ושהייה במצעד האמריקאי.

באותה השנה, הוציאה את שיר הנושא לסרט ה-23 בסדרת סרטי ג'יימס בונד שנשא גם את שם הסרט, "Skyfall". השיר זכה להצלחה רבה והגביר את ההייפ סביב הזמרת באותה התקופה. השיר זכה לשבחים ממבקרים ולבסוף זיכה את אדל בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר. בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה! לשנת 2012, שנה שנייה ברציפות. בטקס פרסי גראמי 2014 שנערך בלוס אנג'לס, זכה השיר "Skyfall" בפרס גראמי עבור השיר הטוב ביותר שנכתב עבור מדיה חזותית. זוהי הזכייה העשירית של אדל בפרס גראמי.

2015–2017: 25[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באפריל 2012, אישרה אדל כי אלבומה השלישי יצא לכל הפחות בעוד שנתיים, וציינה: "אני צריכה לקחת זמן ולחיות קצת. היו שנתיים טובות בין האלבום הראשון שלי לשני, לכן זה יהיה דומה גם בפעם הזאת". בנוסף ציינה כי גם באלבום הבא היא תכתוב בעצמה את השירים.[6] ביום הולדתה ה-26, פרסמה אדל הודעה בעמוד הטוויטר שלה, בה כתבה: "ביי ביי 25... נתראה שוב השנה".[7] הודעה זה פורשה כרמיזה על אלבומה השלישי, שייקרא "25".[8] לאחר ההצלחה הפנומנלית של אלבומה השני, גברה הציפייה לאלבום הבא של אדל, אולם יציאת האלבום התעכבה ונדחתה. ב-22 באוקטובר 2015, פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה כי אלבומה החדש שייקרא "25" ייצא ב-20 בנובמבר 2015.[9]

אדל בהופעה, 2016

לאחר כמעט 4 שנים מחוץ לאור הזרקורים, ב-23 באוקטובר 2015, הוציאה אדל בלי התראה מוקדמת את הסינגל הראשון מהאלבום, "Hello", ואיתו גם את הווידאו קליפ לשיר באורך 6 דקות אותו ביים וערך קסבייה דולן ומככב לצידה טריסטן וילדס. הקליפ שבר את שיא הצפיות ביוטיוב לאחר שצבר 27 מיליון צפיות בתוך יממה, ובכך עקפה את השיא הקודם שהחזיקה טיילור סוויפט (20.3 מיליון צפיות), השיא נשבר בשלישית על ידי סוויפט בשנת 2017, עם שירה "Look What You Made Me Do". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ושהה בו כעשרה שבועות. ב-17 בנובמבר, שלושה ימים לפני צאת האלבום, יצא הסינגל השני, "When We Were Young".

ב-20 בנובמבר, יצא אלבומה השלישי, 25. האלבום, שהציפייה אליו הייתה גבוהה מלכתחילה, שבר שיאי מכירות עולמיים. כבר בשבוע הראשון ליציאתו מכר בארצות הברית למעלה מ-3 מיליון עותקים ובכך שברה את שיאה של להקת אן סינק עם אלבומם No Strings Attached (שמכר 2.4 מיליון עותקים). יציאת האלבום החזירה את אדל לקדמת הבמה לאחר שבשנים שקדמו ליציאת האלבום (2013–2015), העדיפה אדל לקחת פסק זמן מהקריירה שלה ולהשקיע את זמנה במשפחתה. נכון לספטמבר 2017, מכר האלבום למעלה מ-25 מיליון עותקים.[10]

בטקס גראמי של 2016, הופיעה אדל עם השיר "All I Ask" מתוך האלבום. הופעה זו עלתה לכותרות עקב נפילת המיקרופון במהלך ההופעה, דבר שבלבל את אדל ואף גרם לה לזייף בשידור חי. לאחר הוצאת האלבום, יצאה אדל ב-2016 לסיבוב הופעות ברחבי העולם. באפריל 2016, התפרסם כי אדל היא הזמרת השנייה הכי עשירה בבריטניה.

ב-22 במאי 2016, בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, זכתה אדל ב-5 פרסים מתוך 8 מועמדויות, ביניהם הפרס החשוב של הערב "אמן השנה", והציגה סינגל ווידאו קליפ חדש - "Send My Love (To Your New Lover)", בעוד שהייתה באירופה בסיבוב ההופעות "Adele Live 2016". ביומו הראשון, הקליפ של השיר "Send My Love" הגיע ללמעלה מ-4.1 מיליון צפיות ביוטיוב.

בטקס גראמי שנערך בפברואר 2017, זכתה אדל בחמשת פרסי גראמי להם הייתה מועמדת: שיר השנה, תקליט השנה והופעת הפופ סולו הטובה ביותר - על שירה "Hello", ואלבום השנה ואלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר - על אלבומה 25. במהלך נאומי הזכייה של אדל לאחר זכייתה בשיר השנה ואלבום השנה, אדל הביעה פרגון, הערכה והערצה רבה לביונסה ולאלבומה Lemonade (שהועמד גם הוא לאלבום השנה), ושברה את פסל גראמי בו זכתה וחלקה אותו עמה.[דרוש מקור] בטקס זה אדל שרה למעט השיר "Hello" גם את השיר "Fast Love", כמחווה לג'ורג' מייקל שהלך לעולמו מוקדם יותר באותה השנה. במהלך הביצוע, היו תקלות טכניות, מה שהוביל לכך שהיא הפסיקה לשיר, התנצלה וביקשה לשיר מההתחלה, כל זאת לעיני הקהל שתמך בה והתרגש יחד איתה.[11] באותו ערב שברה אדל את שיאה של הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט בכך שזכתה גם כן היא בשני פרסי גראמי על אלבום השנה ובכך טיילור והיא היחידות מהבנות שמחזיקות בשני אלבומים שזכו בתואר הזה. בנובמבר באותה שנה יצא הסינגל האחרון מ-25, "Water Under the Bridge". הסינגל זכה להצלחה רבה בעולם ונכנס למצעדים רבים, ובמצעד השבועי של גלגלצ הצליח הסינגל להגיע לצמרת המצעד.

2018–הווה: 30[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדיווחים אדל עבדה על אלבום האולפנים הרביעי שלה עד 2018. ב-5 במאי 2019, תאריך יום הולדתה ה-31 של אדל, פרסמה אדל תמונות בשחור-לבן שלה עצמה חוגגת את יום הולדתה יחד עם הודעה בחשבון האינסטגרם שלה המשקף את השנה הקודמת. ההודעה הסתיימה ב-"30 יהיה תקליטור בס תופים כדי להרגיש אתכם". ב-15 בפברואר 2020, הודיעה אדל בחתונת חברתה כי אלבום האולפן הרביעי שלה ייצא עד ספטמבר 2020.[12] עם זאת, מאוחר יותר היא אישרה שהפקת האלבום וצאתו התעכבו בשל התפרצות מגפת הקורונה.[13]

ב-24 באוקטובר 2020, הופיעה אדל לראשונה בטלוויזיה מזה כמעט ארבע שנים בהנחיית פרק ה"סאטרדיי נייט לייב", עם האורחת המוזיקלית H.E.R..[14]

ב-1 באוקטובר 2021, החלו להופיע הקרנות ושלטי חוצות של המספר "30" הופיעו על ציוני דרך ובניינים משמעותיים בערים שונות ברחבי העולם, מה שעורר ספקולציות כי אדל אחראית, וש-"30" יהיה הכותרת של אלבומה הרביעי.[15] זמן קצר לאחר מכן, האתר וחשבונות המדיה החברתית של אדל תאמו את האסתטיקה של ההקרנות ושלטי החוצות, מה שרומז שהאלבום החדש שלה יזכה לשם 30,[16] אשר אושר לאחר מכן.[17] ב-5 באוקטובר 2021, אדל הכריזה על הסינגל שלה "Easy on Me", ליציאתו ב-15 באוקטובר.[18] תאריך יציאתו של האלבום הוכרז זמן קצר לאחר מכן ב-19 בנובמבר 2021.[19] ב-7 באוקטובר, הוכרזה כי אדל תככב על השער של נובמבר במגזין ווג וגם ב"ווג הבריטי", האדם הראשון שכיסה בו-זמנית את שני הפרסומים בו-זמנית.[20][21] ב-15 באוקטובר, אדל הוציאה את "Easy on Me", וזכה לביקורות חיובית, ושבר את שיא כל הזמנים הזמנים לצבירת השמעות בספוטיפיי ובאמזון מיוזיק.[22] השיר הופיע לראשונה במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, המקום השלישי של אדל בבריטניה, והיה עם המכירות הגבוהות ביותר בשבוע הראשון לסינגל מאז ינואר 2017.[23] כשהיא מגיעה לפסגת בילבורד הוט 100, זה הסינגל החמישי שלה בארצות הברית.[24] 30 הוא האלבום הראשון שלה ששווק ברחבי העולם על ידי קולומביה רקורדס במקום להיות מפוצל בין אקס-אל רקורדינגס ושותפי ההפצה האזוריים של Beggars Group ברוב העולם וקולומביה בצפון אמריקה.[25] ב-30 בנובמבר 2021, אדל הכריזה על מופע קבוע בלאס וגאס בתיאטרון הקולוסיאום במלון "Caesars Palace", שיפעל מ-21 בינואר 2022 עד 16 באפריל 2022.[26] היא זכתה בפרס אשת השנה במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של mako וגלגלצ.[27]

ב-29 בנובמבר, יצא הסינגל השני מהאלבום "Oh My God". ב-12 בינואר 2022, יצא הווידאו קליפ הרשמי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדל החלה לצאת עם יזם הצדקה סיימון קונצקי באמצע 2011.[28] בנם אנג'לו ג'יימס נולד ב-19 באוקטובר 2012.[29] בנושא הפיכתי להורה, אדל אמרה שהיא "הרגישה שאני באמת חיה. הייתה לי מטרה, במקום שבו קודם לא הייתה לי".[30] אדל וקונצקי הגישו תיק פרטיות נגד סוכנות צילום בבריטניה שפרסמה תמונות פפראצי פולשניות של בנם שצולמו במהלך טיולים משפחתיים ב-2013.[31] עורכי דין העובדים מטעמם קיבלו פיצויים מהחברה ביולי 2014.[32] אדל גם פתחה לגבי סבלה מדיכאון לאחר לידה, חרדה והתקפי פאניקה.[33][34]

בתחילת 2017, הצהובונים החלו לשער כי אדל וקוניקי נישאו בסתר כאשר הם נצפו עונדים טבעות תואמות על הקמיצה שלהם.[35] במהלך נאום הקבלה שלה בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-59 לאלבום השנה, נראה שאדל אישרה את הדיווחים הללו כשהיא התייחסה לקונצקי כ"בעלי" כשהודתה לו.[36] היא חזרה על כך במרץ 2017, ואמרה לקהל בהופעה בבריסביין, אוסטרליה, "אני נשואה עכשיו".[37] עם זאת, בראיון ב-2021 לווג הבריטי, היא חשפה שהם למעשה נישאו ב-2018, ונפרדו באותה שנה.[38] במהלך תקופה זו, אדל הפכה לאם בבית.[39] באפריל 2019, נציגיה של אדל אישרו את הפרידה באמצעות סוכנות ידיעות "Associated Press", ואישרו שהיא וקוניקי ימשיכו לגדל את בנם יחד.[40][41] ב-13 בספטמבר 2019, דווח כי אדל הגישה בקשה לגירושין מקונצקי בארצות הברית.[42] גירושיהם הסתיימו ב-4 במרץ 2021.[43]

בשנת 2021, החלה לצאת אדל עם סוכן הספורט האמריקאי ריץ' פול.[38][44]

נכון לשנת 2020, הונה של אדל מוערך בכ-135 עד 190 מיליון דולר.[45][46]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופע קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2021: Weekends With Adele

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הערות
2007 Later... with Jools Holland פרק: 8 ביוני 2007[47]
2008 פרק: 1 באפריל 2008[48]
Never Mind the Buzzcocks פרק: 4 באוקטובר 2008[49]
סאטרדיי נייט לייב פרק: "ג'וש ברולין / אדל"[50]
BBC Electric Proms 22 באוקטובר 2008[51]
Sound פרק: 6 בדצמבר 2008[52]
Jools' Annual Hootenanny פרק: 31 בדצמבר 2008[53]
2009 בטי פרק: "בכוכבים": הופעת קמיע[54]
Never Mind the Buzzcocks פרק: 23 ביולי 2009[55]
2011 Later... with Jools Holland פרק: 6 במאי 2011[56]
2012 Live at the Royal Albert Hall תוכנית הכוללת את נקודות השיא של קונצרט אדל ב-21 בספטמבר 2011, כחלק מסיבוב ההופעות שלה "Adele Live".[57]
2015 Adele at the BBC פרק מיוחד לטלוויזיה[58]
סאטרדיי נייט לייב פרק: "מתיו מקונוהיי / אדל"[59]
Adele Live in New York City פרק מיוחד לטלוויזיה גם מפיקה בפועל[60]
2016 Glastonbury 2016 הופעה של אדל בפסטיבל.[61]
2020 סאטרדיי נייט לייב פרק: "אדל / H.E.R." [62]
2021 Adele One Night Only ספיישל טלוויזיה אמריקאי הכולל הופעות מהאלבום "30" וראיון עם אופרה ווינפרי.[63]
An Audience with Adele ספיישל טלוויזיה בריטית הכולל הופעות מהאלבום "30" וחברי קהל מפורסמים.[64]
2022 42nd Brit Awards תוכנית פרסי הטלוויזיה הבריטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: אדל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frehsée, Nicole (22 בינואר 2009). "Meet Adele, the U.K.'s Newest Soul Star" (PDF). Rolling Stone. p. 26. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 בנובמבר 2012. נבדק ב-18 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Jeffries, David. "Adele: AllMusic". AllMusic. נבדק ב-15 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Pop singer Adele parts with husband". Reuters. 20 באפריל 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 באפריל 2019. נבדק ב-9 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אדל כבשה את המצעד הלועזי השנתי של וואלה! וגלגלצ, באתר וואלה!‏, 30 בדצמבר 2011
  5. ^ אור ברנע, ובמקום הראשון: אדל. וגם בשני. וגם בשלישי!, באתר ynet, 30 בדצמבר 2011
  6. ^ Adele To Release New Single This Year
  7. ^ ההודעה בעמוד הטוויטר של אדל
  8. ^ Adele drops biggest hint yet she is to release a third album imminently after cryptic tweet
  9. ^ 25 out November 20th
  10. ^ McIntyre, Hugh. "Adele's '25' Is Now Available In Full On Streaming Platforms For The First Time". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2017-09-18.
  11. ^ זוכה ומקללת: אדל כבשה את גראמי בדרכה באתר ynet
  12. ^ "Adele confirms new album set for release in September". NME. ארכיון ארכיון מהמקור מ-16 בפברואר 2020. נבדק ב-17 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Avila, Pamela (28 ביוני 2020). "Adele's New Album Won't Be Released Anytime Soon Because Corona Ain't Over". E! News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 ביוני 2020. נבדק ב-29 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Adele sings and jokes about weight loss as she hosts Saturday Night Live" (בBritish English). BBC News. 25 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Blistein, Jon (1 באוקטובר 2021). "Do These Mysterious '30' Billboards Mean Adele Is Back?". Rolling Stone. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "Adele hints at new album after six years with subtle social media change". Rhyl Journal.
  17. ^ McNeal, Bria. "Adele Says Many Songs On '30' Were Written For Her Son". Nylon.
  18. ^ Skinner, Tom (5 באוקטובר 2021). "Adele announces comeback single 'Easy On Me', out next week". NME. נבדק ב-5 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "Adele announces 30 album release date as she makes anticipated comeback". Metro. 13 באוקטובר 2021. נבדק ב-13 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  20. ^ https://www.vogue.co.uk/arts-and-lifestyle/article/adele-british-vogue-interview Adele, Reborn] The British Icon Gets Candid About Divorce, Body Image, Romance & Her "Self-Redemption" Record, Vogue November 2021
  21. ^ "Adele is Vogue's November Cover Star!". Vogue. 7 באוקטובר 2021. נבדק ב-16 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Adele's 'Easy On Me' Dethrones BTS for Most-Streamed Song on Spotify in a Single Day". Billboard (באנגלית). נבדק ב-16 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ "Adele makes record-breaking Number 1 debut with Easy On Me". Official Charts Company. נבדק ב-25 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Trust, Gary (25 באוקטובר 2021). "Adele's 'Easy on Me' Blasts to No. 1 on Billboard Hot 100". Billboard. נבדק ב-26 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Paine, Andre (13 באוקטובר 2021). "Adele says Hello to Columbia Records UK, 30 album confirmed for November 19". Music Week. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Adele announces Las Vegas residency". BBC. בנובמבר 30, 2021. נבדק ב-בנובמבר 30, 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ אלו הזוכים במצעד הבינלאומי של mako וגלגלצ 2021, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בדצמבר 2021‏
  28. ^ "Adele Is Pregnant!". Us Weekly. 29 ביוני 2012. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 באוקטובר 2012. נבדק ב-21 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Letkemann, Jessica (21 באוקטובר 2012). "Adele Gives Birth to Baby Boy: Reports". Billboard. ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 באוגוסט 2016. נבדק ב-22 ביולי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Bowles, Hamish (12 בפברואר 2016). "Adele Had Us Long Before "Hello"". Vogue. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בפברואר 2016. נבדק ב-20 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Adele's son gets payout in privacy case". The Guardian. London. 23 ביולי 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 ביולי 2014. נבדק ב-23 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Singer Adele wins damages over paparazzi photos of son". BBC News. 23 ביולי 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 ביולי 2014. נבדק ב-23 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Scutti, Susan. "Adele opens up about her postpartum depression". CNN. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 במרץ 2018. נבדק ב-23 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Adele emotionally explains why she may never tour again". Stylist (באנגלית). 28 במרץ 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 במרץ 2018. נבדק ב-23 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Adele Sparks Marriage Rumors After Singer and Simon Konecki Step Out Wearing New Rings". Etonline.com. 3 בינואר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 במרץ 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Holcombe, Madeline (13 בפברואר 2017). "Adele confirms she's married by thanking her 'husband' at the Grammys". CNN. ארכיון ארכיון מהמקור מ-16 בפברואר 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Adele confirms she is married to Simon Konecki". BBC Radio 1 Newsbeat. BBC. 5 במרץ 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 במרץ 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ 1 2 Hattersley, Giles (7 באוקטובר 2021). "Adele, Reborn: The British Icon Gets Candid About Divorce, Body Image, Romance & Her "Self-Redemption" Record". British Vogue. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 באוקטובר 2021. נבדק ב-8 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Jennifer Lawrence and Adele Surprise Fans by Crashing NYC Gay Bar and Playing Drinking Games". People. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 במרץ 2019. נבדק ב-24 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Nelson, Jeff; Merrett, Robyn (19 באפריל 2019). "Adele and Husband Simon Konecki Split After More Than 7 Years Together". People. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 באפריל 2019. נבדק ב-20 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Fekadu, Mesfin (19 באפריל 2019). "Rep: Adele, husband Simon Konecki have separated". Associated Press. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 באפריל 2019. נבדק ב-20 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Adele files for divorce from husband Simon Konecki". BBC News. 13 בספטמבר 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 בספטמבר 2019. נבדק ב-13 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Hitt, Caitlyn (4 במרץ 2021). "Adele and Simon Konecki Finalize Divorce Nearly 2 Years After Announcing Their Split". Us Weekly. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 במרץ 2021. נבדק ב-5 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Aguirre, Abby (7 באוקטובר 2021). "Adele on the Other Side". Vogue. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 באוקטובר 2021. נבדק ב-8 באוקטובר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Adele Net Worth, באתר CelebrityNetWorth
  46. ^ Adele Net Worth, באתר TheRichest
  47. ^ "Later.... with Jools Holland – BBC Two England – 8 June 2007 – BBC Genome". The Radio Times (4338): 112. 31 במאי 2007. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ "Later Live.... with Jools Holland – BBC Two England – 1 April 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4380): 96. 27 במרץ 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ "Never Mind the Buzzcocks – BBC Two England – 4 October 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4407): 50. באוקטובר 4, 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ "SNL Season 34 Episode 05 - Josh Brolin, Adele - NBC.com". NBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "BBC Electric Proms – BBC Two England – 22 October 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4409): 106. באוקטובר 22, 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ "Sound – BBC Two England – 6 December 2008 – BBC Genome". genome.ch.bbc.co.uk. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Jools's Annual Hootenanny – BBC Two England – 31 December 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4418): 226. 18 בדצמבר 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ "'Ugly Betty' made Adele famous, and here's how". Entertainment Weekly. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Never Mind the Buzzcocks – BBC Two England – 23 July 2009 – BBC Genome". The Radio Times (4447): 102. 16 ביולי 2009. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ "Episode 5, Series 38, Later... with Jools Holland – BBC Two". BBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Adele: Live At The Royal Albert Hall". BBC1. נבדק ב-28 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Warner, Sam (21 בנובמבר 2015). "UK TV Ratings: I'm a Celebrity attracts 7 million viewers on Friday night". Digital Spy. נבדק ב-29 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "SNL Season 41 Episode 06 - Matthew McConaughey - NBC.com". NBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Watch Adele's 'Live In New York City' Concert Special In Full". Billboard. 15 בדצמבר 2015. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ "Adele's Glastonbury set broke BBC most-watched records". Digital Spy. 29 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Next Show!". Twitter. נבדק ב-18 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Petski, Denise (18 באוקטובר 2021). "'Adele One Night Only' Special With Oprah Interview Set On CBS". Deadline (בAmerican English). נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Adele to perform exclusive live special for ITV". The Independent (באנגלית). 2 בנובמבר 2021. נבדק ב-3 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
אדל - פרסים
הקודם:
2020: אריאנה גרנדה
פרס בחירת הקהל לזמרת השנה
2021: אדל
2022::