הארכיבישופות הקתולית של מלטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמלו של הארכיבישוף של מלטה

הארכיבישופות הקתולית של מלטהאנגלית: Roman Catholic Archdiocese of Malta) היא הארכיבישופות (או הארכידיוקסיה) הקתולית במלטה. עד 1 בינואר 1944 היה מעמדה של מלטה כשל דיוקסיה, אך אז היא הועלתה בדרגה והוענק לה מעמד של ארכיבישופות. בתפקיד הקתדרה של מלטה נושאת קתדרלת פאולוס הקדוש במדינה, יחד עם קון-קתדרלת יוחנן הקדוש בבירה ולטה, שנוספה לה מכוח צו של הוותיקן בשנת 1816. לארכיבישופות של מלטה כפופה רק דיוקסיה אחת האחראית על האיים גוזו וקומינו, והקתדרה שלה בקתדרלת עליית הבתולה בוויקטוריה. דיוקסיית גוזו וקומינו הופרדה מזו של מלטה והוקמה ב-16 בספטמבר 1864. מאז 2006 ניצב הארכיבישוף פאול קרמונה (Paul Cremona) בראשותה של הארכיבישופות, ומקום מושבו בעיר פלוריאנה.

היסטוריה כנסייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוא הנצרות למלטה מיוחס לפאולוס הקדוש, אשר, על פי המסורת, ספינתו נטרפה לחופי האי סמוך איי סנט פול בשנת 60 לערך. פאולוס ניצר את פובליוס הקדוש, הנחשב לבישוף הראשון של מלטה. פובליוס הנהיג את הכנסייה המקומית משך 30 שנים, ובשנת 90 לספירה, עבר לאתונה, שם מסר את נפשו בשל אמונתו[1]. חלק מהבישופים שהנהיגו את הכנסייה המקומית תועדו כמשתתפים במספר ועידות אקומניות, דוגמת ועידת כלקדון בשנת 451, בוועידות כנסייתיות אחרות ובמקורות אחרים. הבישוף היווני מילאס היה מנוע מלשוב למלטה מוועידה בה השתתף בשנת 868 בשל כיבוש האיים בידי המוסלמים, שאף לכדו ואסרו אותו סמוך לאחר מכן בפלרמו שבסיציליה. לא השתמר מידע על יורשיו של מילאס ולא ידוע אם מונה מנהיג רשמי לקהילה הנוצרית של מלטה בעת הכיבוש המוסלמי. לאחר הכיבוש הנורמני של האיים ב-1127, המשרה חודשה. רוב הבישופים שנשאו בה היו סיציליאנים, אך מאז 1808 כולם היו מקומיים בני מלטה.

הארכיבישופות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטה באחד הכפרים
תהלוכת פסטה ביום גבירתנו של הניצחון

האכיבישופות נחלקת ל-64 רבעים כנסייתיים באי מלטה[2] ו-15 נוספים באי גוזו[3], ובסך הכל ישנן 359 קתדרלות, כנסיות וקפלות ברחבי המדינה, ששטחה 316 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 413,609 נפש בלבד (2009). גם יחס מספרם של אנשי הכנסייה לתושבים הוא הגבוה בעולם[1]. הכנסיות, גם אלה השוכנות בכפרים הקטנים, מעוצבות ומעוטרות בעושר ובקפידה. בנוסף פעילים במלטה 34 מסדרים נזיריים ואחרים הסרים למרותו של האפיפיור.

מעמדה של הנצרות הקתולית במדינה רם. 98% מתושבי המדינה הם קתולים, והיתר בני כנסיות אחרות, בעיקר פרוטסטנטים (ראו קתדרלת פאולוס הקדוש האנגליקנית). מתוך כ-3,000 המוסלמים המתגוררים במדינה, רק רבע הם אזרחיה. חוקת מלטה קובעת כי הנצרות הקתולית היא דת המדינה (סעיף 2(1)), כי לסמכות הכנסייתית זכות וחובה להנחות בדבר נכונותם של עקרונות דתיים (סעיף 2(2)) וכי חינוך קתולי דתי ילמד בכל בתי הספר הציבוריים כמקצוע חובה (סעיף 2(3))‏[4]. הפלות מלאכותיות אסורות במלטה לחלוטין, גם כאשר בריאותם של האם או הוולד נמצאת בסכנה, וגירושין אינם חוקיים. עריכת טקסי נישואין מסורה בידיה של הכנסייה הקתולית, ולכן נישואין בין בני דתות שונות מתאפשרים רק באישורו ובעריכתו של נציגה המוסמך. הכנסייה והדת ממלאים תפקיד מרכזי בחיי היום היום, וחתונות, טקסי טבילה והלוויות נערכים בכנסיות בלבד. מאפיין נוסף של חיי הדת והקהילה במדינה הוא ה"פסטה" (Festa, רבים Festi), חגיגה עממית-דתית הנערכת בקהילות השונות ביומו של הקדוש המגן שלהן ובחגים נוצריים אחרים. אירועי הפסטה התופסים מקום חשוב בחיי התושבים. הם נמשכים חמישה ימים ושיאם בתהלוכה שבה נישאים פסלו של הקדוש ודגם של הכנסייה המקומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]