הבחירות הפרלמנטריות באיראן (2024)
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
הבחירות הפרלמנטריות באיראן לשנת 2024 נערכו בשני סיבובים: הראשון ב-1 במרץ והשני בתאריך מאוחר יותר במאי. חמש שנים לאחר הבחירות הקודמות של 2020,[1] אלה היו הבחירות הראשונות שנערכו תחת חוק הרישום המוקדם שהתקבל ב-2023.[2] במקביל, נערכו גם הבחירות למועצת המומחים האיראנית במהלך הבחירות, נרשמה דחייה נרחבת של מועמדים מהזרמים המתונים והרפורמיסטיים, וכתוצאה מכך, שיעור ההצבעה הגיע לשפל של 40.64%.[3]
במערכת הבחירות לאספה המייעצת האסלאמית, המונה 290 מושבים, 285 מושבים מתמלאים על ידי בחירה ישירה של האזרחים, בעוד חמישה מושבים אחרים מוקצים לנציגים מהקהילות הדתיות המיעוטיות: זורואסטרים, יהודים, נוצרים ואשורים וכלדים (כלדיה (אנ')), כולל מושב אחד עבור הארמנים בצפון איראן ומושב נוסף עבור הארמנים בדרום.[4] 285 מושבים הנבחרים ישירות מחולקים לפי 196 אזורי בחירה, שבהם חלקם בודדים ואחרים רבי-חברים. באזורי בחירה עם מושב יחיד, מועמד צריך לזכות בלפחות 25% מכלל הקולות בסיבוב הראשון כדי להיבחר. אם אף מועמד לא מגיע לסף זה, יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את המספר הגבוה ביותר של קולות. באזורים רבי-חברים, הבוחרים מצביעים למספר מועמדים עד כדי מספר המושבים הפנויים. אם לא כל המושבים מתמלאים בסיבוב הראשון על ידי מועמדים שזכו בלפחות 25% מהקולות, סיבוב שני יתקיים עם כפל מספר המועמדים למספר המושבים הפנויים למילוי, או עם כל המועמדים המקוריים אם זה פחות מכפל המספר.[4]
כישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו בבחירות הקודמות, על מנת להיות כשיר לעמוד כמועמד בבחירות, בהתאם לחוקים האיראניים, על מועמד:[4]
- להיות אזרח איראני;
- להיות תומך של הרפובליקה האסלאמית, תוך הבטחת נאמנות לחוקת איראן
- להיות מוסלמי פעיל (אלא אם כן הוא מייצג את אחד המיעוטים הדתיים באיראן)
- ללא מוניטין רע או מפוקפק
- להיות בריא ובין הגילאים 30 עד 75.
מועמד ייפסל אם הוא/היא יימצא לקויי נפש, תומך באופן פעיל בשאה או תומך במפלגות וארגונים פוליטיים שנחשבים בלתי חוקיים או שהואשם בפעילות אנטי-ממשלתית, המיר דת אחרת או ויתר בדרך אחרת על האמונה האסלאמית, נמצא אשם בשחיתות, בגידה, הונאה, שוחד או נמצא אשם בהפרת חוקי השריעה.[4] כמו כן, על המועמדים להיות יודעים קרוא וכתוב; מועמדים אינם יכולים למלא תפקיד בממשלה שלפני 1979, להיות בעלי קרקעות גדולים, מכורים לסמים או בעלי הרשעות הנוגעות לפעולות נגד המדינה או כפירה. על שרי הממשלה, חברי מועצת השומרים ומועצת המשפט העליונה נאסר להתמודד על תפקידם, כמו גם ראש בית המשפט לעניינים מינהליים, ראש הפיקוח הכללי, חלק מעובדי מדינה ומנהיגים דתיים וכל חבר בכוחות המזוינים.[4]
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיחות חרם[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-275 פעילים בולטים ונציגי החברה האזרחית קראו להחרים את הבחירות תוך ציון המצב ה"מחפיר" של שיטת הבחירות ו"חיסולם המוחלט של המתנגדים".[5] ביניהם נכלאה חתן פרס נובל לשלום ופעילת זכויות הנשים נרג'ס מוחמדי, שכינתה את ההצבעה מכורה מראש.[6] החזית הרפורמית גם תיארה את ההצבעה כ"חסרת משמעות, לא תחרותית ולא יעילה", בעוד הנשיא לשעבר מוחמד ח'תאמי אמר כי איראן "רחוקה מאוד מבחירות חופשיות ותחרותיות".[7] במחוז מערב אזרבייג'ן נעצרו 50 פעילים שקראו להחרים את הבחירות ברשתות החברתיות.[8] הנשיא לשעבר חסן רוחאני, שנפסל מלהתמודד במועצת המומחים האיראנית לאחר שהיה חבר במשך 24 שנים, קרא להצבעת מחאה אך לא קרא במפורש לחרם.[9]
שעות פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקלפיות נפתחו בשעה 08:00 בבוקר ב-59,000 מתחמים ברחבי איראן ובתחילה היו אמורים להימשך עשר שעות אך הוארכו עד חצות. ההצבעה האלקטרונית הייתה אמורה להתקיים ב-1,700 קלפיות בארבעה אזורי בחירה. משרד הפנים פרס כ-250,000 אנשי אבטחה כדי להבטיח את ניהול וביטחון הבחירות תוך בדיקה קפדנית על רקע הפיגוע בכרמאן ב-2024.[10][11][12]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוצאות ראשוניות גילו כי נדרש סיבוב שני ל-45 מושבים באספה המייעצת האסלאמית, בסך הכל ב-15 מחוזות,[13] כולל מחוז הבחירה המארגן מחדש את טהראן, ריי, שמיראן, אסלמשהר ופרדיס, אשר מסתכמים בשלושים מושבים, ביניהם. 14 מולאו בסיבוב הראשון.[3] מתוכנן לחודש מאי, התאריך המדויק של הסיבוב השני עדיין לא ידוע.[14]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד החוץ האמריקני אמר כי אינו מצפה שהבחירות יהיו "חופשיות והוגנות", וציין את פסילתם של אלפי מועמדים ב"תהליך אטום" וכן את "המערכות המנהליות, המשפטיות והבחירות הלא דמוקרטיות והלא שקופות. "של המערכת הפוליטית האיראנית.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Report: Iran's former speaker, Larijiani, to run for parliamentary vote slated for March 2024", Iran Front Page, 8 במאי 2023, נבדק ב-11 במאי 2023
{{citation}}: (עזרה) - ^ "روحانی: طرفداران حکومت اقلیت بر اکثریت آینده انقلاب را تهدید میکنند / فریبهای آماری، بسیار شایع شده / محروم کردن دانشگاه از اساتید برجسته، ظلم است - خبرآنلاین".
- ^ 1 2 "Iran elections: Record low turnout in polls as hardliners win". BBC (באנגלית). 4 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-05.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Electoral system IPU
- ^ "Iran's 'mock election' brings no hope of change". DW (באנגלית). 28 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran begins voting in first parliament election since 2022 protests as questions over turnout loom". Associated Press (באנגלית). 1 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran heads to the polls, hardliners poised to tighten grip on power". France 24 (באנגלית). 1 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran Regime Intensifies Election Engineering Operations". Iran International (באנגלית). 1 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "US Brushes Aside Iran Election Legitimacy". Barron's (באנגלית). 29 בפברואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iranian parliament vote, first since 2022 mass protests, sees a low turnout despite government push". Associated Press. 2 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What to expect as Iran votes to elect parliament, religious leaders". Al Jazeera. 1 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ در کدام شهرها انتخابات الکترونیکی برگزار میشود؟, اعتمادآنلاین, 2024-03-12 (בפרסית)
- ^ "Low turnout as conservatives dominate Iran parliamentery vote". Al Jazeera. 4 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ انتخابات مجلس در ۱۵ استان به دور دوم میرود
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הבחירות הפרלמנטריות באיראן (2024)".