הבלגריאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עטיפת חייל הנבואה, הספר הפותח את הסדרה

הבלגריאד (The Belgariad) היא סדרת ספרי פנטזיה אפית בת חמישה ספרים, שנכתבה על ידי סופר הפנטזיה האמריקאי דייוויד אדינגס. לסדרה יש סדרת המשך בשם המלוריאן. בנוסף, קיימים עוד שלושה ספרים המהווים מעין רקע היסטורי לעולם הבלגריאד, קורות בלגראת הקוסם, קורות פולגרה הקוסמת והקודקס הריבאני.

עלילת הסדרה מתמקדת בחייו של גאריון, נער חווה פשוט, התבגרותו ומסעו ברחבי ארצות המערב, בצילו של התעוררותו של טוראק, האל האפל, מתרדמתו. מוטיב מרכזי בסדרה, כפי שמשתקף בשמות הספרים השונים הוא משחק שחמט קוסמי בין שני גורלות מנוגדים (מעין דואליזם מופשט), כאשר הדמויות בספרים, בני אדם פשוטים, גיבורים, קוסמים ואפילו אלים, משמשים ככלי המשחק שלהם.

ספרי הסדרה הם:

  1. חייל הנבואה (1982)
  2. מלכת הכישוף (1982)
  3. קורבן הקוסם (1983)
  4. טירת הכישוף (1984)
  5. סוף משחק המכשפים (1985)

ביקורות בקרב קהילת קוראי הפנטזיה הישראלית נשמעה נגד מתרגמי הסדרה לעברית[דרוש מקור] כיוון שהתרגום המילולי של כותרות הספרים נטל מהן את ההשוואה לכלי שחמט. לפי ביקורת התרגום הנכון של הספר השלישי היה צריך להיות "גאמביט הקוסם" (כך נקראת ההקרבה בשחמט). ושל הספר הרביעי, "צריח הכישוף".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים מתחילה בתיאור המאבק בין כוחות הטוב, המגולמים בחפץ הנקרא כדור אלדור, לבין האל הרע טוראק. האל הרע טוראק חמד את האבן לעצמו, הכה את אחיו אלדור וברח עם האבן. שאר האלים כינסו את צבאות והתקיפו את טוראק. טוראק בניסיון להגן על עצמו פיצל את האדמה, ויצר ים חדש שיפריד בינו לבין הצבאות התוקפים. האבן, בה השתמש תקפה אותו בתמורה, וחצי מפניו נכוו קשות. שנים רבות לאחר מכן, התגנבו בלגארת, חרק (המלך האלורני) ושלושת בניו לארמונו של טוראק והשיבו את האבן חזרה למערב. ריבא, הבן הקטן לקח את האבן למשמרת, והממלכה האלורנית התפצלה לארבע (חרק, אלגריה, דרזניה, וריבא, כל ממלכה על שמו של המלך ובניו) כדי להגן על האבן. בתו של בלגארת נישאה לריבא, ולהם נולד ילד, שהפך להיות שומר האבן הבא. השושלת המלכותית נשמרה, עד כי נרצחו על ידי מתנקשים, ועל ריבא ועל האבן הופקדו העוצרים.

גריון חי בחווה קטנה ושקטה, עם דודתו פול, לאחר שהוריו מתו. את החווה מבקר מדי פעם מספר סיפורים פרוע, שגריון קורא לו מר זאב. ערב אחד מר זאב ופול מנהלים וויכוח סוער, ובתגובה הם לוקחים את גריון ועוזבים את החווה. אליהם מתלווה גם דורניק שהיה הנפח בחווה ודואג להם. אחרי החווה הם נפגשים עם עוד שני אלורנים, ענק מהאי חרק הנקרא ברק, ודרזאני הנקרא משי. החבורה יוצאת לדרך. גריון מבין מהשיחות שכולם מנהלים שמשהו נגנב, והם מנסים לאתר את הגנב. בדרך הוא לומד לחשוד בכל אנגרקי (העם הסוגד לטוראק) שהוא פוגש. אחרי החבורה רודף כהן גרולים (כהן טוראק) שהיה זה שהרג את הוריו של גריון. אחרי שעברו כברת דרך, הוזמנו בדחיפות לארמון של מלך סנדריה, ואז לחרק. גריון מבין כי דודתו, אינו דודתו, וכי מר זאב הוא לא אחר מאשר הקוסם בלגארת. גם ברק ומשי, הינם בני אצולה. האנגרקים מנסים לזרוע מהומה בארצות המערב. גריון הצליח למנוע את ניסיון המהפכה בחרק. בלגארת מסביר לגריון, שאמנם פול אינה אחותה של אמו, אבל היא כן קרובת משפחתו. הדבר מנחם אותו מאוד. בלגארת מספר לכל החבורה שהם מנסים לאתר את זדאר, שליחו של טוראק, שהצליח לגנוב את כדור אלדור מאולם הכס בריבא. הם מנסים לתפוס אותו לפני שיחצה את הגבול, לארצות האנגרקים. אל החבורה מצטרפים גם הטאר (בנו של מנהיג השבטים האלגרי) ללדורין, צעיר אסטוריאני, ומנדורלין, אביר מימברטי. בטולנדרה מצטרפת לחבורה הנסיכה צ'נדרה, והיא וגריון נהנים להתווכח ללא הרף. החבורה נתפשת על ידי הכהן, וגריון משמיד אותו באמצעות כישוף. החבורה נכנסת לניסא, שם המלכה מנסה לחטוף את גריון. פול וברק מצילים אותו והחבורה ממשיכה לעמק אלדור. גריון מתקשה לקבל את היותו קוסם, אך בעזרתו של סבו, ודודתו, הוא לומד להשתמש בכוחו. הם משנים את שמו לבלגריון כאות לכך שהוא מכשף.

במהלך המסע גריון מגלה כי קיימות שתי נבואות. האחת שהם משרתים, היא נבואת הטוב, וכי הנבואה השנייה היא הנבואה המשרתת את טוראק. הנבואה יכולה להתערב במהלך העניינים ומדברת עם גריון ומסבירה לו מה עליו לעשות. אחרי המפגש הקצר בעמק אלדור, הם יוצאים לאולגו, ואוספים את רלג, חבר נוסף המוזכר בנבואה. הם יוצאים לארצות המורגו, כדי להתעמת עם קטוצ'יק, שליח נוסף של טוראק, ולהחזיר את האבן. הנסיכה צ'נדרה נשארת באולגו, תחת חסותו של הגורים הקדוש (המנהיג של האולגו). במהלך המסע לראק כתול (עירו של קטוצ'יק) הם מתמודדים עם שלל בעיות, אך מצליחים לפתור אותם באמצעות היכולות השונות שלהם. במערות מתחת לעיר, שם מגלים את החברה האחרונה בחבורה, טאיבה, אשה ממאגור אשר נשלחה לעבדות, כאשר כל שאר גזעה הושמד. קטוצ'יק נותן לחבורה להגיע על עליו כיוון שחשב שצ'נדרה איתם, והיא פגיעה. אבל כיוון שהיא נשארה באולגו, התכסיס לא עבד. בלגארת וקטוצ'יק מנהלים מאבק איתנים. קטוצ'יק רואה שגריון מתקרב לאבן, ונבהל עד כדי כך ששכח את החוק הראשון של קוסמים, והשמיד את עצמו. את האבן החזיק ילד קטן ותמים למראה לו החבורה קוראת שליח (ארנד). החבורה ממהרת לברוח מראק כתול, כאשר בלגארת חולה מאוד, לאחר הקרב עם קטוצ'יק, ופולגרה עסוקה בלהגן על שליח מפני התקפת הגרולים. גריון מקבל על עצמו את האחריות, ומשתמש בקסם כדי להגן על החבורה. בקושי רב החבורה מצליחה להמלט, הם חוזרים לאולגו לאסוף את הנסיכה, ומשם נוסעים לריבא. שם גריון מגלה כי הוא הנצר של מלך ריבא, וכי עליו לקבל על עצמו את המלוכה, את האחריות על האבן, ולשאת את צ'נדרה לאשה. הדבר דורש קצת הסתגלות, אך הוא מגלה שהשד אינו נורא כל כך.

בעקבות הנבואה, גריון חומק מהארמון, עם בלגארת ומשי לכיוון מלוריה, כדי להלחם בטוראק עצמו. פולגרה וצ'נדרה מובילות את צבאות הממלכות השונות להלחם באנגרקים, כדי להסיח את דעתם ולתת לגריון הזדמנות להגיע לכתול משראק. כולם מגיעים לעיר, וזדאר הורג את דורניק. בלגראת נלחם בו וקובר אותו לנצח באבן. טוראק מתעורר משנתו, ומנסה לשכנע את פולגרה להנשא לו, היא נזכרת בדורניק ומצליחה לעמוד בכוח שהופעל נגדה. אז טוראק וגריון נלחמים, וגריון מנצח. האלים מחזירים לחיים את דורניק. האל מארא מגלה כי טאיבה היא בת עמו האחרונה, אך באמצעותה הגזע ישתקם. גריון וצ'נדרה נישאים, והמשימה מגיעה לקיצה. בלגראת מזכיר לגריון כי האבן היא באחריותו, וכי המשימה שלו לא נגמרה עכשיו שטוראק מת.

ריבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבא היא ממלכה דמיונית עליה מולך גאריון, הממלכה היא אי עליו יש רק עיר אחת, ריבא, שהיא גם הנמל היחיד באי. חוץ מהמפרץ שלחופו שוכנת העיר, חופי האי הם מצוקים טרשיים ותלולים, ומכאן שהנמל הוא הכניסה היחידה לאי. העיר עצמה שוכנת על מדרון תלול לכיוון המפרץ. בראש המדרון עומדת מצודה המשמשת כארמונו של מלך ריבא. העיר עצמה בנויה שורות שורות וכל הבתים הפונים למפרץ מצוידים בחרכי ירי במקום בחלונות. האקלים באי גשום ומושלג רוב השנה, והסופות המשתוללות בים המערבי דוחות את רוב המבקרים בתקופת החורף.

לעיר מתחם מסחר בעל חשיבות גדולה למדי במסחר הבינלאומי, והיא מייצאת את תפוקת האי לשאר הממלכות. באי מייצרים בעיקר כלי זכוכית, מוצרי צמר, ומגפיים. האי סוחר בעיקר עם האימפריה הטולנדרנית, דרזניה, חרק וסנדריה.

צבא ריבא הוא צבא רגלים שמתמחה בלוחמה זעירה ומצור, כמו גם בלוחמה בשטח בנוי. הצי הריבאני הוא גדול למדי ושני בכוחו רק לצי הלוחם של חרק, ממלכתם של אנשי הצפון.

הריבאנים הם עם רציני ואחראי ברובו, נאמנים לארצם ולמלכם. הם ידועים בלבושם האפור, שהוא למעשה גלימה עליונה בצבע אפור מצמר גס, שהוא בלתי ניתן לצביעה.

דגל הממלכה הוא בצבעי כחול ולבן ועליו חרב, המסמלת את חרבו של המלך הריבאני, שאליה מחובר כדורו של אלדור, העצם החזק ביותר ביקום.

בלגאריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגאריון (או גאריון) הוא מלך ריבא, אדון המערב, קוטל האלים, בעלה של צ'נדרה, אדון הים המערבי, בעל כדורו של אלדור וילד האור. גאריון נולד בכפר בממלכה סנדריה, לאבא ריבאני ששמו גראן, ואמא אלגרית ששמה אילדרה. שעות ספורות לאחר לידתו, מתנקש גרולים בשם חמדאר בחייהם, ולולא התערבותו ברגע האחרון של בלגארת הקוסם, היה גאריון התינוק נופל לרחמיו של חמדאר ,שהיה מאלץ אותו לקחת את האבן ומביא אותו לידיו של קטוצ'יק, שהיה נותן את האבן לטוראק.

גאריון גדל בחוות פאלדור תחת השגחתה של פולגרה, (בתו של בלגארת), אותה הוא מכנה דודה פול, בשל העובדה שהוא אינו מודע לזהותה האמיתית ובשל קשרי המשפחה המרוחקים שלהם.

בחוות פאלדור גאריון מתידד עם נער זריז וחד לשון בשם דורון ועם נער אחר, ממוצא ארנדי, בשם ראנדורינג. שלושת החברים מיודדים עם זוברט, נערה בת גילם. גאריון מבלה את ימיו בין חובותיו כנער חווה לבין משחקיו עם חבריו, וככל שהוא מתבגר, מצטמצם זמן העבודה והמשחק לטובת שהיה באסם הגדול עם זוברט היפה.

מלבד הצורך, המרחף בשולי תודעתו כל הזמן, מעיר הערות ומדבר עם גאריון, ילדותו של גאריון עוברת עליו באופן רגיל למדי, עד ללילה סוער אחד בו מגיע מספר הסיפורים הזקן אותו מכנה גאריון בשם מר זאב, יחד עם דודה פול וגאריון, הם יוצאים מחוות פאלדור. דורניק, הנפח של החווה, מתלווה אל השלושה כאשר הם בורחים באישון הלילה.

במרחק מה מהחווה הם פוגשים שני אנשים. האחד, אלורני מחרק ששמו ברק. והשני, אדם נמוך בעל פני סמור המכונה משי, למרות שמו האמיתי, הנסיך חלדאר. לאחר מסע ממושך, מגיעה החבורה לבירת סנדריה, סנדאר שם הם פוגשים בשליטים האלורנים ובמלך סנדריה.

בהמשך הסיפור מתאספת חבורה, הכוללת את גאריון, פולגרה, בלגאראת, דורניק, הנסיף חלדאר (משי, ראו למעלה),ברק (ראו למעלה), הטאר-אלורני ונסיך האלגרים,ארנדי אסטוריאני צעיר ושמו ללדורין, ארנדי מימברטי ושמו מנדורלן, בן אולגו בנקרא רלג, ושפחה מארגית יפיפה הנקראת טייבה-אותה הצילה החבורה ממכלאות העבדים בראק קתול, וילד ממוצא לא ידוע אשר בני החבורה מכנים "שליח" או "ארנד". יחדיו, מרכיבים האנשים את החבורה המתאורת בקוד מרין, המתאר את נבואת האור (הקול בראשו של גאריון, מאחר שהוא ילד האור).

בספר החמישי והאחרון בסדרת הבלגריאד: "סוף משחק המכשפים". גאריון (בלגאריון - כפי שנקרא על ידי האל אלדור) נלחם בקרב חרבות נגד טוראק - האל הרשע שרוצה לגנוב את האבן של אלדור(או "קטרג יסקא") ומביס אותו. לפני הקרב, הורג שליחו של טוראק-זדאר את דורניק, ולאחר הקרב פולגרה פונה אל האלים בתחינה להחזיר אותו לחיים. האלים מסכימים למנות את גאריון להחיות אותו כיוון שעליהם נאסר לעשות זאת, אך דורשים מפול, כתנאי, שכוחה יהיה שווה ערך לכוחו של דורניק לאחר שיחזור לחיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]