פנטלוגיה
פנטלוגיה (באנגלית: Pentalogy ; מיוונית πεντα- penta-, "חמש" ו-λογία -logia, "לוגוס") היא יצירה, לרוב ספרותית, המחולקת במכוון לחמישה חלקים. למרות שהשימוש המודרני במילה מרמז הן על כך שהחלקים עצמאיים והן שהמבנה תוכנן על ידי המחבר, מבחינה היסטורית, בעת העתיקה לא היה זה נכון בהכרח. למעשה, פנטלוגיה הורכבה פעמים רבות על ידי עורך מאוחר יותר,[1] כפי שאנאדות של פלוטינוס נערכו בידי פורפירוס בסדרה של תשע על מנת ליצור מבנה כולל של שישה אשר יבטא את הרעיון של "מספר מושלם".
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות ה"מערבית", המבנה המחומש העתיק והמשפיע ביותר הוא ה"תורה" הקרויה גם ה"חומש" (Pentateuch). בספרות המזרח הרחוק היו אלו "חמש הקלאסיקות".
הפנטלוגיה המפורסמת ביותר בספרות ימי הביניים היא ח'מסה מאת חכים ג'מאל א-דין נזאמי, אוסף של חמש פואמות אפיות אשר חובר במחצית השנייה של המאה ה-12. הרעיון זכה לחיקויים רבים, והמספר חמש נתפס כבעל משמעות מיסטית; לדוגמה, המשורר פייזי (אנ') מהמאה ה-16, חתן הפרס של חצר אכבר, ניסה יצירה באותו קנה מידה, אך השלים רק שלושה מתוך חמשת החלקים המתוכננים. דוגמאות מפורסמות אחרות כוללות את חמסה-א-ניזאמי מאת אמיר חוסרו (המאה ה-13), ואת חמסה מאת עלי-שיר נאואי (המאה ה-16).
בעת החדשה המוקדמת, המבנה המחומש הופיע במחזותיו של ויליאם שייקספיר, אשר, כמו כמעט כל המחזות האנגליים, הצרפתיים והגרמניים של התקופה, מחולקים לחמש מערכות. במאמרו "על קומדיה" (1877), כתב ג'ורג' מרדית' בעגמומיות ש"חמש הוא כבוד עם שמלה משתפכת; בעוד שמערכה אחת, שתיים או שלוש יהיו חצאיות קצרות ומשפילות". החוקר ברנדר מתיוס (אנ') טוען שמרדית' נשען על עמדה שאפשר לאתר את מקורה באמירה של המשורר הרומי הוראס,[2] ככל הנראה בהתייחס לדרמות של אוריפידס.[3]
הפנטלוגיה "חמישיית אביניון" של לורנס דורל (1974–1985) היא דוגמה להופעה מחדש של רעיונות נומרולוגיים בסיפורת המודרנית. בניסיון לחתור תחת המבנה הליניארי השגור, דורל ציין אותו במפורש כ-quincunx וקשר אותו לפרשנויות הגנוסטיות. הדיון הידוע ביותר על צורה זו בספרות האנגלית הוא חיבורו של תומאס בראון "גן כורש" קונדליני, המסתמך על מסורות פיתגוראית, אך דורל גם ומקשר אותו לאנגקור וואט והקונדליני.[4] מטרת העבודה הייתה להתעלות על הטטרלוגיה שלו "רביעיית אלכסנדריה".[5]
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ In the 18th and 19th centuries, English students of Ancient Greek would often use John Burton's Pentalogia (1779), William Trollope's Pentalogia Græca, an edited collection of five plays by different authors, or Thomas Mitchell's Pentalogia Aristophanica.
- ^ Ars Poetica, l. 189–190. The first line appears misquoted in John Dryden's Of Dramatic Poesie (1668).
- ^ Brander Matthews. A Book about the Stage. New York: Scribner's, 1916. Pages 57ff.
- ^ Paul H. Lorenz. "Angkor Wat, the Kundalini, and the Quinx: The Human Architecture of Divine Renewal in the Quincunx." In Lawrence Durrell: comprehending the whole. Edited by J. R. Raper, M. L. Enscore, P. M. Bynum. University of Missouri, 1995.
- ^ Stefan Herbrechter. Lawrence Durrell, postmodernism and the ethics of alterity. Rodopi, 1999.
- ^ אדמס כינה את הסדרה בהומור "טרילוגיה בחמישה חלקים". ב-2009 כתב אואן קולפר חלק שישי והפכהּ להקסלוגיה.