הברות (פסל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הברות תפן, 1988

"הברות" היא סדרת פסלים מופשטים שיצר הפסל הישראלי יחיאל שמי במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. סדרת הפסלים, השייכת לתקופת יצירתו המאוחרת של שמי, מתאפיינת בשימוש במשטחי ברזל ועץ חשופים, בחיבורים בין יחידות שונות ובהדגשת אמצעי החיבור של היחידות השונות.

שם סדרת פסלי ה"הברות" מתייחסת אל "הברה" - יחידה פונולוגית לארגון הגאים במילים. שם זה מחדד את האופי המופשט של העבודות, העוסקות באופן היווצרותו של פסל בחלל ובמרכיבים היוצרים אותו. בטקסט[1] משנת 1982 תיאר שמי את שם העבודות כמצביע על אופיין ה"חילוני" של יצירות אלו:

במחשבה על שם מכליל לעבודות (אם בכלל יש צורך בזה) נתקלתי בהגדרה - שם שנראה לי מתאים ונכון: "הברות". שם שאינו ספרותי, שאינו מתיימר לומר מה שאינו מיועד להגיד. "הברות", כמו בכתיבה, בדיבור.
הברות יוצרת מבנה, קצב - בעצם עושה שפה, והפיסול = האמנות הם שפה. לא מסר, לא סמל, לא פולחן.
פיסול חילוני במובן היות האדם חופשי ליצור, לבנות, לחיות בחירות, ללא כפייה, לעשות באמונה. באמונה שלדברים יש טעם ומשמעות, חילוני - במובן של פתוח לרעיון, להמצאה, משוחרר.

שמי הציג פסלים תחת שם זה בכמה תערוכות יחיד בשנות השמונים. חלק משמות התערוכות אף נשאו את שמה של הסדרה[2] בעוד חלק מן העבודות נוצרו בגודל קטן יחסית, אחרות מעוצבות בקנה מידה מונומנטלי, ויועדו לתפקד כפיסול במרחב ציבורי.

מבחינה סגנונית הפסלים משקפים את סגנונו המאוחר של שמי, המבוסס על צורות גאומטריות והם משקפים את השפעת האמנות הקונסטרוקטיביסטית, לצד השפעות הפיסול המינימליסטי, של אמנים כגון ריצ'רד סרה. בשונה מעבודתו של סרה, הנמנעת מחיבור של משטחים, עבודתו של שמי מדגישה את החיבורים של היחידות השונות בעבודה, לרוב על ידי ברגים. בחלק מן הפסלים אף עשה שמי שימוש בקורות עץ הלחוצות בין לוחות ברזל.

על אף תקופת הזמן הנרחבת שבה נוצרו, ניתן לאתר בפסלים כמה טיפוסים או מוטיבים. פסלים שנוצרו סביב שנת 1984, לדוגמה, כמו למשל "הברות יד מרדכי" (1984), "הברות 9" (1984) ובמידה מסוימת גם "הברות חיפה" (1993), מבוססים על משטח ברזל אנכי. ב"הברות יד מרדכי", לדוגמה, יצר שמי מבנה מלבני מאורך, שנוצר מחיבור רצועות ברזל בברגים. מבנה זה מורם מן הקרקע על גבי עמודים, והוא מתאחד ומתפרק בהתאם לנקודת מבטו של הצופה.

בעבודות כמו "הברות 1" (1984), "הברות שלומי" (1985), "הברות גנוסר" (1986) או "הברות עץ וברזל" (1996), עושה שמי שימוש בזוגות של קורות עץ או ברזל, הנשענות זו על גבי זו. הקומפוזיציה הנוצרת בעבודות אלו היא אלכסונית ומדגישה את האפשרות של היחידות השונות להתפרק ולהיבנות מחדש.

חלק מן הפסלים זכו לתהודה ציבורית. בעיקר הפסל "הברות גנוסר", שבעקבות חנוכתו התפרסמו כתבות בעיתון "על המשמר" וידיעות אחרונות.[3] המשורר אבות ישורון, שביקר בתערוכתו של שמי בגלריה גורדון בשנת 1985, כתב בעקבות תצוגת הפסל "הברות 5" את השיר "גְּדֹל הַמַּיִם" (1985).[4] ואילו עמוס קינן, תיאר את הפסל "הברות תפן" כ"ביטוי החזק ביותר באמנות הישראלית לאידיאל הפיסולי"[5]

מפסלי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי הפסלים מסתמכים על הקטלוג: סגן כהן, מיכאל, יחיאל שמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997. מספר יצירה מסמן את מספר הלוח בקטלוג זה. פרטי פסלים המסומנים בכוכבית אינם מצויים בקטלוג זה. ייתכן כי חלק מתאריכי שנות היצירה הם תאריכי הצבת הפסל ולא תאריך יצירתו.

שם הפסל שנה מספר בקטלוג (תא 1997) טכניקה מידות תיאור מיקום תצלום
הברות (*) 1981 ברזל גובה 16.5 ס"מ, רוחב 117 ס"מ, עומק 64 ס"מ פסל קטן ממדים שבמרכזו שני לוחות ברזל, שאל חלקם התחתון מוצמדים אדני עץ. הפסל הוצג בתערוכה "יחיאל שמי מזמין" (1987) בגלריה הקיבוץ. בשנת 1994 הופיע שמי, כלצידו פסל זה, בתצלום על גבי שער עיתון "הקיבוץ" (16 במרץ 1994). אוסף פרטי קישור לתצלום
הברות 1 1984 69 ברזל גובה 230 ס"מ, רוחב 740 ס"מ, עומק 337 ס"מ שני לוחות ברזל בגובה של 230 ס"מ, הנשענים על שתי קורות ברזל דקות. פסל זה דומה ל"הברות שלומי" (1986). לא ידוע
הברות 2 1980 פלדה גובה 52 ס"מ, רוחב 270 ס"מ, עומק 140 ס"מ מוזיאון ישראל, ירושלים
הברות 2 1982
(שנת הצבה)
ברזל גובה 720 ס"מ הפסל מורכב מלוח ברזל גדול ממדים ומעוגל, השעון על האדמה. אל צידו ניצב לוח ברזל צר. גרסה מוקטנת של הפסל הוצגה בתערוכה בגלריה גורדון בשנת 1981 גן סוויג, ניות, ירושלים Nayot33.jpg
הברות 5 1985
(שנת הצגה)
(*) ברזל הפסל הוצג בתערוכת היחיד "הברות" של שמי בגלריה גורדון בשנת 1985. היה זה הפסל היחידי שהוצג בתערוכה זו. בעקבות הפסל כתב אבות ישורון את שירו "גְּדֹל הַמַּיִם" (1985). לאחר תצוגה זו הוצב הפסל בתערוכה "שנתיים: אמנות ישראלית, איכויות מצטברות II (תלת מימד)" (1985) בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות. לא ידוע
פסל או הברות 6 1986 70 ברזל גובה 410 ס"מ הפסל מורכב מחיבורם של ארבעה לוחות ברזל בגדלים שונים זה אל זה. לוחות אלו יוצרים צורה מעוגלת בחלקה, המרחפת כשהיא נשענת על אחד הלוחות. הפסל מזכיר פסלים מסדרת ה"עובדות", המאוחרת יותר. פארק קיסלק, הטכניון, חיפה קישור לתצלום
הברות 8 1982 61 עץ וברזל גובה 285 ס"מ, רוחב 63.5 ס"מ, עומק 48 ס"מ קבוצה של כ-13 קורות עץ הצמודות זו אל זו ולחוצות בין שני לוחות ברזל. לא ידוע
הברות 9 1984 67 ברזל גובה 209 ס"מ, רוחב 106 ס"מ, עומק 35 ס"מ הפסל מורכב מלוח ברזל מלבני שנוצר מחיבורן של רצועות ברזל אלכסוניות המנוסרות באלכסון ומוברגות זו אל זו בברגים. הלוח, המכופף מעט בחלקו התחתון, נעול אל קיר באמצעות מוט ברזל מרובע. לא ידוע
הברות 1984 76 ברזל גובה 212 ס"מ, רוחב 640 ס"מ, עומק 188 ס"מ שתי קורות ברזל הנושאות ארבע רצועות ברזל אנכיות. פסל זה דומה בצורתו ל"הברות יד מרדכי" (1984) גן גוז'ף וסיל מייזר, שדרות רופין, ירושלים Yehiel Shemi Jerusalem 002.JPG
הברות יד מרדכי 1984 73 ברזל גובה 244 ס"מ, רוחב 800 ס"מ שתי קורות ברזל מאונכות הנושאות עליהן ארבע רצועות ברזל המתחברות ונפרדות זו אל זו. פסל זה דומה בצורתו ל"הברות" (1984) מירושלים. יד מרדכי קישור לתיאור הפסל
הברות 1984 72 ברזל גובה 300 ס"מ, רוחב 382.5 ס"מ, עומק 82 ס"מ לוח ברזל המורכב משלוש רצועות ברזל המחוברות זו אל זו בעזרת שני פסי חיזוק וארבע שורות ברגים. פסל זה, או דומה לו, הוצג בתערוכה קבוצתית בקיבוץ אילון. סמינר אפעל Ramat efal 012.JPG
הברות 1985 66 ברזל גובה 300 ס"מ, רוחב 302 ס"מ, עומק 288 ס"מ הפסל מורכב מקורת ברזל המחברת באלכסון בין שני לוחות ברזל. האחד מונח על הרצפה והשני שעון על קיר. לא ידוע
הברות שלומי 1985 (*) ברזל הפסל מורכב משני לוחות ברזל הנשענים על שתי קורות ברזל. הפסל הוקף בגדר בשל השחתות.[6] שלומי קישור לתצלום
הברות 1986 65 עץ וברזל גובה 252 ס"מ, רוחב 325.5 ס"מ, עומק 169.5 ס"מ הפסל מורכב מקורת עץ עליה נשענים לוח ברזל מלבני וקורה נוספת. לא ידוע
ארבע הברות 1986 (*) ברזל ארבע הברות וקולאז'ים (1986) גלריה בראון, ירושלים. לא ידוע קישור לידיעה
הברות גנוסר 1986 77 עץ וברזל גובה 720 ס"מ הפסל תוכנן עבור מקום זה והוא מהווה מחווה ליגאל אלון. הוא מורכב מזוג קורות עץ הנשענות על זוג פרופילים מברזל ולהם בסיס של לוח ברזל מרובע. הקומפוזיציה של הפסל דומה ל"הברות עץ וברזל" (1996) בתפן. בית יגאל אלון, גנוסר הברות גנוסר.jpg
הברות תאומים עץ וברזל שני לוחות ברזל צבועים בשחור, מחוברים כל אחד אל קורת עץ גן הפסלים, בסיס חיל-אוויר, תל נוף Syllables-Twins – Yehiel Shemi.jpg
הברות תפן 1988 74 ברזל גובה 450 ס"מ לוח ברזל מכופף המונח על האדמה ולצידו לוח נוסף אנכי. פסל זה מאזכר בצורתו את "הברות 2" (1982). המוזיאון הפתוח תפן Tefen0014.JPG
הברות חיפה 1993 ברזל גובה 190 ס"מ, רוחב 410 ס"מ, עומק 228 ס"מ לשעבר בכיכר פריז, חיפה, כיום ברחוב ברולד 1 (סמוך לבניין עיריית חיפה) בניין עיריית חיפה - הדר הכרמל (8).JPG
פסל או הברות עץ וברזל 1996 (*) עץ וברזל גובה 402 ס"מ, רוחב 485 ס"מ, עומק 203 ס"מ הפסל מורכב מזוג קורות עץ הנשענות על זוג פרופילים מברזל ולהם בסיס של לוח ברזל. הקומפוזיציה של הפסל דומה ל"הברות גנוסר" (1986). המוזיאון הפתוח תפן Tefen0006.JPG
הברות (*) עץ וברזל גובה 50 ס"מ אוסף פרטי קישור לתצלום(הקישור אינו פעיל)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצוטט בתוך: סגן כהן, מיכאל, יחיאל שמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997, עמ' 80.
  2. ^ למשל: "הברות: פסלי קיר", גלריה בטי פארסונס, ניו יורק (1980), "הברות: פסלי ברזל", גלריה גורדון, תל אביב (1981), "הברות", גלריה גורדון, תל אביב (1985)
  3. ^ ראו: מאור, חיים, "האלון של שמי", על המשמר, 3 באוקטובר 1986.
  4. ^ ראו: סגן כהן, מיכאל, יחיאל שמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997, עמ' 72.
  5. ^ ראו: קינן, עמוס, "יחיאל שמי - במוזיאון הפתוח תפן", משגב, דו שבועון, חיפה, 14 ביולי 1995.
  6. ^ ראו: עם-עד, קרני, הושחת פסל של יחיאל שמי בשלומי, myney‏, 7 באפריל 2010