בית יגאל אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית יגאל אלון
BEITYIGALALON.jpg
חזיתו הראשית של בית יגאל אלון, אפריל 2008
מידע
סוג היסטוריה
שנת ההקמה 1987
מיקום גינוסר, ישראלישראלישראל
כתובת קיבוץ גינוסר
קואורדינטות 32°50′40″N 35°31′31″E / 32.844444444444°N 35.525277777778°E / 32.844444444444; 35.525277777778 קואורדינטות: 32°50′40″N 35°31′31″E / 32.844444444444°N 35.525277777778°E / 32.844444444444; 35.525277777778 
http://bet-alon.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית בית יגאל אלון ושער הרעות - תבליט דו-צידי שבוצע על ידי עשרה פסלים יהודים ועשרה ערבים בשנת 2005. אבנים בגודל 80X80X100 סודרו יחד בצורה של שער. מתנשא לגובה 8.5 מ'.
פסיפס סמלי בכניסה לבית יגאל אלון
בית יגאל אלון במבט מהאוויר.

בית יגאל אלון או מוזיאון אדם בגליל הוא מוזיאון ומרכז חינוכי השוכן בקיבוץ גינוסר לחוף הכנרת. המוסד נפתח ב-1987 על שמו של יגאל אלון, שהיה חבר הקיבוץ ונקבר בו, ומשמש מוזיאון לתולדות הגליל ומרכז לפעילויות חינוכיות וחברתיות לנוער, חיילים וסטודנטים.

הגישה החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל אלון כותב על החינוך:

החינוך הוא מטרה בפני עצמה, אך הוא גם פרוזדור לעולם עתיק, רחב ועמוק ממנו, עולם התרבות הלאומית והכלל אנושית כפי שהצטברה, רובד אחר רובד במרוצת הדורות. בלעדי החינוך לא יתואר קיומה של התרבות, שימורה פיתוחה וקידומה.

המוזיאון מפעיל ואינו פסיבי. המבקר, נדרש להיות מעורב, לחשוב, לנקוט עמדה, להכריע. הפעילות החינוכית נשענת על התצוגה המוזיאלית ועל סדנאות העוסקות בשאלות ערכיות באמצעות דיון במנהיגות ובחברה הישראלית.

המוזיאון מציג את הנושאים כחוויה, אשר מעניקה פרספקטיבה היסטורית מנקודת מוצא ערכית, הנושאים המוצגים הם בסיס לשיחה.

המרכז החינוכי ע"ש יגאל אלון הוא לב-ליבו של המוזיאון. חשיבותו של הזיכרון ההיסטורי כמקור סמכות והשראה בעיצוב פני החברה מודגש בחדרי התצוגה. במוזיאון מוצגים קטעים מתוך הוויית הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, מתקופת המשנה והתלמוד, ראשית מימוש הרעיון הציוני ועד היום.

מרכזיות האדם, אחריותו למעשיו ולחברה, לסביבה בה הוא חי, המניעים מתוכם פועל, ההתלבטויות, הקשיים, בחירתו בצומתי הכרעה, כל אלה מוצגים מנקודת מוצא ערכית. המבקר נחשף למעשיהם ושיקוליהם של מנהיגים ואנשים מהשורה, מפקדים וחיילים, צעירים ומבוגרים, בתקופות וזמנים שונים. כל אלה יחד הם לב ליבה של התפיסה החינוכית במוזיאון.

התצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון שוכן בבניין שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון, והוא מציג את ההתיישבות בגליל באמצעות שבע תערוכות קבע:

  • נופי הגליל - והשפעתם של הנופים על האדם המתגורר בגליל ועל צורות ההתיישבות.
  • תקופת המשנה והתלמוד - אופי היישוב היהודי בגליל בתקופות אלה.
  • יגאל אלון - 2 חדרים בבית עוסקים בחייו של יגאל אלון. סיפור חייו הייחודי נפרש החל מילדותו בכפר תבור, דרך הפלמ"ח והגנת היישוב, ועד לצמרת של הנהגת המדינה. החדר עוסק גם במשנתו החברתית-מדינית שבאה לידי ביטוי במסגרת תוכנית אלון.
  • כנרת - תצוגה על ימת כנרת. התצוגה משקפת את מצבה העגום של מדיניות המים בישראל באמצעות המחשה סביבתית ותוכנית.
  • צומתי הכרעה - המבקר עובר מסלול של דילמות מעברו של היישוב, ומתמודד עם שאלות ערכיות.
  • התיישבות - סרט העוסק בחלוצי ההתיישבות העברית, החל מן המאה ה-19 והעליות הראשונות, דרך תקופת בניין הארץ ועד לחלוצי קריית שמונה בפריפריה.
  • פלמ"ח - חדר אנשי הפלמ"ח מוקדש לחבורה של גברים ונשים שלקחו חלק בבניין חברה שוויונית וערכית ברוח תנועת העבודה באמצעות ההגנה היזומה לכל אורכה ורוחבה של הארץ.

בנוסף לתערוכות הקבע, יש במוזיאון גלריה לתערוכות אמנות מתחלפות, ספרייה, ארכיון ומאגר מידע ממוחשב על הגליל, אזור הכנרת, ועל חייו של יגאל אלון.

בית יגאל אלון מארגן פעילויות רבות לבני נוער ומפגשי אמנים, בדגש על שיתוף פעולה בין שכנים יהודים וערבים בגליל. פעילויות אלו נקראות בשם "מפגש האביב", והן הולידו חלק ניכר מעבודות האמנות והפסיפס המעטרות את המוזיאון ואת הגן סביבו.

ליד המוזיאון שוכנת חורשת הפלמ"ח המוכרת כאתר מורשת. זוהי חורשת אקליפטוסים שניטעה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי פיק"א. בחורשה זו התכנסה לראשונה בשנת 1941 פלוגה א' של הפלמ"ח שיגאל אלון היה מפקדה, לאימונים. בחורשה זו קיים אלון את מפגשיו השנתיים עם נכבדים ערבים.

הסירה מגינוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסירה מגינוסר

הסירה מגינוסר מוצגת באולם תצוגה מיוחד במוזיאון. זוהי סירת עץ שנתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות תיארוך פחמן-14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית יגאל אלון - מוזיאון אדם בגליל, ספר הכנרת[1], חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]