ריצ'רד סרה
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1938 (בן 84) סן פרנסיסקו, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| זרם באמנות |
process art, מינימליזם |
| יצירות ידועות |
Philibert and Margaret, The Hedgehog and the Fox, Slat, Fulcrum |
| פרסים והוקרה |
פרס וילהלם-למברוק (1991) פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2010) פרימיום אימפריאל (1994) טבעת הקיסר של גוסלאר (1981) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה מלגת גוגנהיים מפקד מסדר האמנויות והספרות |
| בן או בת זוג |
ננסי גרייבס (1965–1970) |
  | |
ריצ'רד סֶרָה (באנגלית: Richard Serra; נולד ב-2 בנובמבר 1938) הוא אמן יהודי אמריקאי הידוע בפסליו המינימליסטיים והמונומנטליים, שחלקם עשויים מפלדה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרה נולד ב-1938 בסן פרנסיסקו, שני מבין שלושה בנים.[1][2] אביו, טוני, היה יליד מיורקה, ספרד, שהועסק במפעלי פלדה.[3] סרה ציין את המספנה בסן פרנסיסקו שבה עבד אביו כמתקין צנרות (אנ') כגורם שהשפיע על עבודתו.[4] אמו של סרה, גלדיס פיינברג, נולדה בלוס אנג'לס למהגרים יהודיםמאודסה,[5][6][7] והיא שעודדה אותו לצייר מגיל צעיר.[8]
סרה למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1957, לפני שעבר לאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה שבה סיים ב-1961 תואר ראשון בספרות אנגלית.[9][10][11] ב-UCSB למד אמנות אצל הווארד ורשה וריקו לברון. בעת לימודיו עבד לפרנסתו במפעלי פלדה, והייתה לכך השפעה רבה על יצירותיו. בשנת 1961 החל לימודים בתולדות האמנות באוניברסיטת ייל וב-1964 זוּכה בתואר מוסמך. בוגרי ייל עמיתים משנות ה-60 כוללים את הציירים, הצלמים והפסלים בריס מרדן, צ'אק קלוז, ננסי גרייבס, ג'נט פיש וסילביה ורוברט מנגולד. בייל פגש באמנים מאסכולת ניו יורק, בהם פיליפ גוסטון, רוברט ראושנברג, ופרנק סטלה (אנ') והמלחין מורטון פלדמן, שבאו ללמד בייל. סרה אף לימד בשנת לימודיו האחרונה, ובסיומם התבקש להוכיח את התאוריה בספרו מ-1963 של מורהו, הצייר יוזף אלברס, (Interaction of Color).[12] בשנת 1964 נסע לפריז בסיוע מלגה נודדת מאוניברסיטת ייל. שנה לאחר מכן עבר לפירנצה הודות למלגת פולברייט.[13] בשובו השתקע בניו יורק. חוג חבריו שם כלל את קרל אנדרה, וולטר דה מריה, אווה הסה, סול לוויט ורוברט סמיתסון.[14]
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסליו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1966 ייצר סרה את הפסלים הראשונים שלו מחומרים שונים דוגמת פיברגלס וגומי.[14] עבודתו המוקדמת ביותר של סרה הייתה מופשטת והתבססה על תהליכים שהם הוטחה עופרת מותכת בהתזות גדולות על קיר סטודיו או חלל תצוגה. סרה שילב ניאון עם רצועות גומי מתמשכות ביצירה "חגורות" (1966) המתייחסת להפשטה הסדרתית ב"ציור הקיר" של ג'קסון פולוק. ב-1967 כתב סרה את "רשימת הפְּעלים" רשימה של פעלים יוצאים (כגון להטיל את, לגלגל את, לקפל את, להרים את ולקרוע את), בהם השתמש כהנחיות לעבודת הפיסול שלו.[15] סרה הרבה להשתמש בעופרת, משום שהיא ניתנת לעיבוד ומאפשרת להמיס אותה וליצור בה מגוון צורות. בשנת 1968 נכללו יצירות של סרה בתערוכה הקבוצתית "Nine at Castelli" במחסן Castelli בניו יורק. ב-1969 נכללה היצירה שלו "לצקת" בתערוכה "Anti-illusion: Procedures/Materials" במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק. "לתמוך", פועל יוצא נוסף ב"רשימת הפעלים" של סרה, שימש במכלול עבודות בהן העמדת לוחות ומוטות עופרת תלויה בהישענות הדדית ובכוח הכבידה.[16]
סרה זיהה את הפוטנציאל של עבודה בקנה מידה גדול בסדרת "מפצחי הגולגולות" שלו שנעשתה במהלך התערוכה "אמנות וטכנולוגיה" במוזיאון לאמנות של מחוז לוס אנג'לס בשנת 1969. הוא בילה עשרה שבועות בבניית מספר חלקי פלדה כבדים שהוערמו באמצעות מנוף כדי לחקור את העקרונות של איזון נגד וכוח הכבידה, הערימות, שגובהן עלה על 10 מטרים ומשקל היה בין 60 ל-70 טונות, הופלו והוערמו מחדש מדי יום. קנה המידה של הערימות אִפשר לסרה להתחיל לחשוב על עבודה מחוץ לחללי גלריות ומוזיאונים. חלקי ה"אביזר" שלו מסוף שנות השישים מאזנים גלילים ויריעות גדולים לפי צורתם ומשקלם. ביצירה "מכשיר חיתוך: מדידת בסיס הבסיס" (1969) הורכבו, כביכול באקראי, חתיכות עופרת, עץ, אבן ופלדה שבהן ביצע סרה חיתוכים מקבילים.[17] ביצירה "גליל מאלמו" (1984) נתמך לוח פלדה מרובע, באורך של מטר וחצי ובעובי של סנטימטר וחצי, על ידי אבזר גלילי קצר שהושען על קיר.[18]
תם אך לא נשלם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריצ'רד סרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ריצ'רד סרה באתר גוגנהיים
- ריצ'רד סרה, באוספי מוזיאון ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Richard Serra: California Birth Index, 1905–1995". FamilySearch. נבדק ב-20 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sean O'Hagan (October 5, 2008), Man of steel The Guardian.
- ^ Kelly Crow (November 4, 2015), The Reinvented Visions of Richard Serra The Wall Street Journal.
- ^ Seidner, David http://bombsite.com/issues/42/articles/1605, BOMB Magazine Winter, 1993. Retrieved on July 14, 2011.
- ^ Deborah Solomon (October 8, 1989), Our most notorious sculptor New York Times.
- ^ "Richard Serra logra el "Príncipe" por su "audacia" en la creación de espacios". La Nueva España (בספרדית).
- ^ Senie, Harriet F. (2002). The tilted arc controversy: dangerous precedent?. Minneapolis: University of Minnesota Press. ISBN 9781452905273.
- ^ Deborah Solomon (August 28, 2019), Richard Serra Is Carrying the Weight of the World The New York Times.
- ^ "Encyclopædia Britannica Biography". נבדק ב-13 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "About Richard Serra". נבדק ב-13 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Richard Serra's First Retrospective Exhibition of Drawings Opens at Metropolitan Museum on April 13". Metmuseum.org. 8 באפריל 2014. נבדק ב-1 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Richard Serra". Guggenheim Collection. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Drawings – Work Comes Out of Work" show at Kunsthaus Bregenz in 2008". Kunsthaus-bregenz.at. נבדק ב-27 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2008. נבדק ב-11 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ Richard Serra, Right Angle Prop (1969) Guggenheim Collection.
- ^ Richard Serra Tate.
- ^ John Russell (February 28, 1986), Startling Sculpture from Richard Serra New York Times.
- ^ Ken Johnson (May 17, 2002), Richard Serra – 'Prop Sculptures: 1969–87' New York Times.