הגאות הראשונה בכלכלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכלכלה הישראלית ידעה בין השנים 1954 ל-1965 צמיחה גדולה, שהחליפה את המשבר הכלכלי העמוק בו שקע המשק בשנת 1951.

לפני הגאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951, בוטלה מדיניות הקיצוב בגלל התמרמרות הולכת וגוברת של הציבור ממנה. ביטול המדיניות הוביל למשבר במשק, אשר גרם לכך שלממשלה לא יהיו מספיק יתרות מטבע חוץ. הממשלה ביקשה הלוואות מחו"ל, אך בגלל חוסר יכולת להחזיר את ההלוואות, המלווים סירבו להמשיך בהלוואות. במקביל גדל הגירעון בתקציב המדינה, והממשלה מימנה את הגירעון באמצעות הדפסת כסף, מה שגרם לעליית האינפלציה. שר האוצר, אליעזר קפלן הכריז על מדיניות כלכלית חדשה, אשר העלתה מיסים, קיבלה סיוע מממשלת ארצות הברית, והנפיקה איגרות חוב ממשלתיות. למרות שהתוכנית הצליחה להגדיל את היצוא ואת יתרות המט"ח, האבטלה גדלה, והאינפלציה עלתה ל-66% ב-1952. נוצר חשש ממשי לתפקוד המדינה. שנת המפנה הייתה 1953, עת הגיעו השילומים מגרמניה.

התחלת הגאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות עזרה מכספי השילומים, הממשלה הורידה את האינפלציה לרמה נמוכה, והאיצה את הפעילות הכלכלית במשק. התוצר עלה ב-10% לשנה בזכות העלייה ההמונית, וכ-5% בתוצר לנפש. רמת החיים במשק עלתה ובכך עודדה עלייה מארצות הרווחה, והאבטלה ירדה. המדינה יזמה פרויקטים לאומיים חדשים שהביאו לעליה בביקושים, בתוצר ויצרו מקומות תעסוקה רבים, כמו הקמת נמל אשדוד, הקמת המוביל הארצי והרחבת מפעלי ים המלח.

החלשות הצמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-60, נמשכה העלייה ברמת החיים. אך הצריכה ורמת החיים עלו יותר מאשר התוצר, מה שפגע ביכולת הצמיחה העתידית של המשק.

העלייה גרמה לפער בין היצוא והיבוא. הדרישה הגוברת לפועלים במשק שהיה שרוי בתעסוקה מלאה הביאה לעלייה בשכר ולאינפלציה של כ-10% בשנת 1962. שר האוצר דאז, לוי אשכול, פיחת את הלירה לעומת הדולר האמריקאי, כך ששער החליפין נקבע על 3 לירות לדולר, במקום 1.80 לירות לדולר עד אז. הפיחות גרם לשביתות ולהעלאת מחירים, ולא השיג את יעדו. המשך הסכם השילומים אפשר את הפחתת האינפלציה ל-5% בשנת 1964.

סיום הגאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאות נפסקה בשנת 1965. הפסק כספי השילומים הביא לעליית האינפלצייה ל-7%. ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, ניסה להתמודד עם האינפלציה באמצעות הקטנת תקציב המדינה והעלאת מסים. סיום פרויקטים לאומיים הקטין את הביקוש לעובדים והביא יחד עם הורדת התקציב למיתון עמוק, בו שקע המשק בסוף השנה, שהסתיים רק עם פרוץ מלחמת ששת הימים, והתחלת הגאות השנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]