השפעת מגפת הקורונה על ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדבקות שמירת מרחק בתור של 2 מטר על רצפה. מדבקות מעין אלו הן חלק שגרתי בנוף הציבורי מאז התפרצות מגפת הקורונה, והחלת חיוב שמירת המרחק במסגרת התו הסגול.

התפשטות מגפת הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, וממנה התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה בישראל ב-27 בפברואר 2020. ההתמודדות עם המגפה כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטות. ההתפרצות והמאבק בה השפיעה על מגוון תחומים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדף ביצים ריק בסופרמרקט בירושלים באפריל 2020. בשלט כתוב: "לקוחות יקרים, עקב המצב והמחסור, קניית הביצים מוגבלת ל-2 תבניות של 12/18 יחידות או תבנית אחת של 30 יחידות. תודה על ההבנה."
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, המשבר הכלכלי-עולמי (2020)

בעקבות התפשטות הנגיף בישראל עסקים רבים נפגעו כלכלית. הסיבות לפגיעה היו הפסקת פעילות או צמצם הפעילות בשל הסגר שהוטל, ובמקרים אחרים הימנעות של הציבור מהגעה ומביצוע קניות באזורים בהם המחלה הייתה נפוצה[1] וזהירות מונעת מפני המגפה. בשל כך החלה האטה משמעותית בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.[2] היה זינוק במכירות ברשתות המזון[3] וענפים בולטים כמו התעשיות הביטחוניות וההייטק (למרות האטה מסוימת[4] תוך עידוד עבודה מהבית) פעלו.[5][6] ענף הבניה פעל[7] אך סבל מהאטה[8] מסיבות שונות, כולל המצב הפוליטי ונמשך משבר הדיור.

מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות:

  1. בעת המשבר: פעולות סיוע להישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים
  2. לאחר המשבר: פעולות להצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[9] נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת התקציב ההמשכי נפרצה.

עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[10][11] למשל, ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[12] לצד התוכנית הממשלתית היו שהציעו לממשלה תוכנית הכוללת צעדים להגדלת הוודאות, איזון בין השפעת הצעדים בתחום הבריאות ובתחום הכלכלה. תוכנית שתהייה הוליסטית בדגש על סיוע לשמירת עובדים, מניעת אבטלה כרונית ועידוד הצמיחה לצד סיוע לאנשים ועסקים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות המשבר.[13]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

מגפת הקורונה השפיעה על מערכות חינוך ברחבי העולם והובילה לסגירות כמעט מוחלטות של בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות. מרבית הממשלות ברחבי העולם סגרו באופן זמני את מוסדות החינוך בניסיון למנוע את התפשטות המגפה. כך גם היה בישראל.

ביטול אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משאית שמחה" מול מרפסות בערב יום העצמאות בראשון לציון

בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים.

התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע העדלאידע שהיה אמור להתקיים בפורים בחולון, מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות בנחלאות, בשוק מחנה יהודה ובכיכר ספרא שבירושלים בוטלו,[14] וכן הטישים והתפילות בחסידות גור.

בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי הבימה תיסגר, עד 30 באפריל 2020.[15]

טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף.

טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, וחיל החינוך הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים.

התרגיל הצבאי ג'וניפר קוברה של מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של ארצות הברית, שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.[16]

מצעד החיים, שתוכנן להיערך בפולין ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.[17] ביום הזיכרון וביום העצמאות (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. המטס המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.[18]

ב-3 במאי הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של מצעדי הגאווה שתוכננו להתקיים בחודש יוני בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע.[19] בסוף מאי, הודיעו על ביטול שבוע הספר העברי.[20]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט

בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת מכבי תל אביב שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק מחוץ לישראל.[21]

מרתון ירושלים שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש נובמבר.[22]

פעילות ההכנה לאולימפיאדה בטוקיו שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים במכון וינגייט, אצטדיון הדר יוסף (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) והמרכז האולימפי הלאומי לקליעה.

ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל לגברים ולנשים עד להודעה חדשה.[23] ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה בליגה א', ליגה ב' וליגה ג' בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן ליגת העל בכדורגל לנוער, וליגות הנשים.[24] ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל ב-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים החלו ב-1 ביוני.

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי החנקן הדו-חמצני, שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.[25]

בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר[26] וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו תנים בפארק הירקון,[27] חזירי בר בחיפה[28] ושועלים באשקלון.[29]

תחבורה ובטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבות חונות במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020

בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים בתחילת המגפה. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.[30]

הירידה המשמעותית בנסועה נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,[31] בהם האצת מיזם הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן[32] ושל מיזם נתיבים מהירים בגוש דן,[33] וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.[34] הפסקת פעילות קווי הנוסעים ברכבת ישראל אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית במסילות הרכבת, וכן הושלם חשמול קו הרכבת המהיר לירושלים עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז.[35] בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ולגשרים להולכי רגל בכביש 784, בכביש 2, בקריית גת ובמקומות נוספים.[36] גם המסילה המזרחית החדשה קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור ראש העין לשנת 2021.[37]

הפעלת הקו האדום בתל אביב נדחתה ל-2022 בשל מכרז מערכות שבוטל לפני מספר שנים ומחסור בעובדים סיניים על רקע המגפה.[38]

לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה ונכון ל-26 במאי הרכבת עתידה להתחיל לפעול במתכונת מצומצמת רק ב-8 ביוני 2020.[39] עם זאת, לאחר עלייה חדה במספר ההידבקויות, "קבינט הקורונה" שקם לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש קבע כי פתיחת הרכבת תידחה שוב, הפעם למועד לא ידוע שככל הנראה יהיה במקביל לירידה במספר ההידבקויות מהנגיף.[40]

לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.[39] באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה[41]. בסגר השני והשלישי הוגבלה התחבורה הציבורית.

נרשמה ירידה משמעותית במספר הנסיעות ברכבת ואלו נעים בין 80 ל-100 אלף נסיעות ביום - כ-30–35 אחוזים ממספר הנסיעות היומי טרם המגפה, אז המספר היה כ-270 אלף נוסעים ביום. בסגר השלישי היה כ-60 אלף.[42]

לאחר הסגר השלישי בוצעו הקלות הדרגתיות ובסוף אפריל 2021 הוסרה הגבלת התפוסה בתחבורה הציבורית פרט לרכבת.[43] בהמשך גם המגבלה ברכבת הוסרה.

בתחילת 2022, היו שיבושים בשל עליה חדה בהדבקה.[44][45]

שאלות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות לריחוק חברתי
רחבת הכותל מחולקת ל"קפסולות" במהלך משבר הקורונה

בנוסף לדיון על היחס להנחיות בהתחלה ודילמות שהיו, עלו שאלות הלכתיות שונות.

הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד בליל הסדר. רבנים יוצאי מרוקו פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית זום בליל הסדר[46] תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.[47]

בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.[48] עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף בספירת העומר כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.[49]

שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של 'כוח עליון', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.[50] בימים שלפני פסח עלתה שאלת טבילת הכלים החדשים בשל סגירתם של המקוואות.[51]

הרב הראשי דוד לאו פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.[52]

פוליטיקה ועבודת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב פוליטי ומחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020), המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו בחירות לכנסת בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה ממשלת ישראל השלושים וארבע.

בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[53] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. נדחה גם דיון במשפט נתניהו במהלך הסגר השלישי.[54]

טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי הממשלה עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.

משכן הכנסת

המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[55] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח"כ עפר שלח.

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[56] לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה גנץ ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[57] ב-17 במאי, הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש והיו חילופי תפקידים. בסוף דצמבר פוזרה הכנסת.

ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[58] הכתב ברק רביד פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בהחופש ההפגנה.[59][60] בספטמבר, נתניהו התנגד. אושרו הגבלות במהלך הסגר השני.[61][62]

המשבר הכלכלי בעקבות המגפה והמשבר הפוליטי בישראל הובילו או הגבירו את המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש וקודמתה, שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת גולשים בחוף זבולון (הרצליה), הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי בכיכר הבימה בתל אביב, הפגנות האחד במאי בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, הפגנת העצמאים בכיכר רבין (בה השתתפו בין השאר מסעדנים, גננות, אמנים, רקדנים, מצילים בבריכות ומאמני כושר), ומחאת ארגון המורים.[63] בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,[64] ביניהם המתמחים בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.[65] כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.[66] אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.[67][68]

בידוד והסגר של בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת הכנסת העשרים ושלוש התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.[69] דיוני הוועדה המסדרת למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות ועידת וידאו. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.[70]

מספר חברי כנסת, ביניהם יועז הנדל, צחי הנגבי ובצלאל סמוטריץ', נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת במקום להימצא בבידוד.[71][72] כמה מחברי הכנסת, כמו רם בן ברק נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק. ב-30 במרץ נכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.[73] לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.[74]

יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו הרמטכ"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד העורף תמיר ידעי וראש אגף המבצעים אהרון חליוה לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף בבני ברק.[75] ב-2 באפריל דווח כי שר הבריאות יעקב ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.[76] מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מהרשימה המשותפת, סאמי אבו שחאדה. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.[77] בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה.

הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה ראובן ריבלין,[78] ראש הממשלה נתניהו, השר ליצמן, השר יואב גלנט, חבר הכנסת ניר ברקת וחבר הכנסת אביגדור ליברמן שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.[79] הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות.

עבודת המגזר הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבקת שמירת 2 מטר בסניף דואר ישראל. מדבקות מעין אלה הודבקו במרחבים ציבוריים שונים על המרצפות והמדרכות.

ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת מאי החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם, אם כי עדיין לא הגיע המגזר הציבורי לתפוסה מלאה. גם בסגר השני ובסגר השלישי חזר המגזר למתכונת יותר מצומצמת.

בתי המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסגר הראשון, שר המשפטים אמיר אוחנה הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום[80] עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,[81] ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.[82] בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי.

בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.[83]

פעילותם הותאמה לתקופה. בשאר הסגרים שהוטלו לא הוחל מצב חירום.[84]

שירות בתי הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,[85] המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון נפגעי העבירה. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו.

נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים הנעדרים או להחזיר ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וזאת על מנת לשחרר אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל.[86]

יוזמות פרטיות והמגזר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[87] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.

מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך המגפה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[88]

עם הפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את תוצרתם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.[89] ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.[90] ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון.[91]

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.[92]

עמותת ער"ן הפעילה קו סיוע מיוחד, זמין ונגיש למתן סיוע נפשי ותמיכה רגשית לניצולי השואה ואזרחים ותיקים. הסיוע ניתן ב3 שפות עברית, אנגלית ורוסית וזמין בכל שעות היממה.[93] הופעלו גם קווים יעודים לחיילים, לקהילה החרדית ולבני נוער וצעירים.

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בישראל ומחוצה לה מפני תקיפות סייבר. הוא ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין בזכות המיזם.[94]

כשנמשך המשבר הכלכלי, החלו חלק מהארגונים להתמודד עם קשיים תקציביים בשל ירידה בהיקף התרומות או תקציב המדינה שהיה תקציב המשכי. מצב זה פגע ביכולתן של חלק מהארגונים[דרושה הבהרה] להמשיך ולספק את הסיוע החברתי שסיפקו.[95]

יד שרה סיפקה ציוד רפואי לחולים במהלך המגפה ובשיאי הגלים.[96][97] חיל הרפואה סייע לה בעת מחסור.[98]

הוקם באינטרנט אתר יזכור לנפטרי הקורונה להנצחת הנפטרים.[99]

שינויים בהרגלי בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ודווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית.

43% מן המשיבים ציינו כי הם אוכלים אוכל יותר מהרגיל, ו-43% דיווחו כי הכמות החטיפים או הממתקים שהם אוכלים גדולה מן הרגיל. 41% דיווחו כי הם ישנים יותר שעות מן הרגיל, ו-33% ציינו כי איכות השינה שלהם טובה פחות מן הרגיל. 60% מן המשיבים דיווחו על ירידה במשך ובתדירות של הפעילות הגופנית שלהם, 57% דיווחו על ירידה בעצימות הפעילות הגופנית שלהם.[100]

השלכות נפשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת המשבר הזהירו באיגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית מפני השלכות נפשיות קשות שעלולות להתרחש עקב החרדה מהנגיף.[101]

במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה פעלו יחד כחלק מהמערך החירום הלאומי ותגברו את המוקדים לעזרה נפשית. לאור הזינוק הגדול במספר הפניות במשבר הקורונה, פתחה עמותת ער"ן קווי חירום נוספים לסיוע נפשי, ותגברה את מספר המתנדבים הן בקווי הסיוע בטלפון והן באמצעות האינטרנט.

הרחבת שירותי ער"ן באינטרנט באמצעות צ'אט, ואטצאפ ופורום, אפשרו ערוץ נוסף לקבלת סיוע נפשי ותמיכה רגשית במיוחד לאוכלוסייה הצעירה שהעדיפה את התקשורת הכתובה. דו"ח פעילות ער"ן, כפי שהוצג בוועדת הבריאות בכנסת בפברואר 2022, [102] מראה שבמהלך 2021 זוהתה עליה חדה במספר הפניות בעלות תוכן אובדני.

באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.[103]

ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.[101]

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר.[104]

השפעות נפשיות בעקבות מגפת הקורונה על ילדים ובני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות מגפת הקורונה הביאה עימה גורמי לחץ ואי-ודאות, אשר לעיתים יש להם השפעות משמעותיות על מצבם הרגשי של ילדים ובני נוער, על בריאותם הנפשית ועל התנהגותם. גורמים אלה נוצרו בעקבות האמצעים למניעת התפשטות המגפה שננקטו במדינות רבות, וגם בישראל, ובהם ריחוק חברתי, הגבלות תנועה ופעולה וסגרים. אמצעים אלה הביאו לסגירת מוסדות החינוך, וגרמו לבדידות ולהפחתת קשרים חברתיים ומשפחתיים של הילדים, לחוסר ודאות בדבר קיום בחינות, השלמת חומר לימודי, ועוד.[105]

בזמן המגפה ילדים ובני נוער רבים התמודדו עם חשש קיומי ומצוקה שלהם או של הקרובים להם אל מול מחלה בלתי מוכרת אשר גובה חיי אדם. חלקם איבדו בן משפחה קרוב למחלה והתמודדו עם תהליך של אבל. בנוסף, עבור חלק מהמשפחות, תקופה זו לוותה באובדן מקור פרנסה ומצוקה כלכלית לה נלווית ירידה משמעותית ברמת החיים אשר יצרה מקור נוסף למצוקה עבור ילדים ובני נוער. לבסוף, סגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק שינתה באופן קיצוני את שגרת החיים, הובילה לשעות ארוכות שבהם בילו ילדים ובני נוער מול המסך ויצרה עבור רבים תחושה של בדידות. כל אלה ביחד יצרו גורמי סיכון מהותיים והשפעה שעשויה להיות ארוכת טווח.[106]

במחקר שערך מכון חרוב על חייהם ורווחתם האישית של ילדים ובני נוער בישראל בצל התפרצות נגיף הקורונה. בקרב מדגם מייצג של ילדי ישראל שכלל 654 ילדים בגילאי 10–16 נשאלו הילדים לגבי תחושותיהם, עמדותיהם ורגשותיהם במרחב בו הם חיים על רקע משבר הקורונה והשלכותיו. מתוך המחקר עלו כמה מסקנות עיקריות, כאשר את כולן מקיפה ההבנה כי ילדים בישראל מעוניינים להשמיע את קולם ולהיות מעורבים בחייהם בכלל ובהקשר לקורונה בפרט. הדאגה של הילדים בנוגע לעתידם ולעתיד קרוביהם, ורצונם למצוא פתרונות לבעיות השונות מעידים על המודעות וההבנה שלהם לבעיות השונות שיוצר הווירוס על היבטיו השונים. למרות שילדים אינם נכללים בקבוצת הסיכון לפגיעה בריאותית מן הווירוס לעומת בני נוער שכן, מהמחקר עולה שגורמים עקיפים עשויים להוות "סיכונים עקיפים" של הווירוס: מהדו"ח עולה כי ילדים רבים מעידים על היעדר מסגרת לימודית יציבה, וחלקם גם על דאגה כלכלית ותחושות ביטחון נמוכות בסביבה הקרובה. אלו מתחברים גם לדיווחים על תחושות שליליות ושביעות רצון פחותה.[107]

בהשוואה למחקר שנערך ב-2017–2018 בקרב ילדים בישראל, ניכרת ירידה בתחושות חיוביות ובשביעות רצון הילדים מחייהם. מתוך המחקר עולה גם כי העצמאות והחופש חסרים לילדים בתקופה זו באופן בולט במיוחד, וכי הם מרגישים שמקשיבים להם פחות. פן נוסף שעלה מתוך המחקר הוא בנוגע לאופן בו מבלים הילדים את זמנם בעת הזו ועד כמה הם מרוצים מכך. ילדים רבים אינם מרוצים מאופן ניצול הזמן שלהם בתקופה זו וניכר שעמום רב בקרב הילדים. בלט במיוחד שהעיסוק המרכזי של ילדים כיום הוא סביב הרשתות החברתיות, טלוויזיה ומחשב, אך עם זאת ילדים גם דיווחו על מעורבות ועזרה במטלות הבית והמשפחה. כמחצית מהילדים העידו כי בית הספר אינו מהווה גורם משמעותי עבורם ורבים מרגישים שהמורים שלהם לא מתעניינים בהם בתקופה זו.[107]

נתונים על השפעת מגפת הקורונה על ילדים ובני נוער במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים מצטברים בישראל מראים על גידול בשיעורי מצבי סיכון ומצוקה של ילדים ובני נוער בזמן הקורונה. על פי נתוני משטרת ישראל חלה עלייה של 41% במספר עבירות המין במשפחה ועליה של 16% במספר התיקים שנפתחו בגין אלימות במשפחה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. הנתונים מראים עוד כי השירות הייעוצי-חינוכי של משרד החינוך דיווח על קבלה של יותר מ-50,000 פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים והעריך כי יותר מ-25% מקרב התלמידים נתונים במצוקה רגשית, תחושת בדידות, חרדה, מצבי אלימות במשפחה והתנהגויות סיכון.[108]

השלכות הקורונה על ילדים ובני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה שינתה את שגרת היום יום של בני הנוער. הסגר, צמצום המפגשים החברתיים והפעילות היומיומית שאליה היו רגילים בני היו השלכות ישירות ועקיפות על ילדים ובני נוער בישראל, אותם ניתן לחלק לשלושה תחומים: רגשי-חברתי, לימודי והשתייכות למשפחה.[108]

השפעות בעולם התוכן: רגשי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההשפעות האפשריות עלולות להיות:

  • מצוקה רגשית וחרדה נוכח האיום הקיומי
  • חרדה משנית כתגובה למצוקת ההורים
  • חשיפה חודרנית ומערערת לחולי ומוות
  • דאגות מפני השלכות המגפה על קרובים
  • צמצום המערך הטיפולי-רגשי וקטיעת הרצף הטיפולי
  • בדידות ועצבות, הסתגלות למסגרת והשתלבות חברתית
  • צמצום מפגשים חברתיים עם קבוצת השווים (במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות)
  • הדרה ממפגשים חברתיים מקוונים; בדידות חברתית.[108]
השפעות בעולם תוכן: לימודי, התפתחות אישית ורכישת מיומנויות למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההשפעות האפשריות עלולות להיות:

  • פגיעה בהישגים הלימודיים
  • פגיעה במוטיבציה ללמידה, ירידה בערך העצמי
  • קושי בלמידה מרחוק (מחסור בציוד טכנולוגי מתאים/לקויות למידה/אי - פניות של ההורים/אי - פניות רגשית ללמידה)
  • חינוך מיוחד: השבתת מערכת החינוך המיוחד והפסקת רצף המענים. בשבירת השגרה, יש סיכון לנסיגה בהישגים ולביטויי התנהגות קשים.
  • נשירה של בני נוער מהלימודים לשם יציאה לעבודה.[108]
השפעות בעולם התוכן: השתייכות למשפחה קיום פיזי, בריאות ואפשרות להתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההשפעות האפשריות עלולות להיות:

  • העדר השגחה בעקבות מחלת הורה
  • ריחוק ממערכות התמיכה המסייעות בטיפול והשגחה: מערכות חינוך, צהרונים, ובני משפחה המסייעים בקביעות בטיפול בילדים
  • עלייה בצריכת המזון, בצריכת חטיפים ודברי מתיקה לצד ירידה בפעילות הגופנית עלולים להשפיע לרעה על מצב הבריאות
  • הימנעות מהגעה לקבלת טיפול רפואי מחשש להידבקות
  • פגיעה בביטחון התזונתי עקב המצב הכלכלי
  • הפסקת טיפולים פרה-רפואיים השתייכות למשפחה – הזנחה פיזית ורגשית
  • • הגברת הלחצים בתא המשפחתי (קיומי, בריאותי, כלכלי, זוגי ומשפחתי)
  • • חשש מהזנחת ילדים בהיבט הרגשי, הפיזי, בריאותי תזונתי ובריאותי
  • • ילדים להורים גרושים – חשש מנתק מאחד ההורים, מתח הנגרם ממפגשי ההורים, חשיפה לעימותים בין ההורים בנוגע להסדרי הראייה הגברת המוגנות של הילד
  • • לחצים קיומיים, כלכליים ומשפחתיים, שעות רבות מול מסכים, העדר פיקוח של גורמים חיצוניים- מגבירים את הסיכון לאלימות והתעללות לסוגיהן, חשיפה לעימותים ואלימות בין ההורים
  • • בריונות ופגיעות שונות ברשת
  • אובדנות
  • • שימוש מסוכן באינטרנט[108]

סיוע לילדים ובני נוער בזמן מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שערכה המועצה לשלום הילד (2020) בקרב תלמידי תיכון בישראל התבקשו בני הנוער לשתף מה יכול היה לסייע להם בתקופת משבר הקורונה. המחקר סיכם את הצעותיהם:[109]

  • המלצות על סדר יום ותעסוקה מעניינת בבית (64.9%)
  • קשר (אונליין) עם חברים (50%)
  • קשר (אונליין) עם ילדים ממקומות שונים בארץ (35.1%)
  • למידה מרחוק בבתי הספר ובמסגרות אחרות (20.2%)
  • מענה (אונליין) לשאלות והתייעצויות (18.1%)
  • להמעיט חשיפה לחדשות ומידע על קורונה (17%)
  • לקבל הסברים על הקורונה בשפה פשוטה וידידותית (14.9%)
  • מענה (טלפוני) לשאלות והתייעצויות (11.7%)

מתוך הנתונים הללו, מובילי המחקר הסיקו כי לתעסוקה מעניינת וסדר יום בריא יש השפעה רבה על איכות החיים של בני הנוער. אחת ההמלצות לסיוע לילדים ובני נוער בזמן המגפה הייתה שגורמים חיצוניים (כמו מורים) יהיו מעורבים בחיי הילדים עד כמה שניתן, גם על מנת לשמור על ביטחונם של הילדים וגם על מנת ליצור אצלם את תחושת החשיבות וההתעניינות גם בהיעדר מפגשים פנים אל פנים, כדי שיהיה מקור תמיכה לילדים שיוכלו להישען עליו בעת צורך.[110]

עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.[111][112]

ב-25 במרץ דווח כי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק.

לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.[113]

עליית צריכת האינטרנט מהבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון זום, כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי אבלות.[114] כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.[115][116]

בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת לנטפליקס בבקשה להוריד את איכות השידור כדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את קצב הנתונים המוזרמים בישראל למשך 30 יום.[117]

במחקר אשר בוצע על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל נמצא כי 68% מן המשיבים ציינו כי משך הזמן שבו הם מבלים מול מסכים הוא ארוך מן הרגיל. בנוגע לילדיהם, 75% ממי שיש להם ילדים דיווחו על עלייה במספר השעות שבהן הילדים מבלים מול מסכים.[118]

כמו כן, חברת "בזק" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב החרדים, המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.[119] דווח גם על עלייה בקניות באינטרנט במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.[120]

סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.[121][122][123] מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע. כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים.

מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.[124]

ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.[125]

דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת הלמידה מרחוק, תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים,[126] וכן גם שימוש בתוכנות פולשניות להשתלטות מרחוק על המחשב למניעת גלישה ולצילום הסטודנטים בעת ביצוע בחינות בבית.[127]

דפוסי עבודה מהבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרצות הנגיף וההגבלות של הממשלה על תנועת האזרחים, עובדים רבים עברו לעבוד מן הבית. סקר אינטרנטי שנערך בתחילת יוני 2020 בקרב 1,202 בני 25–64 שהיו מועסקים בתקופה שלפני הגבלות הקורונה העלה כי 41% מן המשיבים שעבדו מן הבית דיווחו כי היו יעילים יותר בעת שעבדו מן הבית לעומת במקום העבודה, 87% ציינו שיתרונה הבולט של עבודה מן הבית הוא צמצום הנסיעות למקום העבודה ו-65% ציינו כי יתרונותיה הם גמישות בפיזור שעות העבודה על פני היממה ובארגון המשימות על פי צורכיהם. עם זאת, 30% מן המשיבים שעבדו מן הבית דיווחו כי היו יעילים פחות כאשר עבדו מן הבית, 69% דיווחו שהקושי הבולט בעבודה מן הבית הוא הטיפול בילדים במקביל לעבודה ו-56% מן המשיבים דיווחו שהגבולות בין החיים הפרטיים לעבודה מיטשטשים.[128]

סגירת גבולות בין-לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.[129] תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין.

ב-30 בינואר 2020 נאסרה כניסת תיירים מסין, ובוטלו הטיסות הקבועות. ב-17 בפברואר הורחב האיסור להונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.[130]

החל מ-26 בפברואר נדרשו לשהות בבידוד בית, החוזרים ממספר מדינות בהן הייתה כמות גבוהה של חולים.

ב-4 במרץ הוחמרו ההגבלות על נסיעה מחוץ לישראל וקיום אירועים בינלאומיים,[131] וכן הורחבה רשימת המדינות שהחוזרים מהן מחויבים בבידוד, הרחבה שגרמה לכניסתם לבידוד של כ-50 אלף איש.

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל.[132] אל על הודיעה על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[133]

למחרת, הורחבה חובת הבידוד לכל החוזרים מחוץ לישראל.[134] אחרי שבוע הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[135] הפעילות קטנה מאוד.[136]

עד יוני היו מספר קטן של נכנסים ויוצאים אך לא סגירה מוחלטת.[137] דווח על ירידה של 98 אחוז בתנועת הנוסעים.

באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד. היו "מדינות ירוקות" שחולקו לשתי קבוצות: מי שדרשו מישראלים להיכנס לבידוד, והחוזרים מהן לא נזקקו לבידוד. בשאר דרשו מישראלים שהגיעו אליהן להיכנס לבידוד. אולם, השבים לישראל ממדינות אלה לא חויבו בבידוד.[138]

בשל הפרות בידוד, נקבע בדצמבר שהבאים מחלק מהמדינות יבחרו בין בידוד במלונית לבדיקה ובבידוד ביתי. הצעד לא מומש ובהמשך הוגדרו כולן כאדומות.[139]

בשל גילוי המוטציה הבריטית, החל מ-20 בדצמבר כל השבים מבריטניה חויבו בבידוד במלוניות (פרט לאלה עם פטור[140]). בראשית 2021, אזרחים זרים ותיירים לא הורשו להיכנס לישראל[141] ונתב"ג נסגר ברובו.[142] בפברואר צומצמה בהדרגה הכניסה לישראל עד לשיא של 200 איש ליום בלבד.[143][144] כ-70% מהחוזרים מחו"ל לא שמרו על הנחיות הבידוד.[145] במרץ פסק בית המשפט שתבוטל מכסת השבים וועדת חריגים ליוצאים. במקביל אושר חוק המחייב בחירה בין אזיק אלקטרוני לבידוד במלונית בעת כניסה לישראל למעט חריגים.[146][147] היוזמה לא מומשה.[148] באפריל פורסמו אזהרות מסע לכמה מדינות.[149] במאי השבים מהם חויבו בבידוד גם אם הם חוסנו.[150] ביוני הוחלט להקשיח את הפיקוח בנתב״ג,[151] וב-27 לחודש מונה רוני נומה לממונה מיוחד בנושא הגבולות.[152] ביולי נקבע שכל הישראלים שישובו לארץ מחו"ל, כולל מחוסנים ומחלימים, יחויבו בבידוד של 24 שעות, או עד לקבלת תוצאות בדיקת קורונה שלילית.[153][154] באוגוסט אושר שימוש בישומון לצורך אכיפת הבידוד.[155] בנוסף נקבע שתוגדר רשימה מצומצמת ביותר של מדינות, שהחזרה מהן תחייב בידוד עד לקבלת תוצאת בדיקה שלילית, בניגוד למצב הקודם שכלל רשימה רחבה יותר.[156][157] פיקוח אלקטרוני הורחב לכל המבודדים בספטמבר.[158]

מאז מרץ 2020 נאסרה כניסת תיירים זרים לישראל, למעט מקרים חריגים. מכ-4.5 מיליון תיירים שהגיעו לישראל ב-2019, צנחה תנועת התיירות לכ-850 אלף תיירים בלבד ב-2020 - ירידה של 81%.[159] בראשית אפריל 2021 החליט שר הפנים דרעי על פתיחת השמיים לביקורי קרובים מדרגה ראשונה.[160] ב-1 בנובמבר 2021, הותרה לראשונה כניסת יחידים לישראל בכפוף לתנאים.[161]

בשל גילוי מוטציה חדשה, בנובמבר 2021 הוכרז על מדינות אפריקאיות מהן יש חובת בידוד במלונית.[162] כמו כן, נאסרה כניסת זרים וכל האזרחים שבאו מחוץ לישראל חויבו בבידוד (במלונית או בבית בהתאם למדינה)[163] והוקשחו הגבלות היציאה מהארץ.[164] הקלה בהגבלות נקבעה בשלהי 2021,[165] והמשיכה בינואר 2022 כשסוכם לאפשר כניסת זרים מחוסנים ומחלימים.[166] המגמה נמשכה בפברואר ומרץ.[167]

התרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המשבר התאחדו חבורת "זהו זה!" לעונה חדשה אשר משודרת בכאן 11. באופן דומה חבורת קומדי סטור התאחדה.[168] בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת רן דנקר ועידן רייכל. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.[169] גם חיל החינוך, דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של הלהקות הצבאיות בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי, והקלטות של אירועים מהעבר.[170] הפסטיגל נערך באופן דיגיטלי.[171] הוקם ערוץ מוזיקה il.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ממלכת הקניות של הצפון הפכה לכפר רפאים, והשמועה מאיימת לחסל עסקים, באתר וואלה!
  2. ^ כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה, באתר ynet, 27 במאי 2020
  3. ^ תחזית פסימית: רווחיות רשתות המזון תרד ב-2021, ynet, ‏2020-10-20
  4. ^ ברקוביץ', אורי (2021-01-07). "הקורונה הגיעה גם להייטק והמשרות נחתכות. מהו השכר הממוצע?". Globes. נבדק ב-2021-01-26.
  5. ^ "ניצחו את הקורונה: עובדים מהבית ומקבלים את השכר הכי גבוה בישראל". TheMarker. נבדק ב-2021-01-26.
  6. ^ "כלכלה חזקה? המשק היה עובר את המשבר הרבה פחות טוב בלי ההיי-טק". TheMarker. נבדק ב-2021-03-25.
  7. ^ גם בסגר השלישי: ענף הבנייה ימשיך לעבוד, ynet, ‏2021-01-07
  8. ^ מירובסקי, אריק (2020-10-07). "שליש מהפועלים לא מגיעים, התפוקה ירדה, אבל בענף אופטימיים". Globes. נבדק ב-2021-01-26.
  9. ^ כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
  10. ^ שאול אמסטרדמסקי, פרשנות, כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באפריל 2020
  11. ^ עמירם ברקת, ‏לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק, באתר גלובס, 23 באפריל 2020
  12. ^ אבי וקסמן, סיון קלינגבייל, "מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
  13. ^ הוועדה המייעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, "דוח מספר 1 - עקרונות ניהול ההיבט הכלכלי במשבר הקורונה בגל השני", המל"ל, ‏8.7.2020
  14. ^ עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות, ירושלים-נט, ‏10 במרץ 2020
  15. ^ קיץ ברבנר, ‏תיאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2020
  16. ^ מערכת אתר חיל-האוויר, ‏לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה", באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2020
  17. ^ בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2020
  18. ^ מערכת אתר צה"ל, צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות, באתר צה"ל, 29 באפריל 2020
  19. ^ בר פלג, מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  20. ^ לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 במאי 2020‏
  21. ^ סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון, רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל, באתר ynet, 4 במרץ 2020
  22. ^ ארן הרשלג, בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל, באתר "שוונג", 4 במרץ 2020
  23. ^ נדב צנציפר ומשה שיינמן, הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  24. ^ יגאל גולדשטיין, ‏העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר, באתר ערוץ הספורט, ‏13 באפריל 2020
  25. ^ יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה באתר המשרד להגנת הסביבה
  26. ^ אילנה קוריאל, כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר, באתר ynet, 12 באפריל 2020
  27. ^ כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  28. ^ אחיה ראב"ד, בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה, באתר ynet, 15 באפריל 2020
  29. ^ רויטרס, כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  30. ^ אסף זגריזק, בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים, באתר ynet, 29 במרץ 2020
  31. ^ חזקי ברוך, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2020
  32. ^ מירב מורן, "לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2020
  33. ^ אסף זגריזק, פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית, באתר ynet, 18 באפריל 2020
  34. ^ חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים, www.nadlancenter.co.il
  35. ^ אסנת ניר, רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2020
  36. ^ אסף זגריזק, הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים, באתר ynet, 2 במאי 2020
  37. ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה, באתר ynet, 9 במאי 2020
  38. ^ אסנת ניר, יו"ר נת"ע: "הרכבת הקלה בתל אביב תיפתח באיחור של שנה", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2020
  39. ^ 1 2 יואב איתיאל ובועז אפרת‏, דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני, באתר וואלה!‏, 24 במאי 2020
  40. ^ קינן כהן‏, הפעלת הרכבת נדחתה פעם נוספת, תשוב לפעול בהתאם לתחלואה, באתר וואלה!‏, 7 ביוני 2020
  41. ^ דנה ירקצי ובועז אפרת‏, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מופעי תרבות ייפתחו כבר בסופ"ש, באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2020
  42. ^ הרכבת מקדימה עבודות בגלל הסגר: אלו כל השינויים, ynet, ‏2020-12-30
  43. ^ הממשלה הסירה את הגבלת התפוסה ברכבת, אך לא את הזמנת השוברים, www.ynet.co.il, ‏2021-04-28
  44. ^ עשרות נהגים בבידוד: אלו הרכבות שמבוטלות, www.ynet.co.il, ‏2022-01-11
  45. ^ רכבת ישראל: "שינויים ברכבות עקב תחלואת עובדים" - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2022-01-12
  46. ^ רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר, סרוגים, ‏2020-03-24
  47. ^ הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (ארכיון)
  48. ^ ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות, באתר כיכר השבת
  49. ^ הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, www.hidabroot.org
  50. ^ תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה, dintora.org (ארכיון)
  51. ^ מכון צומת, מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה (ארכיון)
  52. ^ גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים, חרדים10, ‏2020-04-26 (ארכיון)
  53. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  54. ^ N12 - בגלל הסגר: נדחה הדיון במשפט נתניהו עד הודעה חדשה, N12, ‏2021-01-08
  55. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2020
  56. ^ מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  57. ^ הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, www.maariv.co.il (ארכיון)
  58. ^ יהושע (ג'וש) בריינר ונעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  59. ^ עקיבא נוביק, על הפגנות, Twitter, ‏23 בספטמבר 2020
  60. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  61. ^ הסגר המלא ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-09-24
  62. ^ כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-09-23
  63. ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020.
  64. ^ מוצ"ש של הפגנות: ההורים, הצעירים והמתמחים יצאו לרחובות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 במאי 2020‏
  65. ^ בועז אפרת ויואב איתיאל‏, מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות", באתר וואלה!‏, 9 במאי 2020
  66. ^ הדר גיל-עד, שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב, באתר ynet, 6 ביולי 2020
  67. ^ אור רביד וגלעד שלמור, ‏עשרת אלפים הפגינו בכיכר רבין: "רוצים את הכסף - ועכשיו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 ביולי 2020‏
  68. ^ אלה לוי-וינריב, בר לביא, ‏"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות, באתר גלובס, 11 ביולי 2020
  69. ^ עטרה גרמן, ‏120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת, באתר "סרוגים", 23 באפריל 2020
  70. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של עקיבא נוביק ברשת החברתית טוויטר, 18 במאי 2020
  71. ^ אריק בנדר, ‏למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת, באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2020
  72. ^ יוני גבאי, ‏נפגש עם נשאית: השר סמוטריץ' נכנס לבידוד, באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2020
  73. ^ איתמר אייכנר, לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד, באתר ynet, 30 במרץ 2020
  74. ^ איתמר אייכנר, אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד, באתר ynet, 1 באפריל 2020
  75. ^ יואב זיתון ואיתמר אייכנר, הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  76. ^ איתמר אייכנר, שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה, באתר ynet, 2 באפריל 2020
  77. ^ מורן אזולאי, לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד, באתר ynet, 6 ביוני 2020
  78. ^ מעריב אונליין, ‏"ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2020
  79. ^ ערוץ 7, ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2020
  80. ^ תקנות בתי המשפט במצב חירום, אתר ויקיציטוט
  81. ^ הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט, אתר משרד המשפטים, 22 במרץ 2020
  82. ^ יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2020
  83. ^ הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק,משרד המשפטים,24 במרץ 2020
  84. ^ היערכות, הודעות והנחיות הרשות השופטת להתמודדות עם נגיף הקורונה, GOV.IL
  85. ^ רועי רובינשטיין ואלי סניור, תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים, באתר ynet, 27 במרץ 2020
  86. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל", באתר ynet, 7 באפריל 2020
  87. ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  88. ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  89. ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  90. ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  91. ^ משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, הארץ
  92. ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  93. ^ הקו החם לניצולי שואה ואזרחים ותיקים
  94. ^ "Meet This Year's WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (בAmerican English). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2020-09-13.
  95. ^ אשכנזי, שני (2021-01-14). "כמעט שנה לתוך המשבר, העמותות עדיין מחכות לכסף ממשרד האוצר". Globes. נבדק ב-2021-01-14.
  96. ^ "יד שרה": מלאי מחוללי החמצן בעמותה נגמר - אין תקציב למכשירים נוספים, www.ynet.co.il, ‏2021-09-12
  97. ^ efraim, שיא בעומס לא רק בבי"ח: ב'יד שרה' מתריעים: "כל 6,830 המיטות מושאלות", רדיו קול חי, ‏2022-01-25
  98. ^ לראשונה מאז הגל השני: חיל הרפואה יסייע בבלוני חמצן ל"יד שרה" - חדשות JDN, JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, ‏2022-01-24
  99. ^ יניב פוהורילס, מתאבלים ביחד: מדליקים נר לנספים - פרויקט מיוחד, באתר ynet, 19 באפריל 2020
  100. ^ ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג, התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים, https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/, ‏2020
  101. ^ 1 2 אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  102. ^ דו"ח פעילות ער"ן כפי שהוצג בכנסת, אתר הכנסת 14-2-2022
  103. ^ נועם (דבול) דביר, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
  104. ^ לי ירון, משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  105. ^ OECD, Combatting COVID-19's effect on children, OECD Policy Responses to Coronavirus (COVID-19), 2020-08-11 doi: 10.1787/2e1f3b2f-en
  106. ^ דלי, נ. וסופר, ב., ההשפעות הרגשיות של הקורונה על ילדים ונוער נתונים מישראל ומהעולם
  107. ^ 1 2 בן-אריה, א. ברוק , ש. ופרקש, ח., תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לוירוס הקורונה וחייהם האישיים, מכון חרוב, ‏2020
  108. ^ 1 2 3 4 5 ארזי, ט. ו סבג מאי , י, הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה
  109. ^ המועצה הלאומית לשלום הילד, נוער בישראל מדבר על משבר הקורונה: עצות, מחשבות, והתמודדות בעת חירום ושגרה חדשה
  110. ^ בן-אריה, א. ברוק , ש. ופרקש, ח., תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים
  111. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  112. ^ עו"ד אילנה שושן, ‏הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו | מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020
  113. ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל, ‏2020
  114. ^ עופר אדרת, שבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת, באתר הארץ, 14 באפריל 2020
  115. ^ מייקי לוי‏, בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2020
  116. ^ גד פרץ, ‏גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט, באתר גלובס
  117. ^ שגיא כהן, לבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2020
  118. ^ ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג, התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים » Brookdale, https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli-household-health-behaviors-corona/, ‏2020
  119. ^ לאה אפרתי, סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט, ביזנעס, ‏6 באפריל 2020 (ארכיון)
  120. ^ אלי שלזינגר, בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 באפריל 2020
  121. ^ עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז | Israel Defense, www.israeldefense.co.il
  122. ^ המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה | Israel Defense, www.israeldefense.co.il
  123. ^ ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר, GOV.IL
  124. ^ עמיר קורץ, עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2020
  125. ^ נגה ניר נאמן, גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא, באתר חדשות 13, 29 במרץ 2020
  126. ^ הגר בוחבוט, השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם", באתר ynet, 26 באפריל 2020
  127. ^ דיאנה בחור ניר, "גם כשהכל יסתיים, האקדמיה כבר לא תיראה כמו פעם", באתר כלכליסט, 30 בינואר 2021
  128. ^ אנה שוורץ, נועם קשת, אלישע בן מאיר, סמדר סומך, דפוסי עבודה בתקופת התפרצות מגפת הקורונה ולאחריה, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ‏2020
  129. ^ נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  130. ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020| צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
  131. ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020| אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה!‏, 4 במרץ 2020
  132. ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020
  133. ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  134. ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  135. ^ ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020| נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  136. ^ רשות שדות התעופה: "היקף הפעילות בנתב"ג צנח ב-98%, נבצע החלטות דרמטיות", גלובס, ‏30 במרץ 2020
  137. ^ רז-חיימוביץ', מיכל (2020-07-07). "סיכום יוני בנתב"ג: ירידה של 98% בתנועת הנוסעים". Globes. נבדק ב-2021-01-18.
  138. ^ הדר קנה, "הישראלים יוכלו לטוס למדינות ירוקות - בלי בדיקות קורונה ובלי בידוד בחזרה", באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2020
  139. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020, www.nevo.co.il
  140. ^ "60% מהנוחתים בנתב"ג שהיו אמורים לעבור לבידוד במלונית - חזרו לביתם". TheMarker. נבדק ב-2021-03-02.
  141. ^ השער פרוץ: מחדל הקורונה המתמשך בנתב"ג, ynet, ‏2021-01-17
  142. ^ נתב"ג נסגר בהוראת הממשלה, מטוסים פרטיים עדיין יכולים להמריא ולנחות, ynet, ‏2021-01-25
  143. ^ הסתיים קבינט הקורונה ללא החלטות על המסחר והתו הירוק - יתחדש מחר בבוקר, כאן, ‏14 בפברואר 2021
  144. ^ החל מהשבוע הבא: הכניסה לארץ תוגבל ל-200 ישראלים ליום בלבד - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-02-22
  145. ^ נתוני משרד הבריאות, Twitter
  146. ^ למרות החלטת הקבינט: שרת התחבורה תאשר את חזרתם של 1,000 ישראלים בלבד מדי יום - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-03-02
  147. ^ N12 - בג"ץ: סגירת השמיים לא חוקתית, ההגבלות - יבוטלו, N12, ‏2021-03-17
  148. ^ הסיכון, המחיר, www.yediot.co.il
  149. ^ משרד הבריאות פרסם אזהרת מסע ל-7 מדינות עם תחלואה גבוהה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-04-22
  150. ^ מיום שני: כל הנכנסים לארץ מ-7 מדינות - לבידוד | זו הרשימה, www.ynet.co.il, ‏2021-04-29
  151. ^ התוכנית למניעת הטיסות למדינות אסורות: הצהרה ובדיקות רנדומליות, www.ynet.co.il, ‏2021-06-23
  152. ^ N12 - הקורונה בישראל: ערים נוספות כבר אינן "ירוקות", N12, ‏2021-06-27
  153. ^ N12 - מיום שישי הבא: כל הנוחתים מחו"ל יחויבו ב-24 שעות בידוד, N12, ‏2021-07-09
  154. ^ בתוך 3 שבועות: מספר המאומתים זינק פי 6; מהיום: בידוד לכל השבים מחו"ל - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-07-16
  155. ^ אושר בכנסת: פיקוח אלקטרוני בהסכמה על נכנסים לישראל שמחויבים בבידוד, www.ynet.co.il, ‏2021-08-03
  156. ^ N12 - בידוד להורים שילדיהם נדבקו, מסכות בהתקהלויות בחוץ, N12, ‏2021-08-03
  157. ^ השמיים נסגרים: אלה המדינות שניתן לטוס אליהן ללא בידוד, mako, ‏2021-08-08
  158. ^ הכנסת אישרה: הממשלה תוכל לפקח אלקטרונית על כל חייבי הבידוד בישראל - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-09-03
  159. ^ קנה, הדר (2021-01-06). "סיכום 2020 בתעופה: התרסקות של 81% בתנועת התיירים בישראל". TheMarker. נבדק ב-2021-01-18.
  160. ^ Family members of olim to now be allowed into Israel, The Jerusalem Post | JPost.com (בAmerican English)
  161. ^ מתווה התיירות הנכנסת יחל לפעול מחר, ככה זה יעבוד | כלכליסט, m.calcalist.co.il
  162. ^ ינקו, אדיר; אייכנר, איתמר; שומפלבי, אטילה (2021-11-26). "רשימת המדינות האדומות הורחבה. בנט: "הזן מדאיג ביותר, ממליץ לא לטוס לחו"ל"". Ynet. נבדק ב-2021-11-26.
  163. ^ המאבק בווריאנט הדרום אפריקני: אלו הן ההחלטות שאישר קבינט הקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-11-28
  164. ^ "השרים אישרו: ממחר בחצות אסור לנסוע לארה"ב ולעוד תשע מדינות". TheMarker. נבדק ב-2021-12-20.
  165. ^ אחרי הביקורת בוועדת החינוך: קבינט הקורונה שינה את מתווה הלימודים ביסודי - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-12-29
  166. ^ "ישראל תאפשר כניסת תיירים מחוסנים או מחלימים; בידוד בחזרה מחו"ל קוצר ליממה". הארץ. נבדק ב-2022-01-03.
  167. ^ ההקלה בהגבלות נכנסה לתוקף - והרבה יותר קל לטוס לחו"ל, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  168. ^ אתר למנויים בלבד "הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים", באתר ynet
  169. ^ זאפה בסלון | אמיר דדון בהופעה מיוחדת, באתר ‏מאקו(הקישור אינו פעיל, 13.5.2020)
  170. ^ נעמה רוזן-קרייף, ‏כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2020
  171. ^ אירוע התרבות הפופולרית הגדול בישראל מנסה להמציא את עצמו מחדש אונליין, m.calcalist.co.il