הדרשה על המישור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישו דורש בפני המאמינים, ג'יימס טיסו, מוצג במוזיאון ברוקלין

הדרשה על המישור היא דרשה שנשא ישו לפני שנים-עשר השליחים, תלמידים נוספים וקהל רב של אנשים. הדרשה מוזכרת רק בבשורה על פי לוקס והיא דומה בתוכנה לדרשה על ההר שמוזכרת רק בבשורה על פי מתי[1] והארוכה ממנה בהרבה. הדמיון בין שתי הבשורות בדיווח על הדרשה והעובדה שהיא מופיעה רק בהן, מהווה חלק מהתאוריה המקובלת אודות מקור משותף שעמד בפני כותבי בשורות אלו ונעלם מאז והוא מכונה מסמך ה-Q.

הדרשה היא אחד המקורות הראשונים לתורת האי-אלימות המודרנית, והיא המקור לדימוי על "הטיית הלחי השנייה".[2]

האירוע על פי לוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמור בבשורה על פי לוקס בפרק ו'[3], עמד ישו בתפילה כל הלילה על ההר. בבוקר כינס את תלמידיו ובחר מהם שנים עשר, להם קרא שליחים. זוהי הפעם הראשונה בברית החדשה בה הם מוזכרים בכינוי כולל זה. הוא ירד מההר למישור ושם נאספו אנשים רבים שבאו להירפא על ידו. תמצית תוכן דבריו היא:

  • ארבע ברכות המתחילות במילה "אשריכם" המכוונות לאלו שמעשיהם טובים.
  • ארבעה גינויים המתחילים במילים "אוי לכם" המכוונים לאלו שמעשיהם רעים.
  • הציווי לאהוב את האויב ולהטות את הלחי השנייה.
  • הציווי עשו לאחרים את אשר תרצו שיעשו לכם.
  • ההוראות לא לשפוט אחרים וכך גם לא להישפט בידיהם. לתת לאחרים ולקבל מהם בחזרה.
  • משל העיוורים: "לא יכול העיוור להוליך את העיוור", תלמיד אינו נעלה מרבו.
  • טול קורה מבין עינך לפני שתביט בקיסם אשר בעין חברך.
  • עץ טוב אינו מגדל פירות רעים ועץ רע אינו מוציא פירות טובים.
  • למה אתם קוראים לי אדוני ואינכם עושים את דברי?
  • משל הבונים: השומע את דברי משול למי שבונה בית יציב על אבן, ומי שאינו שומע את דברי הרי הוא כבונה בית רעוע.

לאחר שסיים את דבריו, פנה והלך לכפר נחום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתי פרקים ה'-ז'
  2. ^ הבשורה על פי לוקאס, ו' 29
  3. ^ לוקס פרק ו' 12-49