לידת ישו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622.

לידת ישו היא אירוע היסטורי, שהמידע עליו מקורו אך ורק בכתבי הברית החדשה, ובעיקר מהבשורות של מתי ושל לוקאס ומהבשורות האפוקריפיות. המסורת הנוצרית קובעת את תאריך הולדתו של ישו ל-25 בדצמבר (חג המולד), ועל פי מרבית החוקרים שנת הולדתו היא בין 6 ל-4 לפנה"ס.

במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סמך הכתוב במקורות המצוינים לעיל התגבשה האמונה הנוצרית בעיבור ללא חטא, ובכך שהבשורה למרים היא תחילת המימוש של ישו בגוף אנושי.

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבשורה על-פי מתי בפרק א פסוקים 18-23, מספרת את סיפור התעברותה של מרים והחלטתו של יוסף הקדוש להישאר נשוי לה. בהמשך מכיר יוסף בבן הנולד כבנו.

24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויאסף את-אשתו אל ביתו: 25 ולא ידעה עד כי-ילדה בן (את-בכורה) ויקרא את-שמו ישוע

– מתי א 24-25

על פי המסופר בבשורות, התגוררו הוריו של ישו בנצרת. הרומאים ערכו מפקד אוכלוסין, בו נצטווה כל תושב להירשם בעיר הולדתו, ויוסף, שהיה מבית דוד, היה צריך להתייצב למפקד עם אשתו ההרה בבית לחם, עיר דוד. בעודם בדרך כרעה מרים ללדת, ובהיעדר מקום לינה ילדה אותו והשכיבה אותו באבוס.

ויעל גם-יוסף מן-הגליל מעיר נצרת אל-יהודה לעיר דוד הנקראת בית-לחם כי-היה מבית דוד וממשפחתו: 5 להתפקד עם-מרים המארשה לו והיא הרה: 6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת: 7 ותלד את-בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא-היה להם מקום במלון

– הבשורה על פי לוקאס, ב, 4-7

על פי המסורת הנוצרית, כנסיית המולד נבנתה במקום בו נולד ישו.

בפרק ב' קובעת הבשורה על פי מתי את התקופה בה נולד ישו כתקופת שלטונו של הורדוס

ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית-לחם יהודה

– מתי ב 1

ומוסיף את סיפורם של שלושת האמגושים שבאים לסגוד לו אחרי ש

ראינו את-כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו

– מתי ב 2

הבשורה על-פי לוקאס משלבת את סיפור לידתו של ישו עם זו של יוחנן המטביל, ומספרת על הביקור שערכה מרים אצל בת-דודתה אלישבע, אמו של יוחנן, ומוסיפה את סגידת הרועים (פרק ב, 8-20). בהמשך מספר לוקאס על טקס ברית המילה של ישו "ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא-לו המלאך בטרם הרה בבטן", ובהמשך על עלייה לירושלים לפדיון הבן ולהקרבת קורבן כנהוג לגבי בן בכור (ספר שמות יג,יא-טו).

תוספות על פי הפרוטואוונגליון של יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוטואוונגליון על-פי יעקב מוסיף את תולדות מרים, אם ישו, ואת סיפור נישואיה ליוסף. לפי מקור זה, מלאך התגלה למרים בת ה-16 ובישר לה על הריונה הצפוי ולידת ישו. מרים חזרה מביקורה אצל אלישבע כשהריונה מובחן, והכוהן הגדול העמיד אותה ואת יוסף במבחן המים המאררים ממנו היא יצאה זכאית. בעת שהיו יוסף ומרים בדרכם לבית לחם אחזו צירי לידה את מרים, ויוסף הכניס אותה למערה (שענן כיסה את פתחה מיד אחרי שנכנסו אליה) וקרא למיילדת עבריה. עם לידתו של ישו פרץ אור מהמערה ובישר על לידתו. אישה בשם שלומית סירבה להאמין בלידת בתולין ובדקה את מרים על ידי החדרת אצבע ונוכחה לדעת כי אכן מרים נותרה בתולה.

לידת ישו על פי ספר תולדות ישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "ספר תולדות ישו", הייתה מרים נשואה לאדם בשם פפוס בן יהודה, שקינא לה וסגר אותה בבית. אדם בשם יוסף פנדרא חילץ אותה מביתה וברח איתה מירושלים לבית לחם, שם נולדו להם ישו, אחיו ואחיותיו.‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


חייו, מותו, ותחייתו של ישו
ישו
הבשורה למרים - הביקור - הולדת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו בין המורים - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - הדרשה על המישור - השומרוני הטוב - ההשתנות - הכניסה לירושלים - הסעודה האחרונה - הייסורים בגן
הפסיון של ישו: מאסרו של ישו, חקירת ישו בידי הסנהדרין, משפטו של ישו בפני פונטיוס פילאטוס, צליבת ישו
קבורת ישו - תחיית ישו - נס הדגים השני וההבטחה לפטרוס - הפגישה באמאוס - העלייה השמיימה - הביאה השנייה