השומרוני הטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השומרוני הטוב

השומרוני הטוב הוא מונח, במקורו נוצרי, המתאר סיוע של אדם אחד לאחר, שניתן מתוך רצון להיטיב, ללא ציפייה לתמורה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי ב"משל השומרוני הטוב", אחד המשלים המפורסמים בברית החדשה. המשל מופיע בבשורה על פי לוקס:

Cquote2.svg

והנה חכם אחד קם לנסותו ויאמר מורה מה-אעשה ואירש חיי עולם: ויאמר אליו מה-כתוב בתורה איך אתה קורא: ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאדך ואת-רעך כמוך: ויאמר אליו כן השיבות עשה-זאת וחיה: והוא חפץ להצטדק ויאמר אל-ישוע ומי הוא רעי: ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם-פצעהו ויעזבו אותו והוא עומד בין-מות לחיים וילכו להם: ויקר מקרהו כהן אחד ירד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו: וכן גם-איש לוי נקרה במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו: והנה שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו מעיו: ויגש אליו ויחבש את-פצעיו ויסוכם בשמן ויין וירכיבהו על-בהמתו ויוליכהו אל-המלון ויכלכלהו: ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך: ועתה מי מן-השלשה היה בעיניך רע לנפל בידי השדדים: ויאמר העשה עמו את-החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה-כן גם-אתה.

Cquote3.svg
בשורה על פי לוקס פרק י', 25-37

בדרשה זאת מפרט ישוע למאמיניו את הפסוק ואהבת לרעך כמוך, שואל "מי הוא 'רעך'", ונותן כדוגמה סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך. לפי הדרשה עבר במקום כהן ולא סייע לו, עבר לוי ולא סייע לו, ואילו דווקא השומרוני, שלפי היהדות היה בדרגה מעמדית פחותה (ובני עדתו היו צרים ליהודים), עצר במקום, חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק, ואף שילם מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת הפצוע.

לדעתו של שמריהו טלמון המשל אינו נסוב על שומרוני טוב, כי אם על ישראלי טוב, אם כי זה אינו הפירוש המקובל.[1]

בהשאלה, הפך מושג "השומרוני הטוב" בהמשך לביטוי לאדם המסייע לאחר באופן מיידי וללא תמורה.

בחקיקה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מדינות באירופה ובארצות הברית קיים "חוק השומרוני הטוב", שנחקק ברוח הביטוי. החוק מגן מתביעות על אדם המושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה (למשל בתאונת דרכים, וכו'), ולא מאפשר לתבוע אדם שמושיט עזרה, אף אם הגישה לא נכון. מטרת החוק להתמודד עם חוסר נכונותם של אנשים להגיש עזרה בשל החשש שיתבעו.

בישראל חוקק חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998. בניגוד לחוק השומרוני הטוב שעוסק בהגנה מפני תביעה אזרחית, החוק הישראלי מחייב הושטת עזרה כחלק מהמשפט הפלילי.

השומרוני הטוב בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסופר האנגלי רוברט גרייבס שילב את משל השומרוני הטוב ברומן ההיסטורי "קלאודיוס האל", ושם בפיו של בעל המלון הסבר לכך שהכהן והלוי לא עזרו לאיש הפצוע: "אילו מת בידיהם הם היו מיטַמְאים בטומאת המת, והדבר היה מקשה מאוד עליהם ועל משפחותיהם. הכוהן...ודאי היה בדרכו לעבודת המקדש. הוא, פחות מכולם, יכול היה להסתכן בטומאה".[2]
  • פרק הסיום בסדרת הטלוויזיה סיינפלד עוסק בחוק זה, כשרביעיית גיבורי הסדרה עומדת לדין בגין אי עזרה לאדם שמן שנשדד לנגד עיניהם בעודם מצלמים את האירוע במצלמת וידאו ומתבדחים על חשבונו. במציאות לא תיתכן העמדה לדין פלילי בשל חוק זה, כיוון שהוא רק מספק הגנה מפני תביעה אזרחית. במסצ'וסטס, שם מתרחש הפרק, קיים חוק אחר המחייב דיווח על פשע, אך העונש המרבי הנקבע בו הוא קנס של 2500 דולר, ולא שנת מאסר כפי שמתואר בפרק.[3]
  • המוטיב של הסיפור "השומרני הטוב" מתואר לאורך עלילת הסדרה "דרדוויל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיליון קתדרה 80, "שומרוני טוב או ישראלי טוב?", שמריהו טלמון, 1996.
  2. ^ רוברט גרייבס, קלאודיוס האל, מאנגלית: אביעד שטיר, ספרי עליית הגג, 2013, עמ' 37.
  3. ^ חוק המחייב דיווח על פשע במדינת מסצ'וסטס