השומרוני הטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השומרוני הטוב

השומרוני הטוב הוא מונח, במקורו נוצרי, המתאר סיוע של אדם אחד לאחר, שניתן מתוך רצון להיטיב לזולת, ללא ציפייה לתמורה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי ב"משל השומרוני הטוב", אחד המשלים המפורסמים בברית החדשה. המשל מופיע בבשורה על פי לוקס:

אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ [את ישוע] וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?" הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה וַחֲיֵה בָּהֶם." אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו. לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.' וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?" הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד."

הברית החדשה, הבשורה על פי לוקס, פרק י', פסוקים 25–37.

בדרשה זאת מפרש ישו למאמיניו את הפסוק ואהבת לרעך כמוך, שואל "מי הוא 'רעך'", ונותן כדוגמה סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך. לפי הדרשה עבר במקום כהן ולא סייע לו, עבר לוי ולא סייע לו, ואילו דווקא השומרוני, שלפי היהדות היה בדרגה מעמדית פחותה (ובין יהודים ושומרונים התקיימה איבה), עצר במקום, חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק, ואף שילם מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת הפצוע. המשל מבטא תפיסה מוסרית אוניברסלית לפיה כל אדם, ללא שום הבדל בשיוך הקבוצתי שלו, יכול שימצא בקרבו אמפתיה ואכפתיות כלפי זולתו ואפילו הם זרים גמורים - או שלא למצוא אותם. כוונת הפסוק, אומר ישו, היא לצוות עלינו לגלות אמפתיה ואכפתיות כלפי האחר באשר הוא.

לדעתו של שמריהו טלמון המשל אינו נסב על שומרוני טוב, כי אם על ישראלי טוב, אם כי זה אינו הפירוש המקובל.[1]

בהשאלה, הפך מושג "השומרוני הטוב" בהמשך לביטוי לאדם המסייע לאחר באופן מיידי וללא תמורה.

בחקיקה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מדינות באירופה ובארצות הברית קיים "חוק השומרוני הטוב", שנחקק ברוח הביטוי. החוק מגן מתביעות על אדם המושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה (למשל בתאונת דרכים, וכו'), ולא מאפשר לתבוע אדם שמושיט עזרה, אף אם הגישהּ לא נכון. מטרת החוק להתמודד עם חוסר נכונותם של אנשים להגיש עזרה בשל החשש שיתבעו.

בישראל חוקק חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998. בניגוד לחוק השומרוני הטוב שעוסק בהגנה מפני תביעה אזרחית, החוק הישראלי מחייב הושטת עזרה כחלק מהמשפט הפלילי.

השומרוני הטוב בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסופר האנגלי רוברט גרייבס שילב את משל השומרוני הטוב ברומן ההיסטורי "קלאודיוס האל", ושם בפיו של בעל המלון הסבר לכך שהכהן והלוי לא עזרו לאיש הפצוע: "אילו מת בידיהם הם היו מיטַמְאים בטומאת המת, והדבר היה מקשה מאוד עליהם ועל משפחותיהם. הכוהן...ודאי היה בדרכו לעבודת המקדש. הוא, פחות מכולם, יכול היה להסתכן בטומאה".[2]
  • פרק הסיום בסדרת הטלוויזיה סיינפלד עוסק בחוק זה, כשרביעיית גיבורי הסדרה עומדת לדין בגין אי עזרה לאדם שמן שנשדד לנגד עיניהם בעודם מצלמים את האירוע במצלמת וידאו ומתבדחים על חשבונו. במציאות לא תיתכן העמדה לדין פלילי בשל חוק זה, כיוון שהוא רק מספק הגנה מפני תביעה אזרחית. במסצ'וסטס, שם מתרחש הפרק, קיים חוק אחר המחייב דיווח על פשע, אך העונש המרבי הנקבע בו הוא קנס של 2500 דולר, ולא שנת מאסר כפי שמתואר בפרק.[3]
  • המוטיב של הסיפור "השומרוני הטוב" מתואר לאורך עלילת הסדרה "דרדוויל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיליון קתדרה 80, "שומרוני טוב או ישראלי טוב?", שמריהו טלמון, 1996.
  2. ^ רוברט גרייבס, קלאודיוס האל, מאנגלית: אביעד שטיר, ספרי עליית הגג, 2013, עמ' 37.
  3. ^ חוק המחייב דיווח על פשע במדינת מסצ'וסטס