לדלג לתוכן

יום ראשון של הדקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהלוכת יום ראשון של הדקלים ב-2019 מהר הזיתים אל העיר העתיקה דרך שער האריות

יום ראשון של הדקלים או יום ראשון של כפות התמריםלטינית: dominica palmarum) הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא. החג מציין את כניסתו של ישו לירושלים כמה ימים לפני הפסיון. החג הוא הראשון בסדרת מועדים החלים בשבוע לפני הפסחא, השבוע הקדוש, החותם את עונת התענית.

יום ראשון של הדקלים הוא מועד קדום שמקורותיו עוד בנוסח ירושלים העתיק, ונראה שנחגג לכל המאוחר במאה התשיעית.

כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו

על פי המסופר בברית החדשה, ישו לן בבית עניה (קרוב לאלעיזריה של ימינו) ושלח שני תלמידים לכפר סמוך להביא לו אתון ועַיִר[1] שמעולם לא רכבו עליו. הוא הורה שיענו לשואלים כי העיר דרוש לשם האל אך יוחזר בקרוב. הוא נכנס רכוב על גבי העַיִר לירושלים ואנשי העיר כיסו את הדרך לפניו בענפים ובירכו אותו בברכת: "ברוך הבא בשם השם". ייתכן שנכנס דרך שער הרחמים, מקום כניסת המשיח על פי המסורת היהודית, אך סביר יותר כי נכנס בכניסה הדרומית לעיר, שהובילה ישירות לבית המקדש.

המנהג לכסות את הדרך לפני אדם חשוב היה נפוץ במזרח הקדום. ישנם חילופי גרסאות בין הבשורות מה בדיוק אנשי העיר הניחו לפני ישו. הבשורות הסינופטיות מדווחות כי הם פשטו בגדים לפניו ורק בבשורה על פי יוחנן מצוינים עלי דקל. ברומא העתיקה עלי דקל היוו סמל לניצחון, ואולי בהקשר זה מרמזים על השאיפות הפוליטיות של היהודים להשתחרר מעול הרומאים. יש הטוענים כי הכניסה לעיר התרחשה תוך כדי חג הסוכות שבו הלולב משמש כאחד מארבעת המינים, למרות שבמסורת הנוצרית מקובל כי היה זה בחג הפסח.

תהלוכת יום ראשון של הדקלים בכנסיית הקבר, 2018

בכנסיות רבות מצוין החג על ידי חלוקה של כפות תמרים למתפללים. לעיתים, כפות התמרים נקשרות בצורת צלב. הקושי בהשגת עלי דקל במקומות מסוימים, בתקופה זו של השנה, הוביל לשימוש בעצים חליפיים כגון ערבה. מקובל לערוך תהלוכות, בייחוד של ילדים, הנושאים כפות דקלים (או ענפי עצים אחרים) שבורכו במים קדושים ומשחזרים את כניסת ישו לירושלים בקריאות "הושע נא!" וכו', עם חמור או פסל חמור ועליו דמות ישו כסמל לחמורו של משיח.

במרכז אירופה, דמות נוספת המקושרת עם יום ראשון של הדקלים היא "ארנב הדקלים", שמקורו כנראה במסורות שהולידו גם את ארנב הפסחא. הפופולריות של האחרון עקרה כמעט לגמרי את "ארנב הדקלים" ואזכורו כיום נדיר.

בשנה הליטורגית הקתולית, צבעי היום הם אדום ולבן והוא מצוין גם בהקראת חלקי הבשורה הנוגעים לפסיון של ישו. בכנסייה האורתודוקסית, מוקלות חומרות הצום לקראת סוף עונתו ומותר למשל לאכול דגים החל מאותו היום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום ראשון של הדקלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הבשורה על-פי מתי פרק כא, הבשורה על-פי מרקוס פרק יא, וכן בלוקס פרק יט