הטיול הפנימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטיול הפנימי
בימוי רענן אלכסנדרוביץ'
הופק בידי לירן עצמור, ראא'ד נדוני, בלפילמס בע"מ, ת"א
עריכה רן גולדמן
מוזיקה ג'ורג' יוסוף סמאן, נועם הלוי, אהוד בנאי, מוחסיין עבד אל-חאמיד
צילום שרק דה מאיו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה טלעד, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
הקרנת בכורה 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 98 דקות
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס שני וציון לשבח דוקאביב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטיול הפנימי הוא סרט תיעודי, הפקה משותפת ישראלית-פלסטינית משנת 2001 בבימויו של רענן אלכסנדרוביץ'.

הסרט כולל רשמי ביקור של קבוצת פלסטינים בישראל, ומסופר מנקודת מבטם. הסרט הוצג במספר פסטיבלי קולנוע בעולם, וזכה בפרס השני ובציון לשבח בפסטיבל הקולנוע דוקאביב.

אלכסנדרוביץ' רואה בסרט, אותו תיאר כטיול ש”הופך למסע בזמן בין הזיכרונות הטעונים של העבר המאיים להימחק למציאות הקשה של ההווה”[1], את הישגו הקולנועי הגדול ביותר, כסרט ששינה את חייו אבל גם את גישתו לעשייה הקולנועית: ”הטיול הפנימי, שהוא גם 'הילד' האהוב עליי, ממש שינה לי את החיים.”[2].

רקע ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מביא את סיפורה של קבוצת פלסטינים המגיעה לטיול מאורגן בן שלושה ימים בישראל, במעין "טיול שורשים", במולדת שאבדה להם ב-1948. בין ה"תיירים" שהצטרפו לטיול: פליט עיוור שהתעשר והיה לסוכן מכוניות ירדני מצליח; אבו דהב, איש פת"ח, שקודם לכן נאסר בבית הסוהר קציעות; סיהאם אל עוק, אלמנה ממחנה פליטים, מטיילת עם תאומיה, מחמוד ואחמד; אבו מוחמד יחיא, זקן המטיילים, בן 81, בתו ונכדתו; וא'אל אל שאכּל; ג'יהאד, אשתו של אסיר עולם שהשתתף ברצח חייל ישראלי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוצג בפסטיבלים ברחבי העולם, בהם פסטיבל ברלין 2001 ופסטיבל סאנדנס 2002, וזכה בציון לשבח בפסטיבל הקולנוע דוקאביב 2001[3][4], כמו גם פסטיבל אידפא 2001, ואנקובר 2002, MOMA - במאים חדשים 2002, סן פרנסיסקו 2002, סרייבו 2002.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק לאור אמר על הסרט: ”זהו סרט הקולנוע הישראלי היפה ביותר שראיתי.”[5]

דליה קרפל שאלה את אלכסנדרוביץ': ”הושמעה כלפיך טענה שהסרט 'מבוים מדי', במובן זה שבחרת בקפידה את המטיילים ולא עשית שימוש בקבוצת תיירים אקראית, ושבעצם הנחית אותם לגלם את עצמם.” על כך השיב אלכסנדרוביץ': ”אינך יכול להורות לאדם מה הוא צריך לשמש עבור הסרט שלך.” עוד הסביר כי כדי להימנע ממצב שבו הדובר הפלסטיני ניצב מול מצלמה ישראלית ומרגיש צורך "לדבר בשם האומה", המצלמות הועמדו מאחרי גבם של הדוברים במטרה לאפשר שיחה אותנטית ככל הניתן גם בנוכחות מצלמות. סצינות שונות בסרט, כמו זו בה הישיש יחיא חוזר לכפר ענאבה[6] ומאתר, על בסיס זיכרון ילדות, את בית הקברות של הכפר ובו קבר אביו, היו ספונטניות לחלוטין[7].

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט הקצר "טייק 3" משנת 2015, שביימה איילת בכר, היא עוסקת בדמותו של אבו מוחמד יחיא, שהופיע קודם לכן גם בסרט של רם לוי משנת 1969[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הטיול הפנימי | NFCT, באתר nfct.org.il
  2. ^ רוני דורות, "אני כבר לא מצלם את המציאות אלא את העיניים שמביטות בה", באתר הארץ, 19 בנובמבר 2020
  3. ^ הטיול הפנימי - ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים, ‏2 באוגוסט 2021
  4. ^ מרב יודילוביץ', דוקאביב. כל הזוכים, באתר ynet, 1 באפריל 2001
  5. ^ יצחק לאור, קולנוע: הממשות ככפיל שאינו קיים, תקריב 01, ספטמבר 2015
  6. ^ כיום ח'רבת בית-ענבה. הכפר נכבש במבצע דני במלחמת העצמאות ומאוחר יותר נהרס בהוראת הממשלה. על אדמותיו הוקם המושב כפר שמואל.
  7. ^ דליה קרפל, טיול מולדת, באתר הארץ, 1 בינואר 2002
  8. ^ טייק 3 | Take 3 | تيك 3, סרטון בערוץ "Zochrot", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)