בית סוהר לביא
 | |
 | |
| בית סוהר לביא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כלא צבאי  |
| מיקום |
מועצה אזורית רמת הנגב |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 30°53′27″N 34°28′32″E / 30.89095556°N 34.47548333°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   בית סוהר לביא | |
  | |
בית סוהר לביא (בעבר: בית סוהר קציעות) בערבית מכונה בית הסוהר "אנצאר 3", שהיה בית המעצר השלישי שהוקם בשנות השמונים, לאחר הקמת "בית המעצר נבטיה" בלבנון ו"בית המעצר עזה".[1]בית הסוהר הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא בחולות חלוצה. שטחו המשתרע על 400 דונם, זהו מתקן הכליאה הגדול בישראל.
בית הסוהר מיועד להכיל כ-2,500 אסירים, רובם המוחלט אסירים ביטחוניים פלסטינים, עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. הכלא מחולק לשלושה מתחמים, בכלא קיים גם אגף של אסירים פליליים (אסירי עבודה) המבצעים את עבודות תחזוקת הכלא.
בבית סוהר לביא נמצא בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. בית משפט זה הוא חלק מיחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הסוהר נפתח בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בשנים 1993–1996, לאור יישום הסכמי אוסלו שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר. לאחר מבצע "חומת מגן" ב-2002 שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות שירות בתי הסוהר.
מבנה בית הסוהר מבוסס על שלושה מתחמים, בכל מתחם שוכנים אגפי הכלא. בהקמתו שכנו האסירים באוהלים, כאשר הועבר המתקן לידי שירות בתי הסוהר במהלך השנים הוצבו מבני קבע לכלל האגפים בבית הסוהר. עם זאת, בהמשך שוכנו שוב חלק מהאסירים הביטחוניים באוהלים, בשל מעצרים וקליטת אסירים רבים, בית הסוהר צפוי לגדול בהוספת אגפים חדשים, ושדרוג האגפים הקיימים, ומתוכנן בעתיד להכיל עד 4,000 אסירים.[2] המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה, ובחומה היקפית על כלל בית הסוהר. מפקדות בית הסוהר, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו.[3]
בעבר נוהל בית הסוהר על ידי המשטרה הצבאית, ופלוגות אבטחה של פיקוד העורף, חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי מילואים. ביוני 2007 עבר המתקן מסמכות צה"ל לסמכות השב"ס בדומה לכלא מגידו וכלא עופר, ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן.[4] לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס, יחד עם גיוס חיילי חובה לשירות שב"ס.
בית הסוהר קרוב לגבול ישראל–מצרים, ולעיתים שורר בו מזג אוויר קשה וערפל כבד. בדצמבר 2006 ברחו מבית הסוהר שני אסירים מהפת"ח לכיוון שטח סיני ורצועת עזה. שני הנמלטים נלכדו.[5]
בשנת 2019 ננקטו צעדים להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים בכלא, לפי תוכנית שהתווה השר גלעד ארדן. הצעדים כללו סנקציות, שינוי הסטטוס קוו ושיבוש קליטת טלפונים סלולריים, אותם הצליחו האסירים להבריח לבתי הסוהר. ב-24 במרץ 2019, כתגובה לצעדים אלה, דקר אחד האסירים בכלא קציעות שני סוהרים, ופצע אחד מהם קשה. לאחר ששני הסוהרים פונו לבית חולים, פרצו סוהרים אחרים, בכח מיוחד של "יחידת השתלטות מצדה" ו"יחידת כתר" של בית הסוהר, לאגף אסירי חמאס בכלא. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראים הסוהרים מכים אסירים באגרופים, אלות ובעיטות. 55 אסירים הוכו באלות בידי לפחות עשרה סוהרים והושארו כפותים על הרצפה. ארבעה סוהרים נחקרו, בחשד לתקיפה, והיחידה לחקירת סוהרים המליצה על סגירת התיק.[6]
הכלא מוגדר כאחד מבתי הסוהר השמורים במדינה וכלואים בו גם מחבלי הנוח'בה בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס שנטלו חלק במתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023. בנובמבר 2023 נהרג בו האסיר תאיר אבו עסב, אירוע שבעקבותיו הוגשו כתבי אישום נגד 12 סוהרים באשמה של המתה בקלות דעת, וכן עבירות של תקיפה וחבלה. במסרונים שנמצאו בחקירה תיארו הסוהרים שגרה של התעללות בעצירים[7].
בסמוך לבית הסוהר הוקמו בית הסוהר סהרונים ומתקן חולות, המשמשים לכליאתם של מסתננים מאפריקה לישראל.
במאי 2026 שונה שם בית הסוהר מ"קציעות" ל"בית סוהר לביא".[8]
בסוף יולי של אותה שנה החלו עבודות תשתית לחפירת תעלה באורך כ-170 מטרים סביב אחד אגפי הכלואים, המיועדת להחזקת תניני יאור כחלק מפיילוט אבטחה של המשרד לביטחון לאומי ושב"ס בעלות של כ-21 מיליון ש"ח. המהלך קודם לאחר שהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הכריזה על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת" בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרדה, היועצת המשפטית, רשות הטבע והגנים וראשי המועצה האזורית רמת הנגב, שזעמו על העלות התקציבית וטענו כי מדובר בגימיק המנוגד לחוק.[9] ביחס להחלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית סוהר קציעות באתר שירות בתי הסוהר
- אנסר, סדרת צילומים של רועי קופר
קציעות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אנצאר הראשון הוקם בזמן מלחמת לבנון הראשונה באזור נבטיה. אנצאר 2 היה מתקן מעצר ברצועת עזה
- ↑ יהושע בריינר, הממשלה אישרה בנייה של כ-4,000 מקומות כליאה, כמעט ללא הוספת חלופות מאסר, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2022
- ↑ בג"ץ 4389/16 אפוורקי טספאיסיוס ואחרים נ' נציבת בתי הסוהר ואחר, ניתן ב־25 ביוני 2017
- ↑ תת-גונדר שלומי כהן מונה למפקד כלא קציעות, אתר חדשות המשטרה
- ↑ 2 האסירים הביטחוניים שנמלטו מקציעות נלכדו, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2006
- ↑
יהושע בריינר, סוהרים תועדו מכים אסירים ביטחוניים כפותים; איש לא נעצר והתיק נסגר, באתר הארץ, 10 ביוני 2021 - ↑ יהושע בריינר, "התעייפנו מהמכות, אז המפקד הוריד את החגורה ופירק אותם": הודעות הסוהרים חשפו שגרת התעללות בכלא קציעות, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2026
- ↑ בית סוהר לביא, באתר ממשל זמין, מאי 2026
- ↑ אילנה קוריאל, התנינים בדרך? תעלות נחפרות סביב אגף עם מחבלי נוחבה בכלא קציעות, באתר ynet, 22 ביולי 2026
| שירות בתי הסוהר | ||
|---|---|---|
| מחוזות | מחוז הצפון: בית מעצר קישון • בית סוהר צלמון • בית סוהר חרמון • בית סוהר כרמל • בית סוהר דמון • בית סוהר גלבוע • בית סוהר שטה • בית סוהר מגידו
מחוז מרכז: בית מעצר תל אביב • בית סוהר גבעון • בית סוהר מעשיהו • בית סוהר איילון •בית סוהר השרון • בית מעצר הדרים • בית סוהר אופק • בית סוהר נווה תרצה • בית סוהר רימונים • בית סוהר אשמורת • בית סוהר עופר מחוז הדרום: בית סוהר אוהלי קידר • בית סוהר אלה • בית סוהר גנות • בית סוהר לביא (קציעות) • בית סוהר שקמה • בית סוהר סהרונים • בית סוהר אשל • בית מעצר אילת |
 |
| יחידות | יחידת נחשון • יחידת דרור • יחידת מצדה • יחידת צור | |
| שונות | פקודת בתי הסוהר • דרגות שירות בתי הסוהר • עיטורי שירות בתי הסוהר | |
| בקרת זהויות |
|
|---|