היא התווכחה איתו שעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היא התווכחה איתו שעות
סינגל בביצוע משינה
מתוך האלבום גבירותי ורבותי: משינה
יצא לאור אפריל 1986
אורך 3:47
כתיבה שלומי ברכה עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן שלומי ברכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ראובן שפירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השיר "היא התווכחה איתו שעות" הוא בלדה על חיי זוגיות שכתב והלחין שלומי ברכה. השיר יצא לרדיו באפריל 1986 כסינגל של להקת משינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר כתב והלחין שלומי ברכה, ובעיבודו השתתפו ראובן שפירא וכל חברי להקת משינה: ברכה, יובל בנאי, איגי דיין, מייקל בנסון ואבנר חודורוב. השיר הוקלט על ידי להקת משינה בינואר 1986 ויצא כסינגל לרדיו באפריל 1986. ב-17 ביוני 1986 הגיע לראש מצעד הפזמונים של רשת ג'. במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה הגיע למקום השביעי. בשנת 1989 נכלל השיר באלבום האוסף "גבירותי ורבותי: משינה". בשנת 1995 נכלל השיר באלבום "מכונת הזמן: משינה בהופעה 1995", ובהמשך נכלל באלבומי האוסף "גבירותי ורבותי: האוסף השלם" (1996) ו"עסקי הרוקנ'רול" (2010).

הזמר ליאור פרחי הקליט בשנת 2016 גרסת כיסוי לשיר, בעיבודו של ערן כרמי.[1]

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר שלושה חלקים (בני 15, 18 ו-17 שורות). מרבית בתי השיר הם בני ארבע שורות בחריזה צמודה.

מילות השיר מתארות בצורה לקונית, במעין סקיצה של עלילה נרחבת יותר, סדרת אירועים בחיי זוג. הסיטואציה הלא פשוטה שבה נמצא הזוג מתוארת כבר בשתי שורות הפתיחה:

היא התווכחה איתו שעות
כמעט הייתה על סף דמעות.

החלק הראשון, המתאר אינטראקציה בין בני הזוג, מסתיים במעין פזמון חוזר:

היא אמרה תמצא מוצא, אני רוצה אותך
היא אמרה תמצא מוצא, אני רוצה אותך.

החלק השני מתמקד בגבר, שנאלץ לעזוב לרגל עיסוקיו, שתיאורם:

אבל עבד מאוד קשה
היה עוסק, עוסק מורשה.

חלק זה מסתיים בוריאציה של הפזמון החוזר:

היא אמרה תמצא מוצא, אם לא אמצא אותך
היא אמרה תמצא מוצא, אם לא אמצא אותך.

החלק השלישי מתמקד באישה, ש"לא קיבלה טיפול נכון", ולכן

היא רק רצתה להתנקם
את הברנש קצת לעקם.

חלק זה מסתיים בפזמון חוזר, המשלב את מילות שני קודמיו:

היא אמרה תמצא מוצא, אם לא אמצא אותך
היא אמרה תמצא מוצא, אני רוצה אותך.

לאחר הפזמון החוזר השלישי מופיעה שורת הסיום של השיר, "אין שמש, גשם, יש רק צל". שורה זו הופיעה בשיר קודם של ברכה ומשינה, "אופטיקאי מדופלם", שבו היא תיארה את החורף של שנת הבצורת שהייתה אז. בשירה שלפנינו שורה זו מנותקת לכאורה מהעלילה שקדמה לה. לדעת חיים מזר, מקום בו "אין שמש וגשם, יש רק צל" הוא בית סוהר, והצל הוא צילם של הקירות, כלומר כל חייה האישה תהיה מאחורי סורג ובריח. אפשרות נוספת שמזר מציג היא שהצל של מה שעשתה ילווה אותה כל חייה.[2]

בגרסת הכיסוי של ליאור פרחי הפזמון החוזר זהה בשלושת מופעיו, והוא שווה למופע הראשון של הפזמון בגרסה המקורית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 היא התווכחה איתו שעות בביצוע ליאור פרחי
  2. ^ חיים מזר, להקת משינה ואשת הוורקהוליסט, באתר "יקום תרבות" 29 בנובמבר 2011