שיא הרגש
 | ||||
| אלבום אולפן מאת משינה | ||||
| יצא לאור | 2 ביולי 1993 | |||
|---|---|---|---|---|
| הוקלט | ינואר-פברואר 1993 | |||
| מקום הקלטה | המון, קיטש | |||
| סוגה | פופ רוק | |||
| שפה | עברית | |||
| אורך | 43:47 | |||
| חברת תקליטים | הד ארצי | |||
| הפקה | משינה | |||
| ||||
| עטיפה אלטרנטיבית | ||||
 | ||||
| עטיפת האלבום במהדורת תקליט משנת 2024 | ||||
| ||||
"שיא הרגש" הוא אלבומה השישי של להקת הפופ רוק הישראלית משינה, אשר יצא ביולי 1993 על ידי חברת התקליטים הד ארצי.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]"שיא הרגש" היה האלבום הראשון שעליו עבדו חברי משינה אחרי אלבומם "מפלצות התהילה", שסגנונו המוזיקלי היה כבד יותר מבשאר אלבומיהם. כדי להצדיק את החזרה לסגנונות של רוק אנד רול ורית'ם אנד בלוז, יצרו חברי הלהקה יובל בנאי ושלומי ברכה אופרת רוק עם סיפור עלילתי.[2] הסיפור היה על כוכב הנשלט על ידי רודן בשם לוי מטאל, ששלט באמצעות מערכת הגברה שייצרה סם בשם הרעש המטאלי. במטאל נלחם בחור בשם פחי שואו, שניגן שירי בלוז ובכך היה מבטל את הרעש המטאלי. כך נוצרו עבור האלבום שירים רועשים, שאפיינו את מטאל, לצד שירים שקטים יותר, שאפיינו את שואו. בסופו של דבר נגנז רעיון אופרת הרוק, והאלבום מכיל ברובו שירים שקטים.[1]
אנשי חברת NMC הסתייגו מהסקיצות שהקליטה הלהקה לאופרת הרוק, ולכן יצא האלבום בהוצאת הד ארצי.[2] את עטיפת האלבום עיצבו יובל בנאי ויהודה דרי.
באפריל 1993 יצא סינגל ראשון לקראת האלבום, "נגעה בשמיים" שכתב והלחין בנאי, שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של האלבום. ביולי 1993 יצא האלבום המלא. את רוב שיריו כתב והלחין ברכה, כשיוצאי דופן היו שני שירים שכתב והלחין בנאי, "נגעה בשמיים" ו"גברת שרה השכנה", שזכה גם הוא להצלחה. מבין השירים שכתב ברכה הצליחו "דני" ו"פחי שואו". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך כשבועיים, ובהמשך הגיע למעמד אלבום פלטינה.[2][3]
לאחר צאת האלבום יצאה הלהקה למסע הופעות שנשא את השם "המופע של שיא הרגש". ההופעות נפתחו ב"פסטיבל הבלוז" בחיפה והמשיכו ב"ליל אהבה בצמח", ובפסטיבל ערד.[4] בשתי הופעות אלו התארח אהוד בנאי.[5] הופעת הלהקה בערד צולמה עבור רשת, והייתה ההופעה הראשונה שהוקרנה בערוץ 2 המסחרי.[1]
חברי "משינה" אמרו על האלבום בראיונות כי הוא ה"תקליט שהכי פחות מושפע מאיזו אופנה מוזיקלית והכי מסכם את כל השנים שאנחנו מנגנים ואת הדרך אותה עברנו".[6]
מהדורת האלבום מ-2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2024 יצאה לאור מהדורה חדשה ומורחבת של האלבום, לאחר שהשירים עברו מיקס מחדש. על ההוצאה המחודשת כתב יובל בנאי בעמוד הפייסבוק שלו שרונן רוט שמיקסס מחדש את שירי האלבום שהוקלט ומוקססו במקור על ידי יעקב מורנו, הטכנאי האולפן של משינה.
(רונן רוט) נתן להם (שירי האלבום) את הסאונד של היום, השתמש בערוצים שלא מופיעים באלבום המקורי, משירה ועד גיטרות, ויותר מהכול לדעתי חושף את המצב רוח שבו הייתה הלהקה, פראיים ופרועים מוכים קצת אחרי המפלצות אבל נאמנים לרוח המשינאית של להמציא ולחדש עוד פעם ועוד פעם.
הימים עכשיו אפלים, ולעמוד על הבמות זה לא פשוט. אני רואה באלבום הזה ובכלל בשימור והרסטורציה של חומרי הלהקה חשיבות גדולה, אני אוהב את תחושת חוסר הזמן ברוקנ'רול, התפאורה מתחלפת, הטרנדים זזים, הווידיאו הרג את כוכב הפופ. השירים נשארים. אלה המתנות הקטנות שאנחנו בלהקה מחלקים לעצמנו
שירי האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]פחי שואו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר שנועד להיות הפותח של אופרת הרוק. השיר מציג למעשה את רשימת שירי האלבום.
דני
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר נכתב על חבר של ברכה שהיה גולש יחד איתו. המתואר בשיר, שעל פיו נתפס דני על סחר בסמים וריצה עונש מאסר של כמה שנים בבית סוהר בצרפת, מבוסס על אירועים אמיתיים.[2]
המתאגרף
[עריכת קוד מקור | עריכה]כותב השיר וגיטריסט הלהקה שלומי ברכה החל ללמוד אגרוף בעת העבודה על האלבום, וכך נולד הרעיון לשיר.[2]
גברת שרה השכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גברת שרה השכנה
השיר מבוסס על שכנה שהייתה לכותב השיר יובל בנאי, וכן על שירו של בוב דילן "Hurricane". חברי הלהקה ספגו ביקורות על העתקת האקורדים החוזרים של השיר משירו של דילן[7], אך לטענתו של בנאי התייחסות זו נעשתה במודע ובמכוון, ובסוף השיר אף נשמעים רעשי סופת הוריקן על מנת להדגיש זאת.[2]
נובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברכה כתב את השיר כנקמה בכתבת רכילות (מאוחר יותר התברר כי מדובר בגפי אמיר) שהרבתה לכתוב עליו ועל אשתו דאז אביגיל אריאלי.[2]
נגעה בשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנאי כתב את השיר על בחורה שמחכה למישהו שלא מגיע. היו שפירשו את השיר כאילו נכתב על סמים, אך לא לכך התכוון בנאי.[2]
להתראות אהובתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר שנגנז מתוך האלבום ויצא לאור במהדורת הסטרימינג, שיצאה ב-2024.[8]
רשימת השמעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השירים נכתבו והולחנו על ידי שלומי ברכה, למעט היכן שצוין אחרת.
| מס' | שם | מילים | לחן | משך |
|---|---|---|---|---|
| 1. | "פחי שואו" | 3:28 | ||
| 2. | "דני" | 5:35 | ||
| 3. | "המתאגרף" | 3:38 | ||
| 4. | "ג'וני האדום" | 3:44 | ||
| 5. | "גברת שרה השכנה" | יובל בנאי | בנאי | 4:17 |
| 6. | "מה אני עושה למעני" | 4:40 | ||
| 7. | "הנחש" | 3:57 | ||
| 8. | "נובל" | 3:45 | ||
| 9. | "כולם אומרים לי תזהר" | 6:49 | ||
| 10. | "נגעה בשמיים" | בנאי | בנאי | 3:54 |
| משך כולל: | 43:47 | |||
| מס' | שם | מילים | לחן | משך |
|---|---|---|---|---|
| 11. | "להתראות אהובתי" | בנאי, ברכה | בנאי, ברכה | 4:00 |
| משך כולל: | 47:47 | |||
המופע של שיא הרגש
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מאת משינה | |
|---|---|
| מיקומים | ישראל |
| אלבום נתמך | שיא הרגש |
| תאריך התחלה | 19 ביוני 1993 |
| תאריך סיום | 13 בנובמבר 1993 |
| מספר הופעות | 20 |
  | |
המופע של שיא הרגש היה סיבוב הופעות של להקת הפופ רוק הישראלית משינה, אשר החל ב-19 ביוני 1993 באולם המופעים בנצר סירני והסתיים ב-13 בנובמבר באותה שנה בפורום בבאר שבע.
הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוהי רשימה חלקית.
| תאריך | עיר | מיקום | מקור |
|---|---|---|---|
| 19 ביוני 1993 | אולם מופעים | נצר סירני | [9] |
| 21 ביוני 1993 | פסטיבל הבלוז | חיפה | [9] |
| 26 ביוני 1993 | הפורום | באר שבע | [9] |
| 2 ביולי 1993 | בריכת חצבני | תל אביב | [9] |
| 14 ביולי 1993 | פסטיבל ערד | ערד | [10] |
| 31 ביולי 1993 | אמפי וואהל | תל אביב | [10][11] |
| 5 באוגוסט 1993 | ליל אהבה בצמח | צמח | [12] |
| 8 באוגוסט 1993 | פסטיבל שיר היונה | חיפה | [13] |
| 14 באוגוסט 1993 | אמפי וואהל | תל אביב | — |
| 20 באוגוסט 1993 | גן דרום | גבעתיים | [14] |
| 29 באוגוסט 1993 | רוק סוף הקיץ | ראשון לציון | [15] |
| 27 בספטמבר 1993 | — | עין גדי | — |
| 29 בספטמבר 1993 | העיר השנייה | חיפה | [16] |
| 1 באוקטובר 1993 | ראש העיר | עפולה | [17] |
| 2 באוקטובר 1993 | קניון הדרום | נתניה | [17] |
| 16 באוקטובר 1993 | היכל התרבות | נס ציונה | [18] |
| 29 באוקטובר 1993 | יד לבנים | חולון | [19] |
| 30 באוקטובר 1993 | האופרה | ירושלים | [20] |
| 12 בנובמבר 1993 | יד לבנים | כפר מנחם | [21] |
| 13 בנובמבר 1993 | הפורום | באר שבע | [21] |
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יובל בנאי - זמרה, גיטרה
- שלומי ברכה - גיטרה, קולות רקע
- מייקל בנסון - גיטרה בס, קולות רקע
- איגי דיין - תופים, כלי הקשה, קולות רקע
- אבנר חודורוב - קלידים, סקסופון, קולות רקע
משתתפים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורן בלבן - כלי הקשה
- מאיר גולדברג - סקראצ'ינג (1, 6)
- הדר גולדמן - ויולה (10)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום "שיא הרגש" באתר MusicBrainz
גברת שרה השכנה, מתוך ערוץ המוזיקה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר YouTube- עמית שהם, תקליט ישראל / רק המסך מתחלף, חדשות, 13 ביולי 1993 - ביקורת על האלבום
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 דורית חכים, החלטנו להירגע, חדשות, 2 ביולי 1993
- 1 2 3 4 5 6 7 8 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 8: 1993 - פחי שואו מבטל את הרעש המטאלי, זברה תקליטים, 2010
- ↑ ביוגרפיה, אתר "משינה"
- ↑ יואב בירנברג, שקי השינה והרומנטיקה יוצאים לסיבוב נוסף, חדשות, 6 באוגוסט 1993
- ↑ דורית חכים, חגיגת הזמר בערד, ב־13 ביולי, בסימן הופעות משפחתיות, חדשות, 3 ביוני 1993
- ↑ ענת מרון, להתראות משינה, בארכיון הכתבות באתר משינה, 1995 (חלק 1)
- ↑ אסף נבו, ולפעמים הכל נשמע אותו דבר, באתר ynet, 21 ביולי 2003
- ↑ 30 שנה אחרי שהוקלט: יוצא לאור השיר הגנוז של להקת משינה, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2024
- 1 2 3 4 מודעות 1993 - mashina.co.il, באתר mashina.co.il, 17 באפריל 2024
- 1 2 מודעות 1993 - mashina.co.il, באתר mashina.co.il, 17 באפריל 2024
- ↑ מודעות 1993 - mashina.co.il, באתר mashina.co.il, 17 באפריל 2024
- ↑ יואב בירנברג, שקי השינה והרומנטיקה יוצאים לסיבוב נוסף, חדשות, 6 באוגוסט 1993
- ↑ עמית שהם, משינה בשיר היונה, חדשות 2,861, 1993, עמ' 44
- ↑ מה יהיה, חדשות 2,870, 1993, עמ' 12-13
- ↑ מה יהיה, חדשות 2,877, 1993, עמ' 12-13
- ↑ מה יהיה, חדשות 2,896, 1993, עמ' 14-15
- 1 2 מה יהיה, חדשות 2,900, 1993, עמ' 15
- ↑ מה יהיה, חדשות 2,912, 1993, עמ' 14-15
- ↑ מה יהיה, חדשות 2,924, 1993, עמ' 15-16
- ↑ מודעות 1993 - mashina.co.il, באתר mashina.co.il, 17 באפריל 2024
- 1 2 מה יהיה, חדשות 2,935, 1993, עמ' 18-19
בקרת זהויות  |
|
|---|