הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
Zoo19feb (32).JPG
עופות מים ליד הבריכה במתחם הפתוח בגן
סוג גן חיות
תאריך הקמה 1953
שטח 30 דונם
מייסדים יהושע מרגולין
מספר מינים 220
קואורדינטות 32°06′44″N 34°48′30″E / 32.112194444444°N 34.80825°E / 32.112194444444; 34.80825 קואורדינטות: 32°06′44″N 34°48′30″E / 32.112194444444°N 34.80825°E / 32.112194444444; 34.80825 
zoo.tau.ac.il
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט הכניסה לגן הזואלוגי
תנין יאור בכלוב בגן
טווס משוטט בגן
יד לזכרו של היינריך מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
זאב בגן
פנק בגן

הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס באוניברסיטת תל אביב, משמש מרכז פעיל וייחודי של מחקר ושמירת טבע ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. הגן ממוקם ברחוב קלאוזנר ברמת-אביב. הוא מאכלס כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות וכ-80 מיני זוחלים ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. חלק מבעלי החיים חופשים לנוע ברחבי הגן ולקיים את התנהגותם הטבעית, הכוללת לחימה, חיזור וגידול צאצאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המורה לטבע יהושע מרגולין ייסד בשנת 1931 את המכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, בתמיכתו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב דאז. מטרת המכון הייתה להכשיר מורים למדעי הטבע, מתוך מחשבה שהכרת הטבע וידיעת הארץ הן הדרכים הטובות ביותר לקשור אנשים לארצם. יהושע מרגולין ניהל את המכון עד יום מותו בשנת 1947. ממשיכו היה פרופסור היינריך מנדלסון. לאחר מלחמת השחרור הציעה עיריית תל אביב לפרופסור מנדלסון לבחור מיקום חלופי גדול יותר עבור המכון. לאחר בדיקת אפשרויות שונות, עבר המכון לאבו כביר למבנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים.

בשנת 1953 הוקם במקום "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בראשותו של פרופ' מנדלסון, ובשנת 1956 צורף מכון זה למכון למדעי הרוח, כחלק מגרעין האוניברסיטה העתידית. הגן הזואולוגי היה לחלק מהאוניברסיטה החדשה, ושימש, בין השאר, גם להוראת סטודנטים. בשנת 1981 עבר הגן הזואולוגי למיקומו הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה ברמת-אביב. בשנת 1995 הוקדש הגן לא. מאיר סיגלס מקנדה, אחד ממייסדי אגודת ידידי האוניברסיטה בקנדה. בשנת 1988 נחנך בגן הזואולוגי הבניין על שם טרי ולורנס בסנר. פרופ' לורנס בסנר, נשיא אגודת הידידים בקנדה, הוא אחד מהתומכים המרכזיים של הגן הזואולוגי מזה שנים רבות.

מחקר ולימודים בגן הזואולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב מבצעים בגן הזואולוגי את מחקריהם, בהם מחקרים אקולוגיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים, אנדוקרינולוגיים, מחקרים אנטמולוגיים שימושיים ועוד, המתפרשים על שטחי מחקר מגוונים. חלק מעבודות המחקר מתבצע באופן מלא בגן הזואולוגי ובמעבדותיו השונות, אחרות מתבצעות בגן ובשדה (אזורי מחקר חיצוניים) או במעבדות המחלקה לזואולוגיה. בגן הזואולוגי מתבצעות גם עבודות מחקר בשיתוף עם חוקרים מחו"ל.

סטודנטים ותלמידים רבים לומדים בגן הזואולוגי, בהם סטודנטים למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב - כחלק מלימודי הזואולוגיה שלהם, סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, ממכללות ומסמינרים למורים, מדריכים של החברה להגנת הטבע ופקחים של רשות שמורות הטבע.

פרויקטים של שמירת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הזואולוגי, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, משמש כמוקד לפעילות בנושא שמירת טבע והשבת בעלי חיים בסכנת הכחדה לסביבתם הטבעית. בגן נערכים מחקרים על דרכי הרבייה של מינים רבים, כאשר המטרה היא לשחרר לטבע, במידת האפשר, את בעלי-החיים שנולדו בגן הזואולוגי. פרופסור מנדלסון, מאבות שמירת הטבע בישראל, הקים בגן הזואולוגי גרעיני רבייה למיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, בעיקר עופות דורסים, כגון: עזנית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים. הפרויקטים של שמירת טבע הם פרויקטים ארוכי טווח מטבעם, מכיוון שמשך החיים של בעלי החיים המעורבים בהם הוא ארוך. אולם כיום, אחרי למעלה מעשרים שנה, נושאים חלק מהפרויקטים פירות: אוכלוסיות חדשות של עיטמים באזור אגם החולה, בזי צוקים באזור חדרה ונשרים ששבו לקנן בכרמל.

פעילויות לקהל הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הזואולוגי מהווה סביבת למידה חווייתית ועשירה הפותחת חלון להכרת החי של ישראל, לדיון בדרכים לשמירתו וללמידה על תופעות ביולוגיות כלליות, כגון: התנהגות בעלי חיים, בתי גידול, יחסי גומלין ועוד. בגן הזואולוגי מתקיימת גם פעילות חינוכית המנוהלת על ידי קמפוס טבע, ומציגה את עולם המחקר המדעי בנושאי טבע וסביבה בפני ילדים, בני נוער, מורים, אנשי הארגונים הסביבתיים והקהל הרחב.

קבוצת צביים ארצישראלי בשטח הפתוח בגן
עופות שונים בשטח הפתוח בגן
דררות בגן

מתחמים ובעלי החיים בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבניין המחקר נמצאים המכרסמים, הדו-חיים והזוחלים מהמינים-

  1. גרביל דרומי
  2. גרביל זעיר (Gerbillus henleyi)
  3. גרביל החוף (Gerbillus allenbyi)
  4. דגו
  5. מריון חולות (Meriones sacramenti)
  6. מריון מצוי
  7. נברן השדה
  8. סנאי זהוב
  9. פסמון
  10. קוצן זהוב
  11. קוצן מצוי
  • דו-חיים:
  1. אילנית מצויה
  2. חפרית מצויה
  3. טריטון הפסים
  4. סלמנדרה מצויה
  5. עגולשון שחור-גחון
  6. צפרדע הנחלים
  7. קרפדה ירוקה
  • זוחלים:
  1. הלודרמה מרירית
  2. זיקית מובהקת
  3. חומט מנומר
  4. חרדון מצוי
  5. חרדון סיני
  6. חרדון צב מצוי
  7. ישימונית תמנע
  8. לטאה ירוקה
  9. קמטן החורש
  10. שממית החרמון
  11. שממית הבתים
  12. אפעה מגוון
  13. זעמן זיתני
  14. זעמן שחור
  15. חנק משריץ
  16. כרכן הקרינים
  17. מטבעון מדבר
  18. עכן גדול
  19. עכן חרטומים
  20. צפע מצוי
  21. רב חנק מצוי
  22. שחור-ראש
  23. שלוון קווים (Eirenis decemlineata)
  24. תלום קשקשים מצוי
  25. צבגון אדום אוזן
  26. צב יבשה מצוי

מתחם העטלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם העטלפים נמצאים עטלפים מהמינים:

מתחם הטורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם הטורפים נמצאים המינים:

מתחם דורסי יום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם דורסי היום נמצאים המינים:

השטח הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הפתוח נמצא אגם עופות מים ואזור דשא גדול מאוד. בשטח הפתוח חיים המינים:

כלוב חזירי הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלוב חזיר הבר יש מספר פרטים מהמין.

מתחם הזאב האפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הזאב האפור הוא מתחם שני לטורפים בישראל ובניהם:

מתחם העופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם העופות חיים המינים:

מתחם הפרסתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם הפרסתנים חיים המינים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב