הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
.JPG) | |||
| עופות מים ליד הבריכה במתחם הפתוח בגן | |||
| סוג | גן חיות | ||
|---|---|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל | ||
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) | ||
| שטח | 30 דונם | ||
| מייסדים | יהושע מרגולין | ||
| מספר מינים | 220 | ||
| קואורדינטות | 32°06′44″N 34°48′30″E / 32.112194444444°N 34.80825°E | ||
|
zoo | |||
|
(למפת גוש דן רגילה)   הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
 | |||
  | |||
.JPG)
a.JPG)
_(cropped).JPG)
.jpg)
הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס באוניברסיטת תל אביב, בראש רכס הכורכר הצופה אל נתיבי איילון, הוא מרכז ייחודי של מחקר ושמירת טבע ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. תפס את מקומו של הגן הזואולוגי באבו כביר. הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכ-7 מיני דו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. חלק מבעלי החיים חופשים לנוע ברחבי הגן ולקיים את התנהגותם הטבעית, הכוללת לחימה, חיזור, וגידול צאצאים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המורה לטבע יהושע מרגולין ייסד בשנת 1931 את המכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, בתמיכתו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב. מטרת המכון הייתה להכשיר מורים למדעי הטבע, מתוך מחשבה שהכרת הטבע וידיעת הארץ הן הדרכים הטובות ביותר לקשור אנשים לארצם. יהושע מרגולין ניהל את המכון עד יום מותו בשנת 1947. ממשיכו היה פרופסור היינריך מנדלסון. לאחר מלחמת העצמאות הציעה עיריית תל אביב לפרופסור מנדלסון לבחור מיקום חלופי גדול יותר עבור המכון. לאחר בדיקת אפשרויות שונות, עבר המכון לאבו כביר למבנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים.
בשנת 1953 הוקם במקום "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בראשותו של פרופ' מנדלסון, ובשנת 1956 צורף מכון זה למכון למדעי הרוח, כחלק מגרעין האוניברסיטה העתידית. הגן הזואולוגי היה לחלק מהאוניברסיטה החדשה, ושימש, בין השאר, גם להוראת סטודנטים. ב-1971 החלה הטלוויזיה הלימודית בשידור הסדרה "כאלה אנחנו" שצולמה בגן. בשנת 1981 עבר הגן הזואולוגי למיקומו הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה ברמת-אביב. בשנת 1995 הוקדש הגן לא. מאיר סיגלס מקנדה, אחד ממייסדי אגודת ידידי האוניברסיטה בקנדה. בשנת 1988 נחנך בגן הזואולוגי הבניין על שם טרי ולורנס בסנר. פרופ' לורנס בסנר, נשיא אגודת הידידים בקנדה, הוא אחד מהתומכים המרכזיים של הגן הזואולוגי מזה שנים רבות.
מחקר ולימודים בגן הזואולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים רבים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב מבצעים בגן הזואולוגי את מחקריהם, בהם מחקרים אקולוגיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים, אנדוקרינולוגיים, מחקרים אנטמולוגיים שימושיים ועוד, המתפרשים על שטחי מחקר מגוונים. חלק מעבודות המחקר מתבצע באופן מלא בגן הזואולוגי ובמעבדותיו השונות, אחרות מתבצעות בגן ובשדה (אזורי מחקר חיצוניים) או במעבדות המחלקה לזואולוגיה. בגן הזואולוגי מתבצעות גם עבודות מחקר בשיתוף עם חוקרים מחו"ל.
סטודנטים ותלמידים רבים לומדים בגן הזואולוגי, בהם סטודנטים למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב - כחלק מלימודי הזואולוגיה שלהם, סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, ממכללות ומסמינרים למורים, מדריכים של החברה להגנת הטבע ופקחים של רשות שמורות הטבע.
פרויקטים של שמירת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן הזואולוגי, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, משמש כמוקד לפעילות בנושא שמירת טבע והשבת בעלי חיים בסכנת הכחדה לסביבתם הטבעית. בגן נערכים מחקרים על דרכי הרבייה של מינים רבים, כאשר המטרה היא לשחרר לטבע, במידת האפשר, את בעלי-החיים שנולדו בגן הזואולוגי. פרופסור מנדלסון, מאבות שמירת הטבע בישראל, הקים בגן הזואולוגי גרעיני רבייה למיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, בעיקר עופות דורסים, כגון: עוזניית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים. הפרויקטים של שמירת טבע הם פרויקטים ארוכי טווח מטבעם, מכיוון שמשך החיים של בעלי החיים המעורבים בהם הוא ארוך. אולם כיום, אחרי למעלה מעשרים שנה, נושאים חלק מהפרויקטים פירות: אוכלוסיות חדשות של עיטמים באזור אגם החולה, בזי צוקים באזור חדרה ונשרים ששבו לקנן בכרמל.
פעילויות לקהל הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן הזואולוגי מהווה סביבת למידה חווייתית ועשירה הפותחת חלון להכרת החי של ישראל, לדיון בדרכים לשמירתו וללמידה על תופעות ביולוגיות כלליות, כגון: התנהגות בעלי חיים, בתי גידול, יחסי גומלין ועוד. בגן הזואולוגי מתקיימת גם פעילות חינוכית המנוהלת על ידי קמפוס טבע, ומציגה את עולם המחקר המדעי בנושאי טבע וסביבה בפני ילדים, בני נוער, מורים, אנשי הארגונים הסביבתיים והקהל הרחב.
.JPG)
מתחמים ובעלי החיים בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרביל דרומי
- גרביל זעיר
- גרביל החוף
- דגו
- מריון חולות
- מריון מצוי
- נברן השדה
- סנאי זהוב
- פסמון
- קוצן זהוב
- קוצן מצוי
- יפה זנב
- איגואנה ירוקה
- פיתון עצים
- הלודרמה מרירית
- זיקית מובהקת
- חומט מנומר
- ישימונית מצויה
- חומט רפואי
- ישימונית רביבים
- חרדון מצוי
- ישימונית תמנע
- חרדון צב הדור
- חרדון סיני
- חרדון צב מצוי
- חומט כחול לשון
- ישימונית תמנע
- חרדון צב מרוקאי (Uromastyx nigriventris)
- לטאה ירוקה
- קמטן החורש
- שממית החרמון
- שממית הבתים
- אפעה מגוון
- זעמן זיתני
- זעמן שחור
- חנק משריץ
- כרכן התירס
- מטבעון מדבר
- עכן גדול
- כרכן הקרינים
- עכן חרטומים
- עכן קטן
- פתן שחור מצוי
- צפע מצוי
- רב חנק מצוי
- שחור-ראש
- שלוון קווים
- תלום קשקשים מצוי
- צבגון אדום אוזן
- בואה קשת
- נחושית נחשונית
- נחושית עינונית
- נחושית חולות
- צב יבשה מצוי
- מניפנית גלילית
- מניפנית מצויה
- זעמן אוכפים
- נחש מים משובץ
- נחש חולות
- שנונית חולות
- שנונית נחלים
- שנונית באר שבע
- שנונית מצרית (Acanthodactylus aegyptius)
- חומט גמד
- צב ביצה מצוי
מתחם העטלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם העטלפים נמצאים עטלפים מהמינים:
מתחם הטורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם הטורפים נמצאים המינים:
- שועל מצוי
- גירית הדבש
- דלק הסלעים
- חתול בר
- חתול ביצות
- לוטרה חסרת טופר אסייתית
- נמייה מצויה
- פנק
- שועל חולות
- תן זהוב
- תנין היאור
- דרבן מצוי -מצוי בקרבתם.
מתחם דורסי יום[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם דורסי היום נמצאים המינים:
- איית צרעים
- בז אדום
- בז מצוי
- בז צוקים
- זרון סוף
- חיוויאי הנחשים
- נשר מקראי
- עיט חורש
- עוזניית הנגב
- עוזנייה שחורה
- עיט נצי
- עיט ערבות
- עיט שמש
- עקב חורף
- עקב עיטי
- רחם
- חוברה מדברית - מצויה בכלוב נפרד.
השטח הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח הפתוח נמצא אגם עופות מים ואזור דשא גדול מאוד. בשטח הפתוח חיים המינים:
- ברנטה הוואית
- אווז אפור
- טווס הודי
- אנפה אפורה
- אנפית בקר
- אנפית גמדית
- אנפת לילה מצויה
- ברבור מצוי
- סופית מצויה
- שלדג לבן חזה
- ברכייה
- ברבור שחור
- חסידה לבנה
- חסידה שחורה
- פרפור עקוד
- יאורית מצרית
- לבנית קטנה
- מגלן חום
- קורמורן גדול
- עגור אפור
- פלמינגו מצוי
- רלית המים
- שחף צהוב-רגל
- שחף צר-מקור
- שקנאי מצוי
- בנוסף בשטח הפתוח יש עדר של צבי ארצישראלי
כלוב חזירי הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכלוב חזיר הבר יש מספר פרטים מתת-המין חזיר בר אנטולי.
מתחם הזאב האפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם הזאב האפור הוא מתחם שני לטורפים בישראל ובניהם:
מתחם העופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם העופות חיים המינים:
- תור צווארון
- יונת הסלע
- תנשמת לבנה
- דררה מצויה
- זרזיר בורמזי
- מיינה מצויה
- קיכלי רונן
- ינשוף עצים
- אוח מדברי
- כוס החורבות
- אוח מצוי
- מגלן מצויץ צפוני
- קאק
- שחף לבן-עין
- לבנית ים סוף
- כפן מצוי
- תור מצוי
- עורב חום עורף
- חוחית
- לילית מצויה
- דרור הבית
- דוכיפת
- פשוש
- טריסטרמית
- נקר סורי
- שחרור
- כרוון מצוי
- בולבול
- עורב אפור
- עורב הודי
- קוקייה מצויה
מתחם הפרסתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתחם הפרסתנים חיים המינים:
בעלי חיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב- עמוד הגן הזואולוגי, באתר של אוניברסיטת תל אביב
- האתר הרשמי של "קמפוס טבע"
- דני רכט, הגן הזואולוגי של ד"ר מרגולין, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
