היריבות בין ארגנטינה לבין ברזיל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היריבות בין נבחרת ארגנטינה ונבחרת ברזיל בכדורגל (מכונה "הסופר קלאסיקו של האמריקות", בספרדית: Superclásico de las Américas, בפורטוגזית: Superclásico das Américas) היא יריבות ספורטיבית (אנ') בין נבחרות הכדורגל הלאומית של ברזיל וארגנטינה וקבוצות האוהדים שלהן.

משחקי ברזיל-ארגנטינה ידועים לרוב ברמת התחרותיות הגבוהה והכישרון של שתי הנבחרות. ברזיל וארגנטינה הן שתי הנבחרות עם ממוצע מד הכושר הגבוה ביותר בהיסטוריה, עם 1,994 ו-1,984 בהתאמה. שתיהן גם מדורגות באופן מסורתי בין עשר הנבחרות הטובות בעולם בדירוג העולמי של פיפ"א. שתי המדינות הוציאו שחקנים שנחשבו בזמנו לטובים בעולם, כמו אלפרדו די סטפנו, דייגו מראדונה וליונל מסי מארגנטינה, ופלה, רונאלדו ורונאלדיניו מברזיל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות היריבות בכדורגל בין ארגנטינה לברזיל נעוצים עוד בתקופה שלפני הפיכת הכדורגל לכה פופולרי בשתי המדינות. כיום, מעטים זוכרים מלחמות ועימותים פוליטיים אחרים בין שתי המדינות, ומה שנצרב באמת הוא הכדורגל. היריבות בין המדינות נמצאת כמעט בכל ענפי הספורט, אבל משחק כדורגל גברים בין ארגנטינה לברזיל הוא משחק שאף צד לא רוצה להפסיד, ולרוב מקבל חשיבות רבה יותר מהטורניר שבתוכו הוא מתקיים. כדי להמחיש את עוצמת היריבות הזו, אחרי התקריות ב-1946, שתי הקבוצות לא שיחקו זו מול זו במשך עשר שנים.

מאז המשחק הראשון שלהן ב-1914, הנבחרות שיחקו 109 משחקי ידידות, משחקי מונדיאל ותחרויות רשמיות אחרות (לא כולל משחקים בין נבחרות הנוער). ברזיל ניצחה 43 משחקים, ארגנטינה 40, ו-26 משחקים נגמרו בתיקו.

לפי פיפ"א, ארגנטינה כבשה במשחקים 162 שערים, בעוד שברזיל הבקיעה 166. במסגרת המונדיאל, ברזיל מובילה עם שני ניצחונות, תיקו אחד והפסד אחד. במשחקי הקופה אמריקה, ארגנטינה מחזיקה ביתרון עם 14 ניצחונות, 8 תוצאות תיקו ו-9 הפסדים..

מאז המשחק הראשון בין שתי המדינות ב-1914, ארגנטינה שלטה בשנים הראשונות של המפגשים עם יותר מפי שניים מהניצחונות הברזילאים, אפילו כשברזיל הייתה אלופת העולם ב-1958 וב-1962. עם זאת, שנות ה-70 היו שנות השפל של ארגנטינה, עם שבעה הפסדים, ארבע תוצאות תיקו וניצחון אחד בלבד, אם כי אחת מתוצאות התיקו הגיעה בבית חצי הגמר של מונדיאל 1978 ששוחק בארגנטינה. התיקו 0–0 עזר לארגנטינה להגיע לגמר המונדיאל השני ולגביע העולם הראשון שלה. ברזיל סיימה במקום השני בבית, ושיחקה על המקום השלישי.

הניצחונות הגבוהים ביותר בין שתי המדינות היו 6–1 (בבואנוס איירס, 1940) ו-1–5 (בריו דה ז'ניירו, 1939) לזכות ארגנטינה, ו-6–2 (בריו דה ז'ניירו, 1945) ו-1–4 (בבואנוס איירס, 1960) לברזיל.

הניצחונות החשובים ביותר של ארגנטינה נגד ברזיל היו 2–0 בגמר קופה אמריקה 1937, השוויון 0–0 במונדיאל 1978 שעזר להם להגיע לגמר ולזכייה הראשונה שלהם, הניצחון 1–0 בשמינית גמר מונדיאל 1990, והניצחון 1–0 בגמר קופה אמריקה 2021, שנערך במרקנה.

עבור ברזיל, החשובים ביותר היו שני ניצחונות בגמר הקופה אמריקה. הראשון, בפרו ב-2004, היה ניצחון בדו-קרב פנדלים (4–2) לאחר תיקו 2–2 בסיום הזמן החוקי, והשני היה ניצחון 3–0 בגמר הקופה אמריקה ב-2007 בוונצואלה. ניצחון חשוב נוסף לברזיל היה גמר גביע הקונפדרציות 2005, בו ניצחו 4–1 במשחק המכריע.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארי בוגרים ארגנטינה ברזיל
גביע העולם

2

5

גביע הקונפדרציות

1

4

קופה אמריקה

15

9

האליפות הפאן-אמריקאית

1

2

גביע ארטמיו פרנקו

2

0

סך הכל תוארי בוגרים

21

20

תוארי נוער ארגנטינה ברזיל
המשחקים האולימפיים

2

2

כדורגל במשחקים הפאן-אמריקאיים

7

4

גביע העולם עד גיל 20

6

5

גביע העולם עד גיל 17

0

4

אליפות דרום אמריקה עד גיל 20

5

11

אליפות דרום אמריקה עד גיל 17

4

12

אליפות דרום אמריקה עד גיל 15

1

5

משחקי אמריקה הדרומית

2

0

סך הכל תוארי נוער

27

43

סך הכל תארים

48

63

ראש בראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר משחקים ניצחונות לארגנטינה תיקו ניצחונות לברזיל שערים לארגנטינה שערים לברזיל
גביע העולם 4 1 1 2 3 5
גביע הקונפדרציות 1 0 0 1 1 4
גביע הזהב לאלופות 1980 1 0 1 0 1 1
קופה אמריקה 34 16 8 10 53 40
מוקדמות גביע העולם 9 2 3 4 9 15
האליפות הפאן-אמריקאית 3 1 1 1 4 4
סה"כ משחקים רשמיים 52 20 14 18 71 69
גביע רוקה[1] 21 9 3 9 50 45
הסופרקלאסיקו של האמריקות 8 3 1 4 5 8
הגביע האטלנטי 4 0 1 3 2 9
גביע ה-35 לזירו הורה 2 1 0 1 4 4
גביע רוברטו צ'רו[2] 1 0 1 0 3 3
גביע האחווה[3] 1 0 0 1 0 2
גביע האומות[4] 1 1 0 0 3 0
גביע הזהב ה-200 של אוסטרליה[5] 1 0 1 0 0 0
גביע המאה של ה-AFA 1 0 1 0 1 1
גביע ה-50 לקלארין[6] 1 0 0 1 0 1
משחקי ידידות 16 6 4 6 22 25
סך הכל 109 40 26 43 162 166

משחקי הדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריבות בין פלה ומראדונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגו מראדונה ואדסון פלה במהלך פגישה שארגן המגזין הארגנטינאי El Gráfico, אפריל 1979

מבין קבוצת השחקנים המובחרת, אוהדי כדורגל רואים כמועמדים לתואר "של השחקן הטוב בכל הזמנים", פלה הברזילאי ודייגו מראדונה מארגנטינה הם כנראה הסקרים המפורסמים ביותר, ובאופן כללי, שולטים בנושא. גם כמה מבני ארצם מופיעים באופן קבוע בוויכוחים כאלה. זוגות נוספים הם גארינצ'ה הברזילאי ואלפרדו די סטפנו הארגנטינאי וניימאר הברזילאי וליונל מסי הארגנטינאי. גם פלה וגם מראדונה הכריזו על ניימאר ומסי כ"יורשיהם".

אוהד ברזילאי עם ארון קבורה מזויף עם צבעי דגל ארגנטינה והשם "מראדונה" ב-2009

עם זאת, הדיון המכריע על מי מבין הגדול יותר, פלה או מראדונה, הוכיח את עצמו כבלתי נגמר. אף על פי שרוב האנשים רואים בהם את השחקנים הטובים ביותר בזמנם, רבים אחרים רואים את ההשוואה ביניהם כחסרת תועלת, שכן הם שיחקו בתקופות ובליגות שונות. הוויכוח בין השניים תואר כ"מיקרוקוסמוס של היריבות בין המדינות".

ליונל מסי הארגנטינאי וניימאר הברזילאי, חברים לקבוצה ברצלונה ובפריז סן-ז'רמן, תוארו על ידי פלה ומראדונה כ"יורשיהם"

המחלוקת הגיעה לשיא במהלך פרסי המאה של פיפ"א בשנת 2000, שבה נבחר מראדונה לשחקן המאה בסקר אינטרנטי רשמי, וגרף 53.6% מהקולות לעומת 18.53% בלבד להם זכה פלה. זמן קצר לפני הטקס, פיפ"א החליטה להוסיף פרס נוסף ומינתה ועדה שהורכבה מעיתונאי כדורגל, והיא העניקה לפלה את התואר השחקן הטוב ביותר של המאה. מהלך זה ספג ביקורת בארגנטינה, בשל החשד שפלה קיבל תגמול על תמיכתו המתמדת בפיפ"א, בניגוד לביקורת התכופה של מראדונה על פדרציית בכדורגל. אחרים מאמינים שפיפ"א החשיבה בשקלול נושאים אחרים מלבד כדורגל, בעיקר בעיית הסמים של מראדונה. מראדונה עזב את הטקס מיד לאחר קבלת הפרס שלו ולפני שפלה קיבל את הפרס שלו.

במשאל אינטרנט אחר שהתקיים ב-2002, מראדונה קיבל פרס נוסף מפיפ"א, שכן אחד מהשערים שכבש ברבע גמר מונדיאל 1986 מול אנגליה נבחר לשער המאה במונדיאל.

למרות העימותים התכופים ביניהם, בדרך כלל באמצעות ציטוטים בתקשורת, פלה היה כוכב האורח של תוכנית הטלוויזיה La Noche del 10 של מראדונה ("הלילה של מספר 10"), שם הם ניהלו שיחה ידידותית וניהלו קרב נגיחות. שני השחקנים גם הפגינו כבוד רב זה לזה למרות הסכסוך, למשל כשפלה הצהיר ב-2018 שמראדונה טוב יותר ממסי, או ב-2019 כשמראדונה התפלל שפלה יחלים לאחר שהברזילאי אושפז בבית החולים מסיבות בריאותיות. כאשר מראדונה מת ב-25 בנובמבר 2020, פלה היה בין הדמויות הגדולות בכדורגל שהתאבלו על מותו.

גמר אליפות דרום אמריקה 1946, בה זכתה ארגנטינה
נבחרות ארגנטינה וברזיל לפני המשחק במונדיאל 1978
ארגנטינה וברזיל בגמר גביע הקונפדרציות 2005.
חואן רומן ריקלמה מבקיע את השער השלישי והאחרון של ארגנטינה מול ברזיל בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג 2008, לאחר הצמד של סרחיו אגוארו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ RSSSF. "Copa Julio Roca". נבדק ב-20 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ RSSSF. "Copa Roberto Chery". נבדק ב-20 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ RSSSF. "Copa Confraternidad". נבדק ב-20 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ RSSSF. "Nations' Cup (Brazil 1964)". נבדק ב-20 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ RSSSF. "Australia Bicentenary Gold Cup (Australia 1988)". נבדק ב-20 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ עיתון כדורגל ארגנטינאי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]