סרחיו אגוארו

סרחיו אגוארו
Sergio Agüero

אגוארו במדי נבחרת ארגנטינה, 2018
מידע אישי
לידה	2 ביוני 1988 (בן 32) בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא	סרחיו לאונל אגוארו דל קסטיז'ו
גובה	1.73 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1997–2003 אינדפנדיינטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2003–2006 2006–2011 2011– אינדפנדיינטה אתלטיקו מדריד מנצ'סטר סיטי 54 (23) 175 (74) 268 (180)
נבחרת לאומית כשחקן**
2006–  ארגנטינה 97 (41)
מאזן מדליות מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב בייג'ינג 2008 כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-9 בפברואר 2021 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-18 בנובמבר 2019

סרחיו לאונל "קון" אגוארו דל קסטיז'ו (בספרדית: Sergio Leonel "Kun" Agüero del Castillo; נולד ב-2 ביוני 1988 בבואנוס איירס, ארגנטינה), מוכר גם כקון אגוארו, הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בשורות מנצ'סטר סיטי ובנבחרת ארגנטינה. את כינוי החיבה שלו, "קון", קיבל אגוארו משום ששערו דומה לשערה של דמות מצוירת בשם זה. נכון לפברואר 2020, אגוארו הוא מלך שערי מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים והזר בעל הכי הרבה שערים בפרמייר ליג בכל הזמנים (180), בנוסף אגוארו מחזיק בשיא השלושערים בכל הזמנים בפריימר ליג עם 12. לאגוארו יש את ממוצע השער למשחק (0.7) וממוצע השער לדקה (104) הטובים בהיסטוריה של הפריימר ליג.

קריירת מועדונים

תחילת הדרך באינדפנדייטנה

ב-7 ביולי 2003, בגיל 15 שנים ו-35 ימים, ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של אינדפנדיינטה במשחק מול סן לורנסו. בכך הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הארגנטינאית תוך כדי שהוא שובר את השיא שהיה שייך לדייגו מראדונה. הוא שיחק במדי הקבוצה 54 משחקי ליגה וכבש 23 שערים. שערו המפורסם ביותר היה בדרבי מול ראסינג קלוב, לאחר שלקח את הכדור ממחצית המגרש וכבש תוך כדי שהוא מתעתע בשחקני ההגנה.

אתלטיקו מדריד

אגוארו הוחתם ב-2006 על ידי אתלטיקו מדריד תמורת 23 מיליון אירו, הסכום הגבוה ביותר שהוציא המועדון על שחקן. הוא הפך במהרה לאחד השחקנים החשובים ולשחקן בהרכב הפותח של הקבוצה. בעונתו הראשונה כבש 6 שערים ב-38 משחקי הליגה בהם שותף. יכולתו בשנת 2007 הביאה את פיפ"א ועיתון הספורט האיטלקי "טוטוספורט" להעניק לו את תואר השחקן הצעיר המצטיין של השנה. לאחר העברתו של פרננדו טורס לליברפול, הפך אגוארו לכוכב הקבוצה. יחד עם דייגו פורלאן הרכיבו השניים צמד פורה אשר הוביל את אתלטיקו למקום הרביעי ולהעפלה למוקדמות ליגת האלופות. אגוארו כבש בעונתו השנייה 20 שערים ב-37 משחקים, ובכך היה המבקיע השלישי הטוב ביותר בליגה.

אחרי חזרתו מהמשחקים האולימפיים, מילא אגוארו תפקיד עיקרי בהעפלתה של הקבוצה לליגת האלופות. אגוארו החל את הליגה גם בצורה טובה ויכולתו הביאה רבים להחשיבו כאחד החלוצים הטובים בעולם.

בעונת 2009/2010 סיימו אגוארו ואתלטיקו במקום התשיעי בליגה, אך מנגד הצליח השחקן לבשל את שני השערים בניצחון 2 - 1 על פולהאם בגמר הליגה האירופית ולהבקיע את שער הניצחון על אינטר מילאנו במשחק הסופר קאפ האירופי.

מנצ'סטר סיטי

ביולי 2011 חתם במנצ'סטר סיטי תמורת 44 מיליון אירו, ובכך הפך לרכש השני היקר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי. ב-15 באוגוסט 2011 ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בה כבש צמד ובישל שער אחד לדוד סילבה נגד סוונסי סיטי. באותה עונה זכה עם קבוצתו באליפות הפרמייר ליג. אחד מרגעי השיא של אגוארו באותה עונה היה במחזור האחרון נגד ק.פ.ר בו אגוארו הבקיע את שער הניצחון של מנצ'סטר סיטי בניצחון 2–3 ובכך מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות הפרמייר ליג. מלבד שער האליפות, אגוארו סיים את העונה עם 30 שערים בכל המסגרות ב-44 המשחקים בהם שיחק. מתוך 30 השערים, 23 היו שערי ליגה, ואגוארו סיים במקום השלישי בטבלת מלכי השערים של הפרמייר ליג כשהקדימו אותו רק ווין רוני ורובין ואן פרסי.

בעונת 2012/2013 אגוארו כבש 17 שערים ב-40 משחקים בכל המסגרות, והציג יכולת טובה על אף שסבל מפציעה טורדנית בברכו לאורך מרבית העונה. בעונה זו הוליך אגוארו את מנצ'סטר סיטי למקום השני, שסיימה כסגנית למנצ'סטר יונייטד, יריבתה העירונית.

בעונת 2013/2014 כבש אגוארו 6 שערים והוסיף שני בישולים בשלב הבתים של ליגת האלופות, ובכך הוביל את מנצ'סטר סיטי להעפלה ראשונה בתולדותיה לשמינית גמר המפעל. בשמינית הגמר הבקיע שער אחד, אך קבוצתו הודחה בתוצאה המצטברת 1–4.

במהלך עונה זו אגוארו סבל שוב מפציעות חוזרות ונשנות בשריר הירך האחורי. למרות פציעות אלו, הצליח אגוארו להרשים כששיחק ולכבוש 28 שערים ב-34 הופעות בכל המסגרות. הוא הוליך את מנצ'סטר סיטי לזכייה שנייה בשלוש שנים באליפות הפרמייר ליג וביסס מעמדו כאחד החלוצים הטובים ביותר. בעונת 2015/16 רשם אגוארו 24 שערי ליגה במדי הקבוצה וסייע לה לסיים במקום הרביעי בטבלה. בנוסף הגיע עם הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות שבו הפסידה קבוצתו 0–1 לריאל מדריד בסיכום שני המשחקים.

בתחילת עונת 2016/2017 כבש אגוארו 3 שערים בצמד משחקי ליגה מול סנדרלנד ו-סטוק סיטי. במשחק הראשון של מנצ'סטר סיטי באירופה כבש אגוארו שלושער מול סטיאווה בוקרשט ובמשחק הראשון של סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות הוסיף שלושער נגד בורוסיה מנשנגלדבך. ב־1 בנובמבר 2017 במסגרת המחזור הרביעי בליגת האלופות, אגוארו כבש את שערו ה-178 במדי סיטי בניצחון 2–4 על נאפולי, בזכות שער זה אגוארו הפך למלך שערי מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים.

באותה עונה אגוארו כבש 21 שערי פרמייר ליג ועזר למנצ'סטר סיטי לזכות באליפות שוברת שיאים, מה שזיכה אותו במקום בנבחרת העונה בפרמייר ליג.

ב-21 בספטמבר 2018 האריך את חוזהו במנצ'סטר סיטי עד 2021.

ב-4 בנובמבר 2018, בניצחון מנצ'סטר סיטי 1–6 על סאות'המפטון, הבקיע אגוארו את שערו ה-150 בפרמייר ליג.

ב-10 בפברואר 2019 בניצחונה של מנצ'סטר סיטי על צ'לסי 6-0, הבקיע אגוארו את השלושער ה-11 שלו בפרמייר ליג, והפך למלך מבקיעי השלושער בפרמייר ליג יחד עם אלן שירר.

ב-12 בינואר 2020 בניצחונה של סיטי 6:1 על אסטון וילה, שבר אגוארו את שיאו של אלן שירר והפך לכובש השלושער הגדול ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג עם 12 כאלו.

נבחרת ארגנטינה

אגוארו היה שותף לזכייה של ארגנטינה הצעירה בגביע העולם לנוער בשנת 2005 בטורניר בו הוא שיתף פעולה עם ליונל מסי. ביולי 2007 הוא הוביל את הנבחרת הצעירה של ארגנטינה לזכייה נוספת בגביע העולם כשהוא כובש 6 שערים, זוכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ובתואר מלך השערים.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת ב־3 בספטמבר 2006 במשחק הידידות של ארגנטינה מול ברזיל, משחק אשר חנך את אצטדיון האמירויות בלונדון. ב-17 בנובמבר 2007 הוא כבש את שערו הראשון במדים הלאומיים במשחק מוקדמות הגביע העולמי מול בוליביה.

אגוארו זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג, אך ברוב משחקיו לא הרשים ושעריו היחידים היו צמד במשחק מול נבחרת ברזיל בחצי הגמר. בסוף הטורניר זכתה נבחרתו במדליית הזהב.

סטטיסטיקות קריירה

מועדון	עונה	ליגה			גביע		גביע ליגה		ביניבשתי		אחר		סך הכול
		מסגרת	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
אתלטיקו אינדפנדיינטה	2002/2003	ליגה ארגנטינאית	1	0	—		—		0	0	—		1	0
	2003/2004		5	0	—		—		2	0	—		7	0
	2004/2005		12	5	—		—		0	0	—		12	5
	2005/2006		36	18	—		—		0	0	—		36	18
	סך הכול		54	23	—		—		2	0	—		56	23
אתלטיקו מדריד	2006/2007	לה ליגה	38	6	4	1	—		0	0	—		42	7
	2007/2008		37	19	4	2	—		9	6	—		50	27
	2008/2009		37	17	1	0	—		9	4	—		47	21
	2009/2010		31	12	7	1	—		16	6	—		54	19
	2010/2011		32	20	4	3	—		4	3	1	1	41	27
	סך הכול		175	74	20	7	—		38	19	1	1	234	101
מנצ'סטר סיטי	2011/2012	פרמייר ליג	34	23	1	1	3	1	10	5	0	0	48	30
	2012/2013		30	12	4	3	0	0	5	2	1	0	40	17
	2013/2014		23	17	3	4	2	1	6	6	—		34	28
	2014/2015		33	26	1	0	1	0	7	6	0	0	42	32
	2015/2016		30	24	1	1	4	2	9	2	—		44	29
	2016/2017		31	20	5	5	1	0	8	8	—		45	33
	2017/2018		25	21	3	2	4	3	7	4	—		39	30
	2018/2019		33	21	2	2	3	1	7	6	1	2	46	32
	2019/2020		24	16	2	2	3	3	3	2	0	0	32	23
	סך הכול		263	180	22	20	21	11	62	41	2	2	370	254
סך הכול בקריירה			492	277	42	27	21	11	102	60	3	3	660	378

נבחרת לאומית

נבחרת ארגנטינה
שנה	הופעות	שערים
2006	2	0
2007	4	1
2008	9	4
2009	6	2
2010	5	2
2011	8	5
2012	7	2
2013	8	5
2014	10	1
2015	10	10
2016	11	1
2017	4	2
2018	5	3
2019	8	3
סך הכול	97	41

תארים

קבוצתיים

אתלטיקו מדריד

• גביע האינטרטוטו (1): 2007
• הליגה האירופית (1): 2009/10
• הסופר קאפ האירופי (1): 2010

מנצ'סטר סיטי

• אליפות אנגליה (4): 2011/12, 2013/14, 2017/18, 2018/19
• הגביע האנגלי (1): 2018/19
• גביע הליגה/גביע הפוטבול ליג (5): 2013/14, 2015/16, 2017/18, 2018/19, 2019/20
• מגן הקהילה (3): 2012, 2018, 2019

נבחרת ארגנטינה

• מדליית זהב אולימפית (1): בייג'ינג 2008
• גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (2): 2005, 2007

אישיים

• ילד הזהב של טוטוספורט: 2007
• פרס דון בלון לזר המצטיין בליגה הספרדית: 2008
• מלך השערים של הפרמייר ליג: 2014/15

חיים אישיים

אגוארו היה נשוי לבתו של דייגו מראדונה, ג'אנינה מראדונה, שילדה את בנם הבכור ב-12 במרץ 2009. בינואר 2013 הם התגרשו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרחיו אגוארו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סרחיו אגוארו

• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית פייסבוק
• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית טוויטר
• סרחיו אגוארו, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר Soccerbase
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר worldfootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר footballdatabase.eu

הערות שוליים

הרכבי נבחרת ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית זהב) 1 אוסטארי • 2 גאראי • 3 מונסון • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 פאסיו • 7 סוסה • 8 באנגה • 9 לאבסי • 10 ריקלמה • 11 די מריה • 12 פארחה • 13 אקוסטה • 14 מסצ'ראנו • 15 מסי • 16 אגוארו • 17 בונאנוטה • 18 רומרו • 22 נבארו • מאמן: בטיסטה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010 1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011 1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2014 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 קמפאניירו • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 מ. רודריגס • 12 אוריון • 13 א. פרננדס • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 פ. פרננדס • 18 פלאסיו • 19 אלוורס • 20 אגוארו • 21 אנדוחר • 22 לאבסי • 23 בסנטה • מאמן: סאבלה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2015 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2016 (מקום שני) 1 רומרו • 2 מאידנה • 3 רונקגליה • 4 מרקאדו • 5 קראנביטר • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרננדס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 פונס מורי • 14 מסצ'ראנו • 15 קואסטה • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 לאמלה • 19 באנגה • 20 גייטן • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2018 1 גוסמאן • 2 מרקאדו • 3 טגליאפיקו • 4 אנסאלדי • 5 ביגליה • 6 פאסיו • 7 באנגה • 8 אקוניה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 די מריה • 12 ארמני • 13 מסה • 14 מסצ'ראנו • 15 פרס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 סאלביו • 19 אגוארו • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 פאבון • 23 קבאז'רו • מאמן: סמפאולי נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2019 (מקום שלישי) 1 ארמני • 2 פוית • 3 טגליאפיקו • 4 סראביה • 5 פארדס • 6 פסלה • 7 פריירה • 8 אקוניה • 9 אגוארו • 10 מסי • 11 די מריה • 12 מרצ'סין • 13 פונס מורי • 14 קאסקו • 15 פיסארו • 16 דה פול • 17 אוטמנדי • 18 רודריגס • 19 סוארס • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 מרטינס • 23 מוסו • מאמן: סקאלוני