הכשרה מגויסת
הכשרה מגויסת היא קבוצה שבאה לרוב מתוך תנועת נוער, בית ספר חקלאי או חברת נוער, והתגייסה בשלמותה כמחלקת פלמ"ח, לתקופת הכשרה מקצועית, חברתית ונפשית לקראת יציאתה למשימתה ההתיישבותית. גרעינים שכאלה התגייסו לפלמ"ח כבר מתחילתו, במאי 1941 (על אף שהפלמ"ח הכיר באופן רשמי בהכשרות המגויסות רק שלוש שנים מאוחר יותר) ועד סופו, בנובמבר 1948.
גרעיני תנועות הנוער היו פטורים משירות פעיל בצבא הבריטי או בפלמ"ח מכיוון שמשימתם לא הייתה ביטחונית אלא התיישבותית – הם יצאו ל"הכשרה" במשקים לקראת יציאתם ל"הגשמה" (הקמת יישוב חדש או השלמת יישוב צעיר)[1]. אולם גרעיני תנועת הנוער התקשו להשלים עם היותם לא מגויסים בימי מלחמת העולם השנייה (על אף הכרתם בפן הצבאי והביטחוני של משימת ההתיישבות) והם חיפשו דרך למזג את תפקידן וייעודן ההתיישבותי עם השירות הצבאי. אופיו ומבנהו של הפלמ"ח איפשר לשלב בין השניים וכך גרעיני תנועות הנוער התגייסו לפלמ"ח לתקופת הכשרה שכללה, מלבד הכנה מקצועית, חברתית ונפשית, גם משימות ותפקידים צבאיים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלמ"ח נוסד ב-15 במאי 1941, לאחר פנייתה של מפקדת הכוחות הבריטיים במזרח התיכון להנהלת הסוכנות היהודית בדבר גיוס אלף לוחמים מהיישוב היהודי בארץ ישראל והכשרתם ללוחמת גרילה. פנייה זו באה עקב חשש בריטי מהתקדמות עתידית של כוחות גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית לארץ ישראל והאפשרות שהיא תיפול בידם. בסתיו 1942, לאחר קרב אל עלמיין, החשש הבריטי נמוג ובריטניה החליטה לקחת מהפלמ"ח את הנשק והתקציבים שניתנו לו מאז ההחלטה על הקמתו.
כדי לממן את המשך קיום הפלמ"ח, כזרוע המגויסת של ההגנה, הוחלט לעבור לשגרה המשלבת עבודה ואימונים: 14 ימי עבודה בממוצע בחודש, 8.5 ימי אימונים ועוד 8 ימי חופשה (שכללו 2 ימי מחלה, 3.5 ימי שבתות וחגים ועוד חצי יום שבת שהוקדש לאימונים)[2]. כדי ליישם את ההסכם פוזרו מחלקות הפלמ"ח בקיבוצים השונים שנקבעו כבסיסי העבודה והאימונים.
בשנת 1944 נוצר מצב ולפיו רבים מהטוראים ומפקדי הכיתות השלימו את שירות החובה שלהם והיו אמורים להצטרף לרזרבה (יחידות המילואים של הפלמ"ח). משבר כוח האדם בפלמ"ח החריף ככל שהתרחקה זירת הלחימה העיקרית מארץ ישראל, שכן צעירי היישוב היהודי בחרו להתגייס לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים ולסייע לשארית הפליטה. כך נוצר אינטרס משותף של הפלמ"ח, אשר סבל ממשבר בכוח אדם, ושל תנועות הנוער החלוציות שבוגריהן התגייסו לצבא הבריטי במקום לצאת ל"הכשרה" בת שנתיים בקיבוץ או מושב ולאחר מכן ל"הגשמה" בהקמת יישוב חדש או השלמת יישוב קיים. אינטרס משותף זה הוליד את רעיון גיוס ההכשרות לפלמ"ח.
גם טרם הסכם ההכשרות התגייסו קבוצות לפלמ"ח, הן כמכסות גיוס מטעם תנועות הנוער והן מתוך רצון חברי הקבוצה או הגרעין להמשיך את חייהם המשותפים יחד (מטעמים פרגמטיים או אידאולוגיים). כמו כן, היו קבוצות בודדים שהתגבשו במהלך השירות בפלמ"ח והכריזו על עצמם כהכשרה לכל דבר, מעשה שחייב אותם להמשך התיישבותי ולא היה בכך כדי לחייב את הפלמ"ח לנהוג בהם בצורה שונה (שכן טרם נחתם הסכם מחייב). ההכשרות שהתגייסו טרם חתימת הסכם ההכשרות המגויסות התאפיינו תחילה בהיעדר משק הכשרה, בחניכוּת ב"תנועה כחולה" (אחת מתנועות הנוער החלוציות – הנוער העובד, המחנות העולים או השומר הצעיר), מספר חברים מצומצם, מיעוט חברוֹת הכשרה ופרק התיישבותי שכלל בדרך כלל הקמת היאחזות או יישוב באזור ספר (13 ההכשרות שהתגייסו טרם חתימת ההסכם והגיעו לפרק התיישבותי הקימו 6 יישובים חדשים ולקחו חלק בהקמת קיבוץ נוסף).
הסכם ההכשרות המגויסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצדדים בהסכם וחששותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעיון גיוס ההכשרות עורר חששות רבים:
- הפלמ"ח סבל ממצוקת כוח אדם ואותה ניסה תחילה לפתור על ידי גיוס הגדנ"ע (הכשרה לקראת שירות בחי"ש העירוני) ו"צנחנים" (נוער בלתי מאורגן).
הפלמ"ח, שקם ככוח נייד ארצי הניתן להפעלה תוך 24 שעות, נאלץ לוותר באופן חלקי על צביון זה עם המעבר למגורי קבע בקיבוצים והמחויבות למשקים, והוא ראה בהכשרות פגיעה נוספת בצביון ובמבצעיות שלו שכן ההכשרות כללו בנים ובנות בעלי כושר גופני לא אחיד. זאת ועוד, הקיבוץ המאוחד עמד על כך שההכשרות יהוו מחלקות אורגניות. יגאל אלון פירט עוד מספר סוגיות שעלו:
א. האם לא תתהווה סתירה בין חוקי המשמעת של החטיבה וחיי איש ההכשרה, בין סמכות המפקד וסמכות ההכשרה כחברה?
ב. האם תנאים מיוחדים בקרב חיי ההכשרה לא יביאו בקרב שאר המחלקות הרגשת הפליה?
ג. התוכל ההכשרה לשאת בקרבה חלוקת משנה, מחלקות וכיתות, בהתאם לחלוקה המקובלת ביחידות צבא?[3]
- תנועות הנוער שאפו לשמור על ההכשרות מגובשות מבחינה חברתית ורעיונית על ידי גיוס הכשרות שלמות לפלמ"ח. בצורה זו היה אמור להישמר מאגר המדריכים הבוגרים לסניפים וקיומם של מפעלי התיישבות תנועתיים.
- אולם תנועות הנוער חששו שדרישתו של הפלמ"ח להביא את ההכשרה לרמת כשירות צבאית שווה לזו של שאר מחלקות הפלמ"ח תפגע בתהליך הכשרתם של הגרעינים. יגאל אלון פירט את החששות העיקריים של תנועות הנוער:
א. היניחו לחברות שבהכשרה להתגייס?
ב. התקבלו למסגרת הפלמ"ח חברים שדרגת בריאותם למטה מן המקובל?
ג. האין סכנה שהפלמ"ח יפקיע את כל המצטיינים, יכשירם לתפקידי פיקוד ויצרפם לסגל הפיקודי ועל ידי כך תדולדלנה ההכשרות מחבריהן המוכשרים והפעילים?
ד. האם תינתן להכשרה אוטונומיה הדרושה לחייה החברתיים בכל העניינים שאינם נוגעים במשמעת הצבאית הישירה?
ה. היאפשר המשק לאנשי ההכשרה להתמחות בענפי הקבע נוכח העובדה שהעבודה תיעשה לסירוגין בין תקופת אימונים אחת למשנייה?
ד. כמו כן עלו בעיות ההדרכה הרעיונית והתנועתית, ימי לימוד קופה משותפת וכו'[4].
- התנועות המיישבות – הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי, חבר הקבוצות ותנועת המושבים – ראו בחברי ההכשרות עתודה אנושית הן להתיישבות (על רקע סגירת גבולות אירופה בימי מלחמת העולם השנייה) והן לעבודה בקיבוצים הקיימים שנהנו מדרישה מוגברת לתוצרת בימי מלחמה זו. החשש העיקרי של התנועות ההתיישבותיות היה מכך שמשימות התיישבותיות יהיו תלויות במטה הפלמ"ח שכן כל עתודת כוח האדם למשימות אלה תהיה מגויסת וכפופה למטה הפלמ"ח.
חתימת ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף החששות, הוסכם כי גיוס ההכשרות לפלמ"ח יכול להיות מקור ברכה לכל הצדדים: הן לפלמ"ח שסבל ממצוקת כוח אדם ושאף לחדד את אופיו העממי-חלוצי; הן לתנועות הנוער ששאפו ליצירת אפיק הגשמה רלוונטי; והן לתנועות המיישבות שנזדקקו לכוח אדם מוכשר מקצועית, חברתית ונפשית. חתימת ההסכם הביאה לשינויים מרחיקי לכת בפלמ"ח ובמסלולי ההשמה של תנועות הנוער ונעשתה תוך כדי חששות כבדים[5].
הסכם ההכשרות המגויסות נחתם בקיץ 1944 בין מטה הפלמ"ח, תנועות הנוער החלוציות והתנועות המיישבות. ההסכם היווה פשרה בין הדרישות השונות. בהסכם זה הגמיש הפלמ"ח באופן ניכר את עמדותיו, מכיוון שבימים אלה ניצחון בעלות הברית על מעצמות הציר היה ברור למדי וסכנת הפלישה לארץ ישראל, בגינה נוסד הפלמ"ח, כבר לא התקיימה (כך שמחד ברור היה שהבריטים לא יתמכו בפלמ"ח בשום צורה שהיא, ומנגד ברור היה שייעודו המקורי של הפלמ"ח, כוח נייד ומיומן ללוחמת גרילה, אינו רלוונטי). עיקרי ההסכם דיברו על:
- תקופת שירות בת שנתיים הכוללת 3 חודשים של עבודה רצופה במשק טרם תחילת האימונים.
- גיוס כל בני ובנות ההכשרה (למעט בעלי בעיות רפואיות חריגות).
- מעמד חברי הכשרה שווה למעמד כל מגויס אחר בפלמ"ח.
- זכותה של ההכשרה להיות מעורבת בהחלטות מטה הפלמ"ח הנוגעות להיבט התנועתי של המשך דרכה.
- יציאתם של שני חברי הכשרה לאחר שנת שירות אחת בפלמ"ח לעבודה בתנועה.
- סמכותו של הפלמ"ח בכל הקשור להיבט הצבאי-מבצעי.
- "אחוזים" – 15% אחוז מחברי ההכשרה יצאו לתפקידי פיקוד והתמחויות מקצועיות ושירותם יהיה ארוך יותר משל שאר חברי ההכשרה.
- הליך בחירת האחוזים ייעשה על ידי ההכשרה מתוך מספר כפול של מועמדים שיגיש הפלמ"ח[6].
ביוני 1944, עם חתימת ההסכם החלו להתגייס לפלמ"ח הכשרות הנוער העובד. בסתיו 1944 התגייסו מספר הכשרות מהמחנות העולים, וההכשרה הראשונה של מכבי צעיר. בספטמבר 1945 הצטרף הגרעין הראשון של הצופים. השומר הצעיר הצטרף רק בינואר 1946 עם תוספת להסכם לפיה השלמת תקן של מחלקה ייעשה עם "כוח אדם מתאים מבחינה תנועתית ובהתייעצות עם התנועה, ומינוי המ"מ להכשרה ייעשה אף הוא בהתייעצות ובהסכמת ועדת הביטחון של הקיבוץ הארצי"[7]. כמו כן ביקש הקיבוץ הארצי לגייס כהכשרות 3–4 מחלקות של חברות נוער לתקופה של שנה אחת לאחר הסכם ההכשרות המגויסות ועד מלחמת העצמאות הפך הגיוס לפלמ"ח עניין שבשגרה והתפתחה מסורת גיוס בתנועות הנוער, במוסדות חינוך, ביישובים בהם התחנכו חברות נוער, בשכונות ואף במשפחות.
על אף השוני הרב שבין הכשרה להכשרה ניתן לנסות לצייר פרופיל של הכשרה מגויסת: החברים הגיעו לרוב מהנוער העובד, או מתנועת נוער חלוצית אחרת. אולם היו גם לא מעט גרעיני בוגרים של אחד מבתי הספר החקלאיים או חוות הלימוד, חברות נוער עולה או ארצישראלי שהשתייכו באופן רשמי לאחת התנועות אך לרוב היה השיוך התנועתי מרכיב שולי בלבד בזהותן. בהכשרות היו חברות אם כי לרוב שיעורן היה נמוך ממחצית מספר חברי ההכשרה. בדרך כלל ההכשרה הייתה איחוד בין מספר קבוצות יסוד ושם ההכשרה היה שם המשק בו עברה הקבוצה את הכשרתה: "לא מספר הגדוד והפלוגה הוא האופייני ליחידות, אלא מהות הבית שהטמיע חותמו. כשם שהטוראי אינו מייצג את מספרו אלא את הכשרתו, חברתו, ביתו, כך גם המטה והמפקד נוקטים בשפת אנוש זו המדברת אל מצפון הקולקטיב, היחידה החברתית, ההכשרה"[8]. עקב ריבוי המשקים שקלטו הכשרות בצפון ארץ ישראל (שכן שם היו קיבוצים לרוב), רוב ההכשרות השתייכו לחטיבת יפתח ולכן זו נקראה באופן לא-רשמי "חטיבת החולצות הכחולות".
במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שסעיף מספר 13 בהסכם ההכשרות המגויסות דיבר על ביטול ההסכם במצב חירום, הפלמ"ח חשש מפגיעה במקור כוח האדם העיקרי שלו. עם תחילת מאורעות המלחמה, בדצמבר 1947, נחתמה תוספת להסכם הראשון. עיקריה דיברו על:
- תקופה ראשונה בת חודשיים בה המחלקה מתאמנת 17 ימים בחודש ועליה להתגבש.
- תקופה שנייה, שאינה מוגבלת בזמן, של אימונים ופעילות מבצעית. הפלמ"ח רשאי "להפקיע" בשתי התקופות הראשונות 20% מחברי ההכשרה כ"אחוזים" ועוד 10% שיוצאו מן ההכשרה באופן זמני להתמחויות מקצועיות (כגון סיור וחבלה) ויחזרו להכשרה בסופן.
- שאיפה לריכוז כל חברי ההכשרה יחד באותו משק או מחנה כשהחברים שאינם לוחמים יתחזקו את המקום.
- החזרת ההכשרה מוקדם ככל האפשר מהמחנה הצבאי או המשק הזמני למשק הקבוע שלה. עד אז רשאים עשירית מחברי ההכשרה להישאר במשק הקבוע למילוי תפקידים הכרחיים.
- השלמת תקני לוחמים בכל ממחלקה על ידי צירוף "בודדים" – מגויסים שלא מן ההכשרות[9].
בפועל, בחודשי המלחמה הראשונים המשיכו לשבת רוב ההכשרות במשקיהן ועסקו בעבודה והגנה על המשקים, ומעטים יצאו למשימות והתמחויות ששברו להם את שגרת ההכשרה.
באביב 1948, עת הופעלה תוכנית ד' הוצאו הגרעינים ממשקי ההכשרה והועברו לבסיסי צבא, בעוד אבטחת היישובים נותרה בידי התושבים (בתוספת תגבורת שנשלחה על ידי המפקדה הארצית של ההגנה). ריכוז ההכשרות במחנות צבא תחת מסגרת צבאית עוררה חששות רבים: חברי ההכשרות חששו מהפגיעה בתהליך ההכשרה טרם ההתיישבות; התנועות הקיבוציות חששו מהצבאיות המקצועית בבסיסים וראו בה כשלילה של החלוציות; ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, חשש מפני השפעת חיי הצבא על הנוער. כושר עמידתן החברתי והרעיוני של ההכשרות לא היה אחיד אך ניתן למצוא דפוס לפיו ההכשרות הוותיקות, שהיו מגובשות דיין בתוך עצמן וייסדו מערכת יחסים טובה עם המשק בו הוכשרה או שאותו השלימה, קיבלו מהמשק סיוע חומרי ונפשי בימי המלחמה ותרמו לתחושת היציבות וההמשכיות על אף תהפוכות המלחמה. ההכשרות הצעירות הביעו חשש שהן אינן מגובשות דיין להתמודדות עם החיים הצבאיים, עם פיצול ההכשרה לפי צורכי מטה הפלמ"ח ועם מצב של לחימה ואבדות[10].
ההכשרות המגויסות בתקופת מלחמת העצמאות סבלו מאבדות רבות: הכשרת הצופים בדפנה, שמנתה 100 חברים, איבדה 16 מחבריה, 10 מהם בקרב נבי יושע. הכשרת מעוז ב' של המחנות העולים איבדה 17 מבין 50 חבריה (ועוד שני חברים מקבוצת "הכדוריסטים" אשר התאחדה עימה במהלך המלחמה). הכשרת רמת יוחנן איבדה 8 מתוך 55 חבריה, הכשרת עמלים איבדה 7 מתוך 45 חברים, הכשרת ארז איבדה 7 מתוך 54 חבריה והכשרת "צבר" איבדה 6 מבין 41 חבריה. השטחים החדשים שנכבשו בזמן המלחמה יושבו לא אחת על ידי חברי ההכשרות שלחמו ואיבדו את חבריהם בקרבות עליהם – לדוגמה, הכשרת הצופים בדפנה, שאיבדה 10 מחבריה בקרב נבי יושע הקימה את קיבוץ יראון בקרבת מקום.
במהלך המלחמה, על אף הלחימה, היה מטושטש הגבול שבין ההווייה הצבאית להווית תנועת הנוער[11] וניתן לראות טשטוש זה, של חברה צבאית עם חברה חלוצית ושל גוף לוחם עם גוף מיישב, בדבריו של מגויס בודד בתיאורו את חברי ההכשרות:
בקרבות ירושלים, כשהיינו רבוצים בראשי המשלטים, והחבר'ה מתבוננים סביבם ומתווכחים על איזה רכס-הר יבנו את משקם, את שלהם, הרגשתי כמה שהם אחרים מאיתנו. אנחנו באנו, כבשנו, ישבנו, קיללנו, הלכנו; אצלם – זה אחרת. כל מקום, כל הר אמר להם משהו[12].
מהפלמ"ח אל הנח"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חששן של התנועות ההתיישבותיות ושל תנועות הנוער מפני שחיקת ההכשרות בלחימה הביא לגיוס חלקי בלבד של גרעיניהן לפלמ"ח ולדרישה לבירור מחדש של הסכם ההכשרות. עם הקמת צה"ל, בדיון שנערך בין תנועות הנוער למשרד הביטחון, הוחלט על גיוס הגרעינים של ילידי שנת 1931 לנח"ל שקם במסגרת הגדנ"ע, כך שלא שולבו בחטיבות הפלמ"ח הלוחמות. בנוסף למשמעות המעשית של המהלך (שמירת ההכשרות מפני שחיקה), הייתה למהלך גם משמעות פוליטית – העברת ההכשרות למסגרת ממלכתית כשלב בהפיכת ההתיישבות החלוצית בכללה למרכיב בממלכתיות.
המחסור בכוח אדם לא אפשר לפלמ"ח לבצע חילופי מחזורים ולשחרר את ההכשרות להתיישבות. אולם ריבוי השטחים החדשים הביא את התנועות ההתיישבותיות ואת המרכז החלקי ללחוץ על הפלמ"ח לשחרר הכשרות להתיישבות בזמן המלחמה. עקב צרכים מבצעיים אירע שהכשרות ותיקות שהיו במהלך קרבות לא שוחררו והמשיכו להילחם בעוד הכשרות צעירות שוחררו יחד עם הכשרות ותיקות. דבר זה תסכל את חברי ההכשרות שלא השתחררו וכך קרה שהכשרות מחטיבת יפתח סירבו לרדת לקרבות הגדולים בנגב עקב הכנה שלהן ליציאה להתיישבות שלא תואמה עם מטה הפלמ"ח.
תחילה לא נענה יגאל אלון ללחצים לשחרור ההכשרות מטעם תנועות הנוער והתנועות התיישבותיות אך עקב לחצים פנימיים במפלגתו, ועקב חוסר שיתוף פעולה מצד המרכז החקלאי שעשוי היה להביא לדחיקתן של ההכשרות בתפקידי ההתיישבות, החליט לבסוף לשתף פעולה בקביעת מועדי שחרור ההכשרות להתיישבות. במרץ 1949 השתחררו רבות מהכשרות חטיבות יפתח והראל ואת מקומם מילאו אנשי הגח"ל בעוד הגרעינים התגייסו לנח"ל. לכן יש אשר תופסים את שתי ההחלטות הללו, בדבר הקמת הנח"ל ושחרור ההכשרות, כשלבים משמעותיים בפירוק הפלמ"ח.
סיכום מפעל ההכשרות המגויסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלמ"ח גייס 2,840 חברי הכשרות לשורותיו. יגאל אלון מציין כי "ההכשרות הביאו איתן לפלמ"ח רמת התנדבות גבוהה, ערנות רעיונית, יצרי התלכדות חברתית, יכולת תרבותית, חדוות נעורים, והפכו להיות מרכזי משיכה והשפעה לרבים מאנשי הפלמ"ח שלא באו במגע לפני כן עם נוער חלוצי, ורבים מהם אף מצאו אחר כך את דרכם כחברים בהכשרות"[13]. בנוסף הן נתנו לפלמ"ח את צביונו כצבא עממי בעל הרכב אנושי הכולל שיעור גבוה של בנות, ואחוז מסוים בעלי כושר גופני מוגבל. היחידה הבסיסית של הפלמ"ח הפכה להיות המחלקה (שכן בדרך כלל הכשרה מגויסת היוותה, כאמור, מחלקה), גם בימי המאבק בבריטים בהן הפעילות נעשתה בעיקר בבודדים או בחוליות.
השפעה חשובה נוספת הייתה תופעת ההיאחזויות, תקיעת יתד בקרקע המיועדת להפוך ליישוב בעתיד פן תיתפס על ידי בדואים. ההכשרות היו אמורות להכין את הקרקע ולהכשיר את התנאים להתיישבות ולא הייתה להן הזכות להפוך את המקום ליישוב קבע שלהן, אך בדרך כלל הגרעין ראה במקום את יישוב הקבע החדש שלו. על אף שלמעשה הפלמ"ח איבד מגויסי רזרבה, שכן אלה היו מרותקים למשק, המשיך הפלמ"ח את הקמת ההיאחזויות ואף פיתח אותן כישובי משלט שהיוו חלק ממערך ההגנה המרחבית החל מקיץ 1948.
השפעות נוספות, מחוץ למסגרת הפלמ"חאית:
א. גרעינים חלוציים היו מצויים בתנועות הנוער החלוציות מתחילת דרכן. אולם בתנועות ה"כלליות", הצופים ומכבי צעיר, היוו הגרעינים התרסה כלפי המנהיגות המבוגרת והתקרבות לאידיאלוגיה החלוצית-התיישבותית שהייתה מקובלת בתנועת העבודה.
ב. למרות ההבדלים האידאולוגים והפוליטיים בין התנועות ניתן היה למצוא דמיון אידיאלוגי בכל הכרוך ליעדים לאומיים ובאמצעים להגשמתם.
ג. פיתוח תרבות תנועות הנוער כתרבות ייחודית, מגשימה ואף רומנטית, בה היציאה להתיישבות (ומשנת 1944, היציאה להכשרה מגויסת) הייתה מאפיין מובהק.
ד. החיים החברתיים בהכשרה משכו צעירים שהעדיפו לשרת בהכשרה מגויסת כמסגרת חברתית נוחה יותר, וכך לעיתים האלמנט החברתי היה זה שהיווה דבק בין חברי ההכשרה, ולא זה האידאולוגי. כך נוצר פער בין הגודל הפורמלי של ההכשרות לבין מספר חבריהן שהתמידו בהתיישבות גם לאחר השחרור.
פירוט ההכשרות והיישובים שהוקמו על ידן
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת ההכשרות לפי סדר גיוסן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכשרות שהתגייסו טרם חתימת הסכם ההכשרות המגויסות (1944) | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
משקי הכשרה | שם | גיוס | מספר חברים (חברות) | שיוך תנועתי | המשך התיישבותי | הערות | |
1 | "הכדוריסטים" (גרעין חורן) | קיץ 1941 | 17 | חברי הנוער העובד והמחנות העולים תלמידי כיתה יב' בכדורי | ייסוד ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 7 ו-13 | |
2 | המקוואים (בני פלד) | יולי 1942 | 14 | בוגרי מחזור כ"ב במקוה ישראל | ייסוד היאחזות הפלמ"ח רמות נפתלי | ||
3 | מרץ–יוני 1942[14] | 22 | בוגרי ותלמידי הנוער העובד והמחנות העולים מבית הספר המחוזי ביגור | בקיבוצים שונים | |||
4 | מכסת המחנות העולים | יולי 1942 | 30 | המחנות העולים | היאחזות פלמ"ח בית קשת | ||
5 | מכסת השומר הצעיר | יולי 1942 | 15 | גדוד "השדה" של השומר הצעיר | השלמת קיבוץ בית אלפא | ||
6 | גבעת השלושה | 1942 | 35 | הנוער העובד | ייסוד ואזרוח היאחזות הפלמ"ח משגב עם | התגייסו כבודדים ובמהלך השירות הכריזו על עצמם כהכשרה | |
7 | דפנה ותל יוסף | 1943 | 20 | המחנות העולים | הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 1 ו-13 | |
8 | גבעת השלושה | מרץ 1943 | 12 | הנוער העובד | חידוש היישוב הנטוש עין זיתים[15] וקבוצה קטנה שהשלימה את מנרה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 12 | |
9 | כנרת | אביב 1943 | 18 | הנוער העובד | הכשרה שהתפרקה במהלך השירות | ||
10 | עין חרוד | אביב 1943 | 15 | נוער עזוב שרוכז על ידי הנוער העובד | הכשרה שהתפרקה במהלך השירות | ||
11 | אשדות יעקב | אייל | יוני 1943 | 33 (10) | חברת נוער עולה של הנוער העובד | הקמת יישוב בדרדרה (מזרח אגם החולה) ולאחר מלחמת העצמאות הקמת קיבוץ אייל | |
12 | יגור ואפיקים | מעוז | יולי 1943 | 32 (12) | קבוצת מעוז מסניף תל אביב של הנוער העובד | חידוש היישוב הנטוש עין זיתים[15] וקבוצה קטנה שהשלימה את מנרה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 8 |
13 | בית השיטה ונען | קיץ 1943 | 25 | שלוש הכשרות של המחנות העולים | הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 7 ו-13 | |
14 | רמת הכובש ומעוז חיים | הצופים ב' | קיץ 1943 | 25 | שליש מ"גרעין הצופים ב'" אשר נשלח כמכסת גיוס | השלמת קבוצות עבודה והקמת קיבוץ בארי | |
15 | שער העמקים וניר דוד | קיץ 1944 | 25 (6) | גדוד ניר של השומר הצעיר | השלמת גבולות, עלייה לחולות דנגור, הקמת קיבוץ נירים |
הכשרות שהתגייסו לאחר חתימת הסכם ההכשרות המגויסות (1944) | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
משקי הכשרה | שם | גיוס | מספר חברים (חברות) | שיוך תנועתי | המשך התיישבותי | הערות | |
16 | עין גב ונען | חרמש | יולי 1944 | סניף קריית חיים של הנוער העובד | השלמת החותרים | ||
17 | חפציבה | המקוואים / קבוצת אליהו | קיץ 1944 | 30 (13) | הנוער העובד | הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח חוקוק | איחוד בין קבוצה ממקוה ישראל ובנות משק הפועלות בנחלת יהודה |
18 | יגור| וגינוסר | שדמה | ספטמבר 1944 | 50 (22) | סניפי תל אביב ובורוכוב של הנוער העובד | השלמת רביבים | בזמן ההכשרה הצטרפו חברים מחברות נוער ארצישראליות מגבעת חיים ועין חרוד |
19 | דגניה א' ופוריה ואפיקים | הצופים ג' | קיץ 1944 | הצופים | הקמת קיבוץ חצרים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 27 ופלג מהכשרה מס' 21 | |
20 | בית השיטה | עטרת | אוקטובר 1944 | 30 (16) | הנוער העובד – סניפי רמת גן, בית הספר המקצועי טיץ ביגור, חוות הלימוד עיינות ותלפיות | השלמת קיבוץ חוקוק | |
21 | בית הערבה וחפציבה | אוקטובר 1944 | 40 (15) | המחנות העולים | פלג אחד הקים קיבוץ חצרים ופלג שני השתתף בהקמת משמר הנגב | ||
22 | גבעת חיים וגבעת השלושה | קיץ 1944 | הנוער העובד | השלמת משגב עם ומנרה | להכשרה מצטרפת הכשרת "אחים" של הנוער העובד מעין גב | ||
23 | גבת | ינואר 1945 | 50 | הנוער העובד | הקמת קיבוץ חלוצה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47 | |
24 | גבע | החושלים | ינואר 1945 | 27 (9) | חברות נוער שונות של הנוער העובד מבן שמן ומחולדה והכשרת רמת יוחנן | הקמה ואזרוח היאחזות הפלמ"ח ג'יב יוסף | |
25 | שדות ים ושפיים | הגרעין הימי | תחילת 1945 | 45 | הנוער העובד | הקמת קיבוץ נחשולים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 36 |
26 | גבעת חיים | גרעין ג' | יולי 1945 | מכבי צעיר | הקמת הסוללים | הקימו גם את פלוגת העבודה "הסוללים" ברעננה שקלטה את מחזורי התנועה הבאים (הכשרות מס' 42 ו-58) | |
27 | אפיקים | אוגוסט 1945 | חברת נוער עולה מילדי טהראן | הקמת חצרים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 19 | ||
28 | נען | ספטמבר 1945 | 80 | בוגרי הנוער העובד מחיפה ומחוות הלימוד לבנות בפתח תקווה | השלמת קיבוץ חוקוק | ||
29 | דפנה | ספטמבר 1945 | 35 | בוגרי הנוער העובד מבורוכוב, מחוות הלימוד בנחלת יהודה ומאוחר יותר גם מקריית חיים | השלמת משגב עם | הקבוצה הצעירה מקריית חיים מצטרפת להכשרה מס' 62 | |
30 | אפיקים וגניגר | גרעין ג' | ספטמבר 1945 | בוגרי הצופים | השלמת חצרים | ||
31 | גבת ואפיקים | אוגוסט 1945 | 10 | חברת נוער ארצישראלית, בוגרי המחנות העולים | ממקימי מעיין ברוך | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47 | |
32 | מעוז חיים | מעוז | ספטמבר 1945 | 35 | בוגרי המחנות העולים וחברת נוער עולה מטורקיה בגבעת השלושה | השלמת בית הערבה | |
33 | גבע | סתיו 1945 | 45 (20) | בוגרי הנוער העובד מסניפי נשר, בן שמן וכדורי | ההכשרה התפלגה (לפי קבוצות היסוד שלה) להקמת קיבוץ גבים, השלמת עמיעד והקמת יפתח | ||
34 | משמר השרון | סוף 1945 | בוגרי גורדוניה יחד עם בוגרי המחנות העולים | הקמת קבוצה באזור פוריה | היישוב פורק לאחר מלחמת העצמאות | ||
35 | יגור וחפציבה | רגבים (רגב)[16] | ינואר 1946 | 30 | הנוער העובד | השלמת קבוצת הצופים א' ברחובות ועבודה במכון איילון. יחד הקימו את מעגן מיכאל | |
36 | בית זרע | צבר | פברואר 1946 | 41 (14) | בוגרי השומר הצעיר מתל אביב יחד עם חברת נוער ארצישאלית מבית זרע | הקמת קיבוץ רבדים בגוש עציון ולאחר מכן בשפלה | |
37 | רמת הכובש | ראשית 1946 | 30 | חברות נוער מטורקיה (באשדות יעקב) ומרומניה (באפיקים), הנוער העובד | הקמת קיבוץ נחשולים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 25 | |
38 | תל יוסף ונען | הדיוויזיה | ראשית 1946 | 32 | חברת נוער ארצישראלית מתל חי וכפר גלעדי יחד עם בוגרי סניפים של הנוער העובד | השלמת משמר הנגב | |
39 | חולתה | פברואר 1946 | 60 | שתי חברות נוער עולה מטורקיה, הנוער העובד | הקמת קיבוץ חלוצה | איחודים עם הכשרות מס' 42 ו-23 | |
40 | שער העמקים | מרץ 1946 | 28 (13) | חברת נוער עולה של השומר הצעיר מהונגריה, יוגוסלביה ורומניה | השלמת שער העמקים | ||
41 | משמרות ומסדה | אופקים | אפריל 1946 | 53 (12) | חברות נוער מקריית ענבים\ גבע, משמרות וגבעות זייד יחד עם בנות מחוות הלימוד בנחלת יהודה | הקמת קיבוץ רמת הנגב | במלחמת העצמאות היוו יישוב לוחם, עם תום המלחמה התפרק היישוב ועשרה חברים הצטרפו למשמרות. |
42 | שדה נחום ובית השיטה | במעלה | אפריל 1946 | 30 (10) | חניכי הנוער העובד מתל אביב ורמת גן שהתאחדו עם בנות מחוות הלימוד "תלפיות" | הקמת קיבוץ חלוצה | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 23 ו-39. |
43 | גבעת חיים | גרעין ד' | יולי 1946 | 22 | בוגרי מכבי צעיר | הקמת הסוללים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 26 |
44 | יגור, גבעת חיים, מעברות, בית השיטה ועין גב | גרעין ד' | יולי 1946 | 110 (50) | בוגרי הצופים | הקמת פלמחים | |
45 | עין חרוד ומשמר הים | אוגוסט 1946 | 55 (25) | חברות נוער ארצישראליות מאלונים וממעוז חיים עם חניכי הנוער העובד מסניף תל אביב | הקמת פלמ"ח צובה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 52 | |
46 | גבת | אוקטובר 1946 | 74 (24) | בנות משק הפועלות מבורוכוב עם בוגרי מקוה ישראל וחברת נוער מעין חרוד | הקמת יפתח | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47 | |
47 | אשדות יעקב | עמל | אוקטובר 1946 | 85 (33) | בוגרי הנוער העובד מסניף קריית חיים עם בנות מחוות הלימוד בפתח תקווה | הקמת יפתח | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 46 |
48 | כפר גלעדי | אוקטובר 1946 | בוגרי התנועה המאוחדת עם 10 חברים מהכשרה מס' 31 | ממקימי מעיין ברוך | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 31 | ||
49 | דגניה ב' | אוקטובר 1946 | 30 | בוגרי התנועה המאוחדת, בעיקר מירושלים | הקמת צרעה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 65 | |
50 | יגור ומעוז חיים | מעוז | נובמבר 1946 | 103 | בוגרי המחנות העולים | השלמת רביבים | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 57 ו-90 |
51 | בית הערבה, נען וגבולות | סוף 1946 | חברת נוער מעין חרוד, הנוער העובד | הקמת מלכיה | פרק התיישבותי עם הכשרות מ' 67, 78 ו-94 | ||
52 | גבעת ברנר | עמלים | סוף 1946 | 55 (13) | איחוד חברות נוער שונות מטורקיה, הונגריה, רומניה ופולין בשדה נחום ובית השיטה, הנוער העובד | הקמת פלמ"ח צובה | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 45 ו-79 |
53 | עין שמר | סוף 1946 | 25 (12) | חברת נוער ארצישראלית של השומר הצעיר | הקמת הראל | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 55 ו-83 | |
54 | אפיקים | השפייתים | ראשית 1947 | 30 (10) | חברת נוער סורית של מכפר הנוער מאיר שפיה, הנוער העובד | השלמת אפיקים | איחוד עם הכשרה מס' 57 לא עלה יפה וההכשרה המאוחדת התפלגה לקבוצות המקור שלה לפרק ההתיישבותי |
55 | דליה | אפריל 1947 | 42 (18) | איחוד חברות נוער ארצישראליות ונוער עולה בדליה ושריד, השומר הצעיר | הקמת הראל | פרק התיישבותי יחד עם הכשרה מס' 53 | |
56 | כנרת ואילת השחר | יציבים | מאי 1947 | 42 (13) | חברות נוער טורקיות של הנוער העובד | הקמת בית גוברין | פרק התיישבותי יחד עם הכשרות מס' 74 ו-86 |
57 | אפיקים | איתנים | יולי 1947 | 35 | חברת נוער ארצישראלית בתל יוסף, הנוער העובד | ההכשרה התפרקה והשלימה את רביבים, מלכיה וארז | איחוד שלא צלח עם הכשרה מס' 54 |
58 | גבעת חיים | גרעין ה' | יולי 1947 | 40 (20) | בוגרי מכבי צעיר | הקמת הסוללים | |
59 | דפנה | גרעין ה' | יולי 1947 | 100 | בוגרי הצופים | הקמת יראון | |
60 | רמת יוחנן | אוגוסט 1947 | 55 (25) | בוגרי מקוה ישראל כדורי וחוות הלימוד בנחלת יהודה ותלפיות | הקמת יזרעאל | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 61 | |
61 | רמת דוד | אוגוסט 1947 | 35 (10) | בוגרי התנועה המאוחדת מקריית חיים ותל אביב | הקמת יזרעאל | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 60 | |
62 | דפנה וחולתה | משמר הירדן | 1947 | 30 (12) | הנוער העובד | השלמת משגב עם | |
63 | דגניה א' | החושלים | קיץ 1947 | חברת נוער ארצישראלית בדגניה א', הנוער העובד | הקמת ארז | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 68 | |
64 | נווה ים ואלומות | קיץ 1947 | 35 | חברי התנועה המאוחדת, חברי הפועל נתניה וצופי ים | ההכשרה יועדה להקים קיבוץ ימי, אך תוכנית זו בוטלה. השלמת אבוקה, ארז וחמדיה | איחודים עם הכשרות שונות | |
65 | כפר בלום | ספטמבר 1947 | 52 | בוגרי התנועה המאוחדת מירושלים | הקמת צרעה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 49 | |
66 | יגור | הגוברים | ספטמבר 1947 | 62 (14) | בוגרי הנוער העובד עם חברת נוער עולה מתימן וסוריה בעין גב | הקמת קיבוץ הגוברים | |
67 | תל יוסף | אוקטובר 1947 | 50 (11) | חברת נוער ארצישראלית ובוגרי סניף ירושלים של הנוער העובד | הקמת מלכיה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 51 | |
68 | כנרת | ארז | אוקטובר 1947 | 54 | בוגרי הנוער העובד ובנות חוות הלימוד מפתח תקווה | הקמת ארז | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 63 ופלג ממס' 72 |
69 | הזורע | אוקטובר 1947 | 30 | חברת נוער בולגרית בקיבוץ הזורע | השלמת הזורע | ||
70 | גליל ים ורמת הכובש | אוקטובר 1947 | 28 (16) | חברת נוער סורית ועיראקית בגליל ים | הקמת מלכיה | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 51 ו-78 | |
71 | אשדות יעקב | מאבק | נובמבר 1947 | 45 | חברת נוער סורית | איחוד עם הכשרה מס' 70 | |
72 | דגניה א' | נובמבר 1947 | 60 (12) | חברות נוער מבן שמן ורמת דוד, הנוער העובד | השלמת ארז עם הקמתו | ||
73 | בית השיטה | תל כיף | נובמבר 1947 | 60 | בוגרי הנוער העובד מקריית חיים\ הרצליה וחולון יחד עם חברת נוער בולגרית מגבת | הקמת פלד | זמן קצר לאחר הגיוס התאחדו עם הכשרה מס' 95 |
74 | אפיקים | שלהבת | נובמבר 1947 | 50 (18) | חברות נוער עולה מיוון וטורקיה יחד עם בנות משק הפועלות בבורוכוב | השלמת בית גוברין | |
75 | מולדת | נובמבר 1947 | 30 | חברת נוער עולה מהונגריה צ'כיה ורומניה | השלמת רמות נפתלי וראש הנקרה | ||
76 | חניתה | דצמבר 1947 | 25 (10) | חברת נוער עולה מאיטליה | הקמת ראש הנקרה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 87 |
הכשרות שהתגייסו לאחר חתימת הסכם ההכשרות המגויסות השני (דצמבר 1947) | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
משקי הכשרה | שם | גיוס | מספר חברים (חברות) | שיוך תנועתי | המשך התיישבותי | הערות | |
77 | נגבה | ינואר-מרץ 1948 | 85 | בוגרי גדוד אילון של השומר הצעיר | חלקים מההכשרה בהקמת הראל, ברעם והשלמת נחשונים | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 53, 56, 91 96, 97, 112 | |
78 | רמת הכובש ונען | ינואר 1948 | 28 | חברת נוער עולה מפולין\ הונגריה ורומניה ברמת הכובש | הקמת מלכיה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 51 | |
79 | גבעת השלושה | ינואר 1948 | 70 | חברת נוער עולה מפולין הונגריה ורומניה בגבעת השלושה יחד עם חברים מסניפי הנוער העובד בתל אביב וחברת נוער ארצישראלית מאשדות יעקב | השלמת פלמ"ח צובה ונווה אור | ||
80 | כפר מנחם | ינואר 1948 | 30 | גדוד "תל עמל" השומר הצעיר בחיפה | השלמת רבדים בשפלה | ||
81 | שובל | השבלים | ינואר 1948 | בוגרי קן קריית חיים של השומר הצעיר | השלמת נחשונים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 91 | |
82 | ניר עם | ינואר 1948 | 45 (20) | חברת נוער מרומניה בניר עם | הקמת קבוצת שלמה במעיין חרוד ומשזו התפרקה חלק מההכשרה חזר לניר עם | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 88 | |
83 | משמר השרון | ינואר 1948 | 24 | חלק מחברת נוער עולה מאיטליה במשמר השרון | הקמת צאלים | פרק התיישבותי עם יתר חברי הקבוצה שהתגייסו לנח"ל | |
84 | נען וקבוצת שילר | גרעין ו' | ינואר 1948 | 150 | בוגרי הצופים | הקמת רעים | |
85 | חולתה | פברואר 1948 | 110 (50) | בוגרי המחנות העולים יחד עם בוגרי תנועת דרור מצרפת | השלמת בית קשת | ||
86 | עין חרוד | בני חורין | מרץ 1948 | 28 | חברת נוער עולה מרומניה, הונגריה ופולין בעין חרוד, הנוער העובד | הקמת בית גוברין | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 56 |
87 | אבוקה | מרץ 1948 | 60 | חברת נוער של תנועת גורדוניה בחולדה עם חברת נוער מחניתה | הקמת ראש הנקרה | ||
88 | גניגר | מרץ 1948 | 2 | חברת נוער ארצישראלית בגניגר | הקמת קבוצת שלמה במעיין חרוד ומשזו התפרקה חלק מחברי ההכשרה השלימו את חמדיה | ||
89 | בית אלפא | ההכשרה הסורית | אפריל 1948 | 20 | חברת נוער עולה מסוריה בבית אלפא | השלמת שובל | |
90 | הכדוריסטים | אפריל 1948 | 24 | תלמידי כיתה יב' בכדורי, חניכי הנוער העובד | השלמת רביבים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 50 | |
91 | להבות הבשן | שלהבת | אפריל 1948 | 21 (5) | חברת נוער ארצישראלי של השומר הצעיר בנגבה אשר הועברה ללהבות הבשן כתגבורת | השלמת נחשונים | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 78, 81 ו-112 |
92 | עין השופט | אפריל 1948 | 42 (10) | חברת נוער עולה מפולין והונגריה במוסד השומר הצעיר בבית זרע | השלמת עין השופט | ||
93 | דורות ואפיקים | אפריל 1948 | 60 (20) | איחוד חברות נוער עולה מדורות ואפיקים, הנוער העובד | השלמת דורות | ||
94 | כנרת ושדה נחום | עשת | אפריל 1948 | 66 (24) | איחוד חברות נוער ונוער עובד | לאחר התפלגות ההכשרה – הקמת מלכיה והשלמת שדה נחום | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 51 ו-67 |
95 | עין חרוד | תל כיף | אפריל 1948 | 60 | תלמידי כיתה יב' בתל אביב ובורוכוב, חניכי הנוער העובד | הקמת פלד | זמן קצר לאחר הגיוס התאחדו עם הכשרה מס' 73 |
96 | מסילות | אפריל 1948 | חברת נוער עולה מרומניה בקיבוץ השומר הצעיר מסילות | הקמת ברעם | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 77 ו-97 | ||
97 | ניר דוד וחצור | אפריל 1948 | 28 (7) | חברת נוער עולה מצ'כיה שעברה בין קיבוצי השומר הצעיר | הקמת ברעם | פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 77 ו-96 | |
98 | שער הגולן | גחלת | אפריל 1948 | 24 | חברת נוער של ניצולי שואה | אין | |
99 | שפיים | אפריל 1948 | 40 (10) | חברת נוער עולה ממדינות אירופה בשפיים, הנוער העובד | השלמת משגב עם | ||
100 | שפיים | החורשים | אפריל 1948 | 35 (10) | הכשרת הנוער העובד בשפיים | אין | |
101 | גבע | מאי 1948 | 85 (32) | גרעין ממקוה ישראל יחד עם חניכי הנוער העובד מפתח תקווה וחוות הלימוד בה | השלמת אבוקה | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 64 | |
102 | תל יוסף וכפר הנוער מאיר שפיה | מאי 1948 | 31 (6) | חברת נוער עולה מתימן בבית הספר שפיה, חניכי הנוער העובד | אין | ||
103 | תל יוסף | מאי 1948 | 30 (10) | חברת נוער עולה מהונגריה | השלמת פרוד | ||
104 | עין גב | יוני 1948 | בוגרי התנועה המאוחדת | השלמת צרעה | |||
105 | יגור ובית אורן | יוני 1948 | 65 | חברות נוער עולה מפולין והונגריה של תנועת דרורחברת נוער עולה א, מסוריה ומעיראק, בבית-אורן | השלמת משאבי שדה | פרק התיישבותי יחד עם חברת נוער עולה מפולין בגינוסר | |
106 | בן שמן | מגשימים | יוני 1948 | חברות נוער עולה מלוב ונוער ארצישראלי, חניכי הנוער העובד | השלמת גבים | ||
107 | עין המפרץ | יולי 1948 | 14 | חברת נוער עולה מרומניה וטרנסניסטריה, חניכי השומר הצעיר | שותפות בהקמת להבות חביבה | ||
108 | חפציבה | מהפכה | אוגוסט 1948 | 42 (15) | חברת נוער עולה מהונגריה, חניכי תנועת דרור בארצם ובמחנות המעצר בקפריסין | השלמת חפציבה | |
109 | מענית | אוגוסט 1948 | חברת נוער עולה מפולין|, חניכי השומר הצעיר | אין | |||
110 | גליל ים | עתיד רביבים | ספטמבר 1948 | 26 (11) | חברת נוער עולה מפולין, חניכי דרור | השלמת משאבי שדה | |
111 | מזרע | אוקטובר 1948 | 27 (10) | חברת נוער עולה מקפריסין, חניכי השומר הצעיר | השלמת מזרע | ||
112 | שריד | אוקטובר 1948 | 32 (17) | חברת נוער עולה מקפריסין, חניכי השומר הצעיר | השלמת נחשונים | פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 91 |
רשימת היישובים שנוסדו על ידי הכשרות הפלמ"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכשרות הפלמ"ח ייסדו 36 יישובים חדשים, 35 קיבוצים ומושב אחד[17]. כמו כן, הוקמו 6 האחזויות חקלאיות, אליהן ניתן להוסיף את ביריה שאוישה על ידי המחלקה הדתית של הפלמ"ח במסגרת העלייה לביריה[18]. בנוסף הורחבו באופן משמעותי 32 יישובים נוספים[19].
קיבוצי הקיבוץ המאוחד שנוסדו על ידי הכשרות הפלמ"ח:
בית קשת, חוקוק, משגב עם, עין זיתים, בארי[20], חצרים, משמר הנגב[20], מעיין ברוך[20], אייל משאבי שדה, נחשולים, יפתח, פלמ"ח צובה, מלכיה, פלמחים, בית גוברין, יראון, נתיב הל"ה וגדות. סה"כ 19 קיבוצים, מתוכם 3 היאחזויות (בית קשת, חוקוק ומשגב עם).
קיבוצי חבר הקבוצות שנוסדו על ידי הכשרות פלמ"ח:
עמיעד, גבים[20], רמת הנגב, יזרעאל, ראש הנקרה, צאלים, הסוללים, ארז ומעיין שלמה. סה"כ 9 קיבוצים, מתוכם היאחזות אחת (עמיעד).
קיבוצי הקיבוץ הארצי שהקימו הכשרות הפלמ"ח:
נירים, רבדים, הראל, ברעם, להבות חביבה[20] ורעים. סה"כ 6 קיבוצים מתוכם היאחזות אחת (רבדים).
לאלה יש להוסיף מושב אחד של תנועת המושבים – רמות נפתלי שקם כהיאחזות, ואת צרעה שרק בשנת 1951 שייך את עצמו לקיבוץ המאוחד.
17 קיבוצים נוסדו על ידי בוגרי הנוער העובד, השומר הצעיר והצופים הקימו 5 קיבוצים כל אחד, התנועה המאוחדת הקימה ארבעה קיבוצים, המחנות העולים הקימו שניים, מכבי צעיר וחטיבת הנוער של בני המושבים הקימו קיבוץ אחד כל אחד ועוד קיבוץ אחד (יזרעאל קם בשיתוף פעולה של הנוער העובד והתנועה המאוחדת)[21].
חברי הכשרות ידועי שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פוצ'ו (ישראל וייסלר) – סופר, משורר, תסריטאי, מחזאי וצ'יזבטיונר שכתב רבות אודות חיי ההכשרה המגויסת. חבר הכשרת "תל כיף" (מס' 73).
- משה ליסק – פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב בתחום מדעי החברה. חבר הכשרת כפר גלעדי (מס' 48).
- פילון פרידמן – אחד ממפקדי ההתקפה על מצודת כ"ח, התקפה בה נהרג. על שמו קרוי מחנה פילון בקרבת ראש פינה. היה חבר בהכשרת כפר גלעדי (מס' 48).
- נתן שחם – סופר ומחזאי שקטף פרסים רבים. חבר מכסת השומר הצעיר (הכשרה מס' 5).
- אברהם אדן – מניף דגל הדיו בתום מבצע עובדה, אלוף בצה"ל, ממקימי נירים. חבר הכשרת שער העמקים (מס' 15), כמו גם אשתו, מרים.
- נתיבה בן-יהודה – סופרת ושדרנית רדיו. חברת הכשרת עין גב (מס' 104).
- שולמית לבנת – שחקנית, זמרת, פעילה פוליטית ואמהּ של לימור לבנת. חברת גרעין ד' של מכבי צעיר (הכשרה מס' 43).
- נעמי פולני – זמרת, שחקנית ומעבדת, חברת הצ'יזבטרון. חברת הכשרת איתנים באפיקים (מס' 57).
- זיוה ארבל – קצינת קשר בפלמ"ח, נודעה בתור "הנערה עם האקדח" ועליה כתב אברהם חלפי את שיר הכד[22]. חברת הכשרת חולתה (מס' 39).
- אהרן (ג'ימי) שמי – חבר הכשרת נען (מס' 28) שנהרג בקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות ולזכרו הוצא הספר "חברים מספרים על ג'ימי".
- אורי גלין – אלוף ישראל בזריקת דיסקוק וספורטאי אולימפי שייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי ב-1952 – האולימפיאדה הראשונה בה ישראל השתתפה. לימים פרופסור לרפואה וממקימי בית הספר לרפואה של הטכניון. פעל לקידום הספורט הישראלי כמעט עד סוף ימיו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמנואל אלון השומר הצעיר והפלמ"ח, הוצאה פרטית, 1989
- אורי ברנר, ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, יד טבנקין 1983
- אורי ברנר, הפלמ"ח – לוחמיו ומבצעיו,אגודת דור הפלמ"ח, 1988
- אלעזר דומקה, כדורי, עלי גבעה, האגף לחינוך ותרבות במשרד החינוך, המועצה להקמת כפר תבור, 1983
- ישראל וייסלר (פוצ'ו), חבורה שכזאת, מסדה, 1967
- אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), פלמ"ח – שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000
- אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995
- שלומית קרן, בין השיבולים והחרב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991
ספרי ואלבומי הכשרות[23]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן אופיר, יעקב אראל, אתי בן-יוסף, דינה יעקובסון, אלה לוין ועמי רייכרט (עורכים), אלבום הכשרת הצופים ו', הוצאה פרטית, 2007
- יהודה דקל, הכשרת הצופים דפנה במלחמת העצמאות, הוצאה פרטית, 2006
- מרדכי (מוטי) מוקסיי, זיכרונות של הכשרה מגויסת בפלמ"ח – מכבי הצעיר גרעין ד' של מכבי הצעיר, הוצאה פרטית, 1996
- יואב פוגלסן, הכשרת נען: יוני 1945 – אוקטובר 1947, הוצאה פרטית 2004
- לאה פלג, הבולגרים באים, מבולגריה לקיבוץ הזורע, מערכת קיבוץ דליה, 1999
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז המידע של הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
- הבלוג של פוצ'ו, מחבר חבורה שכזאת באתר TheMarker Cafe
- ההכשרות הימיות, באתר הפלי"ם וההעפלה
- תמונות מאוסף שרה כספין – הכשרה מגויסת של הפלמ"ח מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההכשרות, כמו גם המשקים אשר נדרשו לתוצרת חקלאית ותעשייתית, הפרישו מקרב חבריהם מכסות גיוס לצבא הבריטי ולפלמ"ח.
- ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. ע' 894.
- ^ אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995 ע' 238
- ^ אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995 ע' 238
- ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. עמ' 458–463
- ^ את נוסח ההסכם המקורי במלואו ניתן למצוא ב: זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, עמ' 466–467
- ^ אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000. ע' 190
- ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. עמ' 463–464
- ^ את נוסח ההסכם המקורי במלואו ניתן למצוא ב: זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, ע' 467
- ^ אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000. עמ' 201–202
- ^ שירי פרסול, עליות כיבוש, אוניברסיטת ת"א. עמ' 6
- ^ יוסף פינסקי, עזה כחיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958.
- ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, ע' 239
- ^ 4 חברים התגייסו במרץ 1942. 18 חברים צעירים יותר התגייסו ביוני, תוך ויתור על לימודיהם ב"שמינית".
- ^ 1 2 היישוב נעזב עם פירוק הקבוצה לאחר מלחמת העצמאות
- ^ הכשרת "רגבים" יגור – חפציבה 1945–1947, באתר הפלמ"ח
- ^ יישובים שהוקמו ע"י הכשרות הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
- ^ היאחזויות הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
- ^ יישובים שהושלמו ע"י הכשרות פלמ"ח, באתר הפלמ"ח
- ^ 1 2 3 4 5 ההכשרה מצטרפת לגרעין מייסד שאינו פלמ"חאי
- ^ הנתונים בפרק זה מתוך: ברנר, א' (1983). ההכשרות המגויסות בפלמ"ח. יד טבנקין (אפעל).
- ^ מילות שיר הכד, באתר שירונט
- ^ לרוב ספרי ואלבומי ההכשרות הודפסו במספר מצומצם של עותקים. בדרך כלל עותק אחד, לכל הפחות, נמצא בספריית מוזיאון הפלמ"ח וכן ניתן למצוא אלבומי תמונות באוצר התמונות שבמוזיאון.