המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה (2019)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה (נקרא גם "מחאת המטריות")
מאות אלפי מפגינים צועדים במחאה ב-9 ביוני 2019
מאות אלפי מפגינים צועדים במחאה ב-9 ביוני 2019
תאריך התחלה 31 במרץ 2019
תאריך סיום נמשך
מקום הונג קונג
עילה הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בסין על ידי ממשלת הונג קונג
מטרה
שיטת המאבק מחאה, שביתה, מרי אזרחי, הפגנה
סטטוס פעיל

המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה שמתקיימת בשנת 2019 היא סדרה של הפגנות מחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.

בין ההפגנות הבולטות שהתקיימו, ניתן לציין את ההפגנה ב-9 ביוני שארגנה החזית האזרחית לזכויות אדם (CHRF), אשר להערכת המארגנים השתתפו בה 1.03 מיליון בני אדם, וזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הבינלאומית[1].

בתחילה התעקשה ממשלת הונג קונג להעביר את הצעת החוק, וטענה כי היא מתקנת "פרצה" משפטית. עם זאת, תחת לחץ ההפגנות, נדחתה ההצבעה בקריאה שנייה שתוכננה במקור ל-12 ביוני, וכמוה גם ההצבעה ב-13 ביוני. ב-15 ביוני הודיעה ראש הרשות המבצעת של הונג קונג, קארי לאם, כי הצעת החוק מושעית ללא הגבלת זמן[2].

ההפגנה הראשונה: 31 במרץ 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה הראשונה שאורגנה על ידי החזית האזרחית לזכויות אדם התקיימה ב-31 במרץ 2019. המפגינים קראו "עם ההסגרה ליבשת הונג קונג הופכת לכלא חשוך" ו"עצרו את החוק הרע". לם וינג-קי, הבעלים של חברת הספרים קאוזויי ביי, ואשר נעלם יחד עם עמיתים אחרים שלו ב-2015, הוביל את ההפגנה, יחד עם אחרים. מאז ההפגנה יצא לם מהונג קונג לטאיוואן מחשש לביטחונו האישי[3].

לפי מארגני ההפגנה, השתתפו בה 12 אלף איש, בעוד משטרת הונג קונג הודיעה כי בפועל השתתפו בה 5,200 מפגינים. המארגנים גם הודיעו כי זו לא תהיה ההפגנה האחרונה באם הממשלה תתעקש על העברת החוק.

ההפגנה השנייה: 28 באפריל 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפי מפגינים ברחוב נגד הצעת החוק, 28 באפריל 2019
אלפי עורכי דין מפגינים בשחור נגד הצעת חוק ההסגרה, 6 ביוני 2019

ב-28 באפריל נערכה הפגנה נוספת, כשעל פי המארגנים 130 אלף איש צעדו, בעוד המשטרה העריכה כי בהפגנה השתתפו 22,800 בלבד. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז השתתפו 510 אלף במחאת 1 ביולי 2014.

יום לאחר ההפגנה, אמרה מנכ"לית הונג קונג כי היא עומדת על כך שהצעת החוק תתקבל ואמרה כי על חברי המועצה המחוקקת להעביר חוקי הסגרה נוספים עוד בטרם פגרת הקיץ.

צעדת עורכי הדין: 6 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנה נדירה, למעלה מ-3,000 עורכי דין בהונג קונג, כרבע מעורכי הדין בעיר, צעדו במחאה נגד הצעת החוק. לבושים בשחור, צעדו עורכי הדין מבית המשפט לערעורים למשרדי הממשלה. הם עמדו לפני בניין הממשלה והביטו עליו במשך שלוש דקות בדממה[4]. זו הייתה צעדת המחאה החמישית והגדולה ביותר של עורכי דין בהונג קונג מאז 1997[5].

שעה שעורכי הדין הביע הסתייגות מהפתיחות וההוגנות של מערכת המשפט הסינית, הגישה המוגבלת של עורך הדין בה, ושכיחות העינויים, אמר מזכיר הביטחון ג'ון לי כי המגזר המשפטי לא מבין את הצעת החוק. לעומתו, עורך דין בכיר התלונן כי חוסר היכולת או חוסר הרצון של הממשלה להקשיב "מקטב" לדבריו, וכי "זה כל כך טיפשי, כל כך יהיר".

ההפגנה השלישית: 9 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

המארגנים טענו כי 1.03 מיליון מפגינים היו ברחובות ב-9 ביוני 2019

המחאה בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדת היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך למחאה נגד הצעת החוק, ארגנה "החזית האזרחית לזכויות אדם" צעדה באורך שלושה קילומטרים שהתקיימה ב-9 ביוני 2019. מאות אלפי מפגינים הגיעו להפגין והיו לבושים בלבן כדי לסמל את "האור, הבהירות והצדק" בדרישה "לגנוז את החוק הרשע", "ההסגרה של סין" וקראו לקארי לאם להתפטר מתפקידה. זאת לצד הנפת דגלי טאיוואן. מנגד, למעלה מתריסר אניות שנשאו ססמאות בזכות הצעת החוק שטו בנמל ויקטוריה.

המפגינים גם ארגנו שביתה כללית בהונג קונג משעות אחר הצהריים המוקדמות ועד הלילה המאוחר. בשעות אלו הצליחה המשטרה למנוע מרכבות לעצור בקרבת ההפגנה, כדי להקשות על מפגינים נוספים להצטרף. בנוסף, היא דחקה במפגינים לצעוד מפארק ויקטוריה לפני השעה 15:00, במטרה להקל על הצפיפות. במהלך הצעדה היו כמה מקרים בהם התנועה נבלמה בשל נתיבים צרים, ובשל כך עלתה הדרישה מהמשטרה לחסום עוד כבישים לטובת המפגינים. המשטרה ניאותה לעשות כן רק לאחר שכמה מהמפגינים טיפסו מעל המחסומים וצעדו על הנתיבים השמורים לכלי רכב. לאחר מכן נחסמו כל הנתיבים.

ג'ימי שאם, מתאם החזית האזרחית אמר כי 1.03 מיליון בני אדם השתתפו בצעדה - המחאה הגדולה ביותר בהונג קונג מאז 1997 - שיעור מפגינים העולה על זה באירועי כיכר טיין-אן-מן ב-1989. המשטרה פרסמה הערכה שונה לפיה השתתפו בהפגנה 270 אלף איש.

אירועי הלילה בדרך הרקורט בליווי כוחות משטרה

העימותים בשעות הלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הלילה, בחזית המטה של הממשלה חנו מאות מפגינים אליהם הצטרפו מפגינים נוספים שתומכים בעצמאות חבל הארץ. החזית האזרחית הודיעה רשמית על סיום הצעדה בשעה 22.00, אולם כמאה מפגינים נותרו בכיכר. קבוצות תומכות עצמאות, סטודנטים ואחרים קראו למפגינים להישאר גם ביום שאחרי הצעדה. חלק מהמפגינים קראו לאירועים נוספים כמפגן כוח נוסף, בעוד אחרים התעקשו על מחאה שקטה.

בסביבות חצות, ההתנגשות בין המפגינים למשטרה החמירה כשהממשלה הודיעה כי העברת הצעת חוק תימשך כמתוכנן, ללא שינוי. המפגינים החלו לזרוק בקבוקים וחפצי מתכת על המשטרה, שניסתה לרסס אותם בגז פלפל. קציני משטרה הגיעו למקום והתרו במפגינים כי הם "יפעילו כוח הולם". המחאה הסתיימה בשעה 03.00 לפנות בוקר, עם כמה פצועים משני הצדדים. כמו כן נעצרו 19 מפגינים; 358 מפגינים (80% בני פחות מ-25) נדרשו להתייצב בתחנת המשטרה עם תעודת הזהות שלהם[6].

הפגנות סולידריות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות 29 עצרות ב-12 מדינות התקיימו להבעת סולידריות עם המפגינים, כולל 4,000 מפגינים בלונדון, 3,000 בסידני ועצרות נוספות בניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, בוסטון, טורונטו, ונקובר, ברלין, פרנקפורט, טוקיו, קנברה, מלבורן וטאיפיי.

ההפגנה הרביעית: 12 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים בדרך הרקורט ב-12 ביוני 2019

המחאה בהונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה חודשה ב-12 ביוני בעקבות הודעת הממשלה כי העברת החוק תימשך. נטען כי המשטרה מנעה במתכוון ממפגינים נוספים להגיע לאתר המחאה המיועד. כאשר הקהל התאסף בצד השני של הגשר המוביל למטה הממשלה, החלו התנגשויות בין המשטרה למפגינים, שבסופו של דבר הצליחו לפרוץ לנתיב התנועה הראשי בהונג קונג.

אחר הצהריים החלו כוחות המשטרה להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות מול המפגינים שהתאספו מחוץ למתחם המועצה המחוקקת. בעודם צועקים "לסגת!", לבשו המפגינים מסיכות פנים, משקפי מגן, מטריות ושריון גוף כדי להגן על עצמם[7].

שימוש בגז מדמיע נגד המפגינים

השוטרים הואשמו במעשיהם במהלך ההפגנות. המחנה הפרו-דמוקרטי גינה את עוצמת הכוח שהשתמשו בו וציין כי הוא אינו מידתי, שכן המפגינים הם "צעירים נטולי נשק". איגוד העיתונאים של הונג קונג האשים את המשטרה כי היא "רמסה את הכתבים", והתעלמה מביטחונם. עוד טען האיגוד כי המשטרה הפריעה באופן בלתי סביר לעבודתם, ושכמה שוטרים השתמשו בלשון גסה, כינו אותם "זבל" וצעקו "לכתבים אין זכות מיוחדת"[8].

במהלך הלילה, 2,000 מפגינים מקבוצות דתיות קיימו משמרות מחוץ למשרדי הממשלה עם מזמורי שירה ותפילה. גם האיגודים המקצועיים, בתי העסק ובתי הספר התחייבו למחות. איגוד המורים של הונג קונג קרא לשביתה במשך שבוע. לפחות 4,000 מורים נענו לקריאה.

מחאת האימהות: 14 ביוני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני קיימה קארי לאם ריאיון ברשת TVB בו היא קוננה על כך שכאם היא לא הייתה סובלת את התנהגות ילדיה אם היו מתנהגים באלימות, כפי שעשו המפגינים הצעירים בהפגנה. ב-14 ביוני, כ-6,000 איש (לדברי המארגנים), רובם אמהות, התאספו לבושים בשחור בגן צ'טר ודרשו מהמשטרה לבטל את הצעת החוק.

הפגנות יולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות אוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות ספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפגנות צונזרו ברובן במדיה החברתית הסינית. חיפוש הכותרים "הונג קונג", "HK", ו"הצעת חוק ההסגרה" הובילו לחדשות הרשמיות ולתכני בידור. חשבונות שפרסמו תוכן הנוגע למחאה נחסמו.

רשת בלומברג פרסמה כי המפגינים השתמשו בתוכנת טלגרם כדי להסתיר את זהותם ולמנוע מעקב מצד ממשלת סין. שרתי טלגרם חוו התקפת DDoS ב-12 ביוני, ומייסד הרשת החברתית פאבל דורוב זיהה את מקור ההתקפה בסין וציין שהיא "התרחשה בזמן ההפגנות בהונג קונג".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]