המלך ארתור (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המלך ארתור
King Arthur
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אנטואן פוקואה
הפקה ג'רי ברוקהיימר
תסריט דייוויד פרנזוני
עריכה קורנד בוף
ג'יימי פירסון
שחקנים ראשיים קלייב אוון
קירה נייטלי
יואן גריפית'
סטיבן דיליין
סטלאן סקארסגארד
ריי וינסטון
יו דנסי
טיל שווייגר
מאדס מיקלסן
מוזיקה הנס צימר
צילום סלוומיר אידזיאק עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ Buena Vista Pictures
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
אירלנדאירלנד  אירלנד
אולפן סרטי טאצ'סטון
Jerry Bruckheimer Films
World 2000 Entertainment
Green Hills Productions
הקרנת בכורה 7 ביולי 2004
משך הקרנה 126 דקות
שפת הסרט אנגלית
גאלית סקוטית
סוגה סרט פעולה, סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 120 מיליון דולר
הכנסות 203.6 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו kingarthur
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המלך ארתוראנגלית: King Arthur) הוא סרט הרפתקאות היסטורי בהפקה אירית-בריטית-אמריקאית, בבימויו של אנטואן פקואה, לפי תסריט של דייוויד פרנזוני. בסרט מככבים קלייב אוון בדמות המלך ארתור, יואן גריפית' בתפקיד לנסלוט וקירה נייטלי בתפקיד גווינביר.

סרט זה, בשונה מהפקות אחרות שנעשו על המלך ארתור, מצייר אותו כקצין רומאי, ולא כאביר מימי הביניים. על אף השוני מהמקור, המבינוגיון הוולשי, ניסו המפיקים לשווק את הסרט כמבוסס על אירועים היסטוריים של אגדות המלך ארתור, בהשראת ממצאים ארכאולוגים חדשים. הסרט גם מחליף את סיפור שליפת החרב מתוך האבן, בסיפור קודר וטרגי יותר על האופן בו קיבל ארתור את החרב אקסקליבר. צילומי הסרט נערכו באירלנד, אנגליה וויילס.[1]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור (קלייב אוון) הוא פרש רומאי, הידוע בשם ארטוריוס קסטוס, בנם של אב רומאי ואם קלטית, והוא מפקד על יחידת חיל פרשים סרמטית בחיל עזר בצבא הרומי הנמצאת בבריטניה בשנת 410 עם סיום הכיבוש הרומי של בריטניה. ארתור שומר אמונים לרומא והוא נוצרי אדוק, אבל הוא הולך בעקבות תורתו של פלאגיוס שרבים רואים בו כופר. הוא ואנשיו מגנים על חומת אדריאנוס נגד הפיקטים (Woads), שבט של קלטים בריטונים המורדים נגד השלטון הרומי, בהנהגתו שלמרלין (סטיבן דיליין).

ארתור והאבירים הנותרים לנסלוט (יואן גריפית'), בורס (ריי וינסטון), טריסטן (מאדס מיקלסן), גאווין (ג'ואל אדגרטון), גלהאד (יו דנסי) ודגונט (ריי סטיבנסון) מצפים להשתחרר מהשירות עבור האימפריה הרומית אחרי שמילאו את חובתם במשך 15 שנה.

בלילה בו הם אמורים לקבל את כתב השחרור, הבישוף גרמנוס שולח אותם למשימה נוספת, לחלץ משפחה רומית חשובה החיה מצפון לחומת אדריאנוס. מריוס הונוריוס (קן סטוט) עומד בפני פלישה של סקסונים מתוך אירופה, ובראשם המלך סרדיק (סטלאן סקארסגארד) ובנו סינריק (טיל שווייגר). לפי גרמנוס, אלקטו בנו של מריוס, הוא בן הסנדקות האהוב של האפיפיור, והוא עשוי להיות אפיפיור בעצמו. האבירים כועסים על המשימה, אבל אחרי דבריו של לנסלוט הם הולכים פעם נוספת בעקבות ארתור.

באחוזה המרוחקת, ארתור מגלה שמריוס כולא ומענה פגאנים, בהם אישה וודית בשם גווינביר (קירה נייטלי), וילד כתב בשם לוקאן. ארתור מכריח את מריוס לשחרר את השבויים לפני שייקח אותם ואת משפחתו של מריוס, בחזרה לעבר חומת אדריאנוס.

לילה אחד, גווינביר לוקחת את ארתור לפגוש את אביה מרלין מנהיג שבט הוודים. בתחילה חושב ארתור שגווינביר בגדה בו, אבל פניו של מרלין לשלום. בקטע פלשבק נראה ארתור כילד, שאימו איגריין מתה בעקבות התקפה של הוודים, ובתקווה להציל אותה מתוך מבנה בוער, ארתור רץ לעבר קברו של אביו, ושולף משם את החרב האגדית אקסקליבר. מרלין מציע לכרות ברית בין הוודים לבין האבירים הסרמטים כנגד הפולשים הסקסונים.

מריוס לוקח את הילד לוקאן כבן ערובה ומנסה להרוג את דגונט, אבל גווינביר יורה בו חץ והורגת אותו. בדרך לדרום מספר אלקטו לארתור שגרמנוס הוציא להורג את פלגיוס מכיוון שהטיף לשוויון. טריסטן חוזר ומודיע לארתור שהצבא הסקסוני מתקרב אליהם. האבירים נשארים כדי לעכב את הסקסונים ולאפשר לפליטים לברוח. עד מהרה הם נתקלים בסקסונים באגם מכוסה קרח. כשמספר הלוחמים העומדים מולם גדול בהרבה מהם, ארתור, גווינברי והאבירים מנסים להדוף אותם על ידי ירי חיצים. הקרב מוכרע כשדגונט רץ אל מרכז האגם ושובר את הקרח בגרזן, והוא נהרג. גם סקסונים רבים נהרגים והשאר נאלצים לסגת לאחור.

עם חזרתם אל החומה, גרמנוס מעניק לאבירים את תעודות השחרור שלהם. גווינביר מנסה לשכנע את ארתור להישאר בבריטניה ולהגן על העם מפני הסקסונים. על אף תחינתו של לנסלוט, ארתור נשאר להגן על החומה מפני הסקסונים הקרבים, והוא שולח את האבירים לחיות את חייהם בחופש.

בקרב על באדון היל המתרחש מדרום לחומת אדריאנוס, הוודים מטילים חיצים בוערים לעבר הצבא הסקסוני. גווינביר נלחמת בסינריק. סרדיק נלחם והורג את טריסטן ואחר כך עומד מול ארתור. סינריק מכריע את גווינביר אבל לנסלוט עומד מולו. סינריק יורה בו חץ, ואחר כך לנסלוט זורק לעברו את חרבו והורג אותו. לנסלוט מת כשגווינביר לצדו. ארתור הורג את סרדיק, והסקסונים מובסים.

כשארתור מבין שרומא האידילית שלו קיימת רק בחלומותיו, הוא אומר נואש. בסיום הסרט ארתור וגווינביר מתחתנים, ומרלין מכריז עליו כעל מלכם. ארתור מבטיח להוביל את הבריטונים נגד פולשים נוספים. על רקע הסוסים הדוהרים של טריסטן, דגונט ולנסלוט, נאמר בכתוביות הסיום שסיפורי אבירים אלה מועברים מדור לדור.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הסרט הפיק ג'רי ברוקהיימר וביים אנטואן פוקואה. דייוויד פרנזוני, שכתב את תסריט הטיוטה של הסרט "גלדיאטור", כתב את התסריט. היועץ ההיסטורי של הסרט היה ג'ון מתיוס, סופר שכתב ספרים על הרוחניות הקלטית.

הסט העיקרי של הסרט הוא העתק של קטע מחומת אדריאנוס, שמוקם בשדה במחוז קילדייר.[2] הרפליקה הייתה באורך קילומטר אחד, נבנתה על ידי 300 עובדים במשך ארבעה וחצי חודשים.[3] המצודה שבסרט התבססה על המצודה הרומית וינדולנדה שנבנתה בסביבות שנת 80 לספירה מדרום לחומת אדריאנוס, ונקראת צ'סטרהולם בצפון אנגליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "King Arthur (2004) Filming Locations". IMDB. IMDB. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2018. 
  2. ^ Ryan, Dermot (1 ביולי 2008). "Hollywood heavyweights fly in for a reel taste of Shakespeare". Evening Herald. בדיקה אחרונה ב-21 בספטמבר 2010. 
  3. ^ 'Making of' featurette on DVD release of the film