מאדס מיקלסן
מאדס דיטמן מיקלסן (באנגלית: Mads Dittmann Mikkelsen; נולד ב-22 בנובמבר 1965) הוא שחקן קולנוע דני. מיקלסן זכה בשנת 2012 בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל קאן על הופעתו בסרט "ניצוד".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקלסן נולד במחוז אוסטרברו שבקופנהגן לבנטה כריסטיאנסן ולשחקן הנינג מיקלסן. אחיו הוא השחקן לארס מיקלסן.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגלה לראשונה בארצו בסרטיו של ניקולס וינדינג רפן "פושר" בתפקיד טוני יד ימינו של סוחר הסמים פרנק ו"בלידר". הופיע לאחר מכן בקומדיית הפשע "אורות מהבהבים" ובסדרת המשטרה "יחידה מס 1" שזכתה לפופולריות רבה בדנמרק. ב-2002 זכה מיקלסן להערכה רבה בארצו על תפקידו בדרמה "אהבות פתוחות", בנוסף השתתף בדרמה הספרותית "התשוקות של דינה" ובדרמה הקומית "הקפיצה לחיים". ב-2003 הופיע בדרמה הקומית "קצבים" בתפקיד סבנד בעל הקצבייה.
בשנת 2004 ערך מיקלסן את הבכורה ההוליוודית שלו בדרמת הפעולה התקופתית "המלך ארתור" בתפקיד טריסטיאן מאביריו של המלך ארתור (קלייב אואן). ב-2005 שיחק בדרמה הקומית הדנית המוערכת "התפוח של אדם" בתפקיד הכומר איבן פאג'לדסטד. ב-2006 נבחר מיקלסן לתפקיד הנבל הראשי לה-שיפר בשובר הקופות מסדרת סרטי ג'יימס בונד "קזינו רויאל". מיקלסן הופיע באותה השנה גם בסרטה המוערך של סוזנה בייר "אחרי החתונה" בתפקיד מנהל בית היתומים ג'ייקוב פטרסן. ב-2008 הופיע מיקלסן בדרמת המלחמה הדנית "פלאם וציטרון" בתפקיד יורגן האגן שמיט פעיל המחתרת הדנית. ב-2009 שיחק בדרמת הפעולה התקופתית "תחיית וואלאלה" בתור הלוחם הנורדי עין אחת ובסרט "קוקו שאנל ואיגור סטרווינסקי" בתפקיד המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי.
ב-2010 השתתף מיקלסן בשובר הקופות "התנגשות הטיטאנים" בתפקיד דראקו מנהיג המשמר המלכותי. ב-2011 שיחק בסרט "שלושת המוסקטרים" בתפקיד קפטן רושפור. ביוני 2012 זכה מיקלסן בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל קאן על הופעתו בדרמה הדנית "ניצוד".
מיקלסן מככב בתפקיד הראשי בסדרת הדרמה "חניבעל". הוא מגלם את הרוצח הסדרתי ד"ר חניבעל לקטר, בסדרה המבוססת על סדרת ספרי "דרקון אדום" של תומאס האריס.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למיקלסן בן ובת מאשתו האן ג'קובסן.
פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פושר (1996)
- בלידר (1999)
- אורות מהבהבים (2000)
- העולם של מונה (2001)
- התשוקות של דינה (2002)
- אהבות פתוחות (2002)
- הקפיצה לחיים (2002)
- קצבים (2003)
- טורמולינוס (2003)
- המלך ארתור (2004)
- פושר 2 (2004)
- התפוח של אדם (2005)
- קזינו רויאל (2006)
- אחרי החתונה (2006)
- פלאם וציטרון (2008)
- קוקו שאנל ואיגור סטרווינסקי (2009)
- תחיית וואלאלה (2009)
- הדלת (2009)
- התנגשות הטיטאנים (2010)
- שלושת המוסקטרים (2011)
- סיפור מלכותי (2012)
- ניצוד (2012)
- תור 2 (2013)
- צ'ארלי חייב למות (2013)
- הגאולה (2014)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאדס מיקלסן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אמיר קמינר, מאדס מיקלסן: "מעדיף להיות סמל מין ממכוער", באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
