הממשלה האיראנית הגולה
 והמועצה האיראנית הגולה לבחירות חופשיות .svg) וגם דגל איראן 1964–1980 | |
| דגל הממשלה הגולה וגם דגל איראן 1964–1980 | |
| מדינה | איראן |
|---|---|
| שם רשמי |
شورای ملی ایران  |
| מייסד | רזא כורש עלי פהלווי |
| תקופת הפעילות | אפריל 2013 – הווה (כ־12 שנים) |
| אפיון | אוהל גדול (Big Tent)[א] |
| אידאולוגיות |
מלוכנות[1] חילוניות[2] לאומנות איראנית |
| מטה | פריז, צרפת |
| irannc.org | |
  | |
הממשלה האיראנית הגולה, נקראת רשמית: המועצה הלאומית של איראן (National Council of Iran; בפרסית: شورای ملی ایران) היא הממשלה הגולה של איראן, בראשותו של רזא כורש עלי פהלווי. המועצה כוללת איחוד של כ-40 מפלגות ועמותות, ומטרתה הפלת משטר האייתולות באיראן והחלפתה בהשבת כס המלוכה לשושלת פהלווי. המועצה הפכה לקבוצת האופוזיציה האיראנית הקולנית ביותר[3].
המועצה הוקמה בשנת 2013 על ידי רזא פהלווי. לאחר שהמועצה הוקמה נשלחה האמנה דרך האינטרנט ויותר מ-20,000 איש חתמו עליה, כשחצי מהם חיים באיראן[4]. בעקבות הפצת האמנה הקהילה הערבית באיראן מחתה על הגדרת הזכויות האתניות וזכויות המיעוטים, שלפי האמנה היו שונים מאלו של חוקת הרפובליקה האסלאמית[5].
מלחמת חרבות ברזל והמרד האזרחי באירן
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה לאיראן מעורבות ניכרת, עקיפה וישירה, בלחימה. תקופה זו אופיינה בהפגנות משותפות של גולים איראנים וישראלים במדינות המערב, בהן המפגינים האיראנים ביקשו להדגיש כי מדיניות החוץ העוינת של המשטר אינה מייצגת את עמדת העם האיראני. הפגנות אלו מבטאות ברית אידאולוגית בין מתנגדי הרפובליקה האסלאמית לבין הקהילות היהודיות והישראליות בתפוצות. אחד המאפיינים המרכזיים של הפגנות אלו הוא הנפה משותפת של דגל ישראל לצד דגל איראן ההיסטורי המעוטר בסמל האריה והשמש, המסמל את ימי השאה שלפני המהפכה ועל כן משמש כביטוי של התנגדות לשלטון האייתוללות. היוזמה לכונן ממשל מעבר באירן מובלת בידי יורש העצר רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האחרון של איראן, והיא נבנית על ידי צוותים מקצועיים על יסודות של תקווה, פרגמטיות והכרה הדדית[6]. בהתאם לכך באפריל 2023 הגיע רזא פהלווי לביקור בישראל כאורח של שרת המודיעין גילה גמליאל, במטרה להשתתף בטקס יום הזיכרון לשואה ביד ושם, ערך פגישות עם שרי ממשלה וביקור בכותל[7].
במהלך ההפגנות באיראן (2025–2026) שהחלה כתנועה מחאתית חסרת הנהגה מרכזית, נשמעו קריאות רבות להשבתו של רזא פהלווי. ב-10 בינואר פרסם רזא פהלווי, יורש העצר האיראני הגולה, קריאה לאזרחי איראן להחריף את המחאה. הוא קרא לעובדים במגזרים מרכזיים במשק לפתוח בשביתה כללית, וכתב שאין להסתפק בהפגנות אלא להיערך לכיבוש מרכזי הערים והחזקתם. הוא קרא למפגינים לצאת לרחובות בשעות מוגדרות, להתכנס במוקדים מרכזיים ולהיערך לשהות ממושכת, ופנה לכוחות הביטחון בבקשה לשבש את מנגנון הדיכוי ולהצטרף למחאה[8][9]. ב-18 בינואר פרצו האקרים לשידורי הטלוויזיה הממלכתית למשך כעשר דקות[10], שבמהלכן הוקרנו מסרים של יורש העצר הגולה, רזא פהלווי. הוא קרא לכוחות הביטחון להצטרף לעם, ולא להשתמש נגדו בנשק. במסגרת זו הסיוע הישראלי לעם האירני במעבקו כנגד הרפובליקה האיסלמיתי נתפס כסגירת מעגל היסטורית בין העם היהודי לאירני, כלומר - השבת טובה על הסיוע שכורש נתן ליהודים לשוב לארצם ולשקם את מקדשם במסגרת הצהרת כורש[11][12].
הסכמי כורש התגבשו מאחורי הקלאים ביוזמה ישראלית-איראנית המשקפת את החזון ליום שאחרי נפילת האייתולות. שיתוף הפעולה סביב הסכמי כורש הובל על ידי חברת הקבינט השרה גילה גמליאל הפועלת בשליחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ויורש העצר האיראני הנסיך רזא כורש עלי פהלווי הנתמך בידי האופוזיציה באיראן[13][6][14].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הממשלה האיראנית הגולה (בפרסית, באנגלית, בצרפתית ובערבית)
הממשלה האיראנית הגולה, ברשת החברתית פייסבוק
הממשלה האיראנית הגולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הממשלה האיראנית הגולה, ברשת החברתית אינסטגרם
הממשלה האיראנית הגולה, סרטונים בערוץ היוטיוב
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפלגה פוליטית המבקשת למשוך אנשים עם נקודות מבט מגוונות. משמש בהתייחס למדיניות של מפלגה פוליטית להתיר או לעודד קשת רחבה של השקפות בקרב חבריה. זאת בניגוד למפלגות אחרות המגנות על אידאולוגיה נחושה ומחפשות בוחרים הדבקים באותה אידאולוגיה ומשכנעים אנשים כלפיה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Parker Richards (29 בינואר 2016). "Pahlavi, Elie Wiesel, Rev. King to Be Honored for Promoting Peace". Observer.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Elaine Ganley (2 במאי 2013). "AP Interview: New job for son of toppled shah". Associated Press – via Yahoo.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BBC News Channel - HARDtalk, Reza Pahlavi - Spokesman, Iran National Council, BBC (באנגלית בריטית)
- ^ ELAINE GANLEY, AP Interview: New job for son of toppled shah, May 2, 2013.
- ^ Pahlavi's bid as "unity" figure fails amid Ahwazi criticism. Ahwaz News Agency; Politics and human rights. June 11, 2013.
- ^ 1 2 השרה גילה גמליאל, יחסי ישראל-איראן: עידן חדש ביום שאחרי, באתר אייס, 21 בספטמבר 2025
- ^ רועי רובינשטיין, בנו של השאה: "מטרת חיי - שלטון חילוני באיראן, כמו בישראל", באתר ynet, 19 באפריל 2023
- ^ הבריחה הגדולה החלה? אחרי האיום של הנסיך הגולה - מטוסו של חמינאי המריא מטהרן | דיווח, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2026
- ^ The Week News Desk, Exiled prince Reza Pahlavi calls for continued protests in Iran on January 10, 11; hints at return to Tehran, The Week, 10 בינואר 2026
- ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, פריצה לשידורי טלוויזיה באיראן: "איראנים, המשיכו במאבק, החירות קרובה מתמיד!", באתר ynet, 18 בינואר 2026
- ^ יוגב ישראלי, המלך הפרסי הזכור לטוב בתולדות היהודים: מי היה כורש הגדול?, באתר ynet, 23 ביוני 2025
- ^ עידן קוולר, ההכנות ליום שאחרי: הונחו היסודות להסכמי כורש - ישראל נפגשה עם חוקרים איראנים גולים, באתר וואלה, 4 בספטמבר 2025
- ^ דרור בלאזאדה, ראש המשלחת האיראנית להסכמי כורש: "שואפים לשלום ולשגשוג", באתר עכשיו 14, 2 בספטמבר 2025
- ^ גילה גמליאל, הזדמנות היסטורית: איך "הסכמי כורש" יכולים לשנות את פני המזרח התיכון, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2025
