מודרניזם אסלאמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האסלאם המודרני הוא מונח המתאר סיטואציה הכוללת בתוכה זרם של הוגי דעות אסלאמיים מהמאה ה-19 שהיו מעוניינים להשיב את עמם לתור הזהב של האסלאם. סיטואציה זו, השפיעה גם על הוגי דעות אחרים בדור הקודם אשר התעסקו יותר בבעיות הפנימיות של האימפריה. במאה ה-19 עברו לשאול שאלה חדשה: כיצד ניתן להתמודד עם האיום מבחוץ?

השבר המוסלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבושי נפוליאון והפסדים נוספים אשר נחלו צבאות מוסלמים ברחבי המזרח התיכון הוצפו שאלות תאולוגיות רבות בקרב חכמי הדת האסלאמים והציבור בכלל

  1. משבר צבאי - כיצד ייתכן שהמוסלמים, בעלי הדת המנצחת, הפכו לצד המפסיד?
  2. משבר דתי - איך ייתכן שנתן האלוהים לכופרים לנצח במלחמות?
  3. משבר ערכי - ה"כופרים" התקדמו מבחינה ערכית, יצרו חוקים טובים יותר וראויים יותר כאשר האסלאם נשאר מאחור.

למשברים אלו ואחרים ניתן מענה על ידי הוגי הדעות המוסלמים

ג'מאל א-דין אל-אפגאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבר כי אין סתירה בין הדת לבין הפילוסופיה והמדע והם משלימים האחד את השני. הדת אמורה ליצור אדם טוב ומתקדם באמצעות ציווים ואיסורים. לדעת אל-אפגאני יש לקחת את הרעיונות הפילוסופיים של המערב ועל פיהם לפרש את כתבי האסלאם ולהתאימם לאסלאם המודרני. עם זאת, יש להימנע מחיקוי עיוור, לדבריו יש להשתמש "בשכל שנתן לנו אלוהים".

בנוסף טוען אל-אפגאני כי המערב נמצא בפריחה והאסלאם בשקיעה בגלל הפילוג באסלאם. הוא טוען שיש צורך לאחד את עולם האסלאם, סונים ושיעים יחד.

בדומה לתרבות המערב, כתב אל-אפגאני כי הכוח נמצא בידי האומה המוסלמית ולא בידי השליטים, אם נוהג השליט בדרך שאינה ישרה צריך להדיח אותו. בעקבות אמירות אלו אף הוגלה ממצרים.

את דרכו המשיך תלמידו מחמד עבדה שבהיותו מופתי ניסה להכניס שינויים כמו שינוי סדרי הלימוד במסגדים ובאוניברסיטת אל-אזהר. ניסיון להתיר את איסור ריביתאשר היה נהוג שנים רבות באסלאם על מנת לקדם את המשק. וכן ניסה לאסור את הפוליגמיה ולחייב לפי צו האסלאם שגבר יוכל להנשא לאישה אחת בלבד.

רעיונותיו לא תפסו לזמן רב, אך היוו מצע נוח לשינויים רבים בהמשך.


הוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלכום ח'אן אשר חי באיראן הביא את רעיונות המודרניזם לארצו, הוא טען שהרעות החולות באיראן כגון: דיכוי, ניצול, שחיתות השלטון, בגידת המדינה באזרחיה ועוד הן תוצאה של שלטון ללא פיקוח ולכן דרש ליצור חוקה שתהיה מעל השאה, לא על מנת לבטל את סמכותו אלא לאפשר מנגנון בקרה מעל לדת. בעקבות דבריו אלו אף גורש מאיראן והוחזר אליה כעבור כמה שנים.

בנוסף, יחד עם תורותיהם של אל-אפגני ועבדה במצרים פיתחו חכמי דת והוגים מוסלמים נוספים את המודרניזם, ביניהם רפאעה אל-טהטאוי שנשלח על ידי מחמד עלי (שליט מצרים) ללימודים בפריז וחזר עם רעיונות מודרניות בהשפעה אירופאית. ועבד א-רחמן אל-כוואכבי מסוריה אשר גם הוא כמו רשיד רידא האמין ברעיון החזרה לערכי ה"ראשידון" יחד עם קבלת והפנמת הישגי המערב.

רעיון החזרה למקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפיתחו ג'מאל א-דין אל-אפגאני ומוחמד עבדה את נושא הקיפאון של האסלאם והפיגור אחר המערב, הם פתחו פתח להשקפות שונות אשר קוראות לרענון האסלאם.

סייד קוטב, תלמידו של מחמד עבדה ורשיד רידא ומראשי הוגי הדעות בתנועת האחים המוסלמים הסביר כי כל ניסיון לתת סיבות ולהסביר את האסלאם הוא ניסיון עלוב להצדיק את האסלאם בפני ספקנים אסלאמיים וזרים חילוניים. לדעתו, גישה כזו מציבה את האסלאם בעמדה של מגננה במקום בעמדה של כוח.

הרפורמיסטים אומרים שהסיבה לנחיתותו של האסלאם אל מול המערב המשגשג אינה טמונה בהיות האסלאם עצמו פחות מוצלח מן המערב, אלה טמונה בגורמים חיצוניים זרים אשר כפו עצמם על האסלאם, חדרו אליו והחריבו אותו מבפנים. הגורמים הזרים הללו אשמים בכך שנתנו פרשנויות לא נכונות אשר הקפיאו את האסלאם מלהמשיך להתקדם בתפארתו ועצרו אותו במקום בעוד המערב ממשיך לצעוד קדימה ולשגשג.

מכיוון שלטענת הרפורמיסטים האסלאם עצמו אינו הבעיה לנחיתות מול המערב, מה שיש לעשות הוא לחזור לאסלאם המקורי הטהור, לפני שהגורמים הזרים החריבו אותו במהלך השנים. הם אומרים שאין צורך ואסור לחדש דבר מכיוון שבקוראן ובכתבי הקודש הכל כבר כתוב. הם אומרים שהבעיה היא שהמנהיגים הולכים אחרי המערב ומחקים אותו, וזאת הטעות הכי מסוכנת כן שהיא תביא לחורבן האסלאם. אין צורך להתחקות אחר המערב מכיוון שהחדשנות מצויה כבר בקוראן וכל הרעיונות המודרניים ביותר אף הם מצויים כבר בקוראן אשר הוא ורק הוא יביא לעליונות על פני המערב. מכיוון שהאסלאם לטענת הרפורמיסטים סולף במהלך השנים על ידי גורמים זרים, הדרך היחידה לחזור לאסלאם הנכון היא ביטול כל הפרשנויות השגויות ופתיחת שערי האיג'תיהאד לפרשנות מחודשת אשר תכווין את האסלאם אל הדרך הנכונה באמת המותאמת לזמן בו האסלאם נמצא. הקיפאון באסלאם נובע מקיפאון הפרשנות ופתיחת שערי האיג'תיהאד ופרשנות הקוראן מחדש זוהי הדרך היחידה להביא לאסלאם מודרני עכשווי ולא נחות אל מול המערב.

צירוף הקוראן למאבק להחדרת המודרניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצדקה של מתן פירושים מודרניים לאסלאם ראשיתה בעשיית צדק, כרגע הפירושים מסולפים ויש לשנות זאת. שנית, לטענתם אין כל סתירה בין מודרניות לאסלאם אלא להפך, בקוראן יש תשובות להכל, ולכן יש גם תשובות לעת המודרנית. בנוסף על כך, אין כל סתירה בין להיות מוסלמי לפתיחות לרעיונות חדשים, למרות שהקוראן הוא אמנם קבוע, אך בשום מקום לא מצוין שהאסלאם צריך להיות מקובע וקפוא.

הרפורמיסטים רצו לפרש את הקוראן מחדש באמצעות הרציונליזם, הם טענו כי קיים קשר בלתי נפרד בין הרציונאל לבין הדת שנועד לשרת את האדם כישות חושבת ומרגישה. הדת היא זאת שמגלה וחושפת דברים אשר ההיגיון לא היה יכול להסתדר איתם בלעדיה כגון אמונה והלכה וההיגיון הוא זה ששוקל ומאשר אותם.

בשונה מהפוזיטיביסטיים החילוניים של אירופה אשר רצו לפרש מחדש ולהמיר את התורה הדתית תאולוגית בפירוש מדעי של תופעות היקום, הרפורמיסטים רצו לפרש מחדש את הקוראן אמנם באמצעות ההיגיון אך בשימת דגש עיקרי על שמירת אופייה המוסלמי ערכי ביסודו של החברה.

הרפורמיסטים קוראים לפאן-אסלאם ומבקשים להיות את החברה המוסלמית כאומה אוניברסלית לחלוטין, רק כך יהיה אפשר להתייצב אל מול המערב, בתור אומה אחת מוסלמית מודרנית מאוחדת אשר לה עיצוב מודרני לאמונה ופולחן. רק כך ניתן להעניק לאסלאם את הרעננות שהוא זקוק לו ולהתמודד עם המערב.