מודרניזם אסלאמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האסלאם המודרני הוא מונח המתאר סיטואציה הכוללת בתוכה זרם של הוגי דעות אסלאמיים מהמאה ה-19 שהיו מעוניינים להשיב את עמם לתור הזהב של האסלאם. סיטואציה זו, השפיעה גם על הוגי דעות אחרים בדור הקודם אשר התעסקו יותר בבעיות הפנימיות של האימפריה. במאה ה-19 עברו לשאול שאלה חדשה: כיצד ניתן להתמודד עם האיום מבחוץ?

מהוגי הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני האנשים שהכי מייצגים את האסלאם המודרני הם מחמד עבדה וג'מאל א-דין אל-אפגאני. התרומה שלהם לחשיבה המודרנית באסלאם מהווה קונצנזוס בקרב חוקרי] ואנשי-דת העוסקים בתחום. עם זאת, יש חוקרים מאוחרים יותר שהטילו ספק במידת תרומתם של השניים לשינויים באסלאם, אבל גם הספקנים לא מפקפקים בחשיבות שהייתה להם בניסיון לתת מענה לבעיות שנוצרות בגלל המפגש של האסלאם המסורתי עם המערב.

ביקורת איסלאמית:

לטענתו של סייד קוטב, מראשי הוגי הדעות בתנועת האחים המוסלמים, כל ניסיון לתת סיבות ולהסביר את האסלאם הוא ניסיון עלוב להצדיק את האסלאם בפני ספקנים אסלאמיים וזרים חילוניים. לדעתו, גישה כזו מציבה את האסלאם בעמדה של מגננה במקום בעמדה של כוח.

השלכות פוליטיות:

האינטלקטואלים פרצו את חומת המסורת הישנה בכל התחומים, וכותבים כמו מוחמד עבדה ואל-אפגאני החלו מתנצלים בכתביהם על מצבו הנורא של האסלאם, שיבחו את העבר האסלאמי המפואר וטענו כי הפער שצבר האסלאם מאחורי אירופה הוא אסלאמי בבסיסו. הם טענו כי את כל ההישגים המדעיים של ימי הביניים, השיגו המוסלמים ועל בסיס זה התקדמו האירופאים בעוד שהמוסלמים מפגרים מאחור. הם מאשימים את השליטים במצב זה ואת ממשלות הרפורמות אשר מכרו עצמם לאירופאים.

רעיון החזרה למקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מאל א-דין אל-אפגאני ומוחמד עבדה הם הראשונים שפיתחו בצורה נרחבת ושורשית את נושא הקיפאון של האסלאם והפיגור אחר המערב, הם פתחו פתח להשקפות שונות אשר קוראות לרענון האסלאם, העובדה שהקריאה לרענון האסלאם – ביקורת על אופי המצב בו שרוי האסלאם – באה ממקור של אנשי דת, היא דבר לא מובן מאליו.

הרפורמיסטים אומרים שהסיבה לנחיתותו של האסלאם אל מול המערב המשגשג אינה טמונה בהיות האסלאם עצמו פחות מוצלח מן המערב, אלה טמונה בגורמים חיצוניים זרים אשר כפו עצמם על האסלאם, חדרו אליו והחריבו אותו מבפנים. הגורמים הזרים הללו אשמים בכך שנתנו פרשנויות לא נכונות אשר הקפיאו את האסלאם מלהמשיך להתקדם בתפארתו ועצרו אותו במקום בעוד המערב ממשיך לצעוד קדימה ולשגשג.

מכיוון שלטענת הרפורמיסטים האסלאם עצמו אינו הבעיה לנחיתות מול המערב, מה שיש לעשות הוא לחזור לאסלאם המקורי הטהור, לפני שהגורמים הזרים החריבו אותו במהלך השנים. הם אומרים שאין צורך ואסור לחדש דבר מכיוון שבקוראן ובכתבי הקודש הכל כבר כתוב. הם אומרים שהבעיה היא שהמנהיגים הולכים אחרי המערב ומחקים אותו, וזאת הטעות הכי מסוכנת כן שהיא תביא לחורבן האסלאם. אין צורך להתחקות אחר המערב מכיוון שהחדשנות מצויה כבר בקוראן וכל הרעיונות המודרניים ביותר אף הם מצויים כבר בקוראן אשר הוא ורק הוא יביא לעליונות על פני המערב. מכיוון שהאסלאם לטענת הרפורמיסטים סולף במהלך השנים על ידי גורמים זרים, הדרך היחידה לחזור לאסלאם הנכון היא ביטול כל הפרשנויות השגויות ופתיחת שערי האיג'תיהאד לפרשנות מחודשת אשר תכווין את האסלאם אל הדרך הנכונה באמת המותאמת לזמן בו האסלאם נמצא. הקיפאון באסלאם נובע מקיפאון הפרשנות ופתיחת שערי האיג'תיהאד ופרשנות הקוראן מחדש זוהי הדרך היחידה להביא לאסלאם מודרני עכשווי ולא נחות אל מול המערב.

צירוף הקוראן למאבק להחדרת המודרניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצדקה של מתן פירושים מודרניים לאסלאם ראשיתה בעשיית צדק, כרגע הפירושים מסולפים ויש לשנות זאת. שנית, לטענתם אין כל סתירה בין מודרניות לאסלאם אלא להפך, בקוראן יש תשובות להכל, ולכן יש גם תשובות לעת המודרנית. בנוסף על כך, אין כל סתירה בין להיות מוסלמי לפתיחות לרעיונות חדשים, למרות שהקוראן הוא אמנם קבוע, אך בשום מקום לא מצוין שהאסלאם צריך להיות מקובע וקפוא.

הרפורמיסטים רצו לפרש את הקוראן מחדש באמצעות הרציונליזם, הם טענו כי קיים קשר בלתי נפרד בין הרציונאל לבין הדת שנועד לשרת את האדם כישות חושבת ומרגישה. הדת היא זאת שמגלה וחושפת דברים אשר ההיגיון לא היה יכול להסתדר איתם בלעדיה כגון אמונה והלכה וההיגיון הוא זה ששוקל ומאשר אותם.

בשונה מהפוזיטיביסטיים החילוניים של אירופה אשר רצו לפרש מחדש ולהמיר את התורה הדתית תאולוגית בפירוש מדעי של תופעות היקום, הרפורמיסטים רצו לפרש מחדש את הקוראן אמנם באמצעות ההיגיון אך בשימת דגש עיקרי על שמירת אופייה המוסלמי ערכי ביסודו של החברה.

הרפורמיסטים קוראים לפאן-אסלאם ומבקשים להיות את החברה המוסלמית כאומה אוניברסלית לחלוטין, רק כך יהיה אפשר להתייצב אל מול המערב, בתור אומה אחת מוסלמית מודרנית מאוחדת אשר לה עיצוב מודרני לאמונה ופולחן. רק כך ניתן להעניק לאסלאם את הרעננות שהוא זקוק לו ולהתמודד עם המערב.