לדלג לתוכן

הסכסוך האיראני-סעודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סכסוך פרוקסי איראן–ערב הסעודית
  איראן   ערב הסעודית   מוקד סכסוך במלחמה הפרוקסית
  איראן
  ערב הסעודית
  מוקד סכסוך במלחמה הפרוקסית
סוג העימות סכסוך מתמשך
תאריכים 1979–הווה (כ־45 שנים)
מקום בעיקר המזרח התיכון; כמה אזורים מוסלמים באפריקה (בעיקר ניגריה), מרכז אסיה ודרום אסיה (בעיקר אפגניסטן ופקיסטן)
עילה מאבק דתי סוני–שיעי, מאבק על דומיננטיות אזורית
הצדדים הלוחמים

ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
תומכות:

איראןאיראן איראן
תומכות:

מנהיגים
סלמאן, מלך ערב הסעודית  עלי ח'אמנאי 

המלחמה הפרוקסית של איראן וערב הסעודית, המכונה לעיתים גם המלחמה הקרה במזרח התיכון, היא המאבק המתמשך להשפעה במזרח התיכון ובאזורים מוסלמים אחרים בין איראן וערב הסעודית המתבצעה באמצעות שליחים. שתי המדינות סיפקו דרגות שונות של תמיכה לצדדים מנוגדים בסכסוכים סמוכים, כולל מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן; וסכסוכים בבחריין, לבנון, קטר ועיראק. הוא משתרע גם על אזורים אחרים כגון ניגריה, פקיסטן, אפגניסטן וחלקים אחרים של צפון ומזרח אפריקה, דרום אסיה, מרכז אסיה, דרום-מזרח אסיה, הבלקן והקווקז.

התואר מלחמה קרה מתאים לסכסוך שמתנהל במספר רב של רמות על השפעה גאופוליטית, כלכלית ועדתית במרדף אחר הגמוניה אזורית. התמיכה האמריקנית בסעודיה ובעלות בריתה, כמו גם התמיכה הרוסית והסינית באיראן ובעלות בריתה עוררה השוואות לדינמיקה של עידן המלחמה הקרה, וקונפליקט הפרוקסי אופיין לחזית במה ראש ממשלת רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב כינה "המלחמה הקרה החדשה".

היריבות כיום היא בעיקר מאבק פוליטי וכלכלי המוחרף על ידי הבדלים דתיים, והעדתיות באזור מנוצלת על ידי שתי המדינות למטרות גאופוליטיות כחלק מסכסוך גדול יותר. איראן היא ברובה מוסלמית שיעית, בעוד שערב הסעודית רואה את עצמה כמעצמה המוסלמית הסונית המובילה.

הסכסוך הערבי–איראני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הערבי–איראני או הסכסוך הערבי–פרסי הוא מונח המשמש בהתייחסות לסכסוך המודרני בין מדינות הליגה הערבית לאיראן. במובן הרחב יותר, המונח משמש גם בהתייחסות למתחים האתניים ההיסטוריים שהתקיימו במשך מאות שנים בין ערבים לפרסים (הקשור לסכסוך העדתי-דתי-היסטורי בין מוסלמים שיעים וסונים).

נקודה ראויה לציון בסכסוך זה היא שלאיראן יחסים חיוביים מאוד עם מדינות ערביות רבות כמו עיראק, סוריה, לבנון, אלג'יריה ותוניסיה. קטאר גם יצרה קשרים הדוקים עם איראן, למרות חילוקי הדעות שלהם בנוגע למלחמת האזרחים בסוריה, יחד עם טורקיה, איראן הן שתי המדינות (לא ערביות) אשר תמכו בקטר נגד ערב הסעודית ומדינות המפרץ האחרות במשבר הדיפלומטי בקטאר שנמשך למעל משנתיים. בהקשר זה, היריבות והמתח נתפסים לעיתים קרובות כנמצאים בין איראן למדינות מפרץ מונרכיות ערביות (כולן מזדהות יותר עם ממשל תיאוקרטי), כמו מדינות המועצת שיתוף הפעולה המפרץ ובעלות בריתם: כלומר מצרים, סודאן, ירדן ומרוקו. היריבות הגדולה ביותר בסכסוך הערבי–איראני היא בין ערב הסעודית לאיראן, שמנהלות מלחמת פרוקסי קשה זו מול זו מאז סוף שנות ה-70.

המהפכה האיראנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המהפכה האיראנית

ניתן לייחס את סכסוך הפרוקסי למהפכה האיראנית ב-1979, כאשר המדינה הקיסרית האימפריאלית הנתמכת על ידי ארצות הברית הפכה לרפובליקה אסלאמית. המהפכנים קראו להפלת מונרכיות כשממשלות חילוניות יוחלפו ברפובליקות אסלאמיות, מה שגרם להבהלתם של המונרכיות הערביות באזור; ערב הסעודית, עיראק, כווית ושאר מדינות המפרץ הפרסי. רובן היו מונרכיות ולכולן היו אוכלוסיות שיעיות גדולות. מורדים אסלאמיסטים עלו בערב הסעודית ב-1979, במצרים ובבחריין ב-1981, בסוריה ב-1982 ולבנון ב-1983.

לפני המהפכה האיראנית, שתי המדינות היוו תוצר של מדיניות "תאומה" של דוקטרינת ניקסון במזרח התיכון. המונרכיות, במיוחד איראן מאז ההפיכה במעורבות ארצות הברית ב-1953, היו בעלות ברית עם ארצות הברית כדי להבטיח יציבות באזור המפרץ ולשמש מעוז נגד ההשפעה הסובייטית במהלך המלחמה הקרה הערבית בין ערב הסעודית למצרים בפיקודו של גמאל עבדל נאצר. הברית פעלה כהשפעה ממתנת על יחסי ערב הסעודית–איראן.

במהלך תקופה זו ערב הסעודית סגננה את עצמה כמנהיגה של העולם המוסלמי, וביסס את הלגיטימיות שלה בין השאר על שליטתה בערים הקדושות מכה ומדינה. בשנת 1962, היא נתנה חסות לוועידה האסלאמית הכללית המכוננת במכה, שבה התקבלה החלטה ליצור את הליגה העולמית המוסלמית. הארגון מוקדש להפצת האסלאם וטיפוח סולידריות אסלאמית תחת התחום הסעודי, והצליח לקדם את האסלאם, במיוחד את הדוקטרינה הווהאבית השמרנית בה דוגלת ממשלת ערב הסעודית. ערב הסעודית גם עמדה בראש הקמת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ב-1969.

תדמיתה של ערב הסעודית כמנהיגת העולם המוסלמי התערער בשנת 1979 עם עליית הממשלה התיאוקרטית החדשה של איראן תחת האייתוללה חומייני, שערער על הלגיטימיות של שושלת אל-סעוד וסמכותה כאפוטרופוס של שני המסגדים הקדושים. המלך חאלד בירך בתחילה את איראן והצהיר כי "סולידריות אסלאמית" יכולה להיות הבסיס ליחסים הדוקים יותר בין שתי המדינות, אך היחסים החמירו באופן משמעותי במהלך העשור הבא.

סכסוכים פנימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוך בקטיף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המהפכה האיראנית, ב-1979 במחוז קטיף (בערב הסעודית), בעל המיעוט השיעי הגדול, ביצעו התושבים תהלוכת אבל לציון החג הדתי השיעי בעשוראא. אסור היה לחגוג אותו בפומבי בערב הסעודית. הצעדות והמחאות שלאחר מכן הובילו להסלמה במתיחות שהובילה לעימותים עקובים מדם בין המפגינים לכוחות הביטחון הסעודים. בעקבות זאת גדל המתח בין השלטון הסעודי לבין המיעוט השיעי במדינה. את המתח הזה איראן מחזקת ומנצלת לצורכה.

סכסוך בח'וזסטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך המהפכה האיראנית והמשבר הפוליטי שלאחר מכן, הבדלנים בעיר אהוואז (באיראן), בעל המיעוט הערבי הסוני גדול ראו סיכוי להשיג את מטרותיהם, אך המשטר החדש ריסק את הניסיון הזה. בתחילת ההפגנות דרשו את הפסקת האפליה נגד ערביי איראן וכללו תלונות ארוכות שנים נוספות, אך המתיחות הסלימה ומאה ערבים מתו במהומה שהתחוללה.

גורמים מעורבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכים ונציגי סעודיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכים ונציגי איראן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איראןאיראן איראן
  • חמאסחמאס חמאס – הארגון קיבל נשק מאיראן דרך סודן ששימשה למרות הסכם הפסקת האש משנת 2005 שסיים באופן רשמי את האינתיפאדה השנייה, נוצרו חיכוכים כשישראל ניסתה להשיג גישה לרצועת עזה. חמאס יזם תוכנית לבניית מנהרות כדי להתגבר על הבידוד הפיזי. ההיסטוריה של המנהרות הללו חוזרת עוד לפני הסכם השלום בין ישראל למצרים משנת 1979. הם שימשו למגוון פונקציות שונות: מתמיכה בפעילות כלכלית דרך הברחת סחורות, אך גם נשק, וכלה בחדירה לשטח ישראל, חטיפות והתקפות על חיילים. מבוך המנהרות סיפק גישה לבתים, מסגדים, בתי ספר ומבני ציבור. לדברי המומחה ללוחמה תת-קרקעית. חמאס קיבל תמיכה רטורית חזקה ממנהיגי המשטר עלי חמינאי, הנשיא מחמוד אחמדינז'אד ודובר המג'לס עלי לריג'אני. ביולי 2008, נחשב כחלק מקו ההגנה של איראן נגד מתקפה ישראלית יחד עם חזבאללה, על ידי ראש משמרות המהפכה עלי ג'עפרי.
  • חזבאללהחזבאללה חזבאללה – חזבאללה הוא אחת הקבוצות העיקריות במזרח התיכון המתוארות כ'פרוקסי איראני'. חזבאללה נלחם לצד חיילים איראנים בסוריה ותומך בחות'ים. חזבאללה שימש גם השראה לחות'ים בהצלחתם בהוצאת צה"ל מלבנון. איראן שואפת להשתמש בחזבאללה כמודל פרוקסי להקמה ברחבי אפריקה. חזבאללה כבר מחזיק בתמיכה במערב אפריקה, לאור הנוכחות הגדולה של הפזורה הלבנונית. יתרה מכך, הקבוצה שימשה גם את איראן בחימוש והדרכה של מורדים בניגריה, והיא הייתה מעורבת בסיירה לאון, חוף השנהב וסנגל.
  • חות'יםחות'ים חות'ים – איראן ובעלות בריתה תמכו לכאורה בחות'ים, עם זאת, זה כמעט מעולם לא היה תמיכה 'רשמית'. החות'ים הפילו את הממשלה בתימן בהפיכה של 2014–15, בתמיכת איראן בזמן שסעודיה ניסתה להחזיר את השלטון המרכזי באמצעות מערכה צבאית. מאז המרד, הם התפתחו למיליציה מאורגנת ומאובזרת בתימן. החות'ים דומים בתגובתם לחמאס, ולא לחזבאללה, בהתחשב בדרגות השונות של התמיכה והקשר לאיראן. למרות האיפוק המייעץ של איראן. גורמים רשמיים סעודים מאמינים שהחות'ים יהפכו ל"חזבאללה הבא" שפועל קרוב לשטח הסעודי. יתרה מכך, החות'ים נתמכו במאבקם נגד ממשלת תימן באמצעות שער להברחת נשק ואספקה מאיראן דרך סומליה. בין היתר החות'ים תוקפים באמצעות טילים ומל"ט את עירי סעודיה ואת מתקני הנפט שלה. מערכה צבאית נגד החות'ים החלה על ידי קואליציה בראשות סעודיה לבקשת הנשיא המודח מנסור, וחילקה את המדינה בין כוחות פרו-חות'ים הנתמכים על ידי איראן לבין כוחות פרו-מנצור הנתמכים על ידי ערב הסעודית.
  • סוריהסוריה סוריה – סוריה תחת בשאר אל-אסד הייתה בעלת ברית אסטרטגית לאינטרסים האיראניים והרוסים כאחד. מאז 2011, השנה שבה פרצה מלחמת האזרחים, איראן ובעלות בריתה מעורבות באופן פעיל במלחמת האזרחים בסוריה, עם שלוחים רבים. בעקבות התסיסה האזרחית שהופעלה נגד משטר אסד עם ההתקוממויות הערביות, התנועה קיבלה תמיכה ממערב במטרה להפיל את שלטון אסד. במקביל, סוריה מילאה תפקיד מנחה, על קשריה של איראן עם חזבאללה. סוריה, יחד עם איראן וחזבאללה, נחשבו והוגדרו כ"ציר ההתנגדות" נגד ישראל ומדינות אזוריות מתחרות. למעשה, מתוך כוונה לשמר את משטר אסד, שלחה איראן את הגנרל קאסם סולימאני, בין יתר המפקדים הצבאיים, לספק הכשרה וסיוע. כוח קודס התערב במשבר הסורי על ידי שליחת אלפי איראנים ועל ידי גיוס והכשרת שיעים ממדינות אחרות. הסיוע האיראני הגיע גם לצורה של טכנולוגיות ניטור תקשורת ומודיעין מהסוג העדכני ביותר. המרד קיבל אפוא לגיטימציה עם הנפקת פתות על ידי סעודים ומופתים אחרים לטובת הג'יהאד נגד המשטר בסוריה. האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח של איראן בסוריה הובטח עם הכרזת ניצחונם המשוער של בשאר-אל-אסד ובני בריתו נגד דאעש וכוחות המורדים
  • רוסיהרוסיה רוסיה – רוסיה שיתפה פעולה עם איראן וסוריה במשך שנים. היא התערבה בסוריה כדי לספק תמיכה לממשלת אסד כנגד מורדים, תוך עבודה משותפת עם איראן והשתמשה בבסיסי אוויר איראניים לביצוע תקיפות אוויריות. היא גם הצטרפה לאיראן, עיראק וסוריה בהקמת קואליציה משותפת לשיתוף מודיעין כחלק מהמאבק בדאעש. הברית הייתה משקל נגדי לקואליציה בראשות ארצות הברית שנוצרה שנה קודם לכן כדי להילחם בדאעש. הפעולות הצבאיות נתפסו כחלק מסכסוך פרוקסי גדול יותר בין ארצות הברית לרוסיה. עם זאת, כמו כן, מאז סוף העשור השני של המאה ה-21, התגלה סימן לחיכוך איראני-רוסי, בעקבות הניסיון של איראן להפוך את בשאר אל-אסד ליישר קו עם האידאולוגיה האיסלאמיסטית של המשטר האיראני, המתנגדת לרצונה של רוסיה במדינה חילונית. יחסה של רוסיה לאיראן גם הופך לשלילי יותר בשל הרצון האיראני לשלוט במזרח התיכון, וכתוצאה מכך שיתוף הפעולה הגובר של רוסיה עם ערב הסעודית. למרות הבדלים רבים, ובכך השפיע לפעמים על עמדתה של איראן ביחסים עם רוסיה. עם זאת, היחסים הודקו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. במהלך פלישת רוסיה לאוקראינה איראן סיפקה לרוסיה נשק ומל״טים, ועל פי דיווחים במערב, איראן ורוסיה סיכמו על הקמת מפעל לייצור ופיתוח מל"טים איראניים על אדמת רוסיה[דרוש מקור].
  • עיראקעיראק עיראק – קבוצות עיראקיות שונות, רבות מהן כחלק מכוחות הגיוס העממיים, תוארו כמקורבים איראניים.
  • הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין
  • טורקיהטורקיה טורקיה – המעורבות הטורקית בסכסוך זה בגדול היא ניצול הקשיים של שני הצדדים כדי להחזיר את הנאו-עות'מאני שלהם, במיוחד תחת נשיאות ארדואן, טורקיה ראתה זה מכבר בהתרחבות איראן איומים אך גם תפסה את השפעתה של סעודיה בקבלת פנים דומה, והיא מבקשת לבנות את עצמה כתחליף חלופי להשפעות הסעודיות והאיראניות.
  • עומאןעומאן עומאן – עומאן היא חברה במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ ולכן, מקיימת מערכת יחסים קרובה עם ערב הסעודית. עם זאת, בניגוד לרוב מדינות המועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, עומאן לא תופסת את איראן כאיום. עומאן קידמה את עצמה זה מכבר ככוח המייצב העיקרי בתוך הסכסוך האיראני-סעודי המתעצם ולעיתים קרובות מעדיפה פתרון דיפלומטי לסיום מלחמות הפרוקסי
  • קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר

מעורבות בסכסוכים אזוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה בעיראק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוני בן-מנחם, ביקור ביידן במזה"ת: אינטרסים של כולם, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה