המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית
	לוגו של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית
	הנשיא ראובן ריבלין מקבל קובץ מחקרי אסטרטגיה ימית מידי פרופ' תא"ל שאול חורב 10 ביוני 2016.; ביקור מפקדי חיל הים בעבר במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית, נובמבר 2016.
	ביקור מפקדי חיל הים בעבר במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית, נובמבר 2016.
מכון מחקר
תקופת הפעילות	ינואר 2016 – הווה (כ־8 שנים ו־15 שבועות)
קמפוס	אוניברסיטת חיפה
בעלי תפקידים
יו"ר	אלוף עמי אילון
צוות	תא"ל דימ' פרופסור שאול חורב, ראש המרכז
תלמידים
סטודנטים לתואר שני	"התמחות בביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית"
מיקום
מדינה	ישראל
	המרכז לאסטרטגיה ימית

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הוא גוף אקדמי הפועל במסגרת אוניברסיטת חיפה. המרכז מבצע מחקרים, ניתוחים מדיניים ומנפיק המלצות למקבלי ההחלטות.

ייסוד ומטרות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הוקם באוניברסיטת חיפה בינואר 2016, ביוזמת אל"ם (דימ') דב שפיר וחוקרים מהאקדמיה. הקמת המרכז מהווה המשך לפעילות אוניברסיטת חיפה בתחום הימי דוגמת ריכוז אגד "המרכז הישראלי לחקר הים התיכון".^[2]

המרכז נועד נועד לרכז מידע ביחס למרחב הימי בישראל ולגבש על פיה אסטרטגיה.

תפקידי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מבצע מחקרים ומרכז ידע עבור האקדמיה וקובעי מדיניות. הוא פועל בשיתוף פעולה מחקרי עם מרכזי ידע אחרים בעולם ומכשיר חוקרים בתחום. לצורך מטרה זו הוקמה תוכנית לתואר שני במחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה בתחום "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית".^[3]

מגמות מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז חוקר אסטרטגיה ימית, היסטוריה ימית, סחר וכלכלה ימית, משפט ימי, סוגיות אנרגיה, שינוי אקלים והשפעות על הסביבה הימית, אינטליגנציה מלאכותית וספנות אוטונומית, לוחמת סייבר במרחב הימי, ביטחון אזורי ומדיניות חוץ בהיבט הימי.

חקר הספנות והנמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה לחקר הספנות והנמלים ע"ש פרופ' נפתלי וידרא, בראשות רב חובל אלכס גרסון, היא חלק מפעילות המרכז. היא מבוססת על מכון מחקר בלתי תלוי שהוקם בשנת 1969 על ידי וידרא, מנהלה הראשון של "צים". בשנת 1987 הועבר המכון לאוניברסיטת חיפה. בשנת 2017 הועבר המכון למסגרת הארגונית של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית כחטיבה.

סגל המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המרכז – פרופ' שאול חורב, ראש חטיבת מכון נפתלי וידרא לחקר הספנות והנמלים – רב חובל אלכס גרסון. בין חברי הוועד המנהל: האלוף (מיל') עמי אילון – יו"ר, אדמירל גארי ראפהאד (אנ') – מפקד צי ארצות הברית לשעבר.

שיתופי פעולה בינלאומיים והסכמי הבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית - מכון הדסון יצירת הקונסורציום HMS-HUDSON ופרסום של: REPORT of the Commission on the Eastern Mediterranean
סינגפור - מרכז מחקר (S. Rajaratnam School of International Studies) אוניברסיטת NTU.
הודו - הקרן הימית הלאומית של הודו - (National Maritime Foundation)
צרפת מכון המחקר (Mediterranean Foundation of Strategic Studies)

מפגשים וכנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מקיים מספר פעמים בשנה כנס, בדרך כלל באוניברסיטת חיפה, אליו מוזמנים אנשי ציבור וחוקרים לנושאים הרלוונטיים.

כנס שנתי לזכרו של ראובן חייקין בנושא ספנות ונמלים נערך בינואר 2019.^[4]
המרכז מקיים יום עיון שנתי לפורום הבכיר של מספן הציוד של חיל הים הישראלי.

מבקרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מקבל מבקרים ומקיים איתם דיונים בנושאי הים ומדינת ישראל.

ביקור שגריר יוון במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית אפריל 2017^[ב]
ביקור עוזר שר הימיה של הפיליפינים במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית דצמבר 2018.^[ג]
תא"ל יוסי אשכנזי, ראש מספן הציוד בחיל הים, מעניק לשאול חורב תעודת הוקרה על פעילות המרכז למען מספן הציוד.
אדמירל פסקל אאוסר ממרכז המחקר הצרפתי מימין, עם פרפ' שאול חורב והנספח הימי של צרפת בישראל סא"ל ארנו פירונה, ינואר 2019.

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המרכז, פרופ' שאול חורב וחוקרי המרכז מציגים הרצאות ומשתתפים בפעילות בגופים אקדמיים ואזרחים בעולם ובישראל בנושאים הקשורים למוקדי הידע של המרכז. לדוגמה השתתפות בכנסים אקדמיים, פעילות של גופים מקצועיים בתחום הימי, מערכת החינוך ועוד.

פרופ שאול חורב מרצה של משמעות הים והחלל לישראל בכנס בגואה נובמבר 2018.^[5]
סדנה שקיים המרכז במוזיאון ההעפלה וחיל הים בנושא 50 שנה למלחמת ששת הימים, דצמבר 2017.

מפרסומי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעת המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית על זכיית ספרו של חורב בפרס יצחק שדה, 2022.

ריכוז פרסומי המרכז לאסטרטגיה ימית (אורכב 09.03.2019 בארכיון Wayback Machine)
פרסומים שנתיים- מאז הקמתו מוציא המרכז מדי שנה "הערכה אסטרטגית ימית רבתי למדינת ישראל"
עמנואל פרידנהיים ואריה רונה, האם היה הורדוס אסטרטג ימי? עיון בפרשת הקמתו של נמל קיסריה/סבסטוס, פברואר 2017.
נעמה טשנר, מיפוי מחלוקות מרחביות וסביבתיות מרכזיות בין נמל-עיר בחיפה יולי 2017.
אריה רונה, אסטרטגיה במלחמות הימיות של פרס ויוון במאה החמישית לפסה"נ, דצמבר 2017.
בני שפנייר, חמישים שנה למלחמת ששת הימים: חופש השיט במצרי טיראן בראי משפט הים - תם ולא נשלם, דצמבר 2017.
ניר זרחי, ניתוח פגיעות לחלופות מערכי טיפול ימיים בגז טבעי, יולי 2018.
עידו גלעד וצבי מירקין, האסטרטגיה הארקטית הרוסית – צעדי התקדמות, מרץ 2019.
שאול חורב ואריה אורן, אח"י בת שבע - שנה אחת ואירועים רבים בה (יוני 1969 – יוני 1970), 2021.
שאול חורב, המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם מערכות, 2021.
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2022/23

פרסומים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדה לבדיקת מצב הים התיכון, ספטמבר 2016
אילי רטיג,דרוש את המגיע לך- השפעת גילוי הגז הטבעי על המדיניות וההתנהלות של ישראל דצמבר 2016.
ניצן פלדמן וטל שדה השפעת המלחמה על סחר צד שלישי Journal of Conflict Resolution 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית
בני עורי מחלת ים – מדיניות ואסטרטגיה ימית למדינת ישראל – יומן, הערוץ הראשון, ינואר 2017.
שאול חורב, הרצאה– מרכיב בים בחוסנה של ישראל ינואר 2017.
עודד גור לביא Now is the time for a grand maritime strategy – מאמר ב-Opinion מרץ 2017.
עמירם ברקת, ‏פרופ' שאול חורב מזהיר מהפלישה הסינית לנמלי ישראל, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2018
שטח הפקר| עונה 3 - האם חדירת המעצמה הסינית לישראל היא סכנה ביטחונית? מרץ 2019
אוסף המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגי ימית מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
עפר שלח, עם הגב לים, עם הגב לעתיד, באתר ynet, 4 במרץ 2022
אוניברסיטת חיפה, מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בתמונה יושבים מימין לשמאל, עמי אילון, שלמה אראל, מיכה רם ונשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין. עומדים מימין לשמאל: יריב זולטן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים באוניברסיטת חיפה. פרופ' שאול חורב, אלכס טל, זאב אלמוג, אברהם בן שושן, אריה רונה, ידידיה יערי, עודד גור לביא ואחרון בבירור.
^ בתמונה: מימין לשמאל: פרופ' צבי בן-אברהם, פרופ' רון רובין, שגריר יוון בישראל לשעבר - Konstantinos Bikas, פרופ' גוסטבו מש, פרופ' ז'ני הורביץ ופרופ' שאול חורב.
^ מימין לשמאל:זהבית מאיר סלמן, פרופ' גיא פודולר, עוזר השר לענייני ימיה של הפיליפינים eneroso D.G. Calonge, Assistant Secretary Maritime & Ocean Affairs office Department of Foreign Affairs – Philippines, פרופ' רון רובין, פרופ' אילנה ברמן-פרנק, פרופ' שאול חורב וד"ר בני בן-ארי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ קרדיט ללשכת העתונות הממשלתית והצלם מארק נוימן.
^ המרכז הישראלי לחקר הים באוניברסיטת חיפה.
^ התמחות בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית באתר אוניברסיטת חיפה.
^ כנס לזכרו של ראובן חייקין 23 בינואר 2019.
^ שאול חורב, דיווח על הרצאה בפורום SAGAR בגואה, פרסום המרכז למחקרי אסטרטגיה ימית

[2] בתמונה יושבים מימין לשמאל, עמי אילון, שלמה אראל, מיכה רם ונשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין. עומדים מימין לשמאל: יריב זולטן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים באוניברסיטת חיפה. פרופ' שאול חורב, אלכס טל, זאב אלמוג, אברהם בן שושן, אריה רונה, ידידיה יערי, עודד גור לביא ואחרון בבירור.

[6] בתמונה: מימין לשמאל: פרופ' צבי בן-אברהם, פרופ' רון רובין, שגריר יוון בישראל לשעבר - Konstantinos Bikas, פרופ' גוסטבו מש, פרופ' ז'ני הורביץ ופרופ' שאול חורב.

[7] מימין לשמאל:זהבית מאיר סלמן, פרופ' גיא פודולר, עוזר השר לענייני ימיה של הפיליפינים eneroso D.G. Calonge, Assistant Secretary Maritime & Ocean Affairs office Department of Foreign Affairs – Philippines, פרופ' רון רובין, פרופ' אילנה ברמן-פרנק, פרופ' שאול חורב וד"ר בני בן-ארי.

[1] קרדיט ללשכת העתונות הממשלתית והצלם מארק נוימן.

[3] המרכז הישראלי לחקר הים באוניברסיטת חיפה.

[4] התמחות בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית באתר אוניברסיטת חיפה.

[5] כנס לזכרו של ראובן חייקין 23 בינואר 2019.

[8] שאול חורב, דיווח על הרצאה בפורום SAGAR בגואה, פרסום המרכז למחקרי אסטרטגיה ימית

[1]

[א]

[2]

[3]

[4]

[ב]

[ג]

[5]