שלי דובאל
_(cropped).jpg) | |
| שלי דובאל, 1977 | |
| לידה |
7 ביולי 1949 פורט וורת', טקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 2024 (בגיל 75) בלנקו, טקסס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Shelley Alexis Duvall  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1970–2002 (כ־32 שנים) |
| עיסוק | הפקת סדרות ילדים, זמרת שירי ילדים |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה | פרס פיבודי, פסטיבל קאן |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שלי אלקסיס דובאל (באנגלית: Shelley Alexis Duvall; 7 ביולי 1949 – 11 ביולי 2024) הייתה שחקנית, מפיקה, תסריטאית וזמרת אמריקאית. היא התחילה את הקריירה במספר סרטים של רוברט אלטמן בשנות ה-70, כולל "Brewster McCloud" (1970), "הקלפן והיצאנית" (1971), "Thieves Like Us" (1974), "נאשוויל" (1975), ו-"3 Women" (1977), עבורו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן, במועמדות לפרסי BAFTA, ובמועמדות לפרס אמי עבור תוכניות ילדים שהפיקה. היא השתתפה, בין השאר, בסרט "הרומן שלי עם אנני" (1977), וכיכבה בסרטים "פופאי" (1980) ו"הניצוץ" (1980).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובאל נולדה בפורט וורת' שבטקסס. כשסיימה את לימודי התיכון, עבדה במכירות קוסמטיקה, ולמדה תזונה במכללת דרום טקסס. היא פגשה את רוברט אלטמן כשצילם סצנות לסרט "ברוסטר מקלאוד" ביוסטון, והוא הציע לה תפקיד בסרט. תחילה סירבה, אך אז, לדבריה, "נמאס לי להתווכח, וחשבתי שאולי אני בכל זאת שחקנית. הם אמרו לי להגיע, אז עליתי על מטוס ובאתי. זה סחף אותי".[1] דובאל מעולם לא הייתה מחוץ לטקסס קודם לכן, ונדהמה למצוא את עצמה משחקת בהוליווד. היא שיחקה בסרט את אהובתו חופשיית-הנפש של הדמות הראשית, ברוסטר.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלטמן המשיך ללהק את דובאל בסרטיו - היא שיחקה כלה-בהזמנה בסרט הקלפן והיצאנית (1971), את בתו של אסיר ומאהבתו של דמותו של קית' קרדין ב-"Thieves Like Us" (1974), גרופית מעופפת ב"נאשוויל" (1975), ואשת המערב הפרוע ב-"Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson" (1976).
ב-1976 כיכבה בעיבוד לטלוויזיה של הסיפור הקצר של פ. סקוט פיצג'רלד, "ברניס מסתפרת", וגם אירחה את "סאטרדיי נייט לייב".[3]
ב-1977 גילמה את מילדרד "מילי" לאמורו בסרטו של אלטמן, "3 Women". היא זכתה בפרס פסטיבל קאן לשחקנית הטובה ביותר, ולפרס פסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקנית הטובה ביותר. באותה שנה, גם שיחקה תפקיד קטן בסרטו של וודי אלן, "הרומן שלי עם אנני".
שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפקיד הבא של דובאל היה ונדי טורנס, בסרט "הניצוץ" של סטנלי קובריק. ג'ק ניקולסון אמר בסרט הדוקומנטרי Stanley" Kubrick: A Life in Pictures" שקובריק היה במאי שנהדר לעבוד איתו, אך משום מה עם דובאל הוא הפך "לבמאי אחר". בגלל השיטות המתודיות שלו, לקח שנה לצלם את הסרט, וקובריק ודובאל רבו תכופות. למרות זאת אמרה דובאל לאחר מכן, שהיא למדה יותר מקובריק בסרט הזה מאשר מכל תפקידיה הקודמים. כדי להעניק לסרט את האימה הפסיכולוגית, יצר קובריק אנטגוניזם עם השחקנים בכוונה, ובגלל השינויים התכופים בתסריט, הפסיק ניקולסון לקרוא את כל הגרסאות. קובריק בודד את דובאל בכוונה, ודרש ממנה לחזור על סצנת הבייסבול האייקונית 127 פעמים. דובאל נתנה במתנה לקובריק את קווצות שערה שנשרו מהמתח הנפשי שהייתה שרויה בו במהלך הצילומים.[4]
באותה שנה, ביקש אלטמן מדובאל שתשחק את אוליב אויל בסרט "פופאי" מול רובין ויליאמס. רוג'ר איברט כתב שהיה זה תפקיד שנולדה לגלם.
ב-1981 השתתפה בסרט של טרי גיליאם "שודדי הזמן" בתפקיד פאנזי, וב-1982 קריינה, אירחה והפיקה את תוכנית הטלוויזיה לילדים "Faerie Tale Theatre". היא גם שיחקה בשבעה פרקים בסדרה, בדמויות שונות מעולם האגדות, יחד עם שחקנים כמו טרי גאר ורובין ויליאמס. ב-1985 יצרה את הסדרה "Tall Tales & Legends", גם היא סדרה אנתולוגית, עבור ערוץ Showtime. דובאל זכתה למועמדות לפרס אמי עבור סדרה זו.
בתקופה זו נודע שדובאל עתידה לככב בסרט "גם לבוקרות יש רגעים קודרים", על פי ספרו של טום רובינס, עם מיק ג'אגר, ג'רי הול, אחותה סינדי, וסיסי ספייסק.[5] הפרויקט עוכב, וכשיצא ב-1993, כבר היה מלוהק באופן שונה לחלוטין.[6] היא המשיכה לשחק במגוון תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, כולל בסרטו הקצר של טים ברטון "פרנקנוויני" (1984), ובסרט "רוקסן" (1987) בתפקיד ידידתו של הדמות של סטיב מרטין.
ב-1988 הקימה דובאל חברת הפקה בשם Think Entertainment כדי לפתח תוכניות לערוצי כבלים. היא יצרה סדרה נוספת ל-Showtime, Nightmare" Classics" (1989), אנתולוגיית עיבודים לסיפורי אימה של סופרים כגון אדגר אלן פו.[7]
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1991 גילמה דובאל את ג'ני וילקוקס, אשתו של צ'ארלי וילקוקס (כריסטופר לויד) בסרט מסדרת הפעולה של האלק הוגאן, "Suburban Commando". באותה שנה יצאה דובאל בשני דיסקים, הראשון Hello, I'm Shelley Duvall... Sweet Dreams היה אלבום שירי ערש, והשני, Hello, I'm Shelley Duvall... Merry Christmas, היה אלבום שירי חג המולד.
ב-1992 הצטרפה חברת ההפקה של דובאל ליוניברסל, והיא פיתחה את הסדרה הרביעית שלה עבור Showtime, "Shelley Duvall's Bedtime Stories", עיבודי הנפשה לסיפורי ילדים מוכרים, שזיכתה אותה במועמדות שנייה לאמי. סדרה חמישית ל-Showtime הופקה ב-1993, ואז מכרה דובאל את Think Entertainment ליוניברסל, והיא פרשה מהפקה. עבור עבודתה כמפיקה זכתה דובאל בשישה פרסי CableACE ופרס פיבודי אחד.[8]
ב-1994 שיחקה בתפקיד אורח בפרקליטי אל איי, וב-1996 בסרטה של ג'יין קמפיון, "דיוקנה של גברת", שיחקה בתפקיד הרוזנת ג'מיני לצד ג'ון מלקוביץ'. במהלך שנות התשעים המשיכה לשחק בסרטי קולנוע וטלוויזיה ולהופיע בסדרות.
שנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות האלפיים המשיכה דובאל לגלם תפקידים קטנים בעיקר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]_(cropped).jpg)
דובאל הייתה נשואה לאמן ברנרד סמפסון בין 1970 ל-1974, אך השניים התגרשו כשקריירת המשחק של דובאל נסקה.[9]
כששהתה בניו יורק לצילומי "הרומן שלי עם אנני" ב-1977, פגשה את פול סיימון. הם גרו ביחד שנתיים, ומערכת היחסים הסתיימה כשדובאל הכירה לסיימון את חברתה קארי פישר, ושני אלה החלו מערכת יחסים.[10]
דובאל פרשה ממשחק בשנת 2002. בנובמבר 2016, דיווח העיתון USA Today כי דובאל סובלת מהפרעה נפשית. זמן קצר לאחר מכן הופיעה דובאל בתוכניתו של ד"ר פיל. הופעה זו גררה ביקורת תקשורתית עזה נגד ד"ר פיל בטענה שניצל את מצבה הנפשי של דובאל מטעמי רייטינג.[11]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1970 | Brewster McCloud | Suzanne Davis | |
| 1971 | הקלפן והיצאנית | Ida Coyle | |
| 1974 | Thieves Like Us | Keechie | |
| 1975 | נאשוויל | L. A. Joan | |
| 1976 | Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson | Mrs. Grover Cleveland | |
| Bernice Bobs Her Hair | Bernice | סרט טלוויזיה | |
| 1977 | הרומן שלי עם אנני | Pam | |
| 3 Women | Millie Lammoreaux | ||
| 1980 | הניצוץ | Wendy Torrance | |
| פופאי | אוליב אויל | ||
| 1981 | Time Bandits | Pansy | |
| 1984 | פרנקנוויני | סוזן פרנקנשטיין | סרט קצר |
| בוקר | לאורה | סרט טלוויזיה | |
| 1986 | Popples | סרט טלוויזיה מפיקה בפועל |
|
| 1987 | רוקסן | Dixie | |
| Frog | Annie Anderson | סרט טלוויזיה מפיקה בפועל | |
| 1990 | Mother Goose Rock 'n' Rhyme | Little Bo Peep | סרט טלוויזיה |
| 1991 | קומנדו פרוורי | Jenny Wilcox | |
| Frogs! | Annie Anderson | סרט טלוויזיה | |
| Stories from Growing up | סרט טלוויזיה מפיקה בפועל |
||
| Backfield in Motion | סרט טלוויזיה מפיקה בפועל |
||
| 1995 | The Underneath | Nurse | |
| 1996 | דיוקנה של גברת | Countess Gemini | |
| 1997 | RocketMan | Mrs. Randall | ללא קרדיט |
| Twilight of the Ice Nymphs | Amelia Glahn | ||
| Alone | Estelle | סרט טלוויזיה | |
| Changing Habits | Sister Agatha | ||
| My Teacher Ate My Homework | Mrs. Fink | ||
| 1998 | Home Fries | Mrs. Jackson | |
| Casper Meets Wendy | Gabby | DVD | |
| Tale of the Mummy | Edith Butros | ||
| 1999 | The 4th Floor | Martha Stewart | |
| Boltneck | Mrs. Stein | ||
| 2000 | Dreams in the Attic | Nellie | |
| 2002 | Manna from Heaven | Detective Dubrinski |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1973 | Cannon | Liz Christie | Episode: "The Seventh Grave" |
| Love, American Style | Bonnie Lee | פרק: "Love and the Mr. and Mrs. | |
| 1976 | Baretta | Aggie | פרק: "Aggie" |
| 1982–1987 | Faerie Tale Theatre | מנחה/תפקידים שונים | יוצרת, מפיקה בפועל |
| 1985–1987 | Tall Tales & Legends | מנחה/תפקידים שונים | יוצרת, מפיקה בפועל |
| 1986 | The Twilight Zone | Margaret | Episode: "A Saucer of Loneliness" |
| 1989 | Nightmare Classics | יוצרת, מפיקה בפועל | |
| 1990 | Rockin' Through the Decades | בתפקיד עצמה | ספיישל |
| 1992 | The Ray Bradbury Theatre | Leota Bean | פרק: "The Tombstone" |
| 1992–1993 | Shelley Duvall's Bedtime Stories | Host/Various roles | יוצרת, מפיקה בפועל, כותבת |
| 1994 | Mrs. Piggle-Wiggle | יוצרת, מפיקה בפועל | |
| פרקליטי אל איי | Margo Stanton | פרק: "Tunnel of Love" | |
| 1995 | פרייז'ר | Caroline (דיבוב) | פרק: "Dark Victory" |
| 1997 | The Adventures of Shirley Holmes | Alicia Fett | פרק: "The Case of the Wannabe Witch" |
| Adventures from the Book of Virtues | Fairy (דיבוב) | פרק: "Perseverance" | |
| מפלצות אמיתיות | Ocka (דיבוב) | פרק: "Oblina Without a Cause" | |
| 1998 | מגי וינטרס | Muriel | פרק: "Dinner at Rachel's" |
| 1999 | Wishbone | Renee Lassiter | פרק: "Groomed for Greatness" |
| The Hughleys | Mrs. Crump | פרק: "Storm o' the Century" |
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hello, I'm Shelley Duvall...Merry Christmas (1991)
- Hello, I'm Shelley Duvall...Sweet Dreams (1991)
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | תפקיד | פרס | קטגוריה | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1977 | 3 Women | LAFCA Award | השחקנית הטובה ביותר | זכייה |
| פסטיבל הקולנוע בקאן | השחקנית הטובה ביותר | זכייה | ||
| NSFC Award | השחקנית הטובה ביותר | מועמדות | ||
| NYFCC Award | השחקנית הטובה ביותר | מועמדות | ||
| 1978 | BAFTA Award | השחקנית הטובה ביותר | מועמדות | |
| 1981 | הניצוץ | פרס פטל הזהב | השחקנית הגרועה ביותר | |
| 1984 | Faerie Tale Theatre | פרס פיבודי | זכייה | |
| 1988 | Tall Tales & Legends | פרס אמי | תוכנית לילדים יוצאת מן הכלל | מועמדות |
| 1992 | Shelley Duvall's Bedtime Stories | פרס אמי | תוכנית אנימציה יוצאת מן הכלל (תוכניות בני פחות משעה) | מועמדות |
| 1998 | The Adventures of Shirley Holmes | Gemini Award | ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד אורח בסדרה דרמטית | מועמדות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלי דובאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שלי דובאל, באתר AllMovie (באנגלית)
שלי דובאל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
שלי דובאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שלי דובאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שלי דובאל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
שלי דובאל, באתר Discogs (באנגלית)- שלי דובאל, באתר Genius
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Taylor, Clarke (6 בנובמבר 1977). "How Did Shelley Duvall Become a Star?". Boca Raton News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dingus, Anne (ביולי 1999). "What Part Did Shelley Duvall Beat Out Gilda Radner For?". Texas Monthly.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Season 2: Episode 21". Saturday Night Live Transcripts.
- ^ "Roles that Drove Actors Over the Edge," Shelly Duvall: The Shining, http://www.looper.com/1970/roles-drove-actors-edge/ .
- ^ Wilson, Earl (25 בנובמבר 1981). "It's Thumbs Up for Shelley Duvall". The Milwaukee Sentinel.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Even Cowgirls Get the Blues". IMDB.com.
- ^ Nanwalt, Sasha (6 באוגוסט 1989). "Television; Shelley Duvall Tries Scaring Up A New Audience". New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Shelley Duvall – Awards". imdb.com.
- ^ Kort, Michele (15 בדצמבר 1991). "Shelley Duvall Grows Up: There's a Lot of the Kid Left in the Tenacious Producer Who Put Cable on the Map and Breathed New Life into Children's TV". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Armstrong, Lois (16 במרץ 1981). "Olive's Wasn't the Only 'Popeye' Love Story—Shelley Duvall Snagged a Prince Charming Too". People.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shocking Shelley Duvall interviews leads to boycott threats for Dr. Phil as former actress says: “I'm very sick”