קשישטוף פנדרצקי

קשישטוף פנדרצקי
Krzysztof Penderecki

לידה	23 בנובמבר 1933 דמביצה, רפובליקת פולין
פטירה	29 במרץ 2020 (בגיל 86) קרקוב, רפובליקת פולין
מקום קבורה	Saints Peter and Paul Church
שם לידה	קשישטוף אאוגניוש פנדרצקי
מדינה	פולין
מוקד פעילות	קרקוב, ורשה, ניו הייבן
השכלה	האקדמיה למוזיקה של קרקוב (1958) האוניברסיטה היגלונית
תקופת פעילות	1953–2020 (כ־67 שנים)
עיסוק	מלחין, מנצח
תארים	scientific professorship degree
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	פולנית, גרמנית, אנגלית, צרפתית
כלי נגינה	כינור, פסנתר
חברת תקליטים	EMI קלאסיקס, דויטשה גרמופון, פיליפס רקורדס, נקסוס
בן או בת זוג	אליזבטה פנדרצקה
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (1996) מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998) עיטור שלושת הכוכבים (2006) מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009) Paszport Polityki מסדר הצלב של טרה מריאנה (2014) פרס גרומאייר להלחנה (1992) מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2005) פרס סיבליוס (1983) אזרח לשם כבוד של קרקוב (2013) מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009) מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1974) מסדר האמנויות והספרות אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית פרסי נסיך אסטוריאס עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה פרס רומנו גרדיני (2002) עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (2005) מסדר דניקה חרוווצקה אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה (1964) Honorary Member of the International Society for Contemporary Music מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו (1993) אביר הצלב הגדול של מסדר פרו מריטו מליטנזי (2011) מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2003) פרס הרדר (1977) פרס המוזיקה של דיסבורג (1999) פרס גראמי של חבר הנאמנים (1968) פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2001) צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990) מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1993) פרס האקדמיה הפולנית לפסקול הטוב ביותר לסרט (2008) אביר מסדר העיט הלבן (2005) מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2008) מפקד במסדר האריה של פינלנד (2008) פרס נורדריין-וסטפאליה (2002) עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית (2006) מסדר ברנרדו או'היגינס (2008) קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000) צלב הקצין של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998) העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1992) פרימיום אימפריאל (2004) מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה (2014) פרס גרומאייר (1992) מסדר נס העבודה מדליית שירות למולדת (2008) עיטור אות הכבוד הארמני (2009) Badge of Honor “Merits for Mazovia” (2008) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה
פרופיל ב-IMDb

קשישטוף אאוגניוש פנדרצקי (בפולנית: Krzysztof Eugeniusz Penderecki;‏ 23 בנובמבר 1933 – 29 במרץ 2020) היה מלחין ומנצח פולני.

קורות חיים

פנדרצקי נולד בדמביצה, הצעיר משלושת ילדיהם של תדאוש פנדרצקי, עורך דין, ושל זופיה ויטגנשטיין. אחד מסביו היה גרמני ואחת מסבותיו, אאוגניה שילקוביץ', הייתה חצי-ארמנית ובילדותו המלחין ליווה אותה לכנסייה הארמנית. למד קומפוזיציה באופן פרטי. הוא המשיך בלימודי מוזיקה באוניברסיטה של קרקוב ובאקדמיה למוזיקה שם. אחרי סיום לימודיו בשנת 1958, קיבל משרת הוראה באקדמיה.

יצירותיו המוקדמות של פנדרצקי מגלות השפעה מצד אנטון וברן ופייר בולז (ניכרת גם השפעתו של איגור סטרווינסקי). פנדרצקי התחיל לזכות בהכרה בינלאומית בשנת 1959, בפסטיבל הסתיו בוורשה, שם בוצעו לראשונה אחדות מיצירותיו. אבל היצירה שהביאה אותו לכלל מודעות בינלאומית של ממש הייתה "קינה לקורבנות הירושימה", שנכתבה ל-52 כלי מיתר. ביצירה זו מרחיב פנדרצקי את אופני השימוש בטכניקות אינסטרומנטליות (למשל, נגינה על צדו האחר של הגשר, משיכת קשת על הקצה). יש הרבה מרקמים חדשניים ביצירה, שמרבה להשתמש בצבירי טון (צלילים סמוכים, המנוגנים בבת אחת) (ראו Sound mass בוויקיפדיה האנגלית). כותרת היצירה הייתה במקור "8 דקות, 37 שניות", אולי כקריצה ל-4′33″ של ג'ון קייג', אבל פנדרצקי שינה את השם בהשפעת המו"ל שלו, שהציע לתת ליצירה שם ססגוני יותר.

"סנט לוקאס פאסיון" (1963–1966) חיבבה את פנדרצקי על הציבור, לא במעט על שום היותה יצירה דתית חשובה, בשפה מוזיקלית חדשנית, שחוברה בתוככי אירופה המזרחית הקומוניסטית. קהל המאזינים המערבי ראה בכך קריאת תִּגָּר על השלטונות הסובייטיים, שזכתה לתמיכתם הנלהבת. מגוון סגנונות מוזיקליים מופיע ביצירה. המרקמים הנסיוניים, כמו אלה שנראו ב"קינה", מתאזנים בצורת הבארוק של היצירה ובשימוש, מדי פעם, בכתיבה הרמונית ומלודית מסורתית יותר. פנדרצקי עושה שימוש בסריאליזם ביצירה זו ואחת משורות הצלילים שהוא משתמש בה כוללת את מוטיב BACH, הפועל כגשר בין יסודות מקובלים לאחרים, נסיוניים יותר. פרק ה"סטאבט מאטר" לקראת סוף היצירה מסתיים באקורד מז'ורי פשוט של רה מז'ור, ומחווה זו חוזרת בסיום היצירה ממש, הנסגרת באקורד מי מז'ור חוגג ניצחון. אלה הן ההרמוניות הטונאליות היחידות ביצירה, ושתיהן באות כהפתעה למאזין; השימוש שעושה פנדרצקי בטרצות טונאליות כאלה עודנו היבט שנוי במחלוקת של היצירה.

בערך באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 התחיל סגנונו של פנדרצקי להשתנות. הקונצ'רטו לכינור מס' 1 מותיר מאחוריו, במידה רבה, את מקבצי הצלילים הדחוסים שנקשרו בשמו של פנדרצקי ומתמקד תחת זאת בשני מרווחים מלודיים: חצי-טון וטריטון. היו פרשנים שהרחיקו לכת עד כדי להשוות את הכיוון החדש הזה אל אנטון ברוקנר.

מגמה זו נמשכה בסימפוניה השנייה, "חג המולד" (1980), הגלויה ופשוטה מנקודת ראות הרמונית ומלודית, יחסית למלחין, שהיה מן הניסיוניים ביותר באירופה. בסימפוניה נעשה שימוש רב בנעימת מזמור חג המולד, "לילה שקט".

בשנת 1980 הזמינה תנועת סולידריות אצל פנדרצקי יצירה שנועדה ללוות את הסרת הלוט מעל פסל במספנות של גדנסק, לזכר הנספים בהפגנות נגד הממשלה, שהיו שם בשנת 1970. פנדרצקי נענה ב"לקרימוזה", שאותה הרחיב בהמשך לאחת היצירות הנודעות ביותר של תקופתו המאוחרת, "הרקוויאם הפולני" (1980–1984), שעובד בשנת 1993. גם כאן ההרמוניות עשירות, אם כי יש גם רגעים, המעלים בזיכרון את יצירותיו המוקדמות, משנות ה-60. בשנותיו האחרונות, מכל מקום, הוא נטה לעבר רומנטיות שמרנית יותר, כפי שאפשר לראות ביצירות כמו הקונצ'רטו לצ'לו מס' 2 וה"קרדו". בפברואר 2014 ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את "הרקוויאם הפולני" בניצוח המלחין.

ב-1987 זכה בפרס וולף באמנות על הישגיו וחידושיו בשדה ההלחנה.

נפטר ב-29 במרץ 2020 בגיל 86 לאחר מחלה ממושכת.

עוד מיצירותיו

• "גן העדן האבוד" (אופרה) (שיקגו, 1978)
• "שיר השירים אשר לשלמה" (ליסבון, 1973)
• מגניפיקט, (קתדרלת זלצבורג, 1974)
• סימפוניה מס' 1 (קתדרלת פטרבורו, 1973)
• קונצ'רטו לכינור (בזל, 1977)
• פעולות להרכב ג'אז (פסטיבל דונאואשינגן, 1971)
• קונצ'רטו לחליל (לוזאן, 1993)
• סימפוניה מס' 5 (מינכן, 1995)

ראו גם

רשימת יצירות מלאה בוויקיפדיה האנגלית.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קשישטוף פנדרצקי

• קשישטוף פנדרצקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר AllMovie (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר ספוטיפיי
• קשישטוף פנדרצקי, באתר Last.fm (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
• קשישטוף פנדרצקי, באתר AllMusic (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר Discogs (באנגלית)
• קשישטוף פנדרצקי, באתר Songkick (באנגלית)
• נעם בן זאב, קז'ישטוף פנדרצקי: איש ממלחיני האוונגרד לא הלך רחוק יותר ממני, באתר הארץ, 7 בפברואר 2014
• לירן גורקביץ', על שואה, סקורסזה ורדיוהד: המלחין קז'ישטוף פנדרצקי שובר מוסכמות, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2014
• קשישטוף פנדרצקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)