הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
 | |
| תאריך |
17 במרץ 1992  |
|---|---|
| מקום |
בואנוס איירס |
| קואורדינטות | 34°35′30″S 58°22′49″W / 34.591561°S 58.380189°W |
| סוג |
מכונית תופת |
| הרוגים |
29 |
| פצועים |
242 |
  | |
הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה היה אחד משני פיגועים שנערכו בשנות ה-90 בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, כנגד מטרות ישראליות ויהודיות.
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במרץ 1992 בצהריים, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל ברחוב ארויו 910 בבואנוס איירס וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם מתוכם 4 ישראלים, עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפצעו למעלה מ-220, אגפים שלמים של הבניין ההיסטורי בן ארבע הקומות קרסו.
ארגון חזבאללה טען שהפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון, עבאס מוסאווי, בידי צה"ל ב-16 בפברואר 1992, בדיוק חודש קודם לפיגוע.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנתיים לאחר מכן התבצע פיגוע בדפוס דומה בבניין הקהילה היהודית וגרם להרג של 86 איש. לאחר שחקירת הפיגועים התמסמסה בידי ממשלת ארגנטינה הועלה החשד כי נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ניסה לחבל בחקירה. בשנת 2003 השלים "המוסד" הישראלי את חקירת הפיגועים, וכתב דו"ח מפורט ובו הוכחות חותכות לקשר בין איראן וארגון חזבאללה לביצוע הפיגוע בשגרירות ישראל, הוכחות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הפרקליטות הארגנטינאית[1]. בעקבות פיצוץ השגרירות וגילוי ממצאי פיצוץ בניין הקהילה היהודית, ישראל קראה לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן[2].
בסוף דצמבר 2006, בתשובה לעתירתו של אב שאיבד את בתו בפיגוע, בית המשפט העליון של ארגנטינה, במעמד של שבעה שופטים, פרסם החלטה המונעת התיישנות הפיגוע נגד השגרירות, שמשמעותה כי התיק לא ייסגר, והוא משאיר פתח להמשך חקירה ולמיצוי הדין, בבוא העת, עם האחראים לפיגוע.
אחד המבוקשים העיקריים בגין תכנון הפיגוע הוא אחמד וחידי שכיהן, עד שנת 2013[3], כשר ההגנה האירני.
ב-18 ביולי 2019, לרגל 25 שנים לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שבוצע לפי החשד על ידי חזבאללה ואיראן, הקפיאה ארגנטינה נכסים של אנשי הארגון והכריזה עליו בפועל כעל ארגון טרור.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור הפיגוע, באתר השב"כ
- 22 שנה לפיגוע בשגרירות בבואנוס איירס, בבלוג הערות שוליים להיסטוריה, 17 במרץ 2014.
- 20 שנה אחרי: הניצולים חזרו לתופת בארגנטינה, באתר ynet, 06 באפריל 2012
- 25 שנים לפיגוע בשגרירות בבואנוס איירס, ב"פלוג" - הבלוג הפוליטי, 19 במרץ 2017.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שר החוץ: המוסד השלים חקירת הפיגועים בארגנטינה, באתר ynet
- ^ ישראל קוראת לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
- ^ סוכנויות הידיעות, שר ההגנה האיראני אחמד וחידי: נשק גרעיני מנוגד לדת שלנו, באתר הארץ
- ^ ארגנטינה הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור, ynet, 2019-07-18 (בעברית)
| פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | שנות ה-70: המתקפה על טיסה 435 של אל על במינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76) שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86) | |
