משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (1972)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק
תאריך 28 בדצמבר 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום בנגקוק, שגרירות ישראל בבנגקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה שגרירות ישראל בבנגקוק
סוג חטיפה
חטופים 6
מבצע ספטמבר השחור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק היה פיגוע מיקוח שבוצע בבניין שגרירות ישראל בבנגקוק ב-28 בדצמבר 1972, אשר במהלכו חטפו ארבעה חברי ארגון ספטמבר השחור שישה דיפלומטיים ישראלים, בהם פנחס לביא ושגריר ישראל בקמבודיה שמעון אבימור, והחזיקו כבני ערובה. לאחר 19 שעות של משא ומתן, החוטפים הסכימו לעזוב את השגרירות ובתמורה הם הוטסו בביטחה למצרים.

לאחר משא ומתן ממושך עם החוטפים שנמשך כיממה האירוע הסתיים בשחרור החטופים ללא שימוש בכוח וללא נפגעים. הדבר התאפשר בין השאר הודות להתערבותו של ראמה התשיעי, מלך תאילנד, ושיתוף הפעולה הנדיר עם השגריר המצרי[1].

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בדצמבר 1972 הסתננו שני מחבלים פלסטינים שהשתייכו לארגון ספטמבר השחור אל בניין שגרירות ישראל בבנגקוק שבתאילנד. המחבלים ניצלו את העובדה שבתאילנד צוין טקס ההכתרה של יורש העצר התאילנדי ולכן המדינה כולה הייתה נתונה ביום שבתון והשגרירות שהייתה אמורה להיות סגורה הייתה פתוחה על מנת לאפשר חפיפה בין שני הדיפלומטים הישראלים וצוותם.

לאחר ששני המחבלים הראשונים היו בתוך הבניין, שני מחבלים נוספים חברו אליהם לאחר שטיפסו מעל לחומה המקיפה את בניין השגרירות כשהם נושאים עמו מקלעים. לאחר מכן השתלטה החוליה על השגרירות.

המחבלים העבירו את בני הערובה לקומה השנייה של הבניין ולאחר מכן הפיצו את דרישותיהם. המחבלים דרשו ש-36 אסירים ישוחררו מבתי הכלא בישראל, בהם הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו שעמד בראש חוליית מחבלים מתאבדים שביצעה את הטבח בנמל התעופה לוד והמחבלים שנותרו בחיים בתום מבצע איזוטופ. כמו כן, איימו המחבלים לפוצץ את השגרירות במידה ודרישותיהם לא יענו עד ה-29 בדצמבר בשעה 08:00.

לאחר 19 שעות של משא ומתן, שכלל התערבות ישירה של מלך תאילנד בעצמו, הושג הסכם עם החוטפים אשר במסגרתו הובטח לחוטפים כי הם יועברו בביטחה במטוס, שסופק על ידי מועמר קדאפי, לקהיר, בלווית שני שרים תאים ורמטכ"ל הצבא התאילנדי[2], ובתמורה הם יעבירו את בני הערובה לרשויות של תאילנד[3].

בין החטופים היו:

שמעון אבימור - שגריר ישראל בקמבודיה, שנקלע לשגרירות[4].

פנחס לביא - שימש בזמן החטיפה בתפקיד דיפלומט ולימים הפך שגריר בעצמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]