שגרירות ישראל בבואנוס איירס
 | |
| המבנה ששימש את שגרירות ישראל בבואנוס איירס לפני הפיגוע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| עיר |
בואנוס איירס  |
| קואורדינטות | 34°36′31″S 58°22′36″W / 34.60855°S 58.37669°W |
| מיקום קודם | רחוב אריו 910 (ספ') |
| מתקפות | הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי ארגנטינה–ישראל |
| שגריר | אייל סלע |
| שטח האמנה |
 ארגנטינה |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
| https://embassies.gov.il/buenos-aires | |
|
(למפת בואנוס איירס רגילה)   שגרירות ישראל בבואנוס איירס | |
  | |
שגרירות ישראל בבואנוס איירס היא נציגות דיפלומטית של ישראל בארגנטינה.
בנוסף לשגרירות מחזיקה ישראל בשתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לארגנטינה החלו באופן רשמי ב-31 במאי 1949.
ב-15 בפברואר 1949 הכירה ארגנטינה במדינת ישראל. היו ציפיות גדולות לבואו של שגריר ישראל הראשון לארגנטינה ואורוגוואי. חמישה ימים לפני העברת מקום מגוריו ממונטווידאו לבואנוס איירס, הקהילה היהודית באורוגוואי הציעה ליעקב צור (טשרנוביץ) (השגריר הראשון)[1] שבעה חודשים לאחר הגעתו של צור לבואנוס איירס, נרכש מלון קטן ברובע הדיפלומטי לשימוש השגרירות, ברחוב אריו 910 (ספ').[2]
כאשר הבניין החל לתפקד כנציגות דיפלומטית, הוא היה חלק חשוב מהקהילה היהודית בארגנטינה, בהיותו מקום לחגיגות ומפגשים.
מעמד הנציגות הועלה מצירות לשגרירות באפריל 1955.[3]
לאחר לכידת אדולף אייכמן על ידי המוסד בארגנטינה ב-1960, פרץ משבר ביחסי המדינות, וארגנטינה הכריזה על השגריר אריה לבבי אישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות.[4]
הפיגוע בשגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
ב-17 במרץ 1992 (י"ב באדר ב' ה'תשנ"ב) בצהריים, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם 4 ישראלים עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפגעו למעלה מ-220, ואגפים שלמים של הבניין בן ארבע הקומות קרסו. שאריות הבניין נהרסו כליל זמן מה לאחר הפיגוע.[2]
ארגון חזבאללה טען שהפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון, עבאס מוסאווי, בידי צה"ל ב-16 בפברואר 1992, בדיוק חודש קודם לפיגוע.
לאחר שחקירת הפיגוע והפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994 התמסמסה בידי ממשלת ארגנטינה הועלה החשד כי נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ניסה לחבל בחקירה. בשנת 2003 השלים "המוסד" דו"ח מפורט ובו הוכחות חותכות לקשר בין איראן וארגון חזבאללה לביצוע הפיגוע בשגרירות ישראל, הוכחות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הפרקליטות הארגנטינאית.[5] בעקבות פיצוץ השגרירות וגילוי ממצאי פיצוץ בניין הקהילה היהודית, ישראל קראה לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן.[6]
בעקבות הפיגוע עברה השגרירות למשכן אחר.[7]
האמנות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרגוואי – בנובמבר 1958 אישרה ממשלת פרגוואי לישראל להאמין את שגריר ישראל בארגנטינה אריה לבבי כשגריר לפרגוואי.[8]
- צ'ילה – ממאי 1950[9] כיהן שגריר ישראל בארגנטינה כשגריר לא תושב בצילה, עד מינוי שגריר ישראל הראשון לצ'ילה ב-1958.[10]
- אורוגוואי – ישראל פתחה נציגות דיפלומטית במונטווידאו עוד קודם פתיחת השגרירות בארגנטינה, ועם הקמת הנציגות בבואנוס איירס עבר השגריר יעקב צור לארגנטינה, כשהוא הופך לשגריר לא-תושב לאורוגוואי, עד 1955.
שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| יעקב צור (טשרנוביץ) | 1949–1953 |
| אריה קובובי | 1953–1958 |
| אריה לבבי | 1958–1960 |
| יוסף אבידר | 1960–1965 |
| משה אלון | 1965–1969 |
| אליעזר דורון | 1969–1974 |
| רם נירגד | 1974–1979 |
| דב שמורק | 1980–1985 |
| אפרים טרי | 1985–1989 |
| יצחק שפי | 1989–1993 |
| יצחק אבירן | 1993–2000 |
| בנימין אורון | 2000–2004 |
| רפאל אלדד | 2004–2008 |
| דניאל גזית | 2012–2008 |
| דורית שביט | 2012–2016 |
| אילן שטולמן | 2016[11]–2019 |
| גלית רונן | 2019–2022 |
| אייל סלע | 2022–הווה |
כיכר שגרירות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר בו עמדה השגרירות הוקם אתר זיכרון בשם כיכר שגרירות ישראל (בספרדית: Plaza Embajada de Israel). שם השתמר חלק מהקיר המקורי של השגרירות; שמות ההרוגים נחרטו על לוח זיכרון ונשתלו בכיכר שתי שורות של עצי תרזה, אחת לכל אחד מקורבנות הפיגוע. הכיכר נחנכה ב-17 במרץ 2000 ושולבה בה יצירה של האדריכל הוגו סלמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בבואנוס איירס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ TSUR (Tchernowitz), JACOB
- ^ 1 2 "Arroyo y Suipacha. Esquina del Alma" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-9 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ נציגויות ישראל וארגנטינה – שגרירויות, על המשמר, 21 במרץ 1955; קובובי הגיש כתב-האמנתו כשגריר לנשיא ארגנטינה, על המשמר, 14 באפריל 1955
- ^ ממשלת ארגנטינה גירשה את השגריר הישראלי, קול העם, 24 ביולי 1960
- ^ דיאנה בחור, שר החוץ: המוסד השלים חקירת הפיגועים בארגנטינה, באתר ynet, 17 במרץ 2003
- ^ דיאנה בחור-ניר, ישראל קוראת לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
- ^ אמנון ברזילי, בבואנוס איירס מתנגדים למיקום שגרירות ישראל החדשה ־ מחשש לעוד פיגוע, חדשות, 28 ביוני 1992
- ^ ישראל ופרגוואי לדרגת שגרירות, למרחב, 17 בנובמבר 1958
- ^ צירנו בצ'ילה יגיש כתב האמנה, הצופה, 16 במאי 1950
- ^ א. דורון נתמנה שגריר בצ'ילי, דבר, 10 בספטמבר 1958
- ^ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016
| נציגויות דיפלומטיות של ישראל
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | 
|
| אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
| מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||