הפלה תרופתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפלה תרופתית היא הפלה מלאכותית הניתנת לביצוע עד שבוע 7 של ההריון (49 יום מהווסת האחרונה), באמצעות תרופה בלבד.

טיפול תרופתי להפסקת הריון ניתן לקבל בישראל רק בבית חולים, אחרי אישור של הוועדה להפסקת הריון[1]. ההפלה התרופתית[2] מתבצעת באשפוז יום, ללא צורך בהרדמה מלאה, אלא באמצעות מתן תרופות בלבד. בניגוד לגרידה (הפלה כירורגית) - מדובר בתהליך שאיננו ניתוחי, אלא כזה שמנגנון הפעולה שלו מדמה תהליך של הפלה טבעית.

השלבים בהפלה התרופתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול כרוך בתשלום, אך קופות החולים בישראל מממנות את התרופה במקרים הבאים:

  • אישה עד גיל 33
  • עובר בעל מום גופני
  • המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה לנזק גופני או נפשי.

הפלה תרופתית מתבצעת בכמה שלבים:

  1. תחילה האישה נוטלת שלוש גלולות בבית החולים. הגלולות חוסמות את פעולת ההורמון פרוגסטרון[3], שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון. היא משוחררת לביתה בתום השגחה של שעתיים.
  2. לאחר 36-48 שעות, האישה שבה לבית החולים כדי ליטול שתי גלולות מסוג פרוסטגלנדין. גלולות אלו גורמות לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. היא משוחררת לביתה בתום השגחה של שלוש שעות.
  3. לאחר 14-21 יום מהשלב הראשון, חוזרת האישה לבית החולים לשם ביצוע ביקורת ובדיקת אולטרה סאונד, על מנת לוודא שכל תוכן ההיריון נפלט.

על פי הספרות המקצועית, הצלחת ההפלה התרופתית עומדת על 92-98% מהמקרים. הפלה כושלת מתבטאת בדימום מוגבר שלא נפסק או נחלש לאחר 12 ימים, או במקרים בודדים, בהימצאות שק הריון או המשך הריון בבדיקת הביקורת. במקרים המעטים שבהם השיטה התרופתית לא נחלה הצלחה, יש צורך בהליך כירורגי להשלמת התהליך.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה התרופתית האישה אקטיבית בתהליך ולא פאסיבית, וזאת מכיוון שהטיפול אינו מצריך הרדמה מלאה או הליכים טראומתיים ופולשניים כדוגמת ניתוח או החדרת מכשירים לנרתיק ולרחם. התהליך אינו חודרני ולכן לא קיים חשש לזיהום (סיכון של 1% בלבד), או לגרימת ניקוב דופן הרחם.

יחד עם זאת, בטווח הקצר קיים סיכוי לתופעות לוואי כדוגמת דימום, בחילות או כאבי בטן, כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד; ניתן לסייע בהפחתת הכאבים באמצעות תרופות לשיכוך כאבים.

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ארגון הבריאות העולמי[4] קיימות התוויות נגד מוחלטות מעטות בלבד להפלה תרופתית:

בנסיבות הבאות נדרשת זהירות מוגברת בביצוע הפלה תרופתית:

  • במידה והאשה נמצאת בטיפול בקורטיקו-סטרואידים לאורך זמן
  • אם האשה סובלת מהפרעות בקרישת דם
  • אם האשה סובלת מאנמיה קשה
  • אם לאשה מחלת לב ידועה או גורמי סיכון למחלת לב (למשל, יתר-לחץ דם ועישון)

שימוש בתרופה במקרה של הפלה טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בתרופה, גם במקרים של הפלה נדחית. הפלה נדחית היא סוג של הפלה טבעית, בה העובר מפסיק להתפתח, כגון מקרה של ביצית שדופה, אך תוכן שק ההריון לא יוצא באופן טבעי. במקרים כאלה ניתן לעשות הפלה תרופתית. במקרים כאלה, אין צורך באשפוז ובאישור ועדה. האשה מקבלת רק את התרופה שפותחת את צוואר הרחם, וגורמת לפליטה של שק ההריון. גם במקרה זה יש צורך בבדיקות לודא כי כל שק ההריון יצא בשלמותו[5].[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.