הפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה במלחמת העולם השנייה
 | |
| הפצצת בתי הזיקוק של חיפה | |
| מקום | חיפה, ארץ ישראל |
|---|---|
| תאריך | יולי - ספטמבר 1940 |
| תוקף | חיל האוויר האיטלקי |
| אבדות | לפחות 86 הרוגים ו-156 פצועים |
הפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה במלחמת העולם השנייה היו ארבע הפצצות מן האוויר שביצע חיל האוויר המלכותי האיטלקי על חיפה וסביבתה ב-1940, במהלך מלחמת העולם השנייה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה הייתה המלחמה רחוקה מגבולות ארץ ישראל, ולאנשי היישוב נראה היה כי זו מלחמה המתחוללת באירופה שלא תגיע לגבולות הארץ. המפנה התחולל לאחר נפילת צרפת ביוני 1940, והצטרפותה של איטליה הפשיסטית למלחמה לצד גרמניה. הצבא האיטלקי בלוב, שהייתה אז תחת שלטון איטלקי, החל בהכנות לתקוף את מצרים. באי רודוס, הנמצא במרחק טיסה קצרה מארץ ישראל, עגנו ספינות הצי האיטלקי וחנו מטוסי חיל האוויר האיטלקי. הסכנה הגיעה גם מצפון, כאשר סוריה ולבנון, שהיו תחת שלטון צרפתי, עברו לשליטת שלטון וישי הפרו-נאצי.
חיפה כיעד אסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שאיטליה הצטרפה למלחמה לצדה של גרמניה, היא שאפה להשיג שליטה בים התיכון ולתקוף את מקורות הדלק של הצבא הבריטי. יעד ראשי לכך הייתה העיר חיפה, בגלל יכולתם של בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה להפיק כמיליון טונות של דלק בשנה מן הנפט הגולמי שהוזרם אליהם באמצעות צינור הנפט כירכוכ-חיפה. בסיס חיל האוויר האיטלקי הקרוב ביותר לארץ ישראל היה באי רודוס, ובו הוצבה ביולי 1940 טייסת של מטוסי הפצצה מסוג סבויה-מרקטי. זמן קצר לאחר הצבת הטייסת באי הגיעו מטוסיה לחופי ארץ ישראל והחלו בשורת הפצצות על חיפה, ובהמשך גם הפציצו את תל אביב.
גם שלטונות המנדט וגם היישוב היהודי בארץ[1], נקטו במגוון אמצעים להתגונן בפני התקיפות הצפויות: הוקם מערך של צופרי אזהרה, נערכו הכנות ותרגילים של האפלה (למקרה של תקיפות בלילה, האפלה מקשה על האויב לנווט אל מקור האור), נבנו מקלטים, נערכו אספות הסברה ותרגילי פינוי ואושרו תוכניות פינוי בעת הצורך (במקרה של נזקים גדולים למבנים ושריפות), והוכן מלאי מזון לחירום.
התקיפה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיפה האווירית הראשונה על ארץ ישראל הייתה כאשר חיפה הופצצה על ידי חיל האוויר האיטלקי ב-15 ביולי 1940. עשרה מטוסי סבויה-מרקטי טסו בשני גלים בני חמישה מטוסים. הם חצו את קו החוף צפונית לעתלית בגובה רב מעל העננים והפציצו את חיפה בסביבות השעה 9:15 בבוקר באזור התעשייה במפרץ חיפה. כחמישים פצצות פגעו פגיעה מדויקת במתקן זיקוק ומחסנים של חברת הדלק "של", גרמו נזק לציוד, והבעירו מספר דליקות. ארבעה אנשים נפצעו ואחד מהם, פועל ערבי, מת לאחר מכן מפצעיו. בחיפה הושמעה צפירת אזעקה ואנשי הג"א יצאו לרחובות, אך רובעי המגורים והמסחר של חיפה לא הופצצו. לאחר שהושמעה צפירת הרגעה שבו החיים בעיר למסלולם.[2]
תקיפות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיפה השניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 ביולי שוב תקפו מטוסי חיל האוויר האיטלקי את חיפה וגרמו לפגיעות ברכוש ולריבוי נפגעים. בסביבות השעה תשע בבוקר הגיעו עשרה מטוסים בשני גלים מכיוון דרום מערב, כשהם טסים בגובה רב מעל העננים. אש מתותחי נ"מ נורתה לעברם והסיטה את מסלולם מכיוון בתי הזיקוק לצד מערב מבלי שפגעו בבתי הזיקוק. המטוסים הטילו כמאה פצצות שכמחציתן נפלו לים. אחת מהן פגעה בסירת דיג ערבית ושני דייגים נהרגו. הפצצות שהוטלו ליבשה התפזרו על שטח גדול בפרברי העיר. אחת פגעה בגג המוסך של משטרת המנדט וגרמה לשריפה, אך ללא נפגעים. עיקר הנזק נגרם למתקני חברת הדלק "של", שפרצה בהם דליקה בה נספו עשרות אנשים. שתי פצצות נפלו בשכונת הדר הכרמל. האחת התפוצצה ברחוב וגרמה להתהפכות משאית שנהגה נהרג. השנייה פגעה בבית מגורים אך לא התפוצצה. בסך הכל נהרגו במתקפה 46 איש ו-88 נפצעו. כשנשמעה צפירת האזעקה נכנסו תושבי חיפה למקלטים פרטיים וציבוריים, ובמקומות ללא מקלטים, הסתתרו התושבים בחדרי המדרגות. כשנשמעה צפירת הרגעה, החיים בעיר חזרו למסלולם.[3]
הלווית קורבנות ההפצצה נערכה עוד באותו יום בשעה חמש אחר הצהרים בהשתתפות קהל רב. האירוע רב-הנפגעים הכה גלים ברחבי הארץ, שעד אז כמעט ולא נפגעה מאירועי המלחמה, ולעיר הגיעו עוד באותו יום, נציגי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, בהם משה שרת (אז שרתוק) יושב ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, אברהם קצנלסון ראש מחלקת הבריאות של הסוכנות והוועד הלאומי, ושמואל פסמן מפעילי ההתיישבות.
התקיפה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיפה השלישית ארעה ב-6 באוגוסט 1940. גם הפעם בוצעה התקיפה על ידי עשרה מטוסים. בתקיפה זו היו מעט נפגעים יחסית לתקיפה הקודמת, אך נגרמו נזקים לרכוש. ההפצצה אירעה בשעות הבוקר המוקדמות. לאחר שתי ההפצצות הראשונות תגברו הבריטים את מערך הנ"מ ואת המטוסים התוקפים קידמה הפעם אש נ"מ עזה. כתוצאה מכך הוטלו רוב הפצצות לים. הנזק שנגרם היה כתוצאה מפצצות שנפלו על שלושה מכלי דלק בשטח בתי הזיקוק ושלוש מאות טון דלק נשרפו. תשעה עשר אנשים נפצעו, רובם פציעות קלות. אדם אחד נהרג. בין הפצועים היו פועלים ערבים אחדים וההרוג היה אף הוא ערבי.[4] בעקבות זאת ערך הציבור הערבי עצרת מחאה ביפו בה השתתפו מאות אנשים.
התקיפה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתקפה קטלנית נוספת ארעה ב-21 בספטמבר בשעות אחר הצהריים. הופצצו אזורי מגורים ואזורי תעשייה. ברובע הערבי נפגעו בתי מגורים ומסגד ופרצו מספר דליקות. פצצה נפלה בבית קברות מוסלמי והרסה מספר קברים. 40 איש נהרגו ו-68 נפצעו[5]. מאחר שהתקיפה הייתה ביום שבת לא היו יהודים ברחובות שהופצצו ורוב הנפגעים היו ערבים. רבים מן ההרוגים נהרגו מפצצה שהוטלה על בית קפה ערבי הסמוך למסגד איסתיקלאל ("מסגד העצמאות") בפינתה הצפון מערבית של כיכר פייסל.[6]
תותחני נ"מ של הצבא הבריטי ירו לעבר המטוסים וזיהו פגיעות בשניים מהם, במהלך דרכם חזרה לבסיסם נאלץ אחד המטוסים שנפגעו לנחות נחיתת אונס בטורקיה ו-6 אנשי צוותו נעצרו בידי הטורקים. ככל הנראה התרסקו מטוסים נוספים בים מדרום לאנטליה, אך רוב אנשי הצוות נספו ורק אחד מהם נמשה מהים על ידי הטורקים שעצרו גם אותו.
בעקבות ההפצצה, שגרמה לריבוי נפגעים בקהילה הערבית בחיפה, פרסמה המועצה המוסלמית העליונה הודעת מחאה. הנהלת הוועד הלאומי שלחה מברק לראש עיריית חיפה שבתי לוי בו נכתב: "היישוב העברי משתתף בצערה של חיפה בכלל והעדה הערבית בפרט לרגל קורבנות ההתקפה המתועבת של מטוסי האויב שקיפחו את חייהם של עשרות תושבים שלווים".
תקיפות אוויריות צרפתיות וגרמניות בהמשך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפצצת 21 בספטמבר 1940 הייתה ההפצצה האחרונה של חיל האוויר האיטלקי על חיפה, אך בזאת לא תמו אירועי המלחמה בעיר.
ב-25 ביוני 1941, בעת המערכה בסוריה ובלבנון, כאשר כוחות הצבא הבריטי וצבא צרפת החופשית פלשו לסוריה ולבנון כדי לכבוש אותן מידי כוחות צבא צרפת של וישי, תקפו מספר מטוסים צרפתיים מכוחות וישי מטרות אחדות באזור עכו וחיפה וגרמו לנזקים מועטים ולפציעת אדם אחד. ב-3 ביולי תקפו שוב מטוסים צרפתים מכוחות וישי את חיפה. ההתקפה גרמה נזק קל למספר בתים וחנויות ואדם אחד נפצע קל.
גם הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, השתתף בתקיפות האוויר על חיפה. הגרמנים תקפו את חיפה לראשונה בליל 9 ביוני 1941. בליל 12 ביוני שבו המטוסים הגרמנים לתקוף את חיפה. התקיפה נמשכה כשלוש שעות רצופות כאשר בכל פעם מטוס אחד מטיל פצצות אך נוצר זרם בלתי פוסק של הפצצות מכ-30 מטוסים בסך הכל[7]. ההפצצות גרמו לנזק קל בלבד, אך אדם אחד נהרג ואחד נפצע. הגרמנים הפציצו את חיפה פעמיים נוספות, בליל 7 ביולי ובליל 20 ביולי. בשתי ההפצצות התקיפו מטוסי יונקרס את מתקני בתי הזיקוק, אך הנזק שנגרם בהפצצה הראשונה לא היה חמור. בהפצצה השנייה נגרמו נזקים למספר מכלי דלק ולמתקני זיקוק. שתי תקיפות אלו היו האחרונות שפגעו בחיפה עד לתום המלחמה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי נאור, ספר המאה, היסטוריה מצולמת של ארץ ישראל במאה העשרים, הוצאת עם עובד ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 201–202.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האיטלקים מגיעים, באתר מכל מקום
- דני עוזיאל, מטוסי מדינות הציר בשמי א"י במלחמת העולם השנייה, באתר "מרקיע שחקים"
- מרדכי נמצא-בי, לקח הפצצות חיפה ותל אביב, מערכות 4, נובמבר 1940
- יגאל גרייבר, חיפה המופצצת - ההפצצות מהאוויר על חיפה במלחמת העולם השנייה חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה. גיליון 15, דצמבר 2015, עמ' 10
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים צרפתי, הקמת הג"א חיפה ופעילותו בזמן ההפצצות האוויריות על העיר במלחמת העולם השנייה (1942-1940), משטרה והיסטוריה 5, 2023, עמ' 13–47
- ^ התקפת האויר הראשונה על ארץ ישראל, דבר, 16 ביולי 1940
- ^ 46 הרוגים, 88 פצועים קרבנות ההתקפה על חיפה, דבר, 25 ביולי 1940
- ^ ההפצצה השלישית על חיפה, דבר, 7 באוגוסט 1940
- ^ יגאל גרייבר, הפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה במלחה"ע ה-2 | חלון להיסטוריה, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2021-08-13
- ^ מטוסי האויב התקיפו את חיפה, דבר, 22 בספטמבר 1940
- ^ ההפצצה הגרמנית על חיפה 12.6.41 - מרקיע שחקים, 2021-07-01