מרדכי נמצא-בי

מרדכי נמצא-בי

לידה	22 ביוני 1903 פינסק, האימפריה הרוסית
נהרג	7 בינואר 1949 (בגיל 45) ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
תאריך עלייה	1925
שם לידה	מקס נימצָביצקי
מדינה	ישראל
תקופת פעילות	1948–1949 (כשנה)
שירות צבאי
השתייכות	צה"ל
דרגה	סגן-אלוף
1948–1949 (כשנה)
תפקידים בשירות
ראש הג"א
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות

מרדכי (מקס) נמצא-בי (נימצָביצקי) (כ"ז בסיוון תרס"ג, 22 ביוני 1903 – ו' בטבת תש"ט, 7 בינואר 1949) היה סא"ל בצה"ל, משפטן ופעיל ציוני, מייסד הג"א.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ביתו של מרדכי נמצא-בי בכרמל מערבי

מקס נימצָביצקי נולד בפינסק שברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, כיום בלארוס) בבית ציוני. במלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לקאזאן, שם היה ממייסדי ארגון התלמידים הציוני "החבר הצעיר" (ארגון כל-רוסי של נוער קדימה), והיה מזכיר וחבר המרכז של תנועת-הנוער הציונית המאוחדת, במקביל ללימודי משפטים באוניברסיטאות: קאזאן, מוסקבה ולנינגרד. נימצביצקי נאסר בגין פעילותו הציונית באודסה וגזר דינו לגלות לסיביר הוחלף בגירוש לצמיתות מרוסיה, וכך הגיע לארץ ישראל בשנת 1925. בארץ החל לעבוד בחבורת "הדרום" בסלילת כביש נס ציונה-רחובות ובפרדסי נס ציונה. מאוחר יותר עבר לגור בחיפה, בנה את ביתו בשכונת כרמל מערבי ועבד כעורך דין.

הקמת הג"א

נמבצא־בי הביא ב־1937 להקמת שירות מכבי אש בחיפה אשר הוא עמד בראשו ונבחר לנשיאות מרכז מכבי אש בארץ. עם החרפת המרד הערבי הגדול בדצמבר 1937 שכנע נמצא־בי את מפקד משטרת חיפה קולונל בארקר שעל הכבאים לשאת אקדחים כדי שיוכלו להתגונן מפני המורדים הערבים. ארבעים כבאים הושבעו כשוטרים מיוחדים שפעלו הבתנדבות אך היו בעלי סמכויות כשל שוטרי משטרת המנדט בשעות עבודתם בלבד. בכך הכיר המנדט לראשונה בגוף אזרחי־עברי, לצד העובדה שחברי הארגון היו במקביל חברי ההגנה והנשק שימשם לפעולות מטעמה.

כחבר בהגנה בחיפה הקים את "המחלקה האזרחית" בה שירתו עולי גרמניה בעלי מקצועות חופשיים, וכמו כן שימש מדריך בקורסים שונים של ההגנה.

במרץ 1939 נשלח נמצא־בי בידי הסוכנות היהודית לקורס להגנה אזרחית בבריטניה, ובראשית אוגוסט 1939 מונה ל"יועץ הסוכנות בענייני התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר". כאשר שב, סגר את משרדו, עקר לתל אביב ונתמנה יועץ הסוכנות לענייני הג"א. במסגרת זאת הוציא את החוברת "ביתך כמקלט בפני התקפות מהאויר".

במלחמת העצמאות, ניהל בדרגת סגן-אלוף, את שירותי הג"א ("שירות התגוננות בפני הרעשות") בכל הארץ ובתפקידו זה היה חבר המטכ"ל.

הטמעת השם העברי

ב-1944 הטיל עליו הוועד הלאומי את ניהול הפעולה וההדרכה למען ההתאזרחות והשם העברי. נמצא-בי המליץ על עברות מאורגן של שמות משפחה לועזיים, כלומר קביעת שם עברי אחיד. כדוגמה אישית עיברת את שמו לנמצא-בי.

בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל "ועדת שמות עבריים" ועליה הופקד נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי" שנועדה להמריץ את החיילים לעברת את שמותיהם הלועזיים לשמות בעלי ניחוח צברי. הוראות הממליצות לבחור בשם עברי ניתנו לשגרירים, לקצינים בכירים בצה"ל (הוראת בן-גוריון אינה מחייבת אלא ממליצה), לשופטים ולנציגי המדינה בגופים בינלאומיים.

הצעתו לדגל

ביולי 1948 פרסם ספר ("הדגל") שבו טען שעל אף שיש להפוך את הדגל הציוני לדגל המדינה, אין הדבר אפשרי שכן יהודים רבים ימשיכו לחיות בגלות על אף הקמת המדינה ולכן לא יוכלו להניף את דגל תנועתם הפוליטית. הפתרון, לדעתו, היה שילובו של הדגל הציוני בתוך דגל המדינה בדומה לשילוב של דגל הממלכה המאוחדת בדגלי ממלכות חבר העמים הבריטי.

מותו

אנדרטה לזכרו של מרדכי נמצא-בי. המלל נכתב על ידי המשורר אברהם שלונסקי

נמצא-בי נהרג בתאונת דרכים. בעקבות מותו יזם המטכ"ל מבצע לאכיפת חוקי התנועה ומניעת תאונות דרכים, שנקרא על שמו - "מבצע מרדכי". הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק ב-9 בינואר 1949.

לקריאה נוספת

• צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, משרד הביטחון, עמ' 108–113.
• מרדכי נמצא-בי, הדגל, תל אביב, תש"ח.
• מרדכי נמצא-בי, בחר לך שם עברי, תל אביב, 1949.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי נמצא-בי בוויקישיתוף

• קורות החיים של מרדכי נמצא-בי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• דוד תדהר (עורך), "מרדכי נמצא-בי (נימצאביצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1735
• דוגמאות לדגלים מתוך ספרו של נמצא-בי כפי שהופיעו בעיתון הארץ
• על מבצע מרדכי וסא"ל נמצא-בי בבלוג ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

מכּתביו:

• ההתגוננות האנטי-מטוסית באנגליה ובארץ-ישראל, מערכות 2, נובמבר 1939
• לקח הפצצות חיפה ותל אביב, מערכות 4, נובמבר 1940