אברהם קצנלסון

אברהם קצנלסון
	אברהם קצנלסון, 1946
לידה	29 באפריל 1888; בוברויסק, האימפריה הרוסית
פטירה	18 במאי 1956 (בגיל 68); פתח תקווה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
תאריך עלייה	1924
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת מוסקבה
מפלגה	מפא"י
	15 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (9 חודשים ויומיים)
	15 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (9 חודשים ויומיים)
	15 במאי 1948 – 2 במרץ 1949; (9 חודשים ו־18 ימים)
תחת שר הבריאות	חיים משה שפירא
	יוסף מאיר ←
	1950–1956; (כ־6 שנים)
	חיים יחיל ←
	1950–1953; (כ־3 שנים)
	יהודה גולן ←
	1950–1956; (כ־6 שנים)
	אביגדור שוהם ←

אברהם קצנלסון (ניסָן) (29 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ח' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ופעיל ציוני. כיהן בראש מחלקות הבריאות של הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, חבר הוועד הפועל הציוני, ההנהלה הציונית, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מחותמי מגילת העצמאות.

קורות חיים

קצנלסון נולד בבוברויסק לניסן הכהן ולזלדה הלנה (לבית רוזובסקי), אח ליוסף, ראובן (אביו של שר המשפטים לשעבר שמואל תמיר), שמואל, ורחל רעיית נשיא המדינה זלמן שזר. למד בחדר ובגימנסיה והיה תלמיד האקדמיה למדעי היהדות בסנקט פטרבורג ובאוניברסיטאות סנקט פטרבורג ומוסקבה. למד גם באקדמיה להיגיינה סוציאלית בברלין. בשנת 1912 קיבל תואר דוקטור למדעי הטבע ובשנת 1914 הוסמך לרפואה. בשנות מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) שירת כרופא צבאי בצבא הרוסי. בשנים 1919–1920 היה מנהל המשרד הארצישראלי בקושטא וטיפל בעולים שעשו דרכם לארץ ישראל.

משנת 1912 היה חבר הוועד הפועל הציוני. בשנים 1921–1924 היה חבר המשרד הראשי של התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון בברלין ובווינה^[1] והוביל את המפלגה יחד עם אליעזר קפלן וחיים ארלוזורוב^[2]. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל והיה מנהלו הראשון של משרד ההתאחדות בארץ ישראל^[3].

שימש מנהל מחלקת הבריאות של הסוכנות היהודית (1924–1930) וחבר הנהלת הוועד הלאומי ומנהל מחלקת הבריאות (1931–1948^[4]. בין השאר היה חבר בליגה למלחמה בשחפת^[5]. כיהן כחבר אספת הנבחרים השנייה, השלישית והרביעית מטעם הפועל הצעיר ולאחר מכן מפא"י. נשא תפקידים ציבוריים נוספים כחבר הוועד המנהל של הטכניון ובמועצת רדיו ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי^[6]. כחבר ההנהלה הציונית היה מזכיר ועד הבריאות. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם מפא"י^[7].

במלחמת העצמאות קצנלסון היה ממקימי "השירות הרפואי", (19 בדצמבר 1947), במשותף עם ד"ר משה פלר, ד"ר יוסף מאיר, ד"ר משולם ליבונטין וד"ר משה קריגר. דוד בן-גוריון רושם ביומנו לאחר פגישה עם צוות ההקמה : "הוקמה ועדה רפואית לשעת חירום ונקבעו רופאים אזורים. הוחלט על תוספת 500 מיטות בבתי-החולים הקיימים, עם פרסונל רזרבי (בייחוד קבוצות צוותי ניתוח). דרושים 76,600 לא"י לציוד - מיטות, שולחנות-ניתוח, ולתוספת מיטות"^[8].

קצנלסון היה חבר מועצת המדינה הזמנית מתוקף היותו חבר הנהלת בוועד הלאומי^[9] ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. מיום הקמת המדינה ועד מרץ 1949 היה המנהל הכללי של משרד הבריאות^[10]. בשנת 1949 צורף למשלחת ישראל לאו"ם^[11] והיה שותף לדיונים על האמנה למניעת זנות, בהם הביע עמדה נגד פיקוח ממשלתי על הזנות^[12].

לאחר מכן הצטרף לסגל משרד החוץ. מנובמבר 1950 שימש כחמש שנים ציר ישראל בסקנדינביה^[13] וישב בסטוקהולם. בראשית 1956 שב משליחותו בשל מחלה, וכעבור שבועות ספורים נפטר.

משנת 1919 היה נשוי לסימה בת זאב קפלן, רופאה. היה אב לשמואל (רופא, פרופסור, מחלוצי הכירורגיה הפדיאטרית בישראל) ולזאבה (זיקה), אשתו של מתי פלד, אשר קרויה על שם סבה מצד אמהּ.

זכרו מונצח ברחוב "אברהם ניסן" בשכונת קריית היובל בירושלים.

עץ משפחת כצנלסון

מקרא

	הורות^[14]
	נישואין^[15]

	גבר
	אישה

	איש ציבור^[16]^[17]
	מדען^[17]

	רופא^[17]
	איש תרבות^[17]

שאול כצנלסון

ניסן כצנלסון
(מנהיג ציוני ומעוזריו של הרצל)

זלדה כצנלסון

בת-שבע כצנלסון
(ח"כ וממייסדות ויצו העולמית)

ד"ר ראובן כצנלסון
(ממייסדי הרפואה הציבורית ושלישו של טרומפלדור)

ד"ר אברהם כצנלסון
(מחותמי מגילת העצמאות)

יוסף כצנלסון
(ממייסדי האצ"ל)

שמואל כצנלסון

פרידה (כצנלסון) חומסקי

רחל (כצנלסון) שז"ר
(כלת פרס ישראל ומראשי הפועלות בישראל)

זלמן שזר
(נשיא המדינה)

שולמית כצנלסון
(כלת פרס ישראל)

שמואל תמיר (כצנלסון)
(עורך-דין ושר המשפטים)

רות תמיר (גורביץ')
(ספורטאית ומחנכת)

עליזה גרינברג (גורביץ')
(משוררת)

אורי צבי גרינברג
(משורר, ח"כ וחתן פרס ישראל)

פרופ' פייר שורקי
(יו"ר החוג לקרדיולוגיה גרעינית)

ליאורה תמיר-שורקי

דוד תמיר
(טייס חיל האוויר)

ד"ר נגה דוכובני
(מרצה לספרות אנגלית)

פרופ' אהוד דוכובני
(פיזיקאי - עומד בראש צוות המחקר של מאיץ החלקיקים בשווייץ)

עו"ד יוסף תמיר
(לשעבר חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין)

עו"ד עינת תמיר-קולסקי

קישורים חיצוניים

אברהם אהרוני, אברהם ניסן (קצנלסון), בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
לפיכך נתכנסנו אנו, באתר מגזין תל אביב, 23 באפריל 2004
דוד תדהר (עורך), "ד"ר אברהם ניסן (קצנלסון)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2794
ד"ר אברהם ניסן (קצנלסון), דבר, 18 במאי 1956; המשך
ד"ר א. ניסן למנוחות, דבר, 20 במאי 1956; המשך

הערות שוליים

^ מועצת המפלגה בנהלל, הפועל הצעיר, 28 במרץ 1924
^ אב"א אחימאיר, מותו של יוסף כצנלסון, חרות, 26 באפריל 1957
^ מועצת ההתאחדות לענייני הקונגרס, הצפירה, 22 במאי 1927
^ שרות הבריאות היהודי כבר התחיל לפעול, הצופה, 19 באפריל 1948
^ לקראת וועידת מחצית היובל לליגה למלחמה בשחפת, על המשמר, 28 בפברואר 1950
^ חג עשור לרדיו ירושלים, דבר, 29 במרץ 1946
^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, עמוד 27, "הקמת שירות רפואי", 19.12.1947
^ אולטימאטום שני לסגירת ביה"ח לחולי רוח, על המשמר, 6 בפברואר 1948
^ דין וחשבון ועדת דירוג עובדי הממשלה, 1949
מיניסטריון הבריאות יתחיל לפעול בת"א ב-15 במאי, מעריב, 18 באפריל 1948
ד"ר א. קצנלסון התפטר מתפקידו במשרד הבריאות, חרות, 2 במרץ 1949
^ הצטרף למשלחת ישראל באומ"א, הצופה, 27 בספטמבר 1949
^ נגן על הנשים הללו מפני החברה המנצלת, על המשמר, 7 באוקטובר 1949
^ ד"ר א. קצנלסון יתמנה נציג ישראל בסקנדינביה, על המשמר, 14 במאי 1950
^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
^ בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו
^ נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.
^ ¹ ² ³ ⁴ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[1] מועצת המפלגה בנהלל, הפועל הצעיר, 28 במרץ 1924

[2] אב"א אחימאיר, מותו של יוסף כצנלסון, חרות, 26 באפריל 1957

[3] מועצת ההתאחדות לענייני הקונגרס, הצפירה, 22 במאי 1927

[4] שרות הבריאות היהודי כבר התחיל לפעול, הצופה, 19 באפריל 1948

[5] לקראת וועידת מחצית היובל לליגה למלחמה בשחפת, על המשמר, 28 בפברואר 1950

[6] חג עשור לרדיו ירושלים, דבר, 29 במרץ 1946

[7] תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932

[8] גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, עמוד 27, "הקמת שירות רפואי", 19.12.1947

[9] אולטימאטום שני לסגירת ביה"ח לחולי רוח, על המשמר, 6 בפברואר 1948

[10] דין וחשבון ועדת דירוג עובדי הממשלה, 1949
מיניסטריון הבריאות יתחיל לפעול בת"א ב-15 במאי, מעריב, 18 באפריל 1948
ד"ר א. קצנלסון התפטר מתפקידו במשרד הבריאות, חרות, 2 במרץ 1949

[11] הצטרף למשלחת ישראל באומ"א, הצופה, 27 בספטמבר 1949

[12] נגן על הנשים הללו מפני החברה המנצלת, על המשמר, 7 באוקטובר 1949

[13] ד"ר א. קצנלסון יתמנה נציג ישראל בסקנדינביה, על המשמר, 14 במאי 1950

[14] כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה

[15] בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו

[16] נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

[מרובה-17] ¹ ² ³ ⁴ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]