הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנין הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
דגם של טיל החץ, שנמצא ליד הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1954, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסים בתחום התעופה והחלל. דקאן הפקולטה הוא פרופ' יצחק פרנקל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה הוקמה בשנת 1954 כמחלקה להנדסה אווירנאוטית לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. הפקולטה התרחבה והתפתחה במהירות, במקביל להתפתחותם של התעשיות האווירונאוטיות בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים התרחבה הפקולטה בעקבות הגדילה בהיקף הפעילויות בהנדסה אוירונאוטית בפיתוח ובייצור מערכות מוטסות בתעשייה האווירית, ברפאל, ובתעשיות הביטחוניות. עם תחילת הפיתוח והייצור של מטוסים תוצרת ישראל בתעשייה האווירית, גדל הביקוש למהנדסים אוירונאוטיים לצורך בביצוע מחקרים ופיתוחי תשתית רבים.

בשנת 2017, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם בדירוג שנגחאי.[1]

בוגרי הפקולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם לוויין הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.

עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין "טכסאט-2" שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010[2].

הלווין הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסה אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.

פרופ' פנחס גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון מקדם מיזם לבניית 3 ננו לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ6 ק"ג והם יבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ). הלוויינים נועדו לבחון את היכולת לטוס במבנה משותף בגובה כ-600 ק"מ, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור).[3] הננו לוויינים "סמסון" אלפא, ביתא וגאמ מיועדים לשיגור ב-2018 במשגר ההודי "PSLV".

תמונה פנורמית של הכניסה לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

דיקני הפקולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה
1958–1960[4] יוסף זינגר
1964-1965[5] יוסף רום
1965-1967[6] יוסף זינגר
1970-1968 יוסף רום
1971-1973 אליהו ניסים
1974-1975[7] אבינועם ליבאי
1976 יוסף רום
1978-1979 אליהו וסרשטרום
1979-1980 אליהו ניסים
1982-1981 שמואל מרחב
1983-1984 אברהם כוגן
1985-1986 מנחם ברוך
1987-1988[8] דניאל וייס
1989-1990[9] אבינועם ליבאי
1991-1992 יוסף שנער
1993-1994[10] יצחק בר-יצחק
1995-1998[11] אביב רוזן
1999-2003 תנחום וולר
2004-2006[12] דן גבעולי
2006-2010[13] עומרי רנד
2010-2013 יורם טמבור
2013-2015[14] יעקב אושמן
2015-2017 יעקב כהן
2017-עד היום יצחק פרנקל

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]