אברהם כוגן
 | |
| פרופ' אברהם כוגן מלמד הידרודינמיקה בטכניון בפקולטה לאווירונאוטיקה 1963 | |
| לידה |
6 ביוני 1921 קישינב, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2009 (בגיל 88) |
| ענף מדעי |
הנדסת אווירונאוטיקה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרינסטון |
| מוסדות |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס רוטשילד |
  | |
אברהם כוגן (6 ביוני 1921 - 7 בספטמבר 2009) היה פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון ומחלוצי המחקר היישומי בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוגן נולד בא' בסיוון תרפ"א (6 ביוני 1921) בקישינב. למד בגימנסיה "מגן דוד", שהוקמה על ידי הרב יהודה לייב צירלסון, בה התנהלו כל השיעורים בעברית בלבד. סיים שנת לימוד ראשונה בפיזיקה, באוניברסיטת צ'רנוביץ, בשנה שבה פרצה מלחמת העולם השנייה. לימודיו נקטעו כאשר הגרמנים כבשו את המדינה. הוריו, אחִיו, שתי אחיותיו ורבים מבני המשפחה המורחבת נספו בשואה. בתושיה הוא התמודד עם עבודות כפייה, פציעה חמורה והשגת אישורי שהייה. הוא למד לשמש כחייט וכספר, וניצל כל הזדמנות כדי לשרוד, ולשלוח מן המעט שהצליח להשיג אל אחותו, שרעבה בטרנסניסטריה. הוא הצליח לברוח ממחנה כפייה, ולהגיע לבוקרשט. שם פגש את הצנחנים שייקה דן ויצחק בן-אפרים. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ה (1944) באוניית המעפילים "צלאח א-דין".
למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נושאי מחקריו התמקדו תמיד בפיזיקה שימושית, במטרה לסייע לצרכים חיוניים של מדינת ישראל. בתקופת מלחמת העצמאות היה מראשוני המשתתפים בחיל המדע – חמ"ד, שהפך מאוחר יותר לרפא"ל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. באותה התקופה פיתח מוקש נייד, שהופעל בקרבות שונים.
נשלח מטעם הטכניון ללמוד באוניברסיטת פרינסטון, ארצות הברית, כאחד משבעה מדענים צעירים, שנשלחו להתמחויות בארצות שונות, על מנת להוות את צוות ההקמה של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון.
בחזרתם לישראל, בתשי"ד (1954), הקימו את הפקולטה וביססו אותה. בשנותיה הראשונות של הפקולטה, עסק, פרט להוראה, גם בהקמת נקבות הרוח, בהן משתמשים עד היום לחקר ופיתוח מטוסים, טילים וגופים אווירודינמיים. עד שנת תשל"ג (1973) היו אלו המנהרות היחידות בישראל והן שימשו, בין היתר, גם את התעשייה האווירית ורפא"ל.
עמד מספר פעמים בראש הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה כדיקן, בשנים 1956 - 1957, בחלק משנת 1965 ובשנים 1983 - 1984. במהלך תקופה זו העמיד דורות של תלמידים, בהם מפתחי המטוס "לביא", והטילים "חץ", גבריאל ו"גיל".
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך כל דרכו הוביל את מחקריו מרמת התאוריה ועד הפרטים הטכניים הקטנים ביותר. רכיבים רבים בנה בעצמו, על פי המצאות ורעיונות מקוריים. פטנטים רבים רשומים על שמו בישראל ובעולם. שבועיים לפני פטירתו עוד עבד במגדל הסולארי, כשהוא מרכז ומסכם את תוצאות מחקרו.
מבין מחקריו היישומיים:
- פיתוח טורבינה בתוך כונס (שרוול) לניצול אנרגיית הרוח.
- פיתוח שיטה להתפלת מי ים בעיבוי ישיר וללא צינורות מתכת, שהגיעה לשלב חצי חרושתי.[1]
- פיתוח תהליך להפקת אנרגיה מהפרש תרמי של מי האוקיינוס בעומקים שונים.
- לאחר פרישתו לגמלאות מהטכניון בשנת תשמ"ט (1989), הוזמן למכון ויצמן למדע. שם הוביל מחקר מתקדם להפקת מימן באמצעות אנרגיית השמש, כתחליף נקי למוצרי הנפט.[2] מחקר זה נוהל ובוצע במגדל השמש שבמכון. בזכות התקדמות מחקרו נבחרה ישראל להשתתף בקונסורציום בינלאומי לפיתוח תהליך פירוק מתאן באנרגיית השמש.
תפקידים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשכ"ג (1963) היה מראשוני הנבחרים לאקדמיה הלאומית למדעים, בה היה שותף פעיל במשך עשרות שנים.
לאורך השנים נשא תפקידים שונים בטכניון, במשרד הביטחון ובמוסדות המדינה. בין היתר היה חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, חבר מועצת המנהלים של המכון לחקר ימים ואגמים, חבר בתת-הוועדה לכוח ומים של הוועדה לאנרגיה אטומית, חבר בוועדת האקדמיה להכנת תחזית צורכי המדינה במדע בסיסי, חבר הרשות הלאומית לאנרגיה ועוד.
בשנת תשכ"ו (1965) זכה בפרס רוטשילד על דרכו ועבודתו המדעית, ונאם בטקס כנציג מקבלי הפרס.[3]
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"י (1950) נישא לשולמית וליקובסקי (בתו של עמנואל וליקובסקי). לזוג נולדו שני ילדים, מאיר ורבקה, שנקראו בשמות הוריו שנספו בשואה.
בנו מאיר היה ממפתחי הטיל 'גיל' וכיפת ברזל. חתנו הוא הרב צדוק בן ארצי, ראש מדור תודעה יהודית בצה"ל.
נכדו דב (דובי)משה כוגן, לוחם ביחידת שלדג, נפל בעזה במלחמת חרבות ברזל [1].
נפטר בי"ט אלול ה'תשס"ט (7 בספטמבר 2009).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם כוגן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- אברהם כוגן, באתר הטכניון
- אורי דרומי, פרופ' אברהם כוגן, מראשוני הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, 1921-2009, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009
- רוח מים שמש ים, אתר משפחתי לזכרו - קורות חייו, תמונות והספר המלא שנכתב על פועלו.
- רוח מים שמש ים, ספר לזכרו - קורות חייו ומחקריו.קובץ:רוח מים שמש ים על חייו ומחקריו של אברהם כוגן.pdf
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' כוגן יקים מתקן להמתקת מי ים בחיפה, דבר, 9 בפברואר 1969
- ^ מרית סלוין, המוציא דלק מן המים, גליליאו 15, מרץ-אפריל 1996
- ^ חולקו פרסי רוטשילד, דבר, 29 באוגוסט 1966
| בקרת זהויות |
|
|---|