SAMSON

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SAMSON (סמסון)
SAMSON SATS TECHNION.jpeg
לוויני SAMSON
מידע כללי
ארגון הטכניון מכון אשר לחקר החלל
תאריך שיגור 2018 (מתוכנן)
http://asri.net.technion.ac.il/samson/
משימה
סוג משימה להק נאנו-לוויינים לבדיקת טיסות מבנה וגאולוקציה
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 98.2
אפואפסיד 720 ק"מ
הקפות 14.5
גרם שמיים כדור הארץ
משך המשימה 1 שנה
מידע טכני
משקל בשיגור 10 ק"ג (כל לווין)
אורך 10 ס"מ
רוחב 20 ס"מ
גובה 30 ס"מ

SAMSON - Space Autonomous Mission for Swarming and GeOlocation with Nanosatellites הוא מבנה של שלושה נאנו-לוויינים, אשר נועדו לביצוע טיסת מבנה משותפת, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גאולוקציה (איתור). הפרויקט מבוצע בטכניון בהובלת מכון אשר לחקר החלל, נעשה בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, רפא"ל, אלביט SPACECIALIST וגורמים נוספים[1].

תיאור לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויינים הינם נאנו-לוויינים מבוססים מבנה קיובסאט בגודל 6U, והם יראו כמו תיבות בגודל 10X20X30 ס"מ, יחד עם פאנלים סולרים נפתחים. מערכת הנעת הלוויינים מבוססת גז קר עם 4 מנועים, בפיתוח רפא"ל. מערכת בקרת ההכוון מבוססת 3 גלגלי תנופה, 2 חיישני שמש, מגנטומטרים ומגנטוטורקרים. מחשב הלווין בתצורת פלטפורמה לנאנולווינים של תעשייה אווירית. המטעד של הגאולוקציה מפותח על ידי אלת"א. ללווין שני מקלטי GPS אבל אנטנת GPS אחת.

שלושת הלוויינים ייקראו אלפא, בתא ו -גאמה על שם שלוש האותיות הראשונות באלף בית היווני.

משימות הלווין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללהק הלוויינים שתי משימות: משימת טיסת מבנה צמודה ומשימת גאולקציה (איתור).

במשימת טיסת המבנה נדרש להוכיח טיסת מבנה של להק לוויינים למשך זמן ממושך של שנה. האלגוריתמים נכתבים על ידי המעבדה למערכות חלל מבוזרות במכון אשר לחקר החלל בטכניון. האלגוריתמים המפותחים נועדו למזער את השימוש בדלק תוך שמירה על המרחק היחסי של הלוויינים. הלוויינים אמורים להיות במרחק של בין 1 ק"מ ל-250 ק"מ אחד מהשני.[2] הלוויינים יטוסו בטיסת מקבץ כאשר הם מפוזרים במישור בתצורת string-of-pearls. האלגוריתם הראשי מבוסס תיקונים המבוצעים על ידי מערכת ההנעה. האלגוריתם המשני, נועד לבצע טיסת מקבץ בעזרת גרר דיפרנציאלי (differential drag). כאשר כל תיקון יכול להמשך מספר ימים.

במשימת גאולוקציה נדרש לאתר קורן הנמצא בטכניון עד דיוק של כ-1000 מטר. בעזרת תקשורת בין לוויינים הם יעבירו מידע בינם על מנת לשפר את עיבוד גילוי הסיגנל. יבוצע שימוש בשיטות הפרשי זמנים (TDOA, time differential of arrival) ו- הפרשים בתדר ( FDOA ,frequency difference of arrival )

מצב הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר תיכון ראשוני (PDR) התבצע בקיץ 2013. סקר תכנון קריטי (CDR) התקיים ב-18 ביוני 2014. הלוויינים יועדו לשיגור באמצע 2017 במשגר לוויינים וחלליות וגה יחד עם הלוויינים ונוס (פרויקט מדעי ישראלי-צרפתי) ואופסאט 3000 (לוויין צילום צבאי שנבנה בישראל עבור איטליה). אך לאחר מכן הוחלט לדחות את שיגורם ל-2018 במסגרת שיגור אחר.

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]