הציפורים (מחזה)

הציפורים (ביוונית: Ὄρνιθες, אוֹרְנִיתֶס) היא קומדיה יוונית עתיקה שכתב המחזאי אריסטופאנס, והוצגה לראשונה בדיוניסיה באתונה שנערכה בשנת 414 לפנה"ס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למחזותיו האחרים של אריסטופאנס, "הציפורים" אינו תוקף אישיות מסוימת או אירוע מסוים, אלא דן במצב החברה האתונאית בכללותה, לאחר מסע המלחמה הכושל לסיציליה בשנת 415 לפנה"ס. הערים היווניות בסיציליה תמכו בספרטה במלחמה הפלופונסית, ועל כן הותקפו על ידי אתונה. עוד במהלך ההכנות לפלישה הואשם אלקיביאדס על ידי מתנגדיו הפוליטיים בחילול הקודש ונקרא לעמוד למשפט, אך הוא ערק לספרטה; מאורעות אלה אינם מתוארים במחזה. בעת הצגת המחזה הייתה עדיין תקווה לניצחון אתונאי על סיציליה, והחוקרים חלוקים בדעותיהם אם המחזה תומך בפלישה או מתנגד לה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פִּיסְתֶטַיירוֹס ואֶוּאֶלְפִּידֶס קצים בקשיי החיים באתונה בזמן המלחמה. הם יוצאים בחיפוש אחר טֶרֶאוּס - המלך שהפך לדוכיפת ושולט בממלכת הציפורים בשמים. המחזה מתחיל בהגיעם אל השמים, ובתחילתו הם משכנעים את הציפורים לאפשר להקים את נֶפֶלוֹקוֹקִיגִיָה - "ארץ הקוקיות השמיימית" (ביטוי זה שימש ביוונית ובאנגלית למקום דמיוני שבו אנשים טיפשיים חיים מטפורית - תרגום מתאים יותר לשימוש זה של הביטוי יהיה "ארץ המשוגעים השמימיים") - ניתנות להם כנפיים, והם מקימים ממלכה בשמים. פיסתטיירוס מכריז על עצמו כשליט הממלכה החדשה ואואלפידס עוזב את הממלכה.

פיסתטיירוס מורה לציפורים להקים חומה אדירה (שגובהה 200 מטרים) במטרה לגרש כל מי שרוצה להיכנס אל העיר. בין המבקרים הבאים לעיר הם:

משורר, השר בשבח העיר החדשה.
עורך דין, המציע למכור את החוזים החדשים ביותר.
האלה איריס העפה דרך חומות העיר מבלי שהיא יודעת כי החומות אמורות לעצור אותה.
פרומתאוס הבא לבשר לפיסתטיירוס כי העיר הפכה מוקד דתי של האנושות, וכל בני האדם מקריבים לו קורבנות במקום לאלים (דבר המכעיס את האלים).
משלחת של האלים, בהנהגת פוסידון והרקולס מגיעה לדון עם פיסתטיירוס בנושא הקורבנות, ולבסוף מרשה לפיסתטיירוס לשאת לאישה את השפחה של זאוס - באסיליה, וזאת מבלי שהם והוא יודעים כי באסיליה היא המקור האמיתי של כוחו של זאוס. המחזה מסתיים כאשר פיסתטיירוס מגלה לאחר נישואיו שהפך לשליט האלים.

פיסתטיירוס הוא דמות שהציבור יכול להזדהות עימה, המגיע מעיר רדופת מלחמה למעמד של שליט העולם, אולם בניסיונו ליצור אוטופיה הוא יוצר דיקטטורה, בשל ה"היבריס" - חטא הגאווה שלו.

במהלך המחזה המקהלה המשחקת את הציפורים, מדברת ישירות עם הקהל, ומסבירה לו את חשיבות הציפורים בעולם, ואת העוולות הנעשות לציפורים על ידי בני האדם - החל מכליאתן וכלה בבישולן ואכילתן.