חוק החוזים האחידים

חוק החוזים האחידים
פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	29 בנובמבר 1982
תאריך חקיקה עברי	י"ג בכסלו ה'תשמ"ג
גוף מחוקק	הכנסת העשירית
חוברת פרסום	ספר החוקים 1068
משרד ממונה	משרד המשפטים
מספר תיקונים	5
נוסח מלא	חוק החוזים האחידים

חוק החוזים האחידים, ה'תשמ"ג-1982 מסדיר את מעמדם של חוזים אחידים בישראל.

החוק הראשוני נחקק בשנת 1964 והגרסה המתוקנת שלו אושרה בכנסת בשנת 1982. חוק החוזים האחידים מסדיר מבנה חוזי אשר נעשה בו שימוש בכ-95% מהעסקאות במשק. העסקאות אשר נכנסות תחת קטגוריה של חוזה אחיד הן עסקאות מגוונות מאוד, כגון קניה של מוצרי חשמל למיניהם, חוזי הצטרפות כלקוח לבנק או לכרטיס אשראי, חוזים מול חברות עסקיות שנותנות שירותים כגון שירותי טלוויזיה, אינטרנט, סלולרי ושירותים נוספים. ישנם אף מקרים בהם חוזה שנכתב בידי הלקוח, ייחשב כחוזה אחיד.

מקור וצורך היסטורי במנגנון החוזה האחיד

בסוף המאה ה-19 השתמשו חוזי הובלה באוניות בשטרי מטען אחידים. כתוצאה של המהפכה התעשייתית ושגשוג תהליך הייצור ההמוני, כמו גם הצעת השירות לציבור גדול ורחב - בתחילת המאה ה-20, ניכר כי שוק הצרכנות השתנה והפך את העסקאות הנפוצות מאינטימיות יחסית (מוכר, ישירות אל מול לקוח/ה) אל מכירות "המוניות" בתנאים זהים לקהל גדול מאוד.

קדמו לחוק החוזים האחידים שני פסקי דין תקדימיים, אשר נדונו בישראל, אשר עסקו במודל עוד בטרם נחקק החוק.

ע"א 90/59 פס"ד שוהם נ' פיינר – מקרה בו אבדה מזוודה של בני הזוג פיינר על ידי החברה. בית המשפט קבע שישנה, אולי, בעיה עם החוזה האחיד (אשר פטרה מאחריות ונקבה מחיר גג לפיצויי ללא תלות בשווי הכבודה) אבל זה לא תפקידו של בית המשפט לטפל בה. נדחתה תביעתם של התובעים. המשפט, כפי שהוא משתקף בפסק הדין, הוא ראי לחברה – החברה עדיין לא ערה לשינויים והמשפט משקף את המצב הסטטי הזה.

ע"א 401/62 פס"ד צים – מקרה של הגשת מזון מקולקל שגרם לנזק בריאותי לנוסע ששט באוניה. בית המשפט במקרה זה נקט עמדה שונה, בה הוא קבע שהתנאים אינם קבילים ועל כן יש לפצות הנוסע, על אף החוזה שפטר אחריות מחברת הספנות. עמדת השופטים הייתה ברורה – לא ניתן לפטור אדם או גוף עסקי מאחריות על נזקי גוף, למרות סעיפי פטור הנקובים בחוזה.

לאחר חקיקת חוק החוזים האחידים, נקבע כי תניית הפטור שפוטרת בצורה גורפת את צים מנוגדת לתקנת הציבור. חוק החוזים האחידים הישראלי היה למעשה הראשון מסוגו בעולם.^[^{דרוש מקור]} מדינות אירופה יצרו הסדרים רק כמה שנים מאוחר יותר. גם המשפט האמריקאי התמודד בקושי עם הבעיות האלו. התפיסה של החוק הייתה מין תפיסה מאוזנת, מצד אחד ניתן כוח בידי בית המשפט להתערב בתניה מקפחת בחוזה אחיד, תפיסה מהפכנית, לקחת חוזה ולהתערב בו, בגלל חוסר שוויון כלכלי. כדי לאזן את הדבר הזה, אפשרו לספק לבוא לבית הדין לחוזים אחידים, עם החוזה שהוא ניסח, ולבקש שבית הדין יאשר מראש את החוזה. כלומר, לצד כוח הביטול, ניתן כוח אישור מראש.

הגדרות וסמכויות הקבועות בחוק

חוזה רגיל: לכפוף כללי החוזים הקלאסיים. שני צדדים שמתיישבים לשולחן המשא ומתן ותוך כדי זאת מעצבים את כללי ההתקשרות. שני הצדדים פעילים ושותפים בניסוח החוזה.

חוזה אחיד: יציר כפיו של מתקשר אחד, שכופה את התנאים בו על הצד השני. הוא לא כופה את עצם הכניסה לחוזה. כלומר, יש נוסח שנקבע על ידי צד אחד שאומר לצד השני – אם תסכים לתנאי – ייכרת חוזה, אם תסרב – לא ייכרת חוזה. מנסח החוזה יכול להיות הספק או הלקוח.

תנאי מקפח: חוק החוזים האחידים מונה "תניות מקפחות לדוגמה" (סעיף 4 לחוק), תנאים שלגביהם חלה חזקת של קיפוח, וצריך לראות בהתאם לנסיבות המקרה, בסעיף 5 נכתב על הגבלת זכות הפניה לערכאות. תנאי בחוזה אחיד השולל או מגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל.

בית הדין לחוזים אחידים – הקמת גוף שיפוטי, אשר לו תפקיד כפול, גם לאשר מראש חוזים המוגשים אליו למשך תקופה של 5 שנים, וגם לדון בשינוי או בביטול של תנאים מקפחים בחוזים אחידים.

בית המשפט – סמכות בית הדין לחוזים אחידים לא שוללת את סמכות ביהמ"ש להתערב. זאת, מכיוון שסעיף שמירת הדינים (סעיף 24 לחוק החוזים האחידים) קובע שהעילות האחרות קיימות בצד העילה של חוק החוזים האחידים. כלומר, לחוק החוזים האחידים אין שליטה אקסקלוסיבית על החוזה האחיד, וגם ביהמ"ש "הקלאסי" רשאי לעסוק בסוגיה.

תגובת בתי המשפט לחוק

ע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, (1974) – משפחת נחמיאס ניזוקו משימוש בטרמפולינה של חברת "טרמפולין". כנגד תביעתם הציגה "טרמפולין" את סעיף הפטור הכלול בכרטיס הכניסה ובשלט הכניסה, ועל-פיו "החברה אינה אחראית לשום תאונה, נזק או חבלה שייגרמו לקופץ". ביהמ"ש קבע שהניזוקים לא ראו ולא הסכימו לתנאי הפטור. בנוסף, המערערת נהגה ברשלנות. על כן נפסק כי לא הגיוני שאדם המזמין אנשים לבוא ולהשתמש בדבר שיש בו סיכון, יפטור את עצמו מכל אחריות. הוא יוכל לנקות את עצמו רק לאחר שיוכיח שנקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים הנדרשים. אולם, אין הוא רשאי להתנער מכל אחריות על סמך תנאי פטור, אפילו אם הובא לידיעת המשתמשים.

עח"א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועמ"ש, (1980) – חברת ניקוי יבש כללה בחוזה אחיד שיש לה עם לקוחותיה תנאי המגביל את אחריותה במקרי אובדן/נזק. משהתנגדו המועצה לצרכנות והרשות לצרכנות להכללת התנאי (שתוקן) בחוזה, קיבלה המועצה להגבלים עסקיים את ההתנגדות, וסירבה לאשר את החוזה. בכך עוסק הערעור. השופט י. כהן קבע כי פסילת תנאים מגבילים, אפשרית באחד מתוך שני סוגים של מקרים:

כאשר קיים מונופול בשוק.
כאשר רצונם החופשי של הלקוחות נשלל בשל ליקויי מידע.

ראו גם

לקריאה נוספת

ע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, פ"ד כט (1) 63 (1974)
עח"א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועמ"ש, פ"ד לד(3) 365 (1980)
רע"א 1185/97 יורשי מילגרום נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145 (1998)
דניאל פרידמן, נילי כהן, חוזים, (כרך א',פרק 3. 1991)
דניאל פרידמן, נילי כהן חוזים (כרך ב', פרק 15, "הטעיה ותנאי פטור בחוזה". 1992)

קישורים חיצוניים

חוק החוזים האחידים, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
היסטוריית החקיקה של חוק החוזים האחידים, התשכ"ד–1964, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
רעות אופק, 1964 - המחוקק הלך בדרך שלו: על החלוציות המרוסנת של חקיקת חוק החוזים האחידים בשנת 1964, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 7 באפריל 2019
שמואל בכר, משה גלברד, ‏חוק החוזים האחידים: עיון מחודש בעקבות תיקוניו, חוקים ה', ‏אוגוסט 2013
לירן מיכאל, ‏מגיעים אל השוקת אך לא שותים: כשלי חוק החוזים האחידים והצעות לשינוי, חוקים ה', ‏אוגוסט 2013
משה גלברד, יהודה אדר, ‏הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4): עיון ביקורתי, חוקים ה', ‏אוגוסט 2013