חוק הגנת הצרכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981, הוא חוק מרכזי בדיני הגנת הצרכן, שנועד להגן על ציבור הצרכנים מפני הטעייה וניצול מצד העוסקים. החוק נוצר בעקבות התפתחות חיי המסחר וריבוי תלונות של ציבור הצרכנים בגין הטעייה וניצול. ביסוד החוק ניצבת מצוקת הצרכנים, שמצויים בנחיתות מבחינת כושר המיקוח והמידע שברשותם, לעומת כוחם הרב של העוסקים. חובות החוק חלות בעיקר על "עוסק" – שמוגדר: "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אושר בקריאה ראשונה, פה אחד, באוקטובר 1980[1] ואושר סופית באפריל 1981[2] ותחולתו נקבעה להחל מ-1 באוגוסט 1981. בהסתדרות ראו בחוק "חוק מסגרת" שיש צורך להוסיף לו עוד סעיפים[3]. לעומת זאת, עמוס שוקן טען שהחוק מהווה נסיגה מעקרונות השוק החופשי שיוסיף בירוקרטיה מיותרת ויגרום להתייקרויות[4].

סוגיות מרכזיות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור הטעיה (סעיף 2) – חל איסור על עוסק להטעות צרכנים במעשה או במחדל בכל עניין מהותי בעסקה. החוק מביא רשימה לא סגורה של עניינים שייחשבו מהותיים בעסקה. כן חל איסור על הטעייה באריזה והטעייה בפרסומת, במיוחד פרסומת ודרך שיווק המכוונות לקטינים.
  • איסור על ניצול מצוקה (סעיף 3) – חל איסור גם על ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו.
  • חובת גילוי (סעיף 4) – על העוסק חלות חובות גילוי בנוגע לכל פרט שעשוי להיות מהותי. העוסק צריך לציין את שמו ומספר הזהות שלו, ואת מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. החוק קובע הוראות מיוחדות לעניין חובת גילוי בעסקה מתמשכת.

הוראות בעסקאות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עסקה מתמשכת (סעיפים 13ג עד 13ח) – החוק קובע הוראות ספציפיות לעניין חובת גילוי וביטול העסקה, ונקבעו הוראות מיוחדות לעניין "עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה".
  • עסקה ברוכלות (סעיף 14) – ניתן לבטל תוך 14 יום במגבלות שונות.
  • עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש (סעיף 14א) – יש לעשותה בכתב ולפרט ב"טופס גילוי" פרטים שנקבעו בחוק. את העסקה רשאי הצרכן לבטל בהודעה בכתב תוך 14 יום.
  • עסקת מכר מרחוק (סעיף 14ג) – מחייבת את העוסק לגלות את הפרטים המצוינים בחוק, והצרכן זכאי לבטל את העסקה תוך 14 יום.
  • מכירה מיוחדת (סעיף 15) – עוסק שהודיע על מכירה מיוחדת, חייב לגלות מה המכירה כוללת, תנאי מכירה מיוחדת, מה שיעור ההנחה שניתן, אם הממכר באיכות נמוכה מהרגיל, ופרטים נוספים הקבועים בחוק.

סוגיות שהוסדרו בתקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימון מוצרים, פרטים בנוגע לאופן הסימון, הפרטים שיסומנו, שפת הסימון ועוד.
  • פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים.
  • פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית, יש חובה לערוך את החוזה בכתב ולציין בו את הפרטים המופעים בתקנות.
  • האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, יש דרישה שהאותיות לא יהיו קטנות מדי או קשות מדי לקריאה.
  • עילות לביטול מכר בהקשר לחלקי חילוף, במכירת מוצרים מסוימים ניתן לבטל את החוזה אם לא צויינו פרטים בנוגע לאפשרות לרכוש חלקי חילוף.
  • חישוב שיעור ריבית שנתי, את שיעור הריבית יש לחשב כאמור בתקנות, להציגו ולהודיע לצרכן.
  • גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות, עוסק המתקן או המחליף חלק בנכס, חייב ליידע את הצרכן אם החלק מקורי, חליפי, משומש או משופץ, ומחירי החלק לפי סוגים האלה.
  • פיצוי על המתנה לטכנאי, במקרה שהטכנאי מאחר או לא מגיע, נקבע פיצוי של עד 600 שקלים ללא הוכחת נזק וללא צורך בתביעה.[5]

סוגיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור הצגת מחירים לא עגולים, החל מינואר 2014 יחויבו הרשתות הקמעונאיות בישראל לעגל את מחיריהן כלפי מעלה או מטה ולא יוכלו להציע מוצרים במחירים בהם לא קיימת אפשרות לקבלת עודף.[6]
  • תווי קנייה, בתיקון מס' 36 לחוק נקבע כי החל מיולי 2014 תוקף תו קנייה יהיה לפחות 5 שנים, והסכום של תווי הקנייה יהיה אחיד בכל בית עסק.[7]
  • ביטול עמלה על הזמנת כרטיסים באינטרנט בהתאם להוראה שהוציאה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.[8]
  • ביטול עסקה של מכון כושר או יחידת נופש, אושר תיקון לחוק המאפשר לבטל עסקאות אלה, ומגביל את קנס הביטול.[9]
  • איסור מניעת הכנסת מזון ושתייה, סעיף 3(א)(10) המכונה "חוק הפופקורן" תוקן בתיקון 39[10] ו-45[11] לחוק הגנת הצרכן. הסעיף אוסר למנוע מצרכן "להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור." המטרה העיקרית של התיקון היא למנוע גביית מחירים מופרזים במוצרים כמו בקבוק מים ופופקורן בעיקר במקומות בילוי כמו בתי קולנוע (איסור הכנסת מים מבחוץ הופך את הצופים ללקוחות שבויים) וכן להתיר הכנסת שתייה להופעות ומגרשי ספורט (דבר שנאסר לרוב בתואנה של מניעת זריקת חפצים לבמה או למגרש).[12]
  • חובת הצגת מחיר, קיים חוק המחייב על-פי החוק כל בעל עסק להציג תג מחיר ושילוט בעניין מחיר כל מוצר הנמכר במרכולתו. במידה ודובר בסיפוק מוצר שאינו מסוג מיטלטלין כמו קייטרינג או שירותי כח אדם, קיימת חובה להציג מחיר בשילוט העסק או באתר האינטרנט של העסק.[13]
  • חוק איסור העלמת מס וחובת הפקת חשבוניות, קיימת חובה על כל בעל עסק להפיק חשבונית ללקוח בעניין סוג העסקה (אשראי תשלומים, מכר מרחוק, מזומן, צ'ק או ביטול עסקה), ולמסורו ללקוח במעמד הרכישה.[14] בנוסף לטופס תעודת אחריות עם הפרטים הנדרשים אודות תקופת האחריות ונקודות השירות הקיימים למוצר, במידה וחויב לכך על ידי הגוף האחראי.[15]
  • חוק ביטול עסקה, במידה ולקוח רוצה לבטל עסקה או להחזיר מוצר בטיעון להטעיה, אי-עמידה בחובת גילוי לצרכן או אי-עמידת המוצר באיכות כפי שהוצג במעמד המכר - במסגרת הזמן שהוקצב לעניין זה במעמד הקניה והחשבונית, ביכולתו לעשות כך ולקבל את מלוא הסכום ששילם עבור העסקה, אלא אם פתח את האריזה ופגם במוצר.[16][17][18]
  • חוק שלוש הדקות, על חברה לספק מענה ללקוחות תוך 3 דקות או לחזור ללקוח בפרק הזמן שהוגדר על פי החוק. אחרת החברה מחויבת בתשלום קנס ללקוח, תוך חיוב הנגשת היסטוריית השיחות, העדויות, לנוטריון שמונה מטעם הלקוח לטפל בתיק.[19]
  • חוק המתנה לטכנאי, על החברה מוטל תשלום קנס במידה ותואם מועד הגעת טכנאי, ולקוח המתין מעל שעתיים מעל לטווח הזמן שנקבע למועד הגעת הטכנאי.[20]
  • חוק ביטוח מוצר או נכס, במקרה של פגיעה במוצר במסגרת תקופת האחריות, קיימת אפשרות למסירתה לתיקון במסגרת התנאים שצויינו בטופס תעודת האחריות, כשלרוב לפי תנאים אלו ניתן לבצע משלוח, החלפת חלקים ותיקון ללא עלות ותוך שימור או החלפת החלקים המקוריים של אותו המוצר בהשתייכותו לחברה המדוברת, זאת בעמדות השירות הרלוונטיות כפי שצויין בתעודת האחריות.[21] גם במסירה לשירות טכנאי, לאחר סיפוק השירות, ביכולת הטכנאי לבצע את אותה הפעולה ללא תשלום נוסף מצידו ובכך לקבל רכיב חדש בעד הרכיב הפגום מאותה חברת ייצור. בנוסף במקרה של פגיעה פיזית של צרכן או עובד במקום הסחר, במידה ומקום הסחר בבעלותו של אחד מהגורמים ביכולתו של הנפגע להגיש תביעה בתחום דיני נזיקין, כמו כן במידה ונגרם גם פגיעה במבנה וברכוש ביכולתו של בעל העסק להגיש תביעת ביטוח.[22][23]

במידה ובעל עסק עבר על אחד מהתנאים לעיל ביכולתו של הממונה על ההגבלים העסקיים להפעיל עיצומים וקנסות על בית העסק,[24] ואף עונש מאסר על בעל העסק.[25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת החוק להגנת הצרכן, דבר, 15 באוקטובר 1980
  2. ^ אושר חוק הגנת הצרכן, דבר, 2 באפריל 1981
  3. ^ ההסת' דורשת שינויים בחוק הגנת הצרכן, דבר, 8 ביולי 1981
  4. ^ מנכ"ל הארץ: חוק הגנת הצרכן - נסיגה מעקרונות משק חופשי, דבר, 17 ביולי 1981
  5. ^ דריה כנף, הטכנאי שקבעתי עמו איחר - אפשר לתבוע?, 9 באוקטובר 2010, ynet
  6. ^ גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, תם עידן ה-99 אגורות // הרשתות יחויבו לעגל את מחיריהן מ-2014, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2013
  7. ^ גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, תוקפם של תווי הקנייה יהיה לפחות 5 שנים וערכם יהיה זהה בכל הרשתות, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2014
  8. ^ צבי לביא ומורן אזולאי, בוטלה העמלה על קניית כרטיסים באינטרנט, באתר ynet, 9 באפריל 2014
  9. ^ חדשות 2, ‏ביטלתם את המנוי לחדר כושר? מעכשיו - הקנס מוגבל, באתר ‏mako‏‏, ‏18 במרץ 2014‏
  10. ^ תיקון 39 לחוק הגנת הצרכן באתר הכנסת
  11. ^ תיקון 45 לחוק הגנת הצרכן באתר הכנסת
  12. ^ מירב קריסטל, אושרו חוק הפופקורן וקנסות לבתי עסק, באתר ynet, 15 ביולי 2014
  13. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 4
  14. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 13-14
  15. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 18
  16. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 2: תיקון מס' 9.
  17. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 4
  18. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 13: תיקון מס' 37.
  19. ^ תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), תשע"ב-2012, אתר נבו
  20. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 18: תיקון מס' 24.
  21. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 18
  22. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 2: תיקון מס' 2.
  23. ^ חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, אתר נבו
  24. ^ חוק הגנת הצרכן. פרק ה'1: אכיפה מינהלית
  25. ^ חוק הגנת הצרכן. פרק ו': עונשין ותרופות