לדלג לתוכן

חוק הגנת הצרכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הגנת הצרכן
פרטי החוק
תאריך חקיקה 1 באפריל 1981
תאריך חקיקה עברי כ"ו באדר ב' תשמ"א
גוף מחוקק הכנסת התשיעית
חוברת פרסום ספר החוקים 1023, עמ' 248
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד הכלכלה והתעשייה
מספר תיקונים 71
נוסח מלא חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חוק הגנת הצרכן
חוק ומשפט
ערך זה הוא חלק מסדרת
דיני חוזים בישראל

חקיקה


פסיקה

ראו גם פורטל:חוק ומשפט

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, הוא חוק מרכזי בדיני הגנת הצרכן, שנועד להגן על ציבור הצרכנים מפני הטעיה וניצול מצד העוסקים. החוק נוצר בעקבות התפתחות חיי המסחר וריבוי תלונות של ציבור הצרכנים בגין הטעיה וניצול. ביסוד החוק ניצבת מצוקת הצרכנים, שמצויים בנחיתות מבחינת כושר המיקוח והמידע שברשותם, לעומת כוחם הרב של העוסקים. חובות החוק חלות על עוסק – שמוגדר: ”מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”.

החוק אושר בקריאה ראשונה באוקטובר 1980[1] ואושר סופית באפריל 1981[2] ותחילתו נקבעה ל־1 באוגוסט 1981. בהסתדרות ראו בחוק חוק מסגרת שיש צורך להוסיף לו עוד סעיפים[3]. לעומת זאת, עמוס שוקן טען שהחוק מהווה נסיגה מעקרונות השוק החופשי שיוסיף בירוקרטיה מיותרת ויגרום להתייקרויות[4].

בעניין זה של הוגנות בצרכנות יש דיונים ענפים במשפט העברי שמתאימים גם למסחר המודרני ולדין הקיים[5].

מאז אישורו תוקן החוק 72 פעמים.

סוגיות מרכזיות בחוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איסור הטעיה (סעיף 2) – חל איסור על עוסק להטעות צרכנים במעשה או במחדל בכל עניין מהותי בעסקה. החוק מביא רשימה לא סגורה של עניינים שייחשבו מהותיים בעסקה. כן חל איסור על הטעיה באריזה והטעיה בפרסומת, במיוחד פרסומת ודרך שיווק המכוונות לקטינים.
  • איסור השפעה בלתי הוגנת (סעיף 3) – חל איסור לעשות דבר העלול לפגוע בחופש ההתקשרות של הצרכן. כלומר, לגרום לו לבצע עסקה שאינו מעוניין בה.
  • חובת גילוי (סעיף 4, 4ב, 4ג, 13ג ו־14ג) – על העוסק חלות חובות גילוי בנוגע לפרטים מהותיים מסוימים. על העוסק לציין את שמו ומספר הזהות שלו, ואת מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. החוק קובע הוראות מיוחדות לעניין חובות גילוי בעסקה מתמשכת ובשיווק מרחוק.
  • הקמת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (סעיף 19א) – ממונה על אכיפת הוראות החוק.

הוראות בעסקאות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עסקה מתמשכת (סעיפים 13ג עד 13ח) – החוק קובע הוראות ספציפיות לעניין חובת גילוי וביטול העסקה, ונקבעו הוראות מיוחדות לעניין עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה[6][7][8].
  • עסקה ברוכלות (סעיף 14) – ניתן לבטל תוך 14 יום במגבלות שונות.
  • עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש (סעיף 14א ו־13א1) – יש לעשותה בכתב ולפרט בטופס גילוי פרטים שנקבעו בחוק. את העסקה רשאי הצרכן לבטל בהודעה בכתב בכל עת.
  • עסקת מכר מרחוק (סעיף 14ג) – מחייבת את העוסק לגלות את הפרטים המצוינים בחוק, והצרכן זכאי לבטל את העסקה תוך 14 יום[9][10].
  • מכירה מיוחדת (סעיף 15) – עוסק שהודיע על מכירה מיוחדת (מבצע), חייב לגלות מה המכירה כוללת, תנאי המכירה המיוחדת, מה שיעור ההנחה שניתן ופרטים נוספים הקבועים בחוק.

החוק הסמיך את שר התעשייה, המסחר והתיירות (כיום שר הכלכלה והתעשייה) להתקין תקנות, ובהתאם לכך הותקנו במהלך השנים 15 מקבצי תקנות:

סוגיות שהוסדרו בתקנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סימון מוצרים, פרטים בנוגע לאופן הסימון, הפרטים שיסומנו, שפת הסימון ועוד.
  • פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים.
  • פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית, יש חובה לערוך את החוזה בכתב ולציין בו את הפרטים המופעים בתקנות.
  • האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, יש דרישה שהאותיות לא יהיו קטנות מדי או קשות מדי לקריאה.
  • עילות לביטול מכר בהקשר לחלקי חילוף, במכירת מוצרים מסוימים ניתן לבטל את החוזה אם לא צוינו פרטים בנוגע לאפשרות לרכוש חלקי חילוף.
  • חישוב שיעור ריבית שנתי, את שיעור הריבית יש לחשב כאמור בתקנות, להציגו ולהודיע לצרכן.
  • גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות, עוסק המתקן או המחליף חלק בנכס, חייב ליידע את הצרכן אם החלק מקורי, חליפי, משומש או משופץ, ומחירי החלק לפי סוגים האלה.

סוגיות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איסור הצגת מחירים לא עגולים: החל מינואר 2014 חויבו הרשתות הקמעונאיות לעגל את מחיריהן כלפי מעלה או מטה לעשרות אגורות ולא להציע מוצרים במחירים בהם לא קיימת אפשרות לקבלת עודף[11].
  • תוקף תווי קנייה: בתיקון מס' 36 לחוק נקבע כי החל מיולי 2014 תוקף תו קנייה יהיה לפחות 5 שנים, והסכום של תווי הקנייה יהיה אחיד בכל בית עסק[12].
  • ביטול עמלה על הזמנת כרטיסים באינטרנט: בהתאם להוראה שהוציאה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן בוטלה העמלה על קניית כרטיסים באינטרנט[13].
  • ביטול עסקה של מכון כושר או יחידת נופש: אושר תיקון לחוק המאפשר לבטל עסקאות אלה, ומגביל את קנס הביטול[14].
  • איסור מניעת הכנסת מזון ושתייה: סעיף 3(א)(10) המכונה "חוק הפופקורן" תוקן בתיקון 39[15] ו־45[16] לחוק הגנת הצרכן. הסעיף אוסר למנוע מצרכן "להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור." המטרה העיקרית של התיקון היא למנוע גביית מחירים מופרזים במוצרים כמו בקבוק מים ופופקורן בעיקר במקומות בילוי כמו בתי קולנוע (איסור הכנסת מים מבחוץ הופך את הצופים ללקוחות שבויים) וכן להתיר הכנסת שתייה להופעות ומגרשי ספורט (דבר שנאסר לרוב בתואנה של מניעת זריקת חפצים לבמה או למגרש)[17].
  • חובת הצגת מחיר: על כל בעל עסק להציג תווית מחיר ושילוט בעניין מחיר כל מוצר הנמכר בעסקו. לגבי סוגי שירות מסוימים (שירות הניתן במספרה, מכבסה, מסעדה, תיאטרון, בית קולנוע), חובה לתלות בבית העסק מחירון המפרט את מחירי השירותים השונים הניתנים במקום.
  • ביטול עסקה: כאשר לקוח רוצה לבטל עסקה או להחזיר מוצר בטיעון להטעיה או השפעה בלתי הוגנת, או בעסקאות מסוימות (עסקה ברוכלות, עסקת מכר מרחוק, עסקה לרכישת מוצרים ושירותים מסוימים), ביכולתו לעשות כך ולקבל את מלוא הסכום ששילם עבור העסקה (בניכוי דמי ביטול, אם הביטול לא היה בשל הפרה מצד העוסק), בכפוף לפרטי החוק והתקנות.
  • מענה טלפוני תוך שש דקות: על חברה המספקת שירותים מסוימים (תקשורת, גז, מים, חשמל, שירות רפואה מתמשך) לספק מענה אנושי בתחומים ספציפיים (טיפול בתקלה, בירור חשבון, סיום התקשרות) באמצעות מוקד טלפוני תוך 6 דקות. החוק עודכן ב־2019[18] ולפני כן החובה הייתה לספק מענה ללקוחות תוך 3 דקות או להתקשר בחזרה ללקוחות בפרק הזמן שהוגדר על פי החוק.
  • זמן המתנה לנותן שירות בבית הצרכן: על חברה מוטל תשלום קנס אם תואם מועד הגעת טכנאי/שליח, ולקוח המתין מעל שעתיים מעל לטווח הזמן שנקבע למועד הגעת נותן השירות[19]. המדובר הוא כאשר הצרכן ביצע עסקה עם העוסק, תנאי העסקה כוללים מתן שירות במענו של הצרכן, לשם תיקון קלקול, לשם התקנה או הסרה של מוצר, לשם ביצוע בדיקות תקופתיות או לשם קבלת מוצר שרכש הצרכן.
  • אחריות למוצרי חשמל ואלקטרוניקה: במקרה של פגיעה במוצר במסגרת תקופת האחריות, קיימת אפשרות למסירתה לתיקון במסגרת התנאים שצוינו בתקנות.

אם בעל עסק עבר על אחד מהתנאים לעיל, בסמכות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל עיצומים כספיים על בית העסק[20], ואף להגיש כתב אישום ולדרוש עונש מאסר על בעל העסק[21].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הצעת החוק להגנת הצרכן, דבר, 15 באוקטובר 1980
  2. ^ אושר חוק הגנת הצרכן, דבר, 2 באפריל 1981
  3. ^ ההסת' דורשת שינויים בחוק הגנת הצרכן, דבר, 8 ביולי 1981
  4. ^ מנכ"ל הארץ: חוק הגנת הצרכן - נסיגה מעקרונות משק חופשי, דבר, 17 ביולי 1981
  5. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 950–952 חוק הגנת הצרכן, באתר דעת.
  6. ^ בקשות התנתקות שלא נענו או חיובים ביתר? דעו את זכויותיכם במקרה של ביטול עסקה מתמשכת, באתר המועצה הישראלית לצרכנות, ‏8 ביוני 2017
  7. ^ ביטול עסקה וביטול עסקה מתמשכת, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏20 במרץ 2017
  8. ^ ביטול עסקה מתמשכת, באתר כל זכות
  9. ^ עסקת מכר מרחוק, באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ‏19 בינואר 2022
  10. ^ ביטול עסקאות מכר מרחוק - מה צריך לדעת וכיצד ניתן לבטל?, באתר המועצה הישראלית לצרכנות
  11. ^ אתר למנויים בלבד גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, תם עידן ה-99 אגורות // הרשתות יחויבו לעגל את מחיריהן מ-2014, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2013
  12. ^ אתר למנויים בלבד גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, תוקפם של תווי הקנייה יהיה לפחות 5 שנים וערכם יהיה זהה בכל הרשתות, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2014
  13. ^ צבי לביא ומורן אזולאי, בוטלה העמלה על קניית כרטיסים באינטרנט, באתר ynet, 9 באפריל 2014
  14. ^ חדשות 2, ביטלתם את המנוי לחדר כושר? מעכשיו - הקנס מוגבל, באתר מאקו, 18 במרץ 2014
  15. ^ תיקון 39 לחוק הגנת הצרכן באתר הכנסת
  16. ^ תיקון 45 לחוק הגנת הצרכן באתר הכנסת
  17. ^ מירב קריסטל, אושרו חוק הפופקורן וקנסות לבתי עסק, באתר ynet, 15 ביולי 2014
  18. ^ יעל אלנתן, ‏בזמן שחיכיתם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביולי 2019
  19. ^ חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 18: תיקון מס' 24.
  20. ^ חוק הגנת הצרכן. פרק ה'1: אכיפה מינהלית
  21. ^ חוק הגנת הצרכן. פרק ו': עונשין ותרופות