התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
גאודיה ואישנוויזם  |
| מקום ייסוד |
ניו יורק |
| תאריך ייסוד |
13 ביולי 1966 |
| מייסד |
א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה |
| דמויות מרכזיות |
ראסל בראנד, ג'ורג' האריסון, Poly Styrene |
| הושפע מ |
Gaudiya Math |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| טקסט מכונן |
Bhagavad-gītā As It Is |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז |
מייאפור |
| אזורי פעילות |
כלל עולמי |
|
www | |
  | |
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה (נודעת גם כתנועת הרא קרישנה) משתייכת לזרם הוואישנוויזם הבנגלי, אשר נוסד במאה ה-16 בידי צ'יטניה מהאפרבהו (1534-1486). התנועה הוקמה בארצות הברית בשנת 1966 על ידי המורה הרוחני ההודי א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה (1977-1896).
חברי התנועה מתרגלים בהקטי בהסתמכות על כתבים עתיקים כבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה.
ההיסטוריה של התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסד התנועה, א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה, נולד בשנת 1896 בקלקוטה שבהודו, בשם אבהאי צ'ראן דֶה. הוא רכש השכלה מערבית בפילוסופיה בקולג' בריטי ובמקביל רכש השכלה מסורתית בהדרכת הגורו בהקתיסידדהאנתה סרסווטי טהאקורה (אנג'). ב-1954 פרש אבהאי מחיי משפחה, קיבל את שם הנזורה בהקטיוודאנטה סוואמי, והקדיש את זמנו לעבודה תאולוגית ולהפצת משנת הוואישנוויזם הבנגלי בהודו. בשנת 1965, הפליג לבדו לארצות הברית כדי להקים את התנועה הבין לאומית למען תודעת קרישנה (ר"ת איסקון ISCON).
בשנת 1966 הקים במנהטן שבניו יורק את המרכז הראשון של התנועה. בשנות השישים החלה בארצות הברית המהפכה התרבותית של ילדי הפרחים, שבין היתר כללה עניין רב ברעיונות רוחניים ובזרמים רוחניים מהמזרח. התנועה זכתה להצלחה רבה והתרחבה במהירות ברחבי ארצות הברית, וכן באירופה בשנות השישים והשבעים. פרבהופאדה צפה בגדילתה, ועיצב אותה כחברה בין לאומית של יותר ממאה מקדשים, מרכזים רוחניים, בתי-ספר, מוסדות וקהילות חקלאיות, בת אלפי חברים ברחבי העולם. עד לפטירתו ב-14 בנובמבר 1977, פְּרַבְּהוּפָּאדַה הספיק להקיף במסעות הרצאותיו את כדור הארץ כארבע עשרה פעמים, והפך את 'הַרֵא קְרִישְנַה' לביטוי מוכר בחלקים נרחבים של העולם.
אך לצד הפופולריות הרבה, אימוץ המנטרה הרא קרישנה על ידי ההיפים וילדי הפרחים באמריקה, כמו גם המחזמר "שיער", יצרו תדמית שלילית ושגויה לתנועה. ההיפים השתמשו בסמים פסיכדליים ודגלו במין חופשי, בעוד שהתרבות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִית מתנגדת לשימוש בסמים ולמין לא אחראי.
לאחר מותו בשנת 1977 עברה התנועה משבר סמכות. בתחילת שנות ה-70, פרבהופאדה הקים ועד מנהל (Governing Body Commission), אשר אמור היה לקחת את הסמכות על ניהול התנועה. אולם לאחר מותו, נערכו מאבקי כוחות בין ההנהלה הרשמית של התנועה לבין גורואים שונים שבתוכה, שנהנו מסמכות רוחניות וכריזמטית. הוועד הוא הגוף המנהל של התנועה, ואחראי על מדיניות התנועה ועל מינוי של מורים חדשים. בשנת 1998, לאחר שנים של מחלוקות, מונתה לראשונה אישה לגוף המנהל, הפועל ברוטציה.
התנועה פעילה ומחזיקה מקדשים בערים רבות בארצות הברית, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה, כמו גם ברחבי הודו.
אמונות התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמונה הדתית של התנועה מבוססת על התרגומים ועל הפרשנות של פרבהופאדה לכתבי הקודש של הודו, כבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה. האמונה מאמינה בהסתפקות במועט מעמידה את האגו אמיתי מול אגו כוזב; האגו הכוזב הוא כיסוי חומרני על האגו האמיתי. כל עוד האדם נתון לאגו כוזב, לא ייתכן שיהיה באמת מאושר. רק כאשר הוא פועל בהתאם לאגו האמיתי שלו, ייתכן שיהיה מאושר לחלוטין. זאת, משום שהוא התחבר לטבע האושר הפנימי שלו (טבע האָנַנְדַה), ליחסיו הנצחיים עם העליון. אדם הנתון לאגו כוזב חושב במושגים מעוותים של "אני" ו"שלי". "אני" מתייחס לצורך להיות עליון (או אף להתחרות עם האל), ו"שלי" מתייחס לרצון לשלוט במשאבי הטבע החומרי ולהתענג[1]. תפיסת הקארמה של התנועה היא שאדם (או קבוצת אנשים), אחראי על גורלו. גורלו של האדם למלחמה או שלום נקבע עקב מעשיו ותודעתו, ולא עקב מעשיהם של אויביו. במילים אחרות, לאדם יהיו אויבים אם הוא "מזמין" אויבים אלו להיות אויבים, ואלו ייתכן אף שיהיו ידידיו אם זהו גורלו עקב תודעתו ומעשיו בתודעה אחרת[2].
התרגול הרוחני כולל מדיטציה על מנטרות, שהמרכזית בהן היא הרא קרישנה (ממנה נגזר הכינוי הפופולרי של התנועה). מנטרה זאת היא תפילה מדיטטיבית המורכבת משמותיו האל בסנסקריט. לפי האמונה, מדיטציה על המנטרה עוזרת למתרגל להתעורר לטבעו האמיתי כישות חיים מטבע נצחי (sat), מודע (cit) ומלא חדווה (ānanda). המתרגלים שומרים על דיאטה לקטו-צמחונית, נמנעים משימוש בסמים, ממין שאיננו במסגרת מחויבות זוגית, ומתעסוקה לא אחראית, כדוגמת הימורים.
על פי תפיסת האלוהות של הוואישנוויזם הבנגלי, האמת המוחלטת היא האל קרישנה, המתגלה בהיבטים אלוהיים נוספים.
תנועת הרא קרישנה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה הגיעה לישראל במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20, כחלק מגל של תפיסות רוחניות חדשות בסגנון "העידן החדש" ("ניו אייג'"), שהחלו לפרוח בעולם המערבי בכללותו עושר קודם, בתקופת "ילדי הפרחים". מספר פעילים הקימו מרכז רוחני בדירה בתל אביב. במאי 1978 פרסם השבועון "העולם הזה" כתבה על הקבוצה בה נחשפו שלושת הפעילים המרכזים שלה, כולל אריה איינהורן, עולה חדש מניו יורק, שהיה המנהיג של התנועה בישראל וגד לובן ראשון הפעילים בישראל[3]. התנועה התקבלה בהתנגדות על ידי הממסד הדתי בישראל ומהורים שילדיהם הצטרפו לתנועה[4]. ביולי 1978 אף נעשה ניסיון להצית את הדירה בה פעלה התנועה[5]. הקבוצה גדלה בתוך מספר חודשים לכ-30 פעילים והייתה נוהגת לערוך, מלבד פעילות ברחבי תל אביב, גם הרצאות והופעות בקיבוצים[6].
עקב תלונות הולכות וגוברות ופרסומים מטרידים בתקשורת על "כתות מסוכנות", החליט בפברואר 1982, שר החינוך והתרבות זבולון המר להקים ועדה בין־משרדית שתבדוק את נושא הכתות בישראל, כולל הרא קרישנה[7]. ליושבת ראש הוועדה מונתה חברת הכנסת וסגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה, שפעלה כבר קודם בנושא הכתות המיסטיות מהמזרח, שלטענתה היוו איום ישיר על המסורת היהודית[8]. גם הארגון החרדי "יד לאחים" שבמקור הוקם במטרה למנוע מנוער עולה חדש מארצות המזרח להישלח למוסדות לימוד חילוניים[9], החל לפעול נגד "הכתות", זאת מתוך חשש לנטישה המונית של היהדות[10]. בקיץ 1987 פעל ארגון "יד לאחים" נגד קבוצה של התנועה בבאר שבע והביא לסילוקם מהעיר[11].
יוגה של אהבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הפעילים המרכזיים בקהילה בישראל, נטשו את אורח החיים הכולל שהייה באשרם, מאחר שביקשו לחיות באורח חיים הכולל השתלבות בחברה, אך במקביל לחיות על פי עקרונות החיים הרוחניים והרעיונות הפילוסופיים של היוגה ולהיות רגישים ופתוחים לעולם. גרעין ראשוני התיישב בחריש וסביבו התקבצה קהילה פתוחה של חברים בעלי עניין משותף בדרך היוגה. חברי הקהילה עובדים במקצועות שונים (אנשי חינוך, עובדי היי-טק, בעלי מקצועות חופשיים ועוד) ולוקחים חלק פעיל בחברה הישראלית[12]. בשנת 2016 מנה הגרעין בחריש כ-40 עד 50 חברים, רובם בעלי משפחות. קבוצה זו מהווה קהילה שיתופית, מלבד בהיבטים הכלכליים. חבריה מקיימים מפגשים שבועיים הכוללים ארוחות משותפות, לימוד ועיסוק בפרקטיקות רוחניות. הקהילה מנוהלת על ידי בני הזוג דורית וגד לובן.[13]
ISCON ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילה נוספת של הרא קרישנה פועלת באריאל, רובה של יוצאי ברית המועצות (בה מתקיימים לרוב שיעורים בשפה הרוסית). הקהילה באריאל מקיימת בתל אביב שירת הרא קרישנה בציבור וחלוקת ספרים אודות תודעת קרישנה[14]. רוב חברי הקבוצה חיים במסגרות משפחתיות נפרדות, אך מקיימים אירועים משותפים. עם זאת, קיים מספר מצומצם של חברים שאינם נשואים ומתגוררים יחד בדירה משותפת. לקבוצה אין מבנה היררכי מסודר או מנהיג רוחני יחיד. באשר למאפיינים הסוציו-אקונומיים, אין הרכב הומוגני מובהק בין חבריה. הערכת מספר החברים המדויק קשה, אך באירועים מרכזיים משתתפים בדרך כלל בין 160 ל-200 איש.[13]
ביקורת והתנגדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הקמתה, תנועת הרא קרישנה עוררה התנגדות וביקורת ברחבי העולם. בישראל, כבר בשנותיה הראשונות, התנועה סומנה כ"כת" על ידי גורמים רשמיים כמו משטרת ישראל, משרד החינוך ומשרד הרווחה, בין היתר בהתבסס על ביקורות שהופנו כלפיה בארצות הברית. במהלך השנים, ארגונים אנטי-כיתתיים כמו יד לאחים והמרכז לנפגעי כתות פעלו נגדה, והיא מתוארת ככת גם באמצעי התקשורת.[13]
בשנת 2011 פורסם דוח של משרד הרווחה בו הוצגה קבוצת הרא קרישנה בחריש כדוגמה לכת סגורה בעלת מבנה מנהיגותי היררכי.[13]
נכון לשנת 2016, עיקר הביקורת מופנה כלפי הקבוצה בחריש ומנהיגיה. הטענה המרכזית היא כי גד ודורית לובן, תחת מסווה של התפתחות אישית, טיפלו בחברי הקבוצה באמצעות טכניקות אלטרנטיביות לטיפול רגשי, למרות שלא היו מוסמכים לכך. המרכז לנפגעי כתות טוען כי השימוש בטכניקות אלו, בשילוב עם מדיניות של הפרד ומשול, יצר שליטה פסיכולוגית של המנהיגים על החברים, דבר אשר לא הוכח מעולם בשום רמה. מנגד, חברי הקבוצה בחריש דוחים את הטענות הללו. הם טוענים כי מעולם לא התקיים טיפול על ידי גד ודורית ואנשים שהעלו קשיים נפשיים טופלו על ידי אנשי מקצוע חיצוניים לקהילה, וכי אין בקבוצה כל ממד של שליטה. לטענתם, כל חבר מנהל את חייו באופן עצמאי ואוטונומי.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, ברשת החברתית פייסבוק
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, ברשת החברתית X (טוויטר)
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, ברשת החברתית אינסטגרם
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, ברשת החברתית LinkedIn
התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, סרטונים בערוץ היוטיוב- יוגה של אהבה (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
- יוגה של אהבה
אתר האינטרנט הרשמי של התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה (באנגלית)- התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)* הרא קרישנה, באתר מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות במכון ון ליר
- אמיר פלג, הגאולה על־פי קרישנה, חדשות, 5 במאי 1989
- יפעת גליק, "יוגה של אהבה" - או כת מסוכנת?, באתר מאקו, 26 במרץ 2010
- בילי מוסקונה לרמן, הצצה: איך חיים החברים בכת "יוגה של אהבה"?, באתר nana10, 30 בספטמבר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ גד לובן, אין עני: המרשם לעושר פנימי, באתר nrg, 11 במרץ 2010
- ↑ גד לובן, פורמולה רוחנית לשלום במזרח התיכון, באתר nrg, 12 בנובמבר 2008
- ↑ יהודים למן קרישנה, "העולם הזה", גיליון 2124 מ-17 במאי 1978, עמוד 61
- ↑ הורים מודאגים מהצטרפות ילדיהם לכת ״הרי קרישנה״, על המשמר, 16 בנובמבר 1978
- ↑ ניסו להצית מועדון "הרי קרישנה", על המשמר, 30 ביולי 1978
נסיון להצית מגורי חסידי , "הרי קרישנה', דבר, 30 ביולי 1978 - ↑ הארי קרישנה בה לקיבוץ, "העולם הזה", גיליון 2141 מ-13 בספטמבר 1978, עמוד 35
- ↑ יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
- ↑ שוש גבאי, תזכורת או-טו-טו הם גומרים, חדשות, 19 במרץ 1985
- ↑ בהשלטת רוח התורה כוחנו, שערים, 4 ביוני 1957
דורשים נציג דתי במיון עולים, הארץ, 6 באוקטובר 1961 - ↑ "יד לאחים" ייאבק בכתות האורייטליות, דבר, 11 במרץ 1982
- ↑ שמעון אלקבץ, "יד לאחים" בב״ש יוצאים למלחמה נגד חסידי כת הרי קרישנה בעיר, חדשות, 17 באוגוסט 1987
- ↑ מכתב פתוח מהקהילה בחריש, באתר nrg, 16 באוכוסט 2006
- 1 2 3 4 5 תנועות דתיות חדשות בישראל: הרא קרישנה, באתר מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, מכון ון ליר בירושלים, אוקטובר 2016
- ↑ אמיר סומר, מה מחפשים חברי כת "התודעה של קרישנה" בתל אביב?, באתר "Time Out ישראל", 10 בפברואר 2015