שיער (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "Hair" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט, ראו שיער (סרט).
שיער
Hairposter.gif
הפוסטר המקורי של המחזה
מלחין גאלט מקדרמוט
שם במקור Hair
ליברטיסט ג'יימס רדו
ג'רום ראגני
סוגה מוזיקלית מחזמר
זמן ההתרחשות תקופת מלחמת וייטנאם
מקום ארצות הברית
שפת מקור אנגלית
מדינה ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
שנה 1967 (אוף ברודוויי, ניו יורק)
1968 (ברודוויי, ניו יורק)
1968 (וסט אנד, לונדון)
פרסים זוכה פרס טוני
זוכה פרס גראמי


שיער הוא מחזמר אמריקאי שנכתב על ידי ג'יימס רדו וג'רום ראגני (טקסט ומילות שירים) וגאלט מקדרמוט (מוזיקה). "שיער" החל את דרכו באוף ברודוויי ב-17 באוקטובר 1967, המשיך לברודוויי ב-1968, וב-1979 עובד לסרט המצליח "שיער" בבימויו של מילוש פורמן. החל משנת 2008 הועלתה בניו יורק גרסה חדשה של המחזמר, המוצג בברודוויי.

המחזמר ביטא את תקופת ילדי הפרחים של שנות השישים, על שאיפתם לשלום, שוויון, אהבה, חופש ואחווה בין בני האדם.

המחזמר תורגם לשפות שונות והוצג במדינות רבות בעולם.

סיפור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר המקורי עוסק בתיאור אורח חייה של חבורת היפים בניו יורק, הפעילים נגד מדיניות הגיוס של הממשל האמריקאי למלחמת וייטנאם. השירים מוקדשים לנושאים כגון סמים, מין, מרד הנעורים, היחסים בין חברי הקבוצה וביקורת חברתית בכלל ועל מלחמת וייטנאם בפרט. המחזמר עצמו דל בעלילה. ברגר, אחד מחברי החבורה, מסולק מבית הספר, ואילו קלוד, חבר אחר בחבורה, מתקשה להחליט האם להתגייס לצבא כפי שדורשים הוריו או לשרוף את צו הגיוס שקיבל, כפי שעשו חבריו. המחזמר עוסק גם באהבות הנכזבות בין חברי החבורה. ג'יני, אחת הדמויות, מאוהבת בקלוד, אולם הוא מאוהב בשילה, שמאוהבת בברגר. שילה מביאה לברגר חולצה שקנתה עבורו ולאכזבתה הוא קורע אותה בחוסר עניין. ווף, חבר אחר בקבוצה, הוא הומוסקסואל מודחק המאוהב בזמר מיק ג'אגר.

המוזיקה במחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל המחזה מבוצעים שירים וריקודים ברוח התקופה כגון:

  • אקווריוס (עידן מזל דלי) - Aquarius/Let the Sunshine In
  • מעשה סדום - Sodomy
  • דונה - Donna
  • קוף שחור - Colored Spade
  • מנצ'סטר, אנגליה אנגליה - Manchester England England
  • אויר - Air
  • יש לי חיים - I Got Life
  • כמה קל ללעוג - Easy to be Hard
  • שיער - Hair
  • אין בליבי ספק - My Conviction
  • הרה קרישנה - be-in
  • אנה אפנה? - ?Where do I Go
  • פרנק מילס - Frank Mills
  • שחור זה גבר - Black Boys
  • לבן זה גבר - White Boys
  • אני שחור/אין לי כלום - I'm Black/Ain't Got No
  • הליכה בחלל - Walking in Space
  • שלוש-חמש-אפס-אפס - three-five-0-0
  • האדם יצור מופלא - What a Piece of Work is Man
  • כוכב בן שחר - Good Morning Starshine
  • חרש חרש
  • תנו לשמש יד - Let the Sunshine In‏[1]

המחזמר בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיער (סרט)

בשנת 1979 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "שיער" ־ עיבוד קולנועי מוזיקלי לגרסת המחזמר, בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובם של ג'ון סבאג' כקלוד הובר בוקובסקי, טריט ויליאמס כג'ורג' ברגר ובוורלי ד'אנג'לו כשילה פרנקלין.

סרט הקולנוע משתמש באותם השירים והמוטיבים לבניית סיפור שונה. אחד השינויים המרכזיים - בסרט ברגר הוא זה שנשלח לוייטנאם ונהרג שם, ולא קלוד. עובדה זו עוררה חילוקי דעות רבים בין המבקרים, דבר שהעלה את השאלה האם הסרט מהווה שיפור של המחזמר, או גורע ממנו.

המחזמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר הוצג לראשונה בישראל ב-1970, בהפקה פרטית של אורגד ורדימון. הבכורה התקיימה ב-1 ביוני 1970 בתיאטרון אואזיס ברמת גן, המחזמר רץ 300 פעמים[2]. התרגום היה של אהוד מנור, הבימוי פיטר גרלנד. השתתפו בתפקידים הראשיים צביקה פיק בתפקיד קלוד, גבי שושן בתפקיד ברגר ומרגלית אנקורי.

ב-1991 הועלה המחזמר בשנית בהפקה של "טלית הפקות", בבימויו של צדי צרפתי, בתפקידים הראשיים שיחקו חגית גולדברג אייל בוחבוט ואילן לייבוביץ'.

ב-2002 בתיאטרון הספרייה. ביום גדי ענבר. משתתפים: איתי טיראן בתפקיד ברגר, דניאל אפרת, קלייר בן דוד, רויטל זלצמן, גיל נתנזון, יונית טובי.

ב-7 בינואר 2015 עלה המחזמר בפעם השלישית בתיאטרון הקאמרי בבימויו של משה קפטן. על עיצוב התפאורה אחראי ערן עצמון. על הכוריאוגרפיה חתום אביחי חכם, ובתפקידים הראשיים: עוז זהבי (ברגר), דן שפירא (קלוד), מירב פלדמן (ג'יני), חן אמסלם (שילה), מיי פיינגולד (דיון) ועידו רוזנברג (ווף).

שיער (2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה הגדולה של המחזמר בארץ עד כה[דרוש מקור] ,עלתה לראשונה ב-7 בינואר , 2015 , בתיאטרון הקאמרי .

במאי : משה קפטן |

עיצוב תפאורה : ערן עצמון |

כוריאוגרפיה : אביחי חכם |

תלבושות : יובל כספין |

מוזיקה : גאלט מק'דרמוט |

ניהול מוזיקלי : טל בלכרוביץ'ג'וני גולדשטיין |

השחקנים בתפקידים הראשיים :

עוז זהבי / לי בירן {למספר הצגות בודדות} (ברגר)

דן שפירא (קלוד)

חן אמסלם / נעמה נחום {עקב הצגות של חן בחיפה} (שילה)

מירב פלדמן (ג'יני)

מיי פיינגולד / דניאל יפה {מחליפה את מיי לתקופת חופשת הלידה שלה} (דיון)

עידו רוזנברג / דני לשמן (ווף)

שחקנים ורקדנים נוספים :

שירן לגזיאל, יגאל משינסקי, מיכאל שניידר, אור דנון, עוז שושן, אדר ריקליס, מור חממי, אמילי מגנאג'י, אופיר צמח, נועה גורן, רוני מרחבי, נטע טאמשה, עינת אזולאי, נועם עמית, הילה הוייזמן, נעמה נחום, משי קליינשטיין, עדי אברהמי, אייר שטיינמן, זהר בדש, אור משיח, אברי ארבל, גל קורן, כפיר לוי, אלון סנדלר, יואב מילשטיין, עמית לוי, נתנאל בסיל ו-עודד לאופולד .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השיר תורגם לעברית על ידי אהוד מנור בשם "תנו לשמש יד", ומוכר כך בציבוריות הישראלית. ראו גם מילות השיר, באתר שירונט
  2. ^ בעיתון ידיעות אחרונות, 28 ביוני 1991, עמ' 40.