חריש (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חריש
מוגדל

מוגדל
הכניסה לחריש
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יצחק קשת
גובה ממוצע[1] ‎115 מטר
תאריך ייסוד 1982
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 22,701 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 145
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎48.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,243 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 123
תחום שיפוט[2] 7,000 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 166
32°27′32″N 35°02′54″E / 32.4588080580563°N 35.0484131076509°E / 32.4588080580563; 35.0484131076509
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3858
    - דירוג מדד ג'יני 174
לאום ודת[2]
יהודים: 91.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 22.5%
גילאי 5 - 9 15.9%
גילאי 10 - 14 7.5%
גילאי 15 - 19 2.8%
גילאי 20 - 29 10.5%
גילאי 30 - 44 28.6%
גילאי 45 - 59 7.4%
גילאי 60 - 64 1.6%
גילאי 65 ומעלה 3.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 1
תלמידים 1,253
 –  יסודי 1,185
 –  על-יסודי 68
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 22.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל חריש נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
harish.muni.il
טקס אזרוח היאחזות נחל חריש 1982

חָרִישׁ היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל השוכנת בצפון-מזרח השרון מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.

בראשית שנות ה-90 במסגרת תוכנית שבעת הכוכבים הוחלט להקים בסמוך לקיבוץ חריש ישוב עירוני בשם חריש על פי התכנית היישוב היה אמור לאכלס 30,000 תושבים.[3]

בשנת 1995 הושלמה בניית כ-300 יחידות דיור ראשונות. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ורבים מאלה שרכשו דירות, בכל זאת, לא עברו לגור בהם אלא ניסו להשכירם. מרבית הבתים נותרו ריקים, והאוכלוסייה המעטה ששכנה בו הייתה של שוכרי דירות מעוטי יכולת.

בשנת 1998 הובאו ליישוב כ-70 מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי.[4][5]

האיחוד עם קציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".

ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.

קידום הפיכת חריש לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. בראש הוועדה עמד יגאל שחר. החל מ-2014 עומד בראש הוועדה השר לשעבר דוד מגן.

בשנת 2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש לצורך "פתרונות ארוכי טווח לצמיחתו העתידית של היישוב כפתרון משמעותי וארוך טווח למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי".[6] החלטה זו עוררה התנגדות ביישוב,[7] ובשנת 2011 עתרו תושבי חריש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד התוכנית לייעד את העיר לחרדים בלבד. בית המשפט קבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב.[8] בעקבות כך, למכרזים שפורסמו בשנת 2012 לבניית כ-4,700 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות, ניגשו כקבוצות רכישה עמותות חרדיות, חילוניות ודתיות-לאומיות. כמו כן ניגשו למכרזים קבלנים בהצעות לבנייה רוויה. תוצאות המכרז התפרסמו בינואר 2013, בהם התברר כי רוב העמותות החרדיות שניגשו למכרז נפסלו בשל תיאום מחירים מוקדם שביצעו ביניהן.[9] במכרזים זכו הקבלנים בכ-2,400 יחידות דיור, העמותות החרדיות זכו בכ-500 יחידות דיור, העמותות החילוניות זכו בכ-500 יחידות דיור, והעמותות הדתיות-לאומיות זכו בכ-1,300 יחידות דיור.[10] במכרז נוסף שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2013, זכה קבלן הבונה עבור העמותה החרדית "לעבדך באמת" בבניית 78 יחידות דיור.[11]

במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2,519 יח"ד) ו-2/א "אור המזרח" (1,858 יח"ד). כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו-77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום.

בסוף מרץ 2018, הגדיל שר האוצר משה כחלון את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם.[12]

באפריל 2020 פורסם כי נבנים בשכונת הפרחים שני בתי ספר חדשים, הראשון יתפקד כבית ספר יסודי ממלכתי והשני יהיה בית ספר יסודי ממלכתי דתי.[13]

במאי 2020 פורסם כי שכונת מעו"ף אשר תשמש גם כמרכז העסקים הראשי של העיר לקראת אכלוס. השכונה תכיל בין היתר מתחם משרדים, מבני תעשייה, בית עירייה חדש ומסוף תחבורה ציבורית שיתן מענה למזרח העיר.[14][15]

ביולי 2020 הגישה הוועדה הגאוגרפית חיפה את המלצותיה למשרד הפנים, באשר להרחבת גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ-100,000 תושבים. הוועדה המליצה על תוספת של 3,282 דונם, המהווים גידול של כ-46% בשטח השיפוט של חריש.[16]

בנובמבר 2020 פורסם כי הסתיים שלב התכנון של הפארק העירוני של העיר, על פי התכנון הפארק ישתרע על שטח של כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטרים. הפארק יוקם בצמוד לכביש 6 הנושק למערב העיר.[17]

חודש לאחר מכן הופקדה תוכנית "רובע חריש דרום" במסגרת התוכנית יבנו כ-1,650 יחידור דיור וכ-332 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. השכונה תחבור לכביש 611 שצפוי לחבר את חריש לכביש 574 ובעתיד אולי גם לכביש 6.[18]

חריש, שדרה ראשית

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריש נמצאת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון שבו פוגש כביש 6 את כביש 65, אך הגישה מחריש לעורקי תחבורה אלה ארוכה יחסית, דרך כביש 6353 וכביש 574.[19] בסמוך לכניסה ליישוב צפויה להיבנות תחנת הרכבת חריש על מסילת מנשה שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק, התחנה צפויה להיפתח בעשור השלישי של המאה ה-21.[20]

מחלף משמר הגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחלף משמר הגבול

ממזרח לחריש נבנה מחלף משמר הגבול. המחלף יבטל את צומת משמר הגבול הקיים כיום, ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר בכביש 574. במסגרת הפרויקט יוקם גשר מעל כביש 65, שיאפשר תנועה רציפה לנוסעים בכביש זה. המחלף צפוי להיפתח בתחילת שנת 2022.

במרץ 2020 פורסם כי החלו העבודות להקמת המחלף.[21]

כניסה דרומית לחריש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט הכניסה הדרומית לחריש (כביש 611) עבר לשלב התכנון המפורט. הכניסה הנוספת המתוכננת מדרום תפחית באופן משמעותי את עומסי התנועה בתוך חריש, בעיקר בשדרות דרך ארץ, ובדרך הגישה הצפונית לעיר. הכביש צפוי להיפתח ב-2027.

מסופי תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית חריש מקדמת בניית מסופי תחבורה ציבורית בחריש, הראשון אשר מוקם בכניסה לעיר ובסמוך לקניון המרכזי צפוי להיפתח בשנת 2022.[22][23]

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבתה של חריש נמצאים מספר אזורי תעסוקה, המספקים מקומות עבודה רבים. המרכזיים שבהם אלו פארק תעשייה קיסריה, פארק תעשייה שח"ק, פארק תעשייה עמק חפר.

חריש דרום

העיר חריש צפויה להתרחב דרומה בשנים הקרובות. בחודש דצמבר 2020 הופקדה בוועדה לתכנון ובנייה התב"ע (תוכנית בינוי עיר) של השכונה העתידית "חריש דרום", שבה מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.

שכונת "חריש דרום", השישית במספר שצפויה לקום בחריש תכלול שטחי מסחר ותעסוקה לצידם של בתי מגורים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בחריש 22,701 תושבים (מקום 145 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎48.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לחריש דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 64.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 8,786 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[24]

באוקטובר 2018 הגיע מספר התושבים בחריש ל-10,000[25] ובסוף 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-19,600 תושבים.[26]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חריש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ פיתוח ציר הגבעות - שבעת הכוכבים, ארכיון המדינה, תיק ISA-moch-UrbanPlanning-000cddg
  4. ^ 20 שנה של חיפוש זהות, באתר הארץ, 10 במאי 2002
  5. ^ הפגנה נגד נוכחות משפחת קראג'ה ביישוב חריש, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
  6. ^ החלטת ממשלה 1505 "קידום היישוב חריש"
  7. ^ דותן לוי, תושבי חריש ייאבקו נגד ההחלטה להפוך את היישוב לעיר חרדית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2008
    צפריר רינתראש המטה למען עתיד חריש: "במקום יישוב פלורליסטי - אנו מקבלים עיר ענקית לחרדים", באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2010
  8. ^ בית המשפט אמר "לא" לחריש חרדית בלבד, באתר חריש סיטי
  9. ^ העמותות החרדיות נפסלו ממכרז חריש, באתר חריש סיטי
  10. ^ תוצאות המכרזים באתר מינהל מקרקעי ישראל
  11. ^ תוצאות המכרז באתר מינהל מקרקעי ישראל
  12. ^ אורי חודי, ‏כחלון הגדיל את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם, באתר גלובס, 27 במאי 2018
  13. ^ שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן, חריש סיטי, ‏20 באפריל 2020
  14. ^ עופר פטרסבורג, עובדים על זה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2019
  15. ^ רינה פטילון, עיריית חריש הציגה תכנית מחודשת לשכונת מעו"ף
  16. ^ הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים, חריש סיטי, ‏14 באוקטובר 2020
  17. ^ פארק יער עירוני יוקם בחריש על שטח של כ-200 דונם, חריש סיטי, ‏25 בנובמבר 2020
  18. ^ רינה פטילון, בשורה טובה: תוכנית רובע “חריש דרום” הופקדה, חריש סיטי, ‏31 בדצמבר 2020
  19. ^ נמרוד בוסו, המדינה תיכננה את חריש - רק שכחה לחבר אותה לכביש, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015
  20. ^ רינה פטילון, נתיבי ישראל: "תוך שמונה-תשע שנים ניתן לחנוך את תחנת רכבת חריש", חריש סיטי, ‏6 בפברואר 2019
  21. ^ ערן אורן, הצצה ראשונה לתכנון המחלף החדש על כביש 65 שצפוי להיפתח בשנת 2021, חריש סיטי
  22. ^ פאוזי אבו טועמה, המסוף בדרך, בעיתון ידיעות חדרה, 14 בפברואר 2020
  23. ^ רינה פטילון, מסוף תחבורה ציבורית יוקם בחריש, חריש סיטי
  24. ^ פרופיל חריש באתר הלמ"ס
  25. ^ והיי לרבבה: התושב ה-10,000 הגיע לחריש, חריש סיטי, ‏10 באוקטובר 2018
  26. ^ תחזית 2021 באתר לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏01/08/2021
  27. ^ מכתב תנועת אומץ לשר הפנים בנוגע להארכת כהונתו של דהן