חריש (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חריש
הכניסה לחריש
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יצחק קשת
גובה ממוצע ‎115‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 3,582 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎235
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎160.3%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 512 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎183
תחום שיפוט 7,000 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎166
32°27′32″N 35°02′54″E / 32.4588080580563°N 35.0484131076509°E / 32.4588080580563; 35.0484131076509
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4225
    - דירוג מדד ג'יני
‎88
לאום ודת
יהודים: 92.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 4.2%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0.1%אחרים: 3.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 22.2%
גילאי 5 - 9 15.9%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 3.3%
גילאי 20 - 29 10.1%
גילאי 30 - 44 25.1%
גילאי 45 - 59 8.4%
גילאי 60 - 64 2.2%
גילאי 65 ומעלה 5.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 4
תלמידים 132
 –  יסודי 132
 –  על-יסודי 0
מספר כיתות 16
ממוצע תלמידים לכיתה 8.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל חריש נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
https://www.harish.co.il
טקס אזרוח היאחזות נחל חריש 1982

חָרִישׁ היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל השוכנת בצפון-מזרח השרון מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.

על אדמות הקיבוץ הנטוש הוקם יישוב בשם "חריש" ובו כ-300 יחידות דיור. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך פיתוחו של היישוב נכשל. מרבית הרחובות ריקים, והאוכלוסייה המעטה השוכנת בו היא חלשה.

בשנת 1996 הובאו ליישוב כשבעים מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי[2]. בשנת 2003 הוקם במקום גרעין תורני של כ-50 משפחות.

האיחוד עם קציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".

ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.

קידום הפיכת חריש לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. בראש הוועדה עמד יגאל שחר. החל מ-2014 בראש הוועדה עומד השר לשעבר דוד מגן - מונסונגו.

בשנת 2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש לצורך "פתרונות ארוכי טווח לצמיחתו העתידית של היישוב כפתרון משמעותי וארוך טווח למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי"[3]. החלטה זו עוררה התנגדות ביישוב[4], ובשנת 2011 עתרו תושבי חריש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד התוכנית לייעד את העיר לחרדים בלבד ובית המשפט קבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב[5]. בעקבות כך, למכרזים שפורסמו בשנת 2012 לבניית כ-4,700 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות, ניגשו כקבוצות רכישה עמותות חרדיות, חילוניות ודתיות-לאומיות. כמו כן ניגשו למכרזים קבלנים בהצעות לבנייה רוויה. תוצאות המכרז התפרסמו בינואר 2013, בהם התברר כי רוב העמותות החרדיות שניגשו למכרז נפסלו בשל תיאום מחירים מוקדם שביצעו ביניהן[6]. במכרזים זכו הקבלנים בכ-2,400 יחידות דיור, העמותות החרדיות זכו בכ-500 יחידות דיור, העמותות החילוניות זכו בכ-500 יחידות דיור, והעמותות הדתיות-לאומיות זכו בכ-1,300 יחידות דיור[7]. במכרז נוסף שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2013, זכה קבלן הבונה עבור העמותה החרדית "לעבדך באמת" בבניית 78 יחידות דיור[8].

לאחר שהוחלט כי חריש העיר תהיה פתוחה לכלל הציבור הישראלי, עמלה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה על תכנון עיר מודרנית ומתקדמת שתספק לתושביה איכות חיים גבוהה ותשמור על ערכי הטבע הסובב ומשתלב בעיר, וכך נבנה הרובע חריש 1/א (6,000 יח"ד) שמאוכלס ב 2016 ו-2017.

במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2,519 יח"ד) ו 2/א "אור המזרח" (1,858 יח"ד) שמהוות תוספת משמעותית לעיר המתהווה. כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו 77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום.

ב-3 בנובמבר 2015, ביקרו ראש הממשלה, שר האוצר, שר התחבורה, שר הבינוי והשיכון ושר הפנים והנחו את הוועדה להמשיך ולהרחיב את תכנון העיר מ-4,500 דונם ל-13,000 דונם להתיישבות של 100,000 תושבים (במקום 50,000 במקור)[9].

עד היום הנפיקה הוועדה 582 היתרי בנייה ל-6,265 יח"ד. כשני שלישים מהיחידות מצויים בשלבי בנייה מתקדמים ומוכנים לאכלוס מיידי.

בסוף מרץ 2018, הגדיל שר האוצר משה כחלון את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם. כעת, תוכל הוועדה המיוחדת בחריש לקדם תכנון לבניית עד 20 אלף יחידות דיור חדשות ביישוב.[10]

חריש - עיר מקיימת וירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריש, שדרה ראשית

כיום נבנית תוכנית אב לקיימות בעיר, בראשות ראש המועצה יצחק קשת. במסגרת תוכנית האב, נערך כנס קיימות לכל מנהלי המחלקות, בהשתתפות בכירים במשרד הבינוי והשיכון והמשרד להגנת הסביבה. בכנס הוצגה חשיבות נושא הקיימות בעיר, האלמנטים המקיימים בתוכנית בניין עיר (תב"ע) ונבחנו פרויקטים שונים אותם ניתן לקדם על מנת להפוך את חריש לעיר ירוקה.

כל מבני החינוך בחריש, הכוללים מאות כיתות לימוד, יוקמו בבנייה ירוקה על פי התקן הישראלי ובתקציב ייעודי של 9 מיליון ש"ח. התכנון העירוני בחריש מקדם הליכה ורכיבה באופניים על ידי שבילים ייעודיים ופריסת מבני ציבור, חינוך, פארקים ומסחר במרחק הליכה קצר מכל בית בעיר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריש נמצאת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון שבו פוגש כביש 6 את כביש 65, אך הגישה מחריש לעורקי תחבורה אלה ארוכה יחסית, דרך כביש 6353 וכביש 574[11].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בחריש 3,582 תושבים (מקום 235 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎160.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לחריש דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 8,872 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[12]

מרכז שירות לתושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה המקומית חריש הקימה מרכז שירות לתושב שמהווה One Stop Shop, מטרתו לאפשר לתושבים החדשים ליהנות מתהליך קליטה איכותי וחדשני על ידי צוות הקליטה של המועצה. הרעיון בהקמת המרכז הוא הנגשת השירות והמידע החיוניים לתושבים תחת קורת גג אחת, והענקת תחושת שייכות לתושבים כבר מהרגע הראשון (עוד בטרם האכלוס בפועל).

מרכז השירות לתושב מאגד את כלל השירותים הנדרשים לקליטה בעיר, כגון:

  • מידע כללי
  • רישום בעירייה
  • רישום למוסדות חינוך
  • רישום לחוגים.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, בראשות השר לשעבר דוד מגן, מופקדת על מרחב התכנון המיוחד של העיר העתידית חריש בשטח של 6.500 דונם. הוועדה החלה לפעול בשנת 2009 מכח סעיף 32 לחוק התכנון והבנייה. בוועדה המיוחדת מכהנים נציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפיתוחה ובנייתה של חריש, כעיר מתוכננת לפרטי פרטים, בהתאמה למשפחות צעירות, תוך הפקדה של חזות ויזואלית מרשימה המשתלבת בנוף הטבעי של היישוב, עם מוסדות ציבור, פארקים וגינות שיקנו ליישוב אווירה כפרית בטבע וחיי קהילה תוססים. לאחרונה, אשרה מליאת הכנסת את הארכת כהונתה של הוועדה המיוחדת בשלוש שנים נוספות וזאת לאור תנופת הפיתוח של העיר העתידית, המתפתחת בימים אלה, כעוגן המרכזי של יישובי צפון השרון. בחריש, יתגוררו בעתיד על פי החלטת ממשלת ישראל למעלה מ-100.000 תושבים.

ראשי הוועדה:

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ הפגנה נגד נוכחות משפחת קראג'ה ביישוב חריש, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2005
  3. ^ החלטת ממשלה 1505 "קידום היישוב חריש"
  4. ^ ‫דותן לוי, תושבי חריש ייאבקו נגד ההחלטה להפוך את היישוב לעיר חרדית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2008‬
    צפריר רינתראש המטה למען עתיד חריש: "במקום יישוב פלורליסטי - אנו מקבלים עיר ענקית לחרדים", באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2010
  5. ^ בית המשפט אמר "לא" לחריש חרדית בלבד, באתר חריש סיטי
  6. ^ העמותות החרדיות נפסלו ממכרז חריש, באתר חריש סיטי
  7. ^ תוצאות המכרזים באתר מינהל מקרקעי ישראל
  8. ^ תוצאות המכרז באתר מינהל מקרקעי ישראל
  9. ^ הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש, פרוטוקול ישיבת ועדה - 31 בדצמבר 2015, סקירת היו"ר, אתר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה - חריש
  10. ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237995
  11. ^ נמרוד בוסו, המדינה תיכננה את חריש - רק שכחה לחבר אותה לכביש, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015
  12. ^ פרופיל חריש באתר הלמ"ס
  13. ^ מכתב תנועת אומץ לשר הפנים בנוגע להארכת כהונתו של דהן