לדלג לתוכן

התפשטות חיידק הקולי (2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפשטות חיידק הקולי
2011 Germany E. coli O104:H4 outbreak
תקופת המגפה 21 במאי 2011 – יולי 2011 (כ־42 ימים)
במדינות או באזורים מערב אירופה ,ארצות הברית,קנדה
מוקד התפרצות גרמניהגרמניה אאכן, גרמניה
מקרי מוות 53 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקרי הדבקה 3,950
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2011 התרחשה התפרצות חמורה של חיידק הקולי האנתרופוגני (Enterohemorrhagic Escherichia coli, או EHEC) מסוג O104 באירופה ובעיקר בגרמניה. התפרצות זו גרמה לזיהומים קשים ולהתפשטות מהירה של החיידק, והשפיעה על אלפי אנשים. חיידק הקולי שנמצא היה זן נדיר שהתפשט דרך ירקות טריים, בעיקר בנבטים. ההתפרצות גרמה לתסמינים חמורים כמו שלשולים דמיים[1], כאבי בטן ותסמונת המוליטית-אורמית (HUS).[2][3] התפרצות זו הובילה לתגובות רחבות מצד הרשויות, שכללו בידוד מוצרים מזוהמים ומתן טיפול רפואי לנפגעים. ההשפעות הכלכליות של ההתפרצות היו משמעותיות במיוחד לענף החקלאות באירופה. התוצאה הסופית הייתה למידה והגברת הבדיקות לבטיחות המזון ויכולת התגובה למקרים דומים בעתיד.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות חיידק הקולי בשנת 2011[4] הייתה אחת מהתפרצויות המזון הגדולות והחמורות ביותר שידעה אירופה. ההתפרצות החלה במאי 2011 בגרמניה והתפשטה במהירות למדינות נוספות באירופה, כולל שוודיה, דנמרק, הולנד וצרפת.[5] חיידק הקולי, סוג O104, היה זן נדיר ושונה מזה הנפוץ במקרים אחרים של זיהום חיידק הקולי.

המקרים הראשונים זוהו בצפון גרמניה, בעיקר סביב העיר המבורג.[6] בתוך זמן קצר, מספר החולים עלה במהירות והתחילו להתגלות מקרים דומים גם במדינות נוספות. הזריזות והחומרה של התפרצות זו גרמו לחששות כבדים בקרב הציבור והרשויות.זן החיידק היה ייחודי בכך ששילב גנים הן של EHEC והן של EAEC (Enteroaggregative E. coli). שילוב זה הקנה לחיידק יכולת להדביק בצורה רחבה ולהתפשט במהירות, וגם עמידות לאנטיביוטיקות מסוימות[7], מה שהקשה על הטיפול בחולים.

מקור ההתפרצות נמצא בסופו של דבר בנבטים ירוקים[8], שנפוצו על ידי ספקי מזון גרמניים ושווקים חקלאיים. ההתפרצות גרמה לחשש כבד ממזון טרי ובאופן ספציפי מירקות עליים, והובילה להמלצות לשטוף ירקות בצורה יסודית ולהימנע מצריכת ירקות חשופים ללא בישול.

גורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור ההתפרצות זוהה כנבטים ירוקים שגדלו בחוות אורגניות בצפון גרמניה[8]. נבטים אלו שווקו דרך מערכת הפצה רחבה שהפיצה אותם במדינות שונות באירופה. תהליך גידול הנבטים התגלה כנקודת התורפה העיקרית, שכן נבטים גדלים בתנאים לחים וחמים - תנאים אידיאליים להתרבות חיידקים.[8]

חקירות אפידמיולוגיות מצאו כי מקור הזיהום היה ככל הנראה במים או בדשנים שבהם נעשה שימוש בחוות.[9] המים שבהם נעשה שימוש להשקיית הנבטים לא טופלו בצורה מספקת או היו מזוהמים מלכתחילה. בנוסף, חקלאים לא נקטו באמצעים מספקים להפרדת מקורות מים ודשנים למניעת זיהום חיידקי.

השימוש בנבטים בירקות טריים, סלטים ומזונות מוכנים לאכילה ללא בישול נוסף, הקשה על חיסול החיידקים והגביר את סיכוני ההדבקה. מאחר שנבטים נחשבים למזון בריא ונפוצים מאוד בדיאטות שונות, ההתפשטות הייתה מהירה ורחבה.

תסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפרצות גרמה למגוון רחב של תסמינים, שהחלו בשלשולים חמורים (לעיתים דמיים), כאבי בטן חזקים, חום נמוך, ולעיתים גם הקאות. התסמינים הופיעו לרוב בין יום לשבוע לאחר החשיפה לחיידק.

התסמינים החמורים ביותר כללו את תסמונת המוליטית-אורמית (HUS), שהיא סיבוך נדיר ומסוכן של זיהום הקולי, הגורמת לאי ספיקת כליות חריפה. חולים עם HUS חוו ירידה פתאומית ביכולת הכליות לסנן דם, מה שהוביל לצורך בטיפולים כמו דיאליזה. תסמונת זו גם גרמה לאנמיה המוליטית (פירוק תאי דם אדומים) ותרומבוציטופניה (ירידה במספר טסיות הדם).

בנוסף, היו מקרים של נוירופתיה (פגיעות עצבים) ותסמינים נוירולוגיים, כמו בלבול, פרכוסים ותרדמת. תסמינים אלו נבעו מהשפעת הרעלנים של החיידק על מערכת העצבים המרכזית.

תגובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגובה להתפרצות הייתה מהירה ונרחבת. הרשויות הגרמניות והאירופאיות פעלו בזירוז לזיהוי מקור הזיהום ולהסרת מוצרים מזוהמים מהמדפים. החקירה האפידמיולוגית כללה ראיונות עם חולים, בדיקות מעבדה לנבטים ולמקורות מים, ושיתוף פעולה בין מוסדות בריאות ברחבי אירופה.[10]

הרשויות גם הנחו את הציבור להימנע מצריכת נבטים וירקות טריים לא מבושלים ולהקפיד על שטיפת ירקות בצורה יסודית. כמו כן, ניתנו הנחיות להימנע מצריכת ירקות ממקורות חשודים עד להודעה חדשה.[11][12]

מערכת הבריאות התמודדה עם עומסים כבדים בבתי החולים, והוקמו יחידות טיפול מיוחדות לחולים הקשים ביותר.

השפעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות הכלכליות של ההתפרצות היו משמעותיות, בעיקר לענף החקלאות ולספקי המזון בגרמניה ובאירופה בכלל. מגדלי הירקות נאלצו להשמיד כמויות גדולות של תוצרת כדי למנוע את התפשטות הזיהום, מה שהוביל להפסדים כספיים כבדים.

בנוסף, התפרצות זו גרמה לירידה באמון הציבור במזון טרי, והובילה לשינויים בהרגלי הצריכה של ירקות. חקלאים וחברות מזון נאלצו לשפר את נהלי הבטיחות ולהגביר את הבדיקות המקדימות למוצריהם, כדי להחזיר את אמון הצרכנים.

השפעות חברתיות כללו גם תחושת חשש וחרדה בקרב הציבור, שנמנע מצריכת ירקות טריים במשך תקופה ממושכת. כמו כן, הייתה השפעה ניכרת על מגזרים שונים בשוק המזון, כולל מסעדות ומזון מהיר, שהיו צריכים לשנות את תפריטיהם ולהציע חלופות בטוחות יותר.

תוצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות חיידק הקולי בשנת 2011 הובילה לשינויים נרחבים בשיטות גידול, הפצה ובטיחות מזון באירופה. לקחים מרכזיים כללו את הצורך בבדיקות קפדניות יותר למים ולדשנים, וכן בשיפור תנאי ההיגיינה בחוות החקלאיות.

כמו כן, הופעלו אמצעים חדשים לפיקוח על מערכת הפצת המזון ולמעקב אחר מוצרים מזוהמים. הרשויות החלו לשים דגש רב יותר על שיתוף פעולה בינלאומי והתראה מוקדמת על מקרים דומים בעתיד.

הקמת מרכזי חירום ותכנון אסטרטגיות תגובה מהירות להתפרצויות עתידיות הפכו לחלק מהלקחים שלמדו מהאירוע. תוצאות אלו מסייעות כיום למנוע ולהגיב להתפרצויות מזון אחרות בצורה יעילה ומהירה יותר.

עד ה-1 ביוני, מכירות המלפפונים האיטלקיות, האוסטריות והצרפתיות החלו לרדת בחדות, אך פקידת משרד הבריאות האוסטרי, ד"ר פמלה רנדי-וגנר, טענה שהלקוחות האוסטריים עדיין בטוחים. [13]

ממשלות ספרד, פורטוגל וגרמניה שהן יבקשו רשמית סיוע חקלאי של האיחוד האירופי לחקלאים שנפגעו מההתפרצות. [14] באותו יום, רוסיה גם הקימה תוכניות לייבוא חדש של מלפפונים מאוקראינה, אזרבייג'ן, מצרים וטורקיה. [15] [16]

חקלאי האיחוד האירופי דיווחו שהם הפסידו מיליוני דולרים בייצוא במהלך ההתפרצות, כאשר Fepex, קבוצת תעשיית הפירות והירקות בספרד, אמרה שלמגדליה יש מחזור של 256,000,000 דולר. [17] גם יצרנים צרפתים, שוויצרים, בולגריים, גרמנים, הולנדים, בלגים ופורטוגזים הושפעו באופן דומה. [17]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Kaper JB, O'Brien AD (2015). "Overview and Historical Perspectives". Microbiology Spectrum. Enterohemorrhagic Escherichia coli and Other Shiga Toxin-producing E. coli. American Society for Microbiology. 2 (6): 3–14. doi:10.1128/microbiolspec.EHEC-0028-2014. ISBN 9781555818784. PMC 4290666. PMID 25590020.
  3. ^ "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Frank, Christina; Werber, Dirk; Cramer, Jakob P.; Askar, Mona; Faber, Mirko; An Der Heiden, Matthias; Bernard, Helen; Fruth, Angelika; Prager, Rita; Spode, Anke; Wadl, Maria (2011). "Epidemic Profile of Shiga-Toxin–Producing Escherichia coliO104:H4 Outbreak in Germany". New England Journal of Medicine. 365 (19): 1771–1780. doi:10.1056/NEJMoa1106483. PMID 21696328.
  8. ^ 1 2 3 "Final presentation and evaluation of epidemiological findings in the EHEC O104:H4 outbreak – Germany 2011". Robert Koch Institut. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 ביוני 2019. נבדק ב-12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "EHEC outbreak: update 13". WHO News. 10 ביוני 2011. ארכיון מ-11 ביוני 2011. נבדק ב-10 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Germany and Spain talk cucumbers amid E. coli outbreak | Europe | Deutsche Welle | 08.06.2011". Dw-world.de. נבדק ב-9 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "EU ministers to meet on E.coli outbreak – Europe". Al Jazeera English. ארכיון מ-7 ביוני 2011. נבדק ב-9 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Germany and Spain talk cucumbers amid E. coli outbreak | Europe | Deutsche Welle | 08.06.2011". Dw-world.de. נבדק ב-9 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Cucumber sales plummet in Europe". News.xinhuanet.com. 1 ביוני 2011. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2011. נבדק ב-5 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Stevens, Laura (4 ביוני 2011). "Europe's E. coli Cases Rise". The Wall Street Journal. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Azerbaijan Business Center – Azerbaijan gets chance to increase sharply export of vegetables to Russia". Abc.az. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2011. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Russian ban may support Turkish exports – Hurriyet Daily News and Economic Review". Hurriyet Daily News. Turkey. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 "EU ministers to meet on E.coli outbreak – Europe". Al Jazeera English. ארכיון מ-7 ביוני 2011. נבדק ב-9 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התפשטות_חיידק_הקולי_(2011)&oldid=39115777"