לדלג לתוכן

ויטוריו אריגוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויטוריו אריגוני
Vittorio Arrigoni
איור של ויטוריו אריגוני וחנדלה
איור של ויטוריו אריגוני וחנדלה
לידה 4 בפברואר 1975
בסנה אין בריאנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 15 באפריל 2011 (בגיל 36)
עזה, הרשות הפלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויטוריו אריגוניאיטלקית Vittorio Arrigoni, נודע גם בכינוי ויק; 4 בפברואר 197515 באפריל 2011) היה פעיל פוליטי איטלקי פרו-פלסטיני שנחטף ונרצח ברצועת עזה.

אריגוני נולד בעיירה בסאנה בבריאנזה, ליד מונזה. הוא טען כי בדמו להילחם למען החופש כפי שסביו נלחמו נגד משטר איטליה הפשיסטית. את המילה הערבית להתנגדות (מוקוואמה) קעקעה על זרועו הימנית. לאחר שעבר את הבחינות בתיכון באיטליה, הוא עזב את מקום מגוריו בולסיאגו, כפר קטן ליד אגם קומו, והחל לעבוד כמתנדב ברחבי העולם (מזרח אירופה, דרום אמריקה, אפריקה והמזרח התיכון).

בשנת 2002 הוא ביקר בירושלים, שלדברי אמו היה "הרגע שבו הבין שעבודתו תתרכז שם". אמו, אגידיה ברטה, הייתה ראש עיריית בולסיאגו.

פעילותו הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריגוני היה פעיל פוליטי פרו-פלסטיני וחבר בתנועת הסולידריות הבינלאומית, תנועה פרו-פלסטינית אנטי-ישראלית הקוראת למאבק בישראל, בשיטות של פעולה ישירה בלתי אלימה, במטרה להביא לסיום הסגר על רצועת עזה והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון. אריגוני התגורר בגדה המערבית במשך מספר שנים[1].

ב-23 באוגוסט 2008 הגיע אריגוני לחופי עזה באמצעות סירה של תנועת "עזה החופשית", יחד עם עשרות פעילים נוספים[1]. בנובמבר 2008 נעצר על ידי חיל הים כשליווה דייגים עזתיים מדיר אל-בלח, ושב לרצועת עזה מספר חודשים לאחר מכן דרך מעבר רפיח[2]. אריגוני השתקע בעזה ודיווח על הנעשה בה באמצעות בלוג בשפה האיטלקית בשם "גרילה רדיו" ומדור קבוע בעיתון הקומוניסטי "המניפסט" (Il manifesto). במהלך מבצע עופרת יצוקה היה לאחד מהאזרחים הזרים הבודדים שדיווחו מתוך רצועת עזה באופן תדיר וכתוצאה מכך זכה לחשיפה בכלי התקשורת באיטליה וברחבי העולם. בשנת 2009 פרסם את ספרו "להישאר אנושי" (Restiamo umani) המבוסס על הבלוג שפרסם במהלך מבצע "עופרת יצוקה". הספר תורגם מאיטלקית לספרדית, לגרמנית ולאנגלית, בתוספת הקדמה מאת אילן פפה.

אריגוני נהג ללוות דייגים מקומיים בצאתם לדוג בחופי עזה ולתעד את מעצרם על ידי חיל הים הישראלי. במהלך פעילות זו נעצר שלוש פעמים על ידי צה"ל ואף גורש חזרה לאיטליה, אולם לאחר מכן שב לעזה.

בבוקר 14 באפריל 2011 נחטף אריגוני מביתו שבעזה. החוטפים הודיעו כי הם חברים בארגון "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד", ארגון טרור ג'יהאדיסטי המסונף לאל-קאעידה, ודרשו את שחרורו של מנהיגם, אבו וליד אל-מקדסי, שנעצר חודש קודם לכן על ידי מנגנוני הביטחון של חמאס. החוטפים הציבו אולטימטום של 30 שעות טרם הוצאתו להורג של אריגוני, אולם מנגנוני הביטחון של חמאס איתרו עוד באותו הלילה את גופתו של אריגוני תלויה בבית נטוש בעזה לפני תום האולטימטום[3]. דוברים מטעם הארגון "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד", שקושר לחטיפתו, הכחישו כל מעורבות ברצח, אך ציינו כי "מה שקרה הוא תוצאה טבעית למדיניות של ממשלת חמאס נגד ארגונים סלפיים"[4].

ממשלת חמאס גינתה את הרצח, ופתחה במצוד אחר הרוצחים[5]. כעבור ימים אחדים נהרגו שני חשודים ברצח, ושלישי נעצר[6].

בתחילת אוגוסט 2012 דווח כי חמאס שחרר את אבו וליד אל-מקדסי, מנהיג הארגון הסלפי[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטוריו אריגוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]