ויטוריו אריגוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של ויטוריו אריגוני וחנדלה

ויטוריו אריגוניאיטלקית Vittorio Arrigoni, ידוע גם בכינויו ויק; 4 בפברואר 1975 - 15 באפריל 2011) היה פעיל פוליטי איטלקי פרו-פלסטיני שנחטף ונרצח ברצועת עזה.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריגוני היה פעיל פוליטי פרו-פלסטיני וחבר בתנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), תנועה פרו-פלסטינית אנטי-ישראלית הקוראת למאבק בישראל, בשיטות של פעולה ישירה בלתי אלימה, במטרה להביא לסיום "המצור על רצועת עזה" והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון.

ב-23 באוגוסט 2008 הגיע אריגוני לחופי עזה באמצעות סירה של תנועת "עזה החופשית", יחד עם עשרות אקטיביסטים נוספים. אריגוני השתקע בעזה ודיווח על הנעשה בה באמצעות בלוג בשפה האיטלקית בשם "גרילה רדיו" ומדור קבוע בעיתון הקומוניסטי "המניפסט" (Il manifesto). במהלך מבצע עופרת יצוקה היה לאחד מהאזרחים הזרים הבודדים שדיווחו מתוך רצועת עזה באופן תדיר וכתוצאה מכך זכה לחשיפה בכלי התקשורת באיטליה וברחבי העולם. בשנת 2009 פרסם את ספרו "להישאר אנושי" (Restiamo umani) המבוסס על הבלוג שפרסם במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ספרו זה תורגם מאיטלקית לספרדית, לגרמנית ולאנגלית, בתוספת הקדמה מאת ההיסטוריון הישראלי אילן פפה.

אריגוני נהג ללוות דייגים מקומיים בצאתם לדוג בחופי עזה ולתעד את מעצרם על ידי חיל הים הישראלי. במהלך פעילות זו נעצר שלוש פעמים על ידי צה"ל ואף גורש חזרה לאיטליה, אולם לאחר מכן שב לעזה כדי להמשיך בפעילותו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 14 באפריל 2011 נחטף אריגוני מביתו שבעזה. החוטפים הודיעו כי הם חברים בארגון "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד", ארגון טרור ג'יהאדיסטי המסונף ל"אל-קאעידה", ודרשו את שחרורו של מנהיגם, אבו וליד אל-מקדסי, שנעצר חודש קודם לכן על ידי מנגנוני הביטחון של חמאס. החוטפים הציבו אולטימטום של 30 שעות טרם הוצאתו להורג של אריגוני, אולם מנגנוני הביטחון של חמאס איתרו עוד באותו הלילה את גופתו של אריגוני תלויה בבית נטוש בעזה, שעות רבות לפני תום האולטימטום. דוברים מטעם הארגון "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד", שקושר לחטיפתו, הכחישו כל מעורבות ברצח, אך ציינו כי "מה שקרה הוא תוצאה טבעית למדיניות של ממשלת חמאס נגד ארגונים סלפיים"[1].

ממשלת חמאס גינתה את הרצח, ופתחה במצוד אחר הרוצחים. כעבור ימים אחדים נהרגו שני חשודים ברצח, ושלישי נעצר[2]. בתחילת אוגוסט 2012 דווח כי חמאס שחרר את אבו וליד אל-מקדסי, מנהיג הארגון הסלפי[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]